פסקי דין על צ'יפ פי סי (ישראל) בע"מ | פסקי דין על עו"ד מישל אוחיון | פסקי דין על עו"ד תמר לוז | פסקי דין על אלביט מערכות |

13595-06/11 פרק     20/11/2012




פרק 13595-06/11 צ'יפ פי סי (ישראל) בע"מ נ' עו"ד מישל אוחיון, עו"ד תמר לוז, אלביט מערכות בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה

פר"ק 13595-06-11 צ'יפ פי.סי. (ישראל) בע"מ נ' כונס הנכסים
הרשמי ואח'




20 נובמבר 2012


בפני
כבוד השופט א' קיסרי


בקשה מס' 35- מתן הוראות
(מסירת מסמכים)

בעניין





ובעניין
:



ובעניין:
חוק החברות, תשנ"ט-1999

פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983



צ'יפ פי סי (ישראל) בע"מ
ח.פ. 513027292
("החברה")


בעל התפקיד עו"ד שחר בן מאיר

המבקש



ובעניין:
1. מישל אוחיון
, עו"ד
2. תמר לוז
, עו"ד
3. אלביט מערכות בע"מ

המשיבים




החלטה

בהחלטה שניתנה ביום 16.5.12 (בקשה 27) ניתן היתר לנאמנים לביצועו של הסדר הנושים של חברה ("הנאמנים") לשכור את שירותיו של המבקש על מנת לבצע חקירות והליכים משפטיים
נגד מי שעשויים לחוב באחריות למצבה של החברה.
בבקשה הנוכחית עותר המבקש לחייב את המשיבים למסור לו כל חומר וכל מסמך אחר הנוגע לחברה שנמצא ברשותם, ואם אין בידם חומר או מסמכים כלשהם, עליהם לפרט מהו החומר שהיה ברשותם ומה עלה בו.

המשיבים הם, כסדרם, בא כוח החברה ובמשך תקופה מסוימת אף יו"ר הדירקטוריון שלה (המשיב 1), באת כוח החברה במשך תקופה מסוימת (המשיבה 2), ובעלת מניות (בעבר) בחברה אשר דירקטורים מטעמה כיהנו בדירקטוריון החברה (המשיבה 3).

המשיבים 1 ו-2 אינם מתנגדים לדרישה למסור למבקש חומר הנוגע לחברה, אלא שהם טוענים שבהיותם, בתקופות הרלוונטיות, באי כוחה של החברה, חל על המידע והמסמכים המבוקשים החיסיון הקבוע בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א–1961 ("חוק לשכת עורכי הדין"). הם מוסיפים וטוענים כי כחלק מהסדר הנושים שאושר ב

פסק דין
שניתן ביום 31.10.11 ("הסדר הנושים") נמכר "השלד הבורסאי" של החברה. לטענתם, מכירת השלד הבורסאי לא הביאה להיעלמותה של החברה כי אם ההפך הוא הנכון, והחברה קיימת ופועלת גם כיום, ומכאן שכל חיסיון שהיה קיים קודם להסדר הנושים ממשיך לחול גם לאחר מכן.

שקלתי את טענות המשיבים 1 ו-2, ואף שנראית לי טענתם בנוגע לתוצאה הנובעת ממכירתו של השלד הבורסאי על ידי הנאמנים בגדר הסדר הנושים שאושר, אני סבור שאין בכך כדי למנוע ממשיבים אלה להעמיד לרשות הנאמנים, באמצעות המבקש, את המידע והמסמכים שנדרשו.

נראה לי כי הצדק הוא עם המשיבים 1 ו-2 כשהם טוענים שפעולת מכירתו של השלד הבורסאי בגדר הסדר הנושים שאושר לא הביאה לשינוי בישותה של החברה, וכשם שהייתה ישות משפטית קודם להסדר הנושים היא ממשיכה להיות כזו גם לאחר מכן, הגם שעקב פעולת המכירה חל שינוי בזהותם של בעלי המניות ובעלי השליטה. אלא שכאמור, לא נובעת מכאן המסקנה שמבקשים המשיבים 1 ו-2 להסיק, היינו שטעמי חיסיון מונעים מהם מסירת המידע והמסמכים למבקש ולנאמנים. הגיונו של החיסיון מכוחו של סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין הוא הגנה על אינטרסים לגיטימיים של לקוחו של עורך דין ובמקרה הנוכחי – ובהקשר הנוכחי – האינטרסים הלגיטימיים של החברה. דא עקא, דווקא העובדה שהשלד הבורסאי נמכר כחלק מהסדר נושים שקיבל גושפנקא של

פסק דין
, מביאה לכך שיש מקום לראות בהסדר הנושים משום חיץ בין האינטרסים של החברה הראויים להגנה בתקופת הזמן שקדמה לאישורו של הסדר הנושים לבין אלה שבתקופת הזמן שלאחריו. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בהוראות הסדר הנושים, ובמיוחד בפסיקתא שניתנה מכוחו ביום 25.12.11 שעניינה מכירת השלד הבורסאי ושנאמר בה, בין היתר, כך:

10". השלד הבורסאי מועבר לידי הרוכשות בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר, התשכ"ח, 1968 – כשהוא נקי מכל זכות צד שלישי כלשהו וזאת ללא כל סייג, הסתייגות או התניה. בכלל זה:
10.1 בטלים כל השעבודים, משכונות, עיקולים, הערות אזהרה, זכות של צד שלישי כלשהו כלפי החברה וכלפיי השלד הבורסאי (לבד מזכותם של בעלי המניות כאמור בסעיף 4 לעיל לקבלת מניות בחברה) וכן בטלה כל התחייבות כספית נוספת אחרת הקיימת בחברה, כך שהשלד הבורסאי יימכר לרוכשות כשהוא נקי מכל חוב או התחייבות כספית שהיא.
10.2 השלד הבורסאי והחברה יועברו לרוכשות כשהם נקיים מכל אחזקה בחברות הבנות. האחזקות בחברות הבנות שלא נרכשו על ידי רוכשת הפעילות, יועברו על ידי הנאמנים לחברת מתחם השדרה בע"מ, ח.פ. 514669696 כך שהחברה מועברת לרוכשות כשהיא נקייה מאחזקות כלשהן ומבלי שתהיה לחברה כל זכות או חבות בקשר עם חברות הבנות הללו".

פועלן של הוראות אלה, שכאמור מבוססות על הסדר הנושים, הוא שלאחר שנמכר השלד הבורסאי של החברה אזי
במידה שהיו לה אינטרסים הראויים להגנה על ידי הוראת חיסיון, נותרו אלה בשליטתם של הנאמנים, ולחברה אין בהם כל עניין.
מכאן, משמונה המבקש לתפקידו על פי בקשתם של הנאמנים, ניתן לראות בו את שלוחם, וכפי שניתן להורות למשיבים 1 ו-2 להעביר לנאמנים מידע ומסמכים, כך ניתן להורות להם לעשות כן כנעתר על ידי המבקש.

המשיבה 3 ("אלביט") העלתה טענות אחרות מאלה של המשיבים 1 ו-2, שעיקרן הוא שלמבקש אין סמכות לפעול מכוח עצמו; שבהסדר הנושים הוקנו לנאמנים סמכויות לפי סעיף 307 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג–1983 ("הפקודה"), וסעיף זה אינו מקנה סמכות לדרוש מסמכים; כי הסדר הנושים גובש והוצא אל הפועל ולכן אין לתת בידי הנאמנים ובידי המבקש את הסמכות המבוקשת; כי, על כל פנים, אין אלביט חייבת בהעברת מסמכים; וכן כי דרישת המבקש היא כוללנית, רחבה ובלתי ממוקדת ומהווה "מסע דיג", ולכן אין להיעתר לבקשה.

לטענתה האחרונה של אלביט לא באה תשובה מצדו של המבקש ונראה לי כי היא אינה משוללת יסוד, ומשום כך בצד דחיית טענותיה האחרות של אלביט, אורה כי המבקש יפנה אליה בדרישה נוספת, ימקד את הנושאים אשר בהם יש לו עניין ואשר אותם הוא מבקש לברר, וככל שדרישתו לא תיענה – הוא יוכל לשוב ולפנות בבקשה מתאימה למתן הוראות בעניין זה.

טענת אלביט שהמבקש הוא חסר מעמד לפעול מכוח עצמו אינה מבוססת די הצורך, ומכל מקום אינה יכולה להועיל לה. בהחלטה מיום 16.5.12 (בקשה מס' 27) אושרה התקשרותם של הנאמנים עם המבקש, התקשרות שתכליתה היא ניהול חקירות והליכים משפטיים, בהתאם לסמכויות שניתנו להם בהסדר הנושים. משנענתה בקשת הנאמנים ואושרה התקשרותם עם המבקש, אזי אחת היא אם רואים במבקש את זרועם הארוכה של הנאמנים לצורך ביצוע משימה שהיא בסמכותם בהתאם להסדר הנושים, או אם רואים בו, כפי שהוא מבקש לראות, בעל תפקיד עצמאי מכוחו של אישור ההתקשרות. בין כך ובין כך מדובר בעניין שאינו אלא פורמלי גרידא, ואין בכוחו להכשיל את בקשת המבקש ככל שלגופה יש בה ממש.

רצינית יותר היא טענת אלביט שלנאמנים הוקנו סמכויות לפי סעיף 307 לפקודה, אולם לא לפי סעיף 288 לפקודה, וכי רק מכוחו של האחרון ניתן להקנות למפרק או למפרק זמני סמכות
חקירה ודרישת מסמכים. אלביט טוענת שהשוואתם של הוראות סעיפים אלה מלמדת שסמכות חקירה ודרישת מסמכים אינה כלולה בסמכויות הנתונות למפרק בסעיף 307, ואילו מכוחו של סעיף 288 לפקודה נתונה סמכות זו לבית המשפט ולא לבעל תפקיד, והיא מוסיפה וטוענת כי אין מקום לעשות שימוש בסמכות שלפי סעיף 288 כאשר – כבמקרה שלפנינו – הסדר הנושים הושג, גובש וקיבל תוקף של

פסק דין
והחברה יצאה לדרך חדשה.

על אף משקלן של טענות אלביט איני יכול לקבלן.

כפי שאלביט עצמה מציינת (בסעיף 36 לתשובתה), נקבע בהסדר הנושים כי "הנאמנים יהיו רשאים לבצע חקירות על מנת לברר את טענותיהם של מחזיקי אגרות החוב של החברה בדבר הטעייתם על ידי בעלי השליטה בחברה, והם יהיו מוסמכים לדרוש כל מידע וכל מסמך מכל מי שמידע כאמור מצוי ברשותו". אם כן, המקור לסמכותם של הנאמנים לקיים חקירות ולדרוש מידע בנוגע לענייני החברה קודם להסדר הנושים מצוי בהסדר הנושים עצמו, ואיני יכול לראות את הבסיס לטענתה של אלביט כי לנאמנים אין סמכות לבצע את החקירה או לדרוש מסמכים, כנעתר על ידי המבקש. אחת האסמכתאות המובאת על ידי אלביט בעניין זה היא רע"א 9983/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח (טרם פורסם, 19.8.08), שם התייחס בית המשפט להחלת הסמכות לפי סעיף 374 לפקודה על חברה הנמצאת בהליך שיקום והבראה מכוח סעיף 350 לחוק החברות תשנ"ט–1999 ("חוק החברות"), והביע את הדעה שמרחב שיקול הדעת השיפוטי מכוחו של סעיף 350 לחוק החברות הוא גדול יתר על המידה וכי ראוי שהנושא בכללותו יוסדר על ידי המחוקק. ואכן, עניין זה, כמו עניינים נוספים הקשורים להליכי הבראה ושיקום חברות, הוסדרו בחוק החברות [תיקון מס' 19) תשע"ב–2012 ("החוק המתקן") שפורסם ביום 17.7.12, ויכנס לתוקפו ביום 17.1.13 (סעיף 25 לחוק המתקן). אלביט איננה מתעלמת מן החוק המתקן, והיא טוענת כי גם לאחר חקיקתו מוגבלות סמכויות בעל התפקיד המתמנה בידי בית המשפט לעניינים שתכליתם הבראת החברה ושיקומה, ובענייננו, כאשר גובש הסדר נושים והחברה יצאה לדרכה החדשה, אין מקום לעשות שימוש בסמכויות המוקנות מכוחם של ס"ק (א) ו-(ג) של סעיף 350ד' לחוק החברות, שהוסף מכוחו של סעיף 5 לחוק המתקן.

טענה זו לא אוכל לקבל, מפני שאני סבור שהגישה המוצעת על ידי אלביט מצמצמת יתר על המידה את תחולתו של סעיף 350ד', ובכך תוחטא אחת המטרות שלשמן נחקק החוק המתקן בכלל, וסעיף 350ד' בפרט. מדברי ההסבר להצעת חוק החברות [תיקון מס' 17) תשע"א–2011 ניתן ללמוד כי "החוק המוצע נועד לתת מענה לכמה סוגיות בתחום הבראת חברות – הן סוגיות אשר כבר הוסדרו בפסיקה הענפה שהתפתחה במהלך השנים בתחום זה, ואשר נמצא שיש חשיבות לעגנן בחקיקה כדי להקנות ודאות והן סוגיות שטרם הוסדרו בפסיקה". בסעיף 350ד'(ב) נאמר כי "בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע כי לבעל התפקיד ינתנו הסמכויות והחובות, כולן או חלקן, הדרושות לשם ביצוע אחד או יותר של תפקידים אלה: (1) גיבוש תכנית להבראת החברה; (2) הסדרת החובות לנושי החברה; (3) ניהול החברה."

משמעותה של הוראה זו היא, לדעתי, שעל מנת שבעל התפקיד יוכל למלא את תפקידו בכל הנוגע להסדרת החובות לנושים, יש להקנות לו את כל הסמכויות הדרושות לשם איתורם ומימושם של כל הנכסים שניתן להעמיד לרשות ההסדר. בענייננו מדובר בקיומן האפשרי של עילות תביעה כלפי בעלי השליטה ונושאי משרה בחברה, ואם יש בסיס לתביעות אלה, ובכך כמובן איני מביע כל עמדה, ניתן לראות את התועלת שבניהולן כנגד הנתבעים בכוח. בסעיף 350ד(ג)(1) לחוק החברות נקט המחוקק בדרך של מתן סמכות שיורית לבעל התפקיד וקבע כי "לא קבע בית המשפט את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד שאינו נושא משרה, יהיו נתונות לבעל התפקיד הסמכויות הנתונות למפרק לפי פקודת החברות, ויחולו עליו החובות החלות על מפרק כאמור, והכול בשינויים המחויבים ובשינויים לפי פרק זה". הנה כי כן, גם אלמלא ניתנה לנאמנים בהסדר הנושים הסמכות לקיים חקירות, ניתן היה להקנות להם סמכויות של מפרק מכוחה של הוראת סעיף 350ד(ג)(1) לחוק החברות המצוטטת לעיל, כאשר תכליתה של סמכות זו היא לאתר משאבים כספיים שיוכלו לשרת את הסדר הנושים שאושר.

בשולי עניין זה אציין כי סעיף 25 לחוק המתקן קבע, אמנם, כי תחילתו היא שישה חודשים מיום פרסומו, אולם בה בעת הוא הוסיף וקבע כי "בית המשפט רשאי להורות, אם שוכנע כי הדבר מוצדק והוגן בנסיבות העניין, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, יחולו גם על הליך תלוי ועומד שהוגש לבית המשפט לפני יום התחילה". בנסיבות העניין נראה לי שראוי להחיל את הוראות החוק המתקן על ענייננו, מפני שכפי שציינתי לעיל קיימת אפשרות שפעולתם של הנאמנים תביא תועלת לנושי החברה, ולא מצאתי בטענות אלביט עילה שלא לפעול בדרך זו.

לא מיותר לציין בהקשר זה את טענתה של אלביט, שהסדר הנושים לחברה גובש זה מכבר והחברה יצאה ממצב של הקפאת הליכים, ולכן אין מקום או צורך בחקירות שהנאמנים מבקשים לבצע. התשובה לטענה זו היא כי כאשר בהסדר הנושים נקבע במפורש כי הנאמנים יוכלו לבצע חקירות בנוגע להתנהלותם של בעלי השליטה ונושאי המשרה, כי אז העובדה שהסדר נושים גובש זה מכבר היא בלתי רלוונטית, והאפשרות שהחקירות יביאו תועלת לנושים היא כשלעצמה סיבה לדחות את הטענה.

סיכומו של דבר, אני מורה כי המשיבים 1 ו-2 יעבירו למבקש מידע ומסמכים המצויים בידם והנוגעים לחברה ולענייניה בכל פרק זמן שקדם לאישור הסדר הנושים. את ההוראה ברוח זו, ככל שהיא מכוונת לאלביט, אני רואה לסייג ברוח טענתה של אלביט בסעיף 77 של תשובתה, היינו, על המבקש לפנות תחילה לאלביט ולפרט בפני
ה מהם המסמכים והמידע שהוא דורש לקבל, וככל שיתעורר צורך בעקבות תשובתה של אלביט, יוכל לפנות בבקשה מתאימה למתן הוראות.

בשולי החלטה זו אוסיף כי נראית לי עמדתם של המשיבים שעל המבקש לשאת בעלויות הישירות של צילום המסמכים, ובלבד שעלויות אלה
לא יחרגו מן הסביר בנסיבות העניין.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.




מאירה







פרק בית משפט מחוזי 13595-06/11 צ'יפ פי סי (ישראל) בע"מ נ' עו"ד מישל אוחיון, עו"ד תמר לוז, אלביט מערכות בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/11/2012)