פסקי דין על אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) | פסקי דין על חיים מלכה | פסקי דין על רונן מלכה | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה

10556-02/12 תאק     22/11/2012




תאק 10556-02/12 אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ, חיים מלכה, רונן מלכה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה








בית משפט השלום בקריות

בשבתו בנהריה



תא"ק 10556-02-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה
נ' אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ
ח.פ. 511492381 ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
6

בפני

כב' השופטת
עידית וינברגר


המבקשים

1
.
אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ
ח.פ. 511492381

2
.
חיים מלכה

3
.
רונן מלכה


נגד


המשיב

בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה



החלטה

1.
בקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעה כספית, בסדר דין מקוצר, שהגיש המשיב על סך של 2,137,269 ₪ כנגד המבקשים. המבקשת 1 הינה בעלת חשבון הבנק המתנהל אצל המשיב ואילו המבקשים 2 ו-3 הינם בעלי המניות במבקשת 1 וערבים לכל חיוביה כלפי המשיב ללא הגבלת סכום.

יתרת החוב מורכבת מיתרה דביטורית בחשבון העו"ש ומיתרות חוב בלתי מסולקות בגין 20 הלוואות שנטלה מהמשיב בתקופות שונות שבין 16.02.10 ועד 28.12.11 .

2.
לטענת המבקשים, חשבון הבנק חויב שלא בהתאם לזכויות החתימה שדווחו למשיב ולפיהן רק חתימתו של מבקש 2 בצירוף חותמת החברה מחייבת את החברה, בעוד שעל הסכמי ההלוואות מי שחתם היה מבקש 3 בלבד.

עוד נטען, כי קיימים תנאים מקפחים בחוזה אחיד ככל שמדובר בסעיפים העוסקים בקבילות ספרי הבנק ובמתן פטור גורף מאחריות לבנק. בנוסף, הועלתה טענה בדבר התניה אסורה של שירות בשירות בכך שהמשיב חייב את המבקשת לפתוח חשבון פיקדון להבטחת חובותיה כלפי המשיב, במסגרתו הופקדו במשך כעשר שנים סך של 260,000 ₪, מה שהסב למבקשת נזקים כלכליים כבדים.

הטענה העיקרית העומדת גם במרכז סיכומי המבקשים בכתב, עניינה אי המצאת מסמכים ע"י המשיב, ובין היתר דו"חות ביקורת ודיווח פנימיים של הבנק, פרוטוקולים מוועדות האשראי בנושא חובות החברה וכן מסמכים הנוגעים למתן אשראי לחברה הדרושים למומחה מטעמם בכדי להוכיח כי חשבון החברה חויב ללא הרשאה וכן לאופן חישוב הריביות שלא לפי המוסכם.



בסיכומיהם, הוסיפו וטענו המבקשים כי המשיב התנהל כלפיהם בחוסר תום לב בכך שלאחר פעילות תקינה במשך 20 שנה בחשבון, החל ללא הודעה מוקדמת, להחזיר שיקים של החברה והפסיק את מסגרת האשראי באופן חד צדדי עד שגרם להגבלת חשבונה, דבר שהוביל לקריסתה הכלכלית.

3.
המשיב בסיכומיו דוחה את הטענה לפיה מסרב הבנק להמציא מסמכים למבקשים ומפנה לכך שפעמיים נדחו בקשותיהם של המבקשים להמצאת מסמכים ע"י בית המשפט בהיותן בגדר דרישה מופרזת, ויש לדחות את הניסיון להעלות שוב את הטענה במסגרת סיכומי המבקשים מבלי שהוגשה דרישה מתוקנת שעולה בקנה אחד עם הפסיקה הרלבנטית.

באשר לטענת המבקשים לעניין חיובי ריבית שונים מהמוסכם, מפנה המשיב לכך כי טענה זו נטענה לראשונה רק במסגרת התצהיר השני שהוגש מטעם מבקש 3 ללא רשות מבית המשפט ואין להם זכר בתצהירו הראשון שהוגש בתמיכה בבקשת הרשות להתגונן.
לגופן של הטענות טוען המשיב כי מדובר בטענות סתמיות בעלמא שאין להן אחיזה במציאות, כפי שעולה גם מחקירתו הנגדית של מבקש 3 שלא ידע לנקוב בשיעור הריבית שסוכמה לכאורה עם נציג הבנק וטען שאין ברשותו מסמכים להראות זאת. מכאן שהמבקשים לא סיפקו גרסה ברורה לגבי שיעור הריבית בה לטענתם חויבו ולא תמכו טענותיהם להסכמות כלשהן. כך גם לגבי טענותיהם לגבי חוסר תום לבו של הבנק והתנהלותו הכוחנית, לכאורה, נגדם על אף שהבנק שלח מכתבים שוטפים בעניין מצב החשבון לכתובות המצוינות בידי הבנק.
עוד טוען המשיב, כי הפסקת הקצאת האשראי באה לאחר חריגה מתמשכת ממסגרת האשראי שהובילה לסירובם של שיקים רבים כפי שאישר מבקש 3 בחקירתו.
המבקשים לא תמכו, לטענת המשיב, את טענתם בעניין התנאים המקפחים ראייתית ועובדתית ודינה להידחות. כך יש לדחות את הטענה הסתמית להתניית שירות בשירות שאינה מגובה בראיות ואינה מפורטת דיה. מבקש 3 בחקירתו אף אישר כי לא היתה דרישה מראש מצד הבנק להפקיד בתוכנית חסכון באותו סכום, כך שהמבקשים שלטו בסכומי ההפקדה
ולא היתה חובה שנגזרה עליהם ואין שום אינדיקציה כי מדובר בקשר עסקי שאינו סביר, במיוחד בנסיבות בהם המבקשים ביקשו מסגרות אשראי והלוואות מבלי שניתנו בטחונות.
לעניין הטענה כי המשיב פעל בניגוד להרשאה ושלא בהתאם לזכויות החתימה, מפנה המשיב לעדותו של מבקש 3 לפיה שונו זכויות החתימה כך שגם הוא יהיה מורשה חתימה בחברה. טענת המבקש 3 כי לכאורה מהמסמך שהוצג בפני
ו המעיד על כך, נמחקה המילה "ביחד" קרי רק חתימותיהם של שני מורשי החתימה, תחייב את החברה, לא גובתה במסמך שנטען כי נמצא ברשותו.
על כן, מבקש המשיב לדחות את הבקשה למתן רשות להגן ולחילופין, להתנות היעתרות לה בהפקדת ערובה מתאימה.


דיון
4.
הלכה פסוקה היא, כי לצורך מתן רשות להתגונן, די אם יראה המבקש הגנה אפשרית ומשתמעת בדוחק רב.

על פי ההלכה, במסגרת בקשת רשות להתגונן אל לו לבית המשפט לבדוק אם וכיצד יעלה בידי הנתבע להוכיח את טענותיו.

ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח' פ"ד מו(4) 193.
ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד בע"מ (1.5.2006).

5.
יחד עם זאת, אין המבקש רשאי להסתפק בהעלאת טענות סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס אל פרטי העובדות שעליהן מבוססת הגנתו.
ראו לענין זה:
ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ ואח' פ"ד מב(1) 721 שם נכתב, מפי כב' השופט גולדברג:
"…הרי גם כשמשתית המבקש את הגנתו
על טענות שבעובדה, פיתחה הפסיקה כללים על היקפן ועל מידת
פירוטן של הטענות בתצהירו של המבקש. לפיכך, לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו (ע"א 13/80 (4), בעמ' 272), כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים" (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, ש' לוין עורך 1988) 618)".

6.
כן חשוב להדגיש, כי על אף ההלכה הברורה ביחס ליד הרחבה בה יש להעניק לנתבעים רשות להתגונן, עדיין אל לבית המשפט להפוך את בקשת הרשות להתגונן להליך סרק, בדרך לבירורה של כל תובענה.
ראו לענין זה דברים שנאמרו מפי כב' השופט ד' לוין בע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי בע"מ פ"ד מה(1) 69.

7.
יש לדחות את טענת המבקשים בדבר תנאים מקפחים בחוזה, כנימוק למתן רשות להתגונן. טענה זו נטענה באופן כללי ללא תשתית מפורטת מינימאלית, כנדרש בהתאם לפסיקה לצורך העלאת טענה מסוג זה. המבקשים אף לא הצביעו על הוראות ספציפיות חריגות המקפחות אותם וכיצד השפיעו תניות אלו על עצם חבותם כלפי המשיב ו/או על גובה סכום החוב.
(ראה: ע"א 261/89 אברהמי ובניו חברה לבניין נ' בנק המזרחי
(14.7.92); תא"ק (חיפה)
264/08 סי אנד אכזיב בע"מ ואח' נ' בנק לאומי בע"מ (15/02/2009).
זאת ועוד, כבר נקבע כי "קשה לראות קיפוח כלשהו בהוראה חוזית המאפשרת לנושה לדרוש פירעון מיידי של כל החובות המגיעים לו, כאשר החייב אינו פורע במועד סכום משמעותי" (ע"א 57/89 בנק הפועלים בע"מ נ' מכבשים הדרום בע"מ, פ"ד מה(3)182).

8.
לעניין הטענה לאי המצאת מסמכים- אכן כטענת המשיב, בקשותיהם של המבקשים להמצאת מסמכים ולמתן צו גילוי ועיון במסמכים, נדחו בשתי החלטות קודמות מיום 19.04.12 ומיום 30.06.12 מאחר ולא תאמו את הקריטריונים שהותוו בפסיקה ביחס להמצאת מסמכים בשלב זה של הדיון, טרם מתן רשות להתגונן.
יחד עם זאת, וכפי שצוין בהחלטתי מיום 19.04.12 לא היה בדחיית הבקשה להמצאת מסמכים, כדי לפגוע ביכולת המבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן, במסגרתה יסבירו את הקושי שלהם להתגונן כאשר מסמכים אלה אינם לפניהם (ראה: בש"א (ת"א) 14218/03 בנק הפועלים נ' עיזבון והבי).

9.
טענת המבקשים לחיובי ריבית השונים מהמוסכם, נטענה בעלמא ללא פירוט מספק.
מבקש 3 בחקירתו לא ידע לנקוב בשיעור הריבית שבה חויבו לטענתם בפועל ולמרות שהפנה למסמכים המוכיחים לכאורה את טענתו להסכמות עם המשיב באשר לשיעור ריבית מופחת, לא הציג את אותם מסמכים וטען שאלה יוצגו "כשיצטרך להראות" (עמ'2, שורות 20-30 ועמ' 3, שורות 1-4).
יש לציין כי בניגוד לטענת המשיב, הטענה אוזכרה כבר במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן תחת הכותרת של גביית ריביות ביתר (סעיף 5.א.2 לבקשה) אך זכתה ליתר פירוט, גם אם לא מספק, במסגרת התצהיר השני שהוגש מטעם מבקש 3 בתמיכה לבקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי.

10.
בסיכומיהם, חזרו המבקשים על הטענה לפעילות בחשבון בניגוד לזכויות החתימה ולהרשאה בחשבון, תוך התעלמות מהמסמכים שהוגשו במהלך חקירתו הנגדית של מבקש 3 (סומנו כמוצגים מש/4 ו- מש/5) המעידים על כך שכבר בשנת 1994 שונו זכויות החתימה בחשבון על ידי צירוף מבקש 3 כמורשה חתימה נוסף בחשבון. גם הטענה שהעלה מבקש 3 בחקירתו כי לכאורה המסמך זויף וכי הוא מחזיק בידיו מסמך המעיד על כך, לא הוכחה משלא הוצג אותו מסמך (עמ' 5, שורות 23-30 ועמ' 6, שורות 1-9 לפרוטוקול).

11.
טענות המבקשים בדבר התניה אסורה של שירות בשירות, הן טענות כלליות, סתמיות ולא מפורטות כנדרש בהתאם להלכה כפי שנזכרה לעיל.

לא זו אף זו, נפסק כי טענה בדבר התניה אסורה של שירות בשירות, הינה טענת קיזוז שלצורך הוכחתה, על המבקש לפרטה ולכמת את הנזק:
"על מנת שתינתן רשות להתגונן בטענה מסוג זה, שומה על הטוען להציג תחשיב של נזק, אלא שבמקרה דנן, לא רק שלא הוצג תחשיב כאמור, אלא שהנתבעים אף לא טרחו לכמת את הנזק שנגרם להם מחמת אותה התנייה אסורה כביכול. במילים אחרות, טענה בדבר התניית שרות בשרות היא טענת קיזוז, ולכן יש לכמתה ולפרטה"

(תא"ק (ת"א-יפו) 9302-04/11 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מירנו בע"מ (02/04/2012)

הדבר לא נעשה במקרה דנן, וכל שנטען כי בעקבות הפקדות שביצעו המבקשים לתוכניות חיסכון בסך של 260,000 ₪ לפחות, נגמרו להם "נזקים כלכליים כבדים" וכי רק לאחר קבלת המסמכים הבנקאיים המבוקשים ניתן יהיה לכמת את גובה הנזקים במדויק (סעיפים 8.ד ו-8.ה לבקשת הרשות להתגונן). טענה שנטענה בעלמא מבלי לפרט ולו באופן מינימאלי את מהות הנזק הנטען וכיצד יש בכוחם של מסמכים אלו לעזור בכימות אותו נזק נטען.

12.
הטענה בדבר הפרת חובת תום הלב והנאמנות מצד המשיב לכאורה עקב שינוי מדיניות האשראי מצד המשיב באופן חד צדדי וללא הודעה מוקדמת, אף היא נטענה באופן סתמי וכללי ללא כל תימוכין.

טענתם היחידה של המבקשים היתה כי התנהלות זו של הבנק היתה "בניגוד להסכמים"
מבלי לפרט על אילו הסכמים מדובר ומה תוכן אותן הסכמות נטענות.

ההלכה בעניין זה ברורה:
"מתן אשראי ללקוח, הגדלת האשראי, הקטנתו או הפסקתו, מסורים לשיקול דעתו של הבנק. ... נקודת המוצא היא, שאין הבנק חייב ליתן אשראי או לחדש אשראי, כל עוד אינו מפר הסכמים בינו לבין הלקוח. זכותו של הבנק להעניק אשראי או להפסיק מתן אשראי, מעוגנת בהסכמים שבין הבנק ללקוח, בסעיף 2(א) סיפא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 הקובע במפורש כי "אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח", ובפסיקת בית המשפט לפיה "חובת הנאמנות של הבנק כלפי הלקוח אינה מטילה על הבנק חובה לדאוג באופן עיוור לאינטרסים של הלקוח, תוך הזנחת אינטרס הבנק" ... שיקולי הבנק אם להעניק אשראי או לחדשו, או לצמצם או להפסיק את האשראי שניתן ללקוח, הם שיקולים עסקיים טהורים שבבסיסם היחסים
עם הלקוח
הספציפי. ... ברגיל, היקף התערבות בית המשפט בשיקול הדעת הבנקאי, אם "בזמן אמת" ואם בדיעבד, תהא על דרך הצמצום, ותיעשה כאשר הבנק פעל בניגוד בולט לדרך הבנקאית המקובלת ובהיעדר הגיון עסקי-בנקאי."
(ת.א. (חיפה) 645/05 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ ( 26.03.07).

13.
על אף היותה של הגנת המבקשים הגנה דחוקה, עדיין אין מקום לקבוע כי הגנתם הינה בגדר "הגנת בדים". זאת בשים לב לכך שבשלב בקשת הרשות להתגונן לא מוטלת דרך כלל על הנתבע חובה להוכיח טענותיו באמצעות ראיות, ודי בכך שהוא מציג הגנה לכאורה.
הלכה היא שדיון בבקשת רשות להתגונן איננו משפט ואף איננו קדם משפט כך שבית המשפט איננו חייב להגיע למסקנה ברורה שלנתבע, המבקש את הרשות, סיכוי טוב להצליח בהגנתו אלא מפסיק אם הוא משתכנע שאם תתקבלנה ראיותיו כמהימנות יהיה לו סיכוי הצלחה כלשהו, קרי הגנה אפשרית ולו לכאורית. (ראה: ספרו של בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה רביעית (1994)) בעמ' 85).


14.
סיכום:
ביחס לטענות המבקשים באשר לחיובי ריבית מעבר לשיעור המוסכם, ו
פעולות שבוצעו בחשבון בחריגה מהרשאה ומזכויות החתימה בחשבון
, תינתן למבקשים רשות להתגונן ללא תנאי.
אין מקום בשלב זה לחסום את דרכם מלנסות להוכיחן, בין היתר באמצעות הגשת חוות דעת מומחה לאחר שיקבלו את המסמכים הדרושים להם לשם כך, במהלך המשפט עצמו ובאמצעות הצגת מסמכים שעל פי הנטען נמצאים בחזקת המבקשים, אך לא הוגשו בשלב זה של הדיון.
ביחס לטענות בדבר התניית שירות בשירות ושינוי חד צדדי של מדיניות האשראי, לא מצאתי, כאמור, פירוט מספק בבקשה. לפיכך, ביחס לטענות אלה החלטתי להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערבון.
כידוע, בית המשפט יטה להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סכומי ערבון במקרי גבול, כאשר אין לנתבע סיכויים רבים להוכיח את הגנתו. (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית עמ' 324 והפסיקה המובאת שם).

על כן, אני קובעת כי בשתי טענות אלה תינתן למבקשים רשות להתגונן בתנאי שיפקידו בקופת בית המשפט סך של 150,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, בתוך 20 יום ממועד קבלת החלטה זו.
טענת המבקשים ביחס לתנאים מקפחים בחוזה אחיד נדחית.
התצהיר ישמש כתב הגנה, אך המבקשים יהיו רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 20 יום.

15.
אני מורה על זימון הצדדים לישיבת קדם משפט ליום 18.03.13
בשעה 09:00.
לקראת ישיבה זו ניתנות ההוראות הבאות:
1.
ניתן צו גילוי ועיון מסמכים הדדי לביצוע תוך 30 יום.
2.
אם בדעת מי מהצדדים להגיש שאלון יעשה כך בתוך 30 יום מהיום.
3.
בקשות יוגשו לכל המאוחר עד 30 יום לפני מועד הדיון.

ניתנה היום,
ח' כסלו תשע"ג
,
22 נובמבר 2012
, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 10556-02/12 אמ. איקס. פרסום ושיווק (1990) בע"מ, חיים מלכה, רונן מלכה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף מפרץ חיפה (פורסם ב-ֽ 22/11/2012)