פסקי דין על אחמד עלמי | פסקי דין על מוחמד סאלח תקרורי | פסקי דין על כסאב עו"ד יחיא | פסקי דין על ראיד חסן חאדר |

7282/07 א     11/10/2012




א 7282/07 אחמד עלמי נ' מוחמד סאלח תקרורי, כסאב עו"ד יחיא, ראיד חסן חאדר








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 7282-07 עלמי נ' תקרורי ואח'







בפני

כב' השופט
ראובן שמיע


תובעים

אחמד עלמי


נגד


נתבעים

1.מוחמד סאלח תקרורי
2.כסאב עו"ד יחיא



3. ראיד חסן חאדר


פסק דין


בפני
תביעה לחייב את הנתבעים בפיצויו התובע בסך 338,664 ₪ .
רקע
התובע
ביקש לקנות מקרקעין . הדבר נודע לנתבעים 1 ו-3 ואלה הציעו לו לרכוש קרקע בבית חנינא תמורת סכום כולל של 50,000$ ( 47,000 $ עבור המקרקעין ועוד 3,000$ עבור שכר מהנדס ודמי תיווך).
תיווכם של הנתבעים 1 ו-3
(להלן:"המתווכים") "נשא פרי" ואכן ביום 25.3.03 כרת התובע חוזה (להלן:"ההסכם") עם גב' בשם חדיג'ה
איברהים (להלן:"חדיג'ה " או "המוכרת") לרכישת חלקה בקרקע הידועה כחלקה מס' 230 גוש 30615 (להלן:"המקרקעין") בשטח של 750 מ"ר .
(להלן:"העסקה" או "עסקת המכר").
לאחר סיכום כל פרטי העסקה שמצאו ביטויים בהסכם ,הגיעו ביום 29.3.03 למשרדו של הנתבע 2 (להלן:"הנתבע") התובע, הנתבע 1 , המוכרת ומר עלקם (שהכיר את התובע ואת הנתבע).
הללו הציגו לנתבע את ההסכם ובקשו ממנו בהתאם לאמור בהסכם להכין ייפוי כח בלתי חוזר עליו תחתום המוכרת . כמו כן, בקשו כי יאשר את חתימת חדיג'ה עליו .
לצורך כך מסרו התובע, המתווכים והמוכרת את ההסכם לנתבע ולאחר ניסוח יפוי הכח הבלתי חוזר עפ"י ההסכם נדרשו ע"י הנתבע למסור לו את תעודות הזהות של התובע והגב' חדיג'ה.
התובע צילם את תעודות הזהות של הצדדים להסכם, החתים את המוכרת על ייפוי הכח ואישר
את החתימה לאחר שמצא התאמה בין האמור בהסכם לתעודת הזהות ולאחר שהצדדים זיהו עצמם באמצעות תעודות הזהות.
ייפוי הכח עליו החתים הנתבע את הגב' חדיג'ה הוכן בערבית .הנתבע
הקריא את האמור בייפוי הכח וחדיג'ה חתמה עליו. לאחר מכן אישר הנתבע כנוטריון את חתימתה.
באישור הנוטריוני נאמר בין היתר:
"אני הח"מ נוטריון כסאב יחיא מאשר בזאת שבתאריך 29.3.03 הופיעה בפני
במשרדי הגב' חדיג'ה יונס איברהים עבדאללה
אשר זיהיתיה באמצעות ת.ז. מס' 080687326 שהוצאה ע"י משרד הפנים בירושלים בתאריך 12.1.2000" ...
בסוף הפגישה שארכה בין חצי שעה לשעה בקשו הצדדים כי הנתבע יאשר בחתימתו את החתימות על גבי ההסכם והנתבע חתם כעו"ד
את המילים "עד לחתימות 29.3.03". על מסמך זה לא הוטבעה החותמת הנוטריונית של התובע והצדדים
לא שלמו לנתבע עבור חתימה זו.
התובע ביקש להסדיר את רישומו כבעל הזכויות במקרקעין לאחר שרכשם מחדיג'ה אולם, אז הסתבר לו כי נפל קורבן למעשה מרמה של המתווכים ושל מתחזה שהתחזתה להיות חדיג'ה איברהים בעלת המקרקעין , בעוד שחדיג'ה האמיתית לא מכרה לו מעולם את המקרקעין.(יודגש שבעלת הקרקע הנכונה
צורפה ע"י התובע בתחילת הדרך כנתבעת בכתב התביעה אולם נמחקה על ידו מאוחר יותר לאחר שהבין שלא היה לה כל חלק במעשה המרמה שהוא מיחס בתביעה זו למתחזה).
התובע מיהר להגיש תלונה במשטרה על התחזות ומרמה .
המשטרה פתחה בחקירה וזימנה בין היתר את הנתבע ליתן הודעתו לגבי חלקו בפרשה ככל שקיים כזה.
כנגד הנתבעים 1 ו-3 הוגש כתב אישום במסגרת ת"פ 4674/07 בבית משפט השלום בירושלים.
הנתבע 3 הורשע ודינו נגזר ואילו כנגד הנתבע 1
תלוי ועומד צו מעצר כללי.
הנתבעים 1 ו-3 לא התגוננו ועל כן ביום 15.12.10 ניתן נגדם

פסק דין
בהעדר הגנה.
בתביעה זו תבע התובע את הנתבע בטענה כי התרשל בתפקידו וכי לא מילא את חובותיו המקצועיות עת חתם על ייפוי הכח הבלתי חוזר ואימת את חתימות הצדדים.
התובע והנתבע הגישו תצהירי עדות ראשית לתיק .
הצדדים והעדים מטעמם נחקרו על תצהיריהם.

ביום 18.1.12 העידו התובע ועו"ד איברהים נאסר אשר העיד מטעמו.
ביום 4.6.12 העיד הנתבע.
הצדדים הגישו בין היתר את הראיות הבאות: תצהיר התובע שסומן ת/2 , תצהיר הנתבע שסומן
נ/1, הודעת הנתבע במשטרה משנת 2005 שסומנה ת/5 וכן כתב האישום והתיק הפלילי שנפתח בעקבות מעשה המרמה נשוא התביעה שבפני
בת"פ 4674/07 שסומנו ת/6-ת/7.
התובע ויתר על עדותו של עו"ד חליל עיאד ותצהירו נמשך מתיק בית המשפט וכן ויתר על העדתו של הנתבע 3.
הצדדים הגישו סיכומיהם לתיק .
משניתן כאמור

פסק דין
בהעדר הגנה נגד הנתבעים 1 ו -3 יתיחס בית המשפט ב

פסק דין
זה
לאחריותו של הנתבע 2 בלבד .

טענות התובע

התובע טוען כי הנתבע הוא החוליה העיקרית והמרכזית בעריכת ההסכם ובאימות חתימות הצדדים על ההסכם מכח היותו עורך דין.
לטענתו, סבר שהנתבע לא רק ערך ואישר את חתימות הצדדים על גבי ייפוי הכח הבלתי חוזר אלא אף ניסח את הסכם הרכישה.
לגרסתו, הנתבע ניסה אמנם להקטין את חלקו ואחריותו בקשר עם העסקה אולם הוא הודה שערך וחתם הן על ייפוי הכח הבלתי חוזר והן בסיפא של ההסכם עצמו.
התובע טוען כי הנתבע שימש בעסקה דנן ב-2 כובעים
כעו"ד וכנוטריון ובמסגרת זו יש לבדוק את חובותיו.
כעו"ד ערך הנתבע ייפוי כח בלתי חוזר בו נרשמו הצהרות שגויות שאינן נכונות מפי המתחזה וזאת מבלי שהנתבע בדק נכונותן:
אין התאמה בין שם המוכרת
בלוח הזכויות הסופי לבין המתחזה, כבעלת הזכויות מופיעה חדיג'ה איברהים בעוד ששם משפחתה של המתחזה הינו עבדאללה . טעות נוספת היא בשטח החלקה
ואף במספר החלקה.
טעויות אלה מלמדות ,לטענת התובע על חוסר הזהירות של הנתבע שעה שלא דקדק בפרטי העסקה וערך את יפוי הכח הבלתי חוזר כלאחר יד.
התובע טוען כי לא זו בלבד שהתובע כשל בפעולות שביצע אלא שהיה עליו לבצע פעולות נוספות מכח תפקידו בעסקה והוא נמנע מעשייתן.
התובע טוען כי עפ"י תעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם פקיד ההסדר נוכח העובדה שבלוח הזכויות רשומים בעלי הזכויות ללא מס' תעודת זהות
יש לקשור בין מי שרשום לבין מי שטוען שהוא בעל זכות באמצעות תצהיר של אדם זר שמכיר את מי שרשום ומעיד על ידיעת העובדות.

יש לצרף מסמכים רלבנטיים ועל הצדדים לחתום בפני
פקיד ההסדר או סגנו על שטרי המכר
. חתימה זו אינה יכולה להתבצע על ידי מיופה כח.
התובע טוען כי הכרעת הדין שניתנה כנגד הנתבע 3 הינה ראיה קבילה כנגד הנתבע
והלה מנוע מלטעון כנגד העובדות בכתב האישום.
התובע טוען כי בהתאם לפסיקה על עו"ד ועל נוטריון חלה חובת זהירות והחובה לפעול
באמונה ובמסירות למען האינטרס של הלקוח
ולהימנע ממחדלים שעורך דין סביר ונבון היה נמנע מהם.
לטענתו, הנתבע הפר את החובות המוטלות עליו
תוך הפרת חובת הזהירות, אי בדיקה של זהות הצדדים והתנהלות חפוזה ולא מקצועית.
לשיטתו, הנתבע לא מסר לתובע כי לשם רישום העסקה אצל רשם המקרקעין יש צורך לבצע את הפעולות המנויות בתעודת עובד הציבור מטעם פקיד ההסדר. בכך ,נמנע אימות נכונות המידע שנמסר ע"י המתחזה . ביצוע פעולות אלה לבדן, לשיטת התובע, היה מונע את רישומה של המתחזה כבעלים בייפוי הכח הבלתי חוזר.
לטענתו, מאחר ובלוח הזכויות לא היה מספר זיהוי אלא שם בלבד פעל הנתבע באופן פזיז ורשלני בכך שלא אימת ובחן שמי שמציגה עצמה כבעלת הזכויות היא אכן בעלת הזכויות.
לגרסתו, גם נוטריון צריך להיות ער לפערים ולסימני שאלה ואי התאמות העולים ממסמכים המוצגים לו
ובמצב כזה הוא אינו מורשה להטביע חותמו על המסמכים.
התובע סבור כי הנתבע חתם על המסמכים בלי לדבר עם הצדדים
מבלי שנכנסו למשרדו אלא בזמן שהמשיכו לשבת בחדר ההמתנה כאילו מדובר בפעולה פקידותית גרידא.
לגרסתו של התובע, חלק מהתרשלותו של הנתבע מתבטאת בכך שסמך
את ידיו על ההסכם שהוא אינו יודע מי ערך
ומה נסיבות עריכתו והאם הוא אותנטי
ועל אף שעו"ד עיאד לא חתם על ההסכם הדבר לא הדליק אצל
הנתבע "נורה אדומה".
התובע טוען כי עקב רשלנותו של הנתבע העביר הוא
47,000$ תמורת קרקע שלא לידי בעלי הזכויות בה ועל כן יש לחייבו בהשבת סכום זה לפי שער דולרי של 4.71 ₪ לדולר ובסך הכל לחייבו בסך ריאלי מוצמד של-355,391 ₪.

טענות הנתבע
לטענת הנתבע התביעה דנן חסרת כל בסיס ועל כן יש לדחותה.
לשיטתו, ביום 29.3.03
נכנסו למשרדו שלושה גברים ואישה: התובע , המוכרת –הגב' חדיג'ה יונס איברהים עבדאללה , הנתבע 1
מר תקרורי
ומר עלקם שאותו בלבד הכיר הנתבע קודם לכן.
הללו מסרו לנתבע כי ביום 25.3.03 נחתם בין חדיג'ה לבין התובע הסכם מכר ולפיו
מכרה חדיג'ה לתובע את זכויותיה
בקרקע הנמצאת בבית חנינה וכי הסכם המכר נערך ע"י עו"ד ח'ליל עיאד . הצדדים בקשו כי בהתאם להסכם תחתום בפני
ו כנוטריון חדיג'ה על ייפוי כח בלתי חוזר
וכי הוא יכין עבורם את ייפוי הכח הבלתי חוזר ולצורך כך נתנו לו עותק של הסכם המכר חתום בידי הצדדים.
הנתבע הודיע לצדדים כי עבור הכנת ייפוי
הכח הבלתי חוזר יגבה שכר טרחה בגובה 600 ₪ ובעד האישור הנוטריוני עליו יגבה עוד 150 ₪. הצדדים הסכימו לכך והודיעו כי התובע יישא בעלות שכרו. בהמשך מסרו התובע וחדיג'ה לנתבע את תעודות הזהות שלהם
ולאחר שנראו לו תקינות זיהה הנתבע על פיהן את התובע והגב' חדיג'ה .
הנתבע טוען כי כמתחייב עפ"י חוק הנוטריונים צילם העתק תעודות הזהות של השניים ושמרן במשרדו.
הנתבע טוען כי הציג בפני
הצדדים את ייפוי הכח הבלתי חוזר שנערך בשפה הערבית,
הקריא להם אותו הגב' חדיג'ה חתמה עליו בפני
הנתבע והלה אישר בחתימתו וחותמו הנוטריוני את ייפוי הכח. הנתבע אף מסר עותק מקורי של ייפוי הכח לתובע והשאיר אחד אצלו. עותק זה נמסר לתיק המשטרה עת נחקר אודות המקרה בשנת 2005.
הנתבע טוען כי התובע כשל בהוכחת גרסתו.
לטענתו, התובע עצמו הודה כי אין לו ידיעה ודאית מי ערך את ההסכם ועל כן נסתרה טענתו לפיה הנתבע הוא החוליה המרכזית בעריכת ההסכם.
מעבר לכך הודה התובע בחקירתו אף בעובדות הבאות:
התובע פגש את הנתבע רק פעם אחת במשרדו ביום 29.3.03 לשם חתימת חדיג'ה על ייפוי כח בלתי חוזר, התובע מעולם לא מינה את הנתבע לייצגו בעסקה או בעניין משפטי כלשהו, התובע ניהל בעצמו את המו"מ מול חדיג'ה ויתר הנתבעים, התובע לא חתם על שום מסמך במשרדו של הנתבע, התובע שילם לחדיג'ה את התמורה המוסכמת ללא כל קשר לנתבע על פי הסיכום שהצדדים סיכמו בניהם.
מכאן ברור לשיטת הנתבע כי
הוא לא טיפל כלל בעסקה , לא ערך את הסכם המכר וחלקו היחיד הוא בהכנת ייפוי הכח הבלתי חוזר. לטענתו, על בית המשפט לבחון האם מילא את חובתו כנוטריון בקשר עם פעולתו זו.
הנתבע מפנה בהקשר זה לחוק נוטריונים ולתקנות הנוטריונים
וטוען כי פעל בהתאם אליהם במדויק. הנתבע ערך את ייפוי הכח בהתאם להסכם המכר זיהה את הצדדים עפ"י תעודות זהות שנראו תקינות ואותנטיות . הנתבע צילם את תעודות הזהות והציגן כנספח לתצהיר עדותו הראשית. הנתבע טוען כי עדותו לא נסתרה בשום עדות שהוצגה בפני
בית המשפט ולא זאת אלא שעדותו של עו"ד נסאר אף חיזקה את האופן בה פעל הנתבע שכן הלה העיד כי אף הוא נוהג באותה הדרך בדיוק עת הוא נדרש לחתום על ייפוי כח נוטריוני בלתי
חוזר.
הנתבע אף הפנה לפסיקה שמחזקת לטענתו את אופן התנהלותו המקצועית.
לגבי העברת התמורה למתחזה טוען הנתבע כי במסגרת הסכם המכר התחייב התובע לשלם את התמורה הנקובה בהסכם עוד קודם לחתימה על ייפוי הכח.
העברת הכסף אינה קשורה בייפוי הכח הבלתי חוזר.
הנתבע טוען כי התובע אף לא הוכיח את נזקו
שכן הוא הוכיח כי רכש המחאה בנקאית בסך 47,000$ אך לא הוכיח העברתה או פדייתה ע"י תקרורי או מוטב אחר ומכל מקום התובע הודה כי העביר את הכסף לידי המתווכים.
הנתבע טוען כי כל הכשלים שהביאו לכך שעסקת המכר לא תצא לפועל אינם קשורים אליו או להתנהלותו . התובע הוא זה שנכנס לעסקת מכר מבלי להיות מיוצג ע"י עו"ד הוא הסכים להעביר את התמורה באופן המופיע בהסכם. מעורבותו של הנתבע היה באופן נקודתי לעניין יפוי הכח הבלתי חוזר והיא התבצעה באופן מקצועי תוך קיומן של כל החובות המוטלות על נוטריון בנסיבות המקרה. התובע לא הוכיח כי הנתבע הפר מחויבויותיו ועל כן יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאותיו.

המחלוקת
מטענות הצדדים עולה כי הם חלוקים ב-2 סוגיות עיקריות: הראשונה - חלקו של הנתבע בעסקת המכר . השניה - האחריות שיש לייחס לו בשל כישלון העסקה. בהקשר זה יבחן בית המשפט האם הנתבע מילא את חובותיו המקצועיות עפ"י החוק והפסיקה.

דיון
חלקו של הנתבע בעסקה
התובע סבור כי הנתבע היה הגורם היחיד והמקצועי שאישר את העסקה, נתן לה "אור ירוק" ובעקבות אישורו את ההסכם בחתימתו עליו וחתימתו על ייפוי הכח הבלתי חוזר הועברו כספי התמורה לחדיג'ה. לעומתו ,טוען הנתבע ,כי
חלקו הוגבל אך ורק לעריכת וחתימת ייפוי הכח הבלתי חוזר ולאימות החתימה עליו.
ממכלול החומר שהובא בפני
באתי לכלל מסקנה שחלקו של הנתבע מלכתחילה הוגבל
רק לעריכת ייפוי הכח
הנוטריוני ולאימות החתימה עליו.
במה דברים אמורים?
1. התובע הודה בחקירתו בבית המשפט כי פרטי ההסכם נקבעו ע"י הצדדים לפני שהתקיימה הפגישה במשרד הנתבע וכי לנתבע לא היה חלק בסיכומים או בהסכם – הדבר עולה מפורשות מעדות התובע:
"ש:לפני שהלכתם לפגישה השלישית לנתבע מס' 2 (הכוונה לנתבע לעו"ד יחיא – הוספה שלי ר.ש.) – אתה כבר סיכמת עם הנתבעים 1 ו-3 כמה כסף את המשלם עבור העסקה נכון?
ת:כן זה נכון..
ש: אבל את המחיר 50,000$ אתה סיכמת איתו עם תקרורי וחאדר כבר בישיבה השניה.
ת:כן זה נכון "
(עמ' 10 לפרוטוקול)
בהמשך עדותו בבית המשפט חוזר התובע ומאשר כי עיקרי ההסכם נקבעו לפני שהצדדים פגשו את הנתבע ובלעדיו:
"ש:ובפגישה הראשונה והשניה אתה סיכמת עם תקרורי וחאדר ועלקם את כל העסקה, כמה כסף, איך אתה משלם והכל נכון?
ת:כן.זה נכון
." (עמ' 11 לפרוטוקול)
הנתבע לא היה איפוא ,הגורם המשפטי שהביא ליצירת העסקה שכן ההסכם נסגר שלא באמצעותו , ואף לא בפני
ו, 4 ימים לפני שהצדדים הגיעו למשרדו. אם לא די בכך ההסכם נושא תאריך 25.3.03 ואילו הפגישה עימו נערכה רק ביום 29.3.03.
בהקשר זה אעיר כי לאחר שהתובע אישר בעדותו כי כל מרכיבי העסקה סוכמו והוסכמו בפגישות מקדימות בין התובע ובין המתווכים בינם לבין עצמם ,הרי
שעצם ניסוחו ועריכתו ללא
הנתבע מלמדים שלנתבע לא היה חלק בעסקה .
2. הצדדים גיבשו את ההסכמות ביניהם במסגרת ההסכם שצורף כנספח א' לתצהיר נ/1 .
מסיפת ההסכם עולה כי הוא נערך ככל הנראה ע"י או בעזרת עו"ד עיאד חליל שכן שמו
ותוארו מופיע כמי בסוף ההסכם וכחלק ממנו.

נמצאנו למדים איפוא, על מעורבותו של עו"ד אחר בעריכת ההסכם.
לשון ההסכם סותרת
איפוא, את טענתו המרכזית של התובע לפיה הנתבע בחתימתו ביום 29.3.03
אישר את ההסכם.
הנתבע כתב את המילים "עד לחתימות" הא ותו לא. הפרשנות אותה מבקש התובע ליצוק לתוך שתי המילים שכתב התובע נסתרת מלשון החוזה ומנסיבותיו ונדחית מפניהם.
מסקנה זו מתחזקת אף נוכח העובדה שהתובע
נמנע מלהביא לעדות את עו"ד עיאד חליל
-( למרות חשיבותה המיוחדת בעניננו) ויתר על עדותו ומשך תצהירו מתיק בית המשפט .
כלל נקוט בידינו כי הימנעות מהבאת ראיה משמשת כנגד הצד שנמנע מהבאתה.
יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א 548/78,
אלמונית נגד פלוני פ"ד לה
(1) 736,760: "שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו" .
לסיכום
: לא זו בלבד שההסכמות שהיוו את בסיס העסקה בין הצדדים גובשו ע"י הצדדים עצמם ללא מעורבות
הנתבע ,אלא שבנוסף מאן דהוא ערך הסכם שגיבש את אותן ההסכמות
4 ימים קודם הפניה לנתבע . אם לא די בכך, התובע מצידו נמנע בסופו של יום מלהביא לעדות את עו"ד עיאד חליל כמי שאמור היה עפ"י לשון ההסכם לאמת את חתימות הצדדים ע"ג ההסכם דבר הפועל לחובת התובע.

3. התובע הודה כי לבד מהפגישה השלישית בה ערך את ייפוי הכח הבלתי חוזר לא פגש בנתבע קודם מעולם ואף לא לאחר מכן ועוד הודה כי הפגישה נערכה בין חצי שעה ל-45 דק'.
"ש:אמרנו שאתה פגשת פעם ראשונה בחיים את עו"ד יחיא (הכוונה לנתבע
-הוספה שלי ר.ש.) זה בפגישה הזאת שבתצהיר שלך כתוב שהיא היתה ביום 29.3.2003...
ת:כן . זה נכון.
ש: זו היתה הפעם הראשונה בה אתה פוגש את עו"ד יחיא וזו גם הפעם הראשונה שאתה מכיר בכלל את האיש.
ת:כן. זה נכון
". (עמ' 12 לפרוטוקול)
ובהמשך העיד לעניין משך פגישה זו:
"ש: אמרנו שמאז שנכנסת למשרד עו"ד ועד שיצאת זה היה מכסימום
חצי שעה . נכון?
ת: חצי שעה, 45 דקות
". (עמ' 15 לפרוטוקול).
בית המשפט סבור שהעובדה שהצדדים ובכלל זה התובע שהו פעם אחת בלבד ואף זו, למשך זמן קצר ביותר במשרד הנתבע ( יודגש שגם בפגישה זו שהה התובע מרבית הזמן בחדר ההמתנה מחוץ ללשכת הנתבע) וזאת לאחר , שקיימו פגישות מקדימות בינם לבין עצמם ללא נוכחות הנתבע,
וכן העובדה שהתובע לא בא לנתבע בתלונות לאחר שנודע לו על התרמית מדברת בעד עצמה ומטה את הכף לעבר אמינות גרסתו של הנתבע דווקא .

4. טענת התובע לפיה הנתבע טיפל בעסקה כולה, אינה מתיישבת אף עם השכר ששילם התובע לנתבע.
הנתבע צרף כנספח ד' לתצהירו את החשבונית שהוציא לתובע .ולפיה התובע שילם לנתבע עבור עריכת יפוי הכח ואישור הנוטריון 750 ₪. לו היה הנתבע מייצג או מלווה את העסקה כגרסת התובע היה שכרו עולה באופן משמעותי
מסך 750 ₪. אין צריך לומר שסך 750 ₪ שנגבו הולמים יותר את טענת הנתבע שעסקינן בתשלום עבור ייפוי הכח הנוטריוני בלבד. הדבר אף מתיישב עם הסכום הנקוב בחשבונית
וכן עם עובדות המקרה .הנתבע אף טרח והמציא מאוחר יותר את פנקס החשבוניות המקורי ממנה הונפקה החשבונית הרלונטית.
אוסיף,שאפילו עד התובע ,עו"ד נסאר, אישר כי עבור אישור נוטריוני הוא גובה 180 ₪ (התובע גבה 150 ₪) (עמ' 7 לפרוטוקול).

5. גרסת הנתבע היתה עקבית סדורה, רציפה והגיונית החל בכתב ההגנה, עובר להודעתו במשטרה ת/5, המשך בתצהירו נ/1 ובחקירתו בבית המשפט, גרסת התובע "ידעה" תנודות ושינויים.
התובע לעומתו שינה גרסתו מספר פעמים:
א. בכתב תביעתו בסעיף 5 טען התובע כי הנתבע ערך את ההסכם .
ב. בפרוטוקול מיום 2.12.10 שינה ב"כ התובע את גרסתו
וטען :"לשאלת בית המשפט נתבע מס' 2 לא ערך את ההסכם בעצמו, אולם הוא החתים את הצדדים כאילו הוא ערך אותו"
ג. בעדותו בבית המשפט הודה התובע "אני לא יודע מי הכין את ההסכם"(עמ' 19 לפרוטוקול).
אין חולק כי הצדדים הגיעו לפגישה יחידה במשרד הנתבע עם הסכם מודפס כך שברור שהסכם זה לא נערך ע"י הנתבע.
התפנית הנ"ל בגרסת התובע לעניין מעורבותו של הנתבע בעריכת ההסכם מערערת את אמינות גרסת התובע לעניין חלקו ואחריותו של הנתבע להסכם ומלמדת גם היא כי הנתבע לא היה מעורב ביצירת ההסכם ובעריכתו ורק בשלב מאוחר יותר , נוכח פניית הצדדים אליו, וללא קשר להסכמות שעמדו בבסיס העסקה, הגיעו הצדדים למשרדו של הנתבע תוך הצגת ההסכם כדבר מוגמר.

6. אף האמור בכתב האישום ת/6 תואם לגמרי את גרסת הנתבע דווקא :
"ביום 29.3.04 (צ.ל.29.3.03) נפגשו הנאשמים, המתלונן ואישה שזהותה אינה ידועה למאשימה
אשר התייצגה בכזב כבעלת החלקה
במשרדו של עו"ד יחיא כסאב... נאשם 1 (הוא נתבע 1 בפני
) מסר
לעו"ד כסאב הסכם מכר בין הצדדים לעסקה הנחזה
להיות מסמך שנערך ע"י עו"ד עיאד חליל . המתחזה הציגה לעו"ד חליל תעודת זהות בה הופיעו
פרטי בעלת הקרקע ותמונתה של המתחזה. עו"ד כסאב ערך יפוי כח לשם העברת הבעלות הרשומה בחלקה מהבעלים למתלונן. הצדדים חתמו על הסכם המכר הכוזב בפני
עו"ד כסאב. ונאשם 1 חתם עליו כעד לעסקה
"...
גם מכתב האישום עולה
,איפוא, כי מעורבותו של הנתבע באה לידי ביטוי רק ביחס להכנת יפוי הכח הבלתי חוזר והחתימה עליו, כאשר הצדדים הגיעו אליו עם הסכם מנוי וגמור.

המתווכים – נתבעים 1 ו-3 הצליחו לרכוש את ליבו של התובע וגרמו לו לשים בהם מבטחו ולהיכנס לעסקה בעייתית תוך שהוא מסכן 50,000$.
רק לאחר שהצדדים ,באמצעות המתווכים סיימו התקשרותם בעסקה והעלוה על הכתב, פנו הם לנתבע על מנת שזה יכין עבורם ייפוי כח בלתי חוזר, עליו תחתום המוכרת ואישור נוטריוני של חתימתה.
מידת מעורבותו של עו"ד עיאד חליל בהכנת ההסכם ובגיבוש תנאיו אם בכלל, לא הובהרה ע"י התובע שכן ,כאמור, למרות שעדות עו"ד
עיאד חליל
היתה חשובה לאימות גירסתו
ויתר התובע בסופו של יום על עדות זו.
מן העבר השני,ביהמ"ש נותן אמון מלא בעדות הנתבע על כל מרכיביה עדותו היתה עקבית וברורה
והנתבע עשה על ביהמ"ש רושם
אמין ביותר. ביהמ"ש
מקבל לפיכך את גרסתו ומעדיפה על גרסת התובע. אוסיף, שגרסה זו מתיישבת יותר עם העובדות מאשר גרסת התובע .
התוצאה היא שאני קובע שטענתו של הנתבע לפיה הצדדים בקשוהו לבצע תפקיד נקודתי לאחר שההסכם כבר נכרת ובאופן מוגבל נכונה ומתיישבת עם מכלול העובדות שנפרשו בפני
בית המשפט.

משמעות חתימת הנתבע בסיפת ההסכם

הנתבע אמנם כתב מתחת לאימות החתימות של הצדדים (שהיה אמור להתבצע לפי לשון ההסכם ע"י עו"ד עיאד ) שהוא "עד לחתימות" שכעולה ממכלול העדויות נחתמו 4 ימים קודם לכן
אולם
,ביהמ"ש שוכנע ממכלול החומר שהוצג לו שהדבר נעשה לפי בקשת המתווכים כהמשך לאימות של
ייפוי הכח הבלתי חוזר שערך קודם לכן באותה פגישה עבור הצדדים ולאחר שהתובע והגב' חדיג'ה נתנו בידו את תעודות הזהות שלהם והוא זיהה אותם על פיהם כך שבכל מקרה אין
ולא היה כל קשר סיבתי בין אישור זה
לבין הנזק הנטען.
התחזות המוכרת ששיתפה פעולה עם המתווכים במעשה המרמה היא זו שגרמה לכישלון העסקה כפי שהדבר עולה בבירור ממוצגים ת/6-ת/7 .
יצויין,שהתובע לא הטביע את חותמו הנוטריוני על גבי ההסכם ולא גבה מהצדדים שכר עבור פעולה זו.
אוסיף, שאפילו אם אקבל את טענת התובע לפיה לאחר שחדיג'ה חתמה על ייפוי הכח והלכה ממשרד הנתבע ביקש
התובע מהנתבע שירות נוסף דהיינו שהנתבע ירשום אותו כבעל זכויות, הרי שבקשה זו הגיעה בשלב מאוחר לאחר שהחוזה עצמו נערך
ע"י עו"ד אחר שאמור היה לבצע את הבדיקות בעצמו ולאחר שהתמורה
כבר ניתנה ע"י התובע למתחזה או למתווכים (עפ"י סעיף 4 להסכם התמורה ניתנה
יחד עם קבלת ההסכם ע"י הצדדים) מה גם שברור שהנתבע לא קיבל כל תמורה על השרות המבוקש הנטען מה גם שעפ"י גרסתו (אותה קיבלתי כאמינה) הוא מעולם לא נדרש לעשות זאת.
מכלול הנסיבות מצביע בברור על כך שמעורבותו של הנתבע
באה לידי ביטוי רק בדיעבד לאחר שההסכם כבר גובש והיתה מוגבלת ונקודתית בלבד
רק לצורך עריכת ייפוי הכח הבלתי חוזר
וכמובן שככזו אין

בה כדי להטיל אחריות על הנתבע.
נשאלת עתה השאלה האם שירות משפטי זה ניתן באופן מקצועי כפי שטוען הנתבע או באופן רשלני כפי שטוען התובע.

חובות הנתבע כעו"ד וכנוטריון
לאחר שקבעתי שהשירות המשפטי שניתן ע"י הנתבע לצדדים היה עריכת ייפוי כח נוטריוני ואישור
החתימה עליו, אבחן האם הנתבע פעל באופן מקצועי בהתאם לחובות המוטלות עליו כעו"ד מכח דיני הנאמנות והשליחות ומכח כללי האתיקה ובתפקידו כנוטריון מכח חוק הנוטריונים התשל"ו-1976 (להלן:"החוק") ותקנות הנוטריונים התשל"ז- 1977 (להלן:"התקנות").
מאחר שקבעתי כי הנתבע ערך את יפוי הכח הבלתי חוזר ואימת חתימת הגב' חדיג'ה כנוטריון אבחן את חובותיו החוקיות .
סעיף 11 לחוק קובע לענייננו:
"לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפני
ו על המסמך
".
תקנה 2 לתקנות קובעת:
"
(א)
נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על ידי אדם פלוני הניצב בפני
ו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו.

(ב)
הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה:
(1)
בידיעה אישית של הנוטריון;
(2)
בדרכון או בתעודת זהות המניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפני
ו והנושאת את תצלומו.



(ב1)
על אף האמור בתקנת-משנה (ב), הוכחת הזהות של חותם על יפוי כוח לביצוע עיסקה במקרקעין היא בתעודת זהות או בדרכון בלבד.

(ג)
הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפני
ו."

בע"א 7485/10
פנטהאוז רחמני נכסים בע"מ נ' עו"ד יואב פפר ואח' (להלן: "פרשת פנטהאוז") בחן בית המשפט
את היקפה ומשמעותה
של חובת הזהירות של עורך דין כלפי לקוחו
:
"חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור. הפסיקה אף הרחיבה את חובת הזהירות של עורך הדין גם כלפי צדדים שלישיים שאינם לקוחותיו של עורך הדין
(
ע"א 37/86 לוי נגד שרמן, פ"ד מד
(4) 446 (1990);
ע"א 2725/91 היינוביץ' נגד גלעדי, פ"ד מח
(3) 92 (1994);
ע"א 1170/91 בכור נגד יחיאל, פ"ד מח
(3) 207 (1994);
ע"א 2625/92 סילביו נחום, עו"ד נגד דורנבאום, פ"ד נח
(3) 385 (2004)).

עורך דין הוא "מונע נזק" יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, וגם עורך דין זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. השאלה האמיתית והעיקרית הצריכה לענייננו היא אחת: האם בפני
עורכי הדין, או מי מהם, עמדו "סימני התראה" שצריכים היו לעורר את חשדם"
.
ב"פרשת פנטהאוז" תבע לקוח
את עורך דינו שייצגו וליווה אותו בעסקת מכר
שלא התממשה אף היא כיוון שהמוכר היה מתחזה ולא הבעלים האמיתיים של הקרקע נשוא אותה פרשה. למען סבר את האוזן אציין שעוה"ד ייצג את הלקוח בטיפול בעסקת המכר, ברישום הערת אזהרה בטיפול בהיבטי המיסוי של העסקה.
למרות האמור ולאחר שעורך הדין באותה פרשה זיהה את הגורמים המתחזים עפ"י מסמכים ותעודות הנחזים להיות כשרים קבע בית המשפט כי די בפעולות אלה שביצע עורך הדין וכי לא ניתן לצפות שעורך הדין ישתמש באמצעים טכניים מיוחדים על מנת למנוע מקרי זיוף והתחזות כל עוד לא מזדקרים לעיני עוה"ד סימני התראה מעוררי חשד.
צא ולמד
אם במקרה בו עורך הדין שטיפל משפטית בעסקת מכר כולה (כפי שעולה מפרשת פנטהאוז) נחשב כמי שעמד בחובת הזהירות הנדרשת מעו"ד סביר שעה שזיהה את המוכרים על סמך המסמכים והתעודות הנדרשים עפ"י החוק ודאי שהנתבע
כאן אשר נשכר ליתן טיפול משפטי נקודתי של עריכת יפוי כח בלתי חוזר וכן אימות החתימה ע"ג יפוי הכח מילא אחר חובותיו המקצועיות ואת חובת הזהירות שלו כלפי התובע .

טענת התובע לפיה על הנתבע היה לבחון את מיהות המוכרת ולבחון את הרישום המדויק בלוח הזכויות ולהיעזר בתצהירים של צדדי ג' לעניין נכונות זהותה של המוכרת כבעלת הזכויות האמיתית משוללת כל בסיס חוקי שכן, לפי הסעיף והתקנה הרלבנטיים שציטטתי מעלה די בזיהוי עפ"י תעודת זהות ודרכון. הנתבע לא נדרש לכך ואף שירותיו לא נשכרו לצורך זה.
אם תעודת הזהות או הדרכון נראים על פניהם תקינים ואינם מעוררים חשד מיוחד לא נדרש הנתבע כעורך הדין או כנוטריון במקרה דנן לבצע בדיקות נוספות.
אימות חתימה נוטריוני הינו הליך פשוט הנעשה על ידי זיהוי עפ"י תעודה , דרישה כי הזיהוי יכלול חקירות ובילוש איננה סבירה
גם לפי הפסיקה (ראה פרשת פנטהאוז).
בענייננו הנתבע צילם את תעודות הזהות כנדרש , שאל את הצדדים לזהותם ואישר חתימותיהם בהתאם לשמות בהסכם ובתעודות הזהות ובכל מילא את המוטל עליו.

לסיכום
: משקבעתי שבמקרה שלפנינו הנתבע
נשכר רק לצורך עריכת יפוי הכח
הנוטריוני ואישור החתימה עליו, לא יכול היה התובע לצפות
שתמורת
סך של 750 ₪ ומבלי שהחומר יוצג לנתבע מראש, שהנתבע יהיה אחראי
לאמיתות העסקה שכן
תפקידו התמצה באישור פרטי החותמים שבפני
ו על בסיס
תעודת הזהות שהוגשה לו ושעל פניה
לא עוררה כל חשד.

בשולי הדברים, אעיר כי תעודת עובד הציבור מטעם פקיד ההסדר והחומר שצורף לה אינה רלבנטית לענייננו שכן הנתבע לא
נדרש ואף לא טיפל משפטית בעסקת המכר עצמה או ברישומה.
טענת
התובע
כי היה פער בין שמה של בעלת הזכויות הלוח הזכויות לבין שמה של המוכרת המתחזה עפ"י תעודת הזהות שלה גם היא אינה מטילה אחריות דוקא על התובע בנסיבות המקרה שלפנינו.
במה דברים אמורים?
הנתבע נחקר לעניין שם המוכרת :
"ת: כן. מה שרשום רשום . אני אומר לך שהיא הצהירה לפי מה שרשום ביפוי הכח שהיא השם המלא הזה והיא הבעלים של 30 החלקים האלה... הנוטריון אחראי על זה שהוא חתום בפני
ו. העיקר בפני
נמצא ותו לא. אני לא צריך לעשות דוקטורט על כל יפוי כח שבא אלי וחקירות"...(
עמ' 30 לפרוטוקול)
בהמשך בעמ' 31 הסביר שוב הנתבע:
"אני אימתתי את זה בצורה כזו . מה שכתוב ביפוי הכח היא מצהירה שהבעלים של מה שמופיע בלוח הזכויות
והיא מעבירה לקונה. לא הביאו לי מסמכי טאבו. העסקה היתה גמורה מכל הצדדים לפני שבאו אלי ויש כתובים על זה בהסכם."
עולה שלנתבע לא הוצגו מסמכי הטאבו והוא לא נדרש לעשות בהם שימוש לצורך הזיהוי.
הנתבע לא היה צריך לאמת שם ריבועי
וגם לא את הזהות בין שם האישה שמופיעה בהסכם לבין שם האישה עפ"י לוח הזכויות. כנוטריון מה שהיה על עו"ד יחיא
-הנתבע - לעשות הוא לבדוק שמי שרשומה כבעלת הזכויות במסגרת ההסכם היא האישה העומדת בפני
ו והמציגה את תעודת זהותה
והיא זו שחותמת על יפוי הכח . את הבדיקות בין לוח הזכויות לבין ההסכם והחתומים עליו היה צריך לבצע עוה"ד שטיפל בעסקה.
הדבר אף עולה מנספח ג' לתצהיר נ/1 שהוא נוסח ייפוי הכח שערך הנתבע עפ"י ההסכם. בהסכם מופיע כחלק משמה של המוכרת השם עבדאללה. הנתבע ניסח את ייפוי הכח שנדרש עפ"י ההסכם מההסכם עצמו. גם צילום תעודת הזהות הוא בשם זה.

סוף דבר

התובע כשל בהוכחת תביעתו.
תפקידו של הנתבע בעסקה הצטמצם והוגבל רק לעריכת ייפוי הכח הבלתי חוזר וחתימה עליו.
הנתבע פעל
כמצופה מעו"ד סביר ועפ"י החוק, התקנות והנוהג המקובל.
התביעה כנגד הנתבע 2
נדחית בזאת.
בהתחשב
בעובדה שהתובע הפסיד את כספו בעסקה
(אם כי ברור שלא באשמו של נתבע 2) ישלם התובע לנתבע סך
20,000 ₪ כסכום כולל לכיסוי הוצאותיו ושכר טרחת עו"ד של הנתבע
.


ניתן היום,
כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 7282/07 אחמד עלמי נ' מוחמד סאלח תקרורי, כסאב עו"ד יחיא, ראיד חסן חאדר (פורסם ב-ֽ 11/10/2012)