פסקי דין על נביל עיסאוי | פסקי דין על סלח אבו קאשף | פסקי דין על רמי אבו קאשף ואח' | פסקי דין על חברת ניב-אל בע"מ

31790-10/11 עא     21/11/2012




עא 31790-10/11 נביל עיסאוי, סלח אבו קאשף, רמי אבו קאשף ואח' נ' חברת ניב-אל בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 31790-10-11 עיסאוי ואח'
נ' חברת ניב-אל בע"מ

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
חדוה וינבאום וולצקי


המבקשים

1
.
נביל עיסאוי

2
.
סלח אבו קאשף

3
.
רמי אבו קאשף

4
.
אחמד אבו חליפה

ע"י ב"כ עוה"ד משה זינגל ואח'


נגד


המשיבה

חברת ניב-אל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גב' עדנה חרותי ואח'



החלטה


1.
עסקינן בבקשת המבקשים לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית משפט קמא עליו הוגש ערעורם.

2.
פסק דין
קמא ניתן בתביעת המשיבה למתן

פסק דין
הצהרתי לפיו הנכס נשוא שלושה פסקי דין קודמים של בית משפט השלום, בין אותם הצדדים, הינו הנכס ברח' הרצל 117 ברמלה ולא ברח' הרצל 120 ברמלה, כפי שנרשם בשגגה.

3.
בית משפט קמא דן בכל טענות הצדדים ובסופו של יום ראה לקבל את התביעה וליתן

פסק דין
הצהרתי לפיו הכתובת הנכונה של הנכס לגביו התנהלו ההליכים המשפטיים באותם התיקים, היינו הליכי פינוי,
היא ברח' הרצל 117 רמלה. כפועל יוצא מכך, קבע בית משפט קמא, ניתן לבצע את צווי הפינוי שניתנו באותם הליכים קודמים בכתובת זו.

4.
המבקשים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור על פסק הדין. במקביל פנו לבית משפט קמא בבקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין.

5.
בית משפט קמא בהחלטה מיום 5.10.11 קבע כי אם יפקידו המבקשים סך של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית – יעוכב הפינוי.

6.
המשיבה, שדעתה לא הייתה נוחה מהחלטת בית משפט קמא, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. כב' השופטת צ'רניאק, בהחלטתה מיום 3.6.12, ראתה לדחות את הבר"ע תוך שהיא מציינת כדלקמן: "איני סבורה שהאיזון שערך בית משפט קמא הינו שגוי במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור, כאשר הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, מותנה בהפקדה על סך של 50,000 ₪ המבקשת. בנסיבות המקרה דנן – בהתחשב בסעד הנדון של פינוי המשיבים מהנכס שעל פניו מספק להם כפרנסה ולאחר התקופה הממושכת בה ישבו בו, ובשים לב לכוונת המבקשת למסור את החזקה בנכס לצד ג' לאחר הפינוי – דומה על פניו שדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עלולה לגרום למשיבים למצב בלתי (צ.ל. – הפיך – ח.ו.ו.) אם יתקבל ערעורם על פסק הדין, ושמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים."

7.
אף לאחר שנדחתה בקשת המשיבה כאן לא הפקידו המבקשים במשך למעלה מ – 9 חודשים את הסכום הנ"ל. עוד הסתבר כי בתוך אותה תקופה הגישו המבקשים לבית משפט של הערעור בקשה להפחתת סכום העירבון וכן להפחתת סכום הפיקדון. במקביל ותחת אותה כותרת הגישו גם בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין (ראה בקשה מס' 1 בשתי הוורסיות שלה, זו מ – 13.11.11 ).

8.
לאחר שניתנה תגובת המשיבה לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע, נתן בית המשפט, מפי כב' השופטת אביגיל כהן, למבקשים, זכות תגובה לתגובה בהחלטתו מיום 13.12.11. בתגובה להחלטת בית משפט זו הודיעו המבקשים כך: "יאמר על אתר כי המשיבה לא בדקה את תיק ביהמ"ש ע.א. 31790-10-11 מאחר ובתיק אין שום בקשה לעיכוב הליכי פינוי." (ראה הודעתם מיום 15.12.11).
משכך נמחקה הבקשה לעיכוב ביצוע בהחלטת כב' השופטת כהן ביום 19.12.11.

9.
כאמור, רק ביום 24.7.12 הגישו המבקשים את בקשתם הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק הדין, שכותרתה: "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע פינוי בפגרה", ובה ציינו כי פעלו בהתאם להחלטת בית משפט קמא והציגו הפקדה של 50,000 ₪.

10.
משהפקידו המבקשים את הפיקדון שנקבע על ידי בית משפט קמא, סבר בית משפט זה, מפי כב' השופטת שבח, כי ניתן להסתפק בהפקדה זו ולעכב את ביצועו של פסק הדין עד להחלטה בערעור.

11.
המשיבה פנתה וביקשה עיון חוזר בהחלטה. במסגרת התורנות בפגרה נדרשתי לבקשה ובהחלטתי מיום 2.8.12 לא ראיתי כי הועלו טעמים לגופה של בקשה שיש בהם כדי להביא לשינוי החלטה שכבר ניתנה, החלטה שכבר נשקלה פעם נוספת על ידי בית משפט זה במסגרת בקשת המשיבה בבקשת רשות הערעור שהגישה בשעתה.

12.
המשיבה השיגה על החלטה זו לבית המשפט העליון. בהחלטתו מיום 10.10.12 הורה בית המשפט העליון, מפי כב' השופט דנציגר, כי הדיון יוחזר לבית משפט זה אשר יידרש לבקשה לעיכוב ביצוע לאחר שתינתן למשיבה השהות להגיב לבקשה ובעיקר לטעון טענותיה בעניין השיהוי ואי העמידה בהחלטת בית משפט קמא באשר למועדים להפקדת העירבון.

13.
כעת, לאחר שהוגשו תגובת המשיבה והתגובה לתגובה של המבקשים, יש לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

טענות המבקשים


14.
המבקשים טוענים כי יש מקום לעכב את ביצועו של פסק הדין מאחר וקיימים סיכויים טובים לערעור שכן בית משפט קמא חרג מסמכויותיו בעת מתן פסק הדין ההצהרתי בכך שעשה דין לעצמו, בעת שקבע כי יש לשתול במסגרת פסקי דין חלוטים כתובת חדשה ולבטל בכך את קביעות השופטים המקוריים שדנו בתביעות הפינוי (ראה דברי ב"כ המבקשים בסעיף 3 ו' לתגובה לתגובה).

15.
בכל הנוגע למאזן הנוחות טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לצידם. זאת בעיקר מאחר ולא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו אם תקבל המשיבה את החזקה בנכס. במצב דברים זה ייגדע מטה לחמן של מספר משפחות אשר פרנסתן על העסקים הפועלים בנכס מזה שנים רבות.

16.
עוד טוען ב"כ המבקשים כי המשיבה נטשה את הנכס לפני 5 שנים ומכאן שלא ייגרם לה כל נזק אם יוסיפו המבקשים לשבת בנכס בשלב זה. הוא מוסיף וטוען כי אם ייגרם למשיבה נזק "הרי נזק כספי ניתן בנקל לתבוע בתביעה כספית רגילה
ולצורך כך כלל לא נחוץ הפינוי." (ראה סעיף 9 ב. לתגובה לתגובה).

17.
בכל הנוגע להארכת המועד טוען ב"כ המבקשים כי לא היה באפשרותם של המבקשים להפקיד את סכום הפיקדון וזה בסופו של יום ניתן על ידי אדם זר בשם עטא. למבקשים לקח זמן רב לאתר אדם שיוכל לערוב להם ועל כן היום כאשר הדיון בערעור קבוע בעוד 4 חודשים לא ייגרם כל נזק למשיבה אם תיוותר ההחלטה על כנה עד לשמיעת הערעור.

טענות המשיבה


18.
המשיבה טוענת כי יש לדחות את בקשת המבקשים ממספר טעמים.

19.
האחד, כי כנגד המבקשים תלויים פסקי דין עוד בשנת 2007 שעל פיהם היה על המבקשים לפנות את הנכס וחרף זאת לא עשו כן עד היום. כך גם הוסיפו לשבת בנכס מבלי לשלם מאומה.

20.
השני, המבקשים פעלו שלא כדין כאשר הגישו את הבקשה הנוכחית ביום 24.7.12 מבלי שציינו כי הגישו בשעתם בקשה קודמת לעיכוב ביצוע שנמחקה ואף בקשה להקטנת גובה הפיקדון
שנדחתה. בבקשה הנוכחית שהגישו לא הציגו כל נימוק להארכת מועד. מנגד המשיבה פעלה תוך השקעת כספים לקדם את הליכי הפינוי כשהיא סומכת על כך שלא הופקד הפיקדון והיא זכאית להמשיך בהליכי הפינוי.

21.
השלישי, באשר למאזן הנוחות הרי מדובר בפינוי נכס עסקי שיש להבחין בינו לבין נכס למגורים. הפסיקה קבעה כי במקרים אלו ניתן לכל היותר יגרם למבקשים נזק כספי שניתן לפצות עליו בכסף ומכאן שמאזן הנוחות לא נוטה בהכרח לטובת המבקשים.
מנגד המשיבה התחייבה כלפי צד ג' (חברת פז) למסור לה את החזקה עוד בחודש מרץ 2007 ועל כן מצויה בהפרה מתמשכת של התחייבויותיה.

22.
הרביעי, אף אם ייגרם למבקשים נזק כספי בשל הפינוי הרי שהוא יקוזז כנגד חובותיהם העצומים של המבקשים למשיבה בגין החזקת הנכס שלא כדין החל מסוף שנת 2006 אשר נאמדים במיליוני שקלים לטענתה.

23.
החמישי, באשר לסיכויי הערעור הרי שלטענת המשיבה הם קלושים שכן הכרעות פסק הדין מעוגנות בחומר הראיות, הדין וההלכה. היא מפנה לכך שאף המבקשים עצמם זיהו את הנכס לפי הכתובת המתוקנת במסמכיהם – הם. הוא הדין באשר לטענת המבקשים כי למשיבה אין יותר זכויות בנכס, שנדחתה על ידי בית משפט קמא.בהקשר זה מציינת המשיבה את העובדה שאחד מפסקי הדין שניתנו במסגרת ההליכים בשנת 2007, אף ניתן בהסכמה שעל פיה הסכימו המבקשים להתפנות מן הנכס.

דיון


24.
סקרתי בהרחבה את קורות הצדדים בתיק זה ולא בכדי. הצדדים לא הניחו ידיהם מכל טענה אפשרית גם אם זו כבר נדונה לגופה והוכרעה.

25.
בכל הנוגע לסיכויי הערעור – על פניו נראה כי סיכוייו נמוכים. כל שהתבקש בית משפט קמא בפסק דינו נשוא הערעור היה לזהות זיהוי נכון של הנכס נשוא המחלוקת בין הצדדים ואשר בפועל זוהה בטעות בכתובת אחרת במסגרת ההליכים שהתקיימו בין הצדדים והסתיימו בפסקי דין.

26.
המבקשים לא העלו כל טענה כי אכן ישבו בנכס ברח' הרצל
120 ברמלה וכי זהו הנכס הנזכר בהסכמים שנחתמו ביניהם. מכאן שככל הנראה ניהולו של ההליך בפני
כב' השופטת פלינר נעשה לא מתוך מחלוקת של ממש אלא למטרות אחרות.


כן עלה כי המבקשים יושבים בנכס מבלי לשלם את חובותיהם היינו דמי שימוש וכדו'.

27.
בענייננו,
קבעה כב' השופטת פלינר כי אין היא מתייחסת לסיכויי הערעור מחמת הקושי המובנה בהתייחסות כזו מצד הערכאה שנתנה את פסק הדין.


28.
בכל הנוגע למאזן הנוחות – הרי שברגיל נזהרים בתי המשפט בטרם יורו על דחיית בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
של פינוי. יחד עם זאת אין מדובר בכלל בלתו – איין. מקום שמדובר בנכס עסקי ישקול בית המשפט האם הפינוי יביא למצב בלתי הפיך או שמא רק לנזק כספי שניתן לפצות עליו בכסף.

29.
בבוא בית משפט לשקול את מאזן הנוחות של כל אחד מן הצדדים הוא נותן משקל גם לתקופה שבה המבקש ישב בנכס וככל שהישיבה בנכס הינה ארוכת שנים כן ייטה בית המשפט שלא לשנות מן המצב הקיים עד להכרעה בערעור.

30.
כלל נוסף הנקוט על ידי בית המשפט בדונו בבקשה לעיכוב ביצועו של

פסק דין
הינו המטוטלת
שבין סיכויי הערעור מצד אחד לבין מאזן הנוחות של כל אחד מן הצדדים מן הצד השני. ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר כן ייטה בית המשפט לעכב את הביצוע. מנגד מקום שסיכויי הערעור אינם גבוהים כי אז יבחן בית המשפט ביתר דקדקנות את הטענה לפגיעה בלתי הפיכה במבקש.

31.
בכל הנוגע למאזן הנוחות אני סבורה כי החלטת בית המשפט קמא איזנה איזון ראוי בין העובדה כי מדובר ב

פסק דין
לפינוי על השלכותיו לבין העובדה כי המבקשים יושבים בנכס מזה זמן רב שלא כדין, אף לפי פסקי הדין "המקוריים" שבהם נפלה טעות בכתובת הנכס. התניית עיכוב הביצוע בהפקדת סכום כסף – הינה פתרון סביר בנסיבות אלו. ראה בהקשר דומה את דבריו של כב' השופט זילברטל בע"א 6283/12 א' עמית צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח'
מיום 18.11.12.

32.
משנתן בית משפט קמא החלטה שעומדת במתחם הסבירות נראה שערכאת הערעור אינה צריכה להתערב בה. על אחת כמה וכמה במקרה שבפני
י משבקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה כאן לבית משפט זה נדחתה.

33.
ניכר כי עיקר טענתה הנוכחית של המשיבה נוגעת לעובדה כי משלא עמדו המבקשים בהחלטה שניתנה ולא הפקידו את הפיקדון הכספי
במועד, לא היה מקום לאשר באיחור את אותה החלטה מבלי שהובא בחשבון משך הזמן שבו הוסיפו המבקשים לשבת בנכס, מבלי שהם עומדים בהחלטת בית משפט ומבלי שהם נושאים בהוצאות הנכס ומשלמים דמי שימוש.

34.
אני סבורה כי יש ממש בטענה. ככל שהמבקשים ביקשו לעכב ביצועו של פסק הדין היה עליהם לפחות לשלם בגין ישיבתם הנוספת בנכס. ניכר כי אף הוצאות משפט לא שולמו הגם שביצוע חלק זה בפסק הדין לא עוכב. בשים לב להליכים הקודמים שבין הצדדים לרבות

פסק דין
הפינוי שניתן בהסכמה, אכן אין זו התנהלות ראויה. התנהלות בעל דין אף היא בעלת משמעות בבוא בית משפט לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

35.
אלא שלמול אותם טיעונים עומד גם הטיעון כי סמוכים אנו לשמיעת הערעור שכן זה קבוע בעוד 4 חודשים. כך גם עולה כי למבקשים היה קושי של ממש בגיוס הסכומים לצורך הפקדת אותו סכום שהושת עליהם בהחלטת בית משפט קמא, ובסופו של יום ניתן להם על ידי אחר.

36.
אם אשקלל את כל הנתונים ולפיהם עסקינן ב

פסק דין
שמשמעותו האופרטיבית פינוי (הגם שהינו

פסק דין
הצהרתי), מספר מותבים שכבר נדרשו לשאלת סבירות ההחלטה ומצאו אותה סבירה ואת סמיכות הזמנים לשמיעת הערעור – כי אז נראה לי שנכון יהיה להותיר את ההחלטה על כנה.

סוף דבר


37.
ראיתי לקבל את בקשת המבקשים לאפשר להם להפקיד את הסך שנקבע בהחלטת בית משפט קמא כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין, הגם שהוגש באיחור ניכר.

38.
לאור התנהלות המבקשים שפורטה לעיל איני עושה צו להוצאות.

39.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.








הדסה/קלדנית







עא בית משפט מחוזי 31790-10/11 נביל עיסאוי, סלח אבו קאשף, רמי אבו קאשף ואח' נ' חברת ניב-אל בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/11/2012)