פסקי דין על הלמן - אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ | פסקי דין על נמרוד טבי

36992-02/12 פשר     03/12/2012




פשר 36992-02/12 הלמן - אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' נמרוד טבי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 36992-02-12 הלמן - אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ
נ' טבי ואח'



לפני כב' השופט איתן אורנשטיין



בעניין
:
פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980

ובעניין
:
הלמן
- אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד ארנון שגב ושות'


המבקשת
ובעניין
:
נמרוד טבי


ע"י ב"כ עוה"ד בר זוהר


המשיב




פסק דין


מונחת לפני התנגדות להתראת פשיטת הרגל שנשלחה לבקשת המבקשת נגד המשיב.

ביום 25.3.10 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכם פשרה שבין המבקשת לבין המשיב, זאת בהמשך לתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המבקשת כנגד המשיב, לבית משפט השלום בתל אביב יפו (ת.א. 154106/09), במסגרתה אף ניתן

פסק דין
חלקי נגד המבקש (להלן: בהתאמה "הסכם הפשרה" ו-"פסק הדין").

בהתאם להסכם הפשרה, חויב המשיב לשלם למבקשת סך של 4,269,281 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (להלן: "החוב"). נקבע בהסכם כי באם המשיב ישלם למבקשת את כל התשלומים במועדם וכסדרם, כנקוב בהסכם הפשרה, יועמד החוב על סך של 3,269,281 ₪. להבטחת פרעון החוב, הפקיד המשיב בידי המבקשת 32 המחאות מעותדות בסך של 89,665 ₪ כל אחת. עוד נקבע בסעיף 3.7 להסכם הפשרה כי אם המשיב לא ישלם למבקשת את התשלומים במועדם וכסדרם, ולא יפרע את החוב לאחר 14 יום מיום קבלת ההתראה, יהווה הדבר הפרה יסודית המזכה את המבקשת לנקוט בהליכים ביחס למלוא החוב שנותר. אין חולק כי המשיב פרע רק שניים מכלל 32 המחאות שהפקיד, שכן ההמחאה שמועד פרעונה הוא 1.6.11, חוללה באי פרעון, ולא כובדו המחאות נוספות. משכך, הודיעה המבקשת לב"כ המשיב, כי אם ההמחאה לא תיפרע תוך 14 יום, היא תפעל בהליכים כנגד המשיב לרבות פשיטת רגל. המשיב לא ענה להתראה, ובהמשך הוגשה ההמחאה לביצוע בלישכת ההוצאה לפועל והמשיב לא התנגד להליך זה. לאחר מכן, חוללו המחאות נוספות.

משכך, עתרה המבקשת לבקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל, על יסוד פסק הדין, ובית המשפט נעתר למשלוח ההתראה.


המשיב הגיש ביום 15.4.12 התנגדות להתראה. בהתנגדות לא כפר המשיב בקיומו של החוב (סעיף 37 לתגובה), אלא שלגירסתו שיקולים זרים של המבקשת עומדים ביסוד הבקשה הנגועה גם בחוסר תום לב. ביתר פירוט נטען כי המשיב הינו בעל שליטה בחברה ציבורית בשם "לנדמארק" (להלן: "לנדמארק"), המחזיקה לשיטתו בנכסים, בעיקר בחו"ל בשווי של עשרות מיליוני דולרים. המבקשת, בית השקעות, רכשה איגרות חוב של המשיב בשתי פעימות, כ- 8 מיליון ₪ ע.נ. באופן מיידי, ו-10 מיליון ₪ ע.נ. בכפוף לקבלת האישור הגורמים המוסמכים. נוכח המשבר בשוק הנדל"ן במזרח אירופה שם מצויים נכסי החברה, נגרמה ירידה תלולה בשווי נכסיה. כתוצאה מכך המבקשת נסוגה, כזכותה לטענתה, מהמשך העסקה עם המשיב. לאור האמור, לא קיבל המשיב לגירסתו את התשלום שאותו התחייבה המבקשת לשלם ואף הותירה אותו במצב בו לא הייתה לו אפשרות לרכוש חזרה את האג"ח שלו. עוד אציין כי לעמדת המשיב, אין טעם בהליך פשיטת הרגל שכל מטרתו היא להפעיל לחץ לא הוגן עליו, שכן ממילא הוא לא יתרום ולא יקדם דבר למבקשת. המשיב מוסיף וטוען כי הוא פועל נמרצות על מנת לשקם את החברה כך שיוכל לשלם את חובו. בהקשר זה ציין המבקש שני מהלכים שאמורים לחלול בעת הקרובה: האחד, הכנסת שותף-משקיע שיכניס הון עצמי של עשרות מיליוני שקלים לקופת החברה, והשני הכנת הסדר אג"ח כמות שהתבקש על-ידי מחזיקי אג"ח. תרחישים אלה, כך לעמדת המשיב, אמורים להביא בסופו של דבר למצב בו יקבל המשיב סכומי כסף ניכרים ביותר, בין היתר עבור עמלו הרב בשיקום החברה, במיוחד בשים לב לכך שבמשך תקופה ממושכת נמנע מלמשוך שכר. המשיב מפנה לפסק הדין של כב' השופטת אלשיך בבש"א 1788/01 פריינטה נ' פיניציה ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ, באשר לדחיית בקשת פשיטת רגל שמוגשת על ידי נושה.

מנסיבות התלויות בצדדים, נדחה הדיון בבקשה. סופו של דבר, התקיים היום הדיון, במהלכו נחקר המשיב והצדדים חזרו על טענותיהם.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לעדות המשיב ויישמתי את ההלכה, הגעתי לידי מסקנה כי דין ההתנגדות להדחות. ואפרט;

עסקינן בשלב מקדמי של הליך פשיטת רגל, קרי האם עשה המשיב אחת מהפעולות המהוות פשיטת רגל. לעניננו, לא מילא אחר דרישת התראת פשיטת הרגל כקבוע בסעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל, נוסח חדש, התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל מורה כי
התנגדות להתראה היא עת הניח החייב את דעת בית המשפט: "כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין".

לטעמי, המשיב לא עומד בהוראת סעיף 5 (6) הנ"ל ומשכך אין מקום לקבל את ההתנגדות. לעניין זה, די בכך שהמשיב לא כופר בחוב המגיע ממנו למבקשת, כמו גם לא הצביע על קיזוז או תביעה שכנגד, כדי לדחות את ההתנגדות. לא התעלמתי מטענות המשיב באשר להתנהלות המבקשת כמפורט לעיל, אך טענות אלה מקומן היה, אם בכלל, טרם הסכם הפשרה לו ניתן תוקף של

פסק דין
. טענות אלה היו ידועות למשיב, עוד טרם ההתקשרות בהסכם הפשרה ומשכך שומה היה עליו לכלכל צעדיו בהתאם. מכל מקום, המשיב לא טען, ולמצער בצורה מפורשת וכנדרש בהלכה, לקיומו של חוב נגדי או קיזוז. בהקשר זה אפנה להלכה המורה שטענות מסוג זה חייבות להיות בעלות משקל וכזאת אין לפני [ראה רע"א 9962/03 רו"ח יצחק שיפר נ' רו"ח אבי בורשטיין (ניתן ביום 23.8.12); רע"א 1332/05 רוזנצוייג נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (ניתן ביום 22.11.05)].

לא למותר להזכיר כי המשיב חויב לשלם בפסק הדין החלקי סך של למבקשת סך 1,067,000 ₪ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל ממועד הגשת התביעה, וזאת בנוסף להוצאות ושכ"ט בעשרות אלפי שקלים. אין בפי המשיב כל הגנה כנגד החיובים האמורים.

בחנתי גם את טענות המשיב לפיהן מושתת הבקשה להתראת פשיטת רגל על שיקולים זרים וכי היא נגועה בחוסר תום לב. לא מצאתי חוסר תום לב בהתנהלות המבקשת. לא למותר לצין דווקא את חוסר תום ליבו של המשיב שמסר המחאות מעותדות למבקשת, לפרעון החוב ואלה חוללו מחמת חוסר כיסוי, לא כל שכן המשיב אף לא טרח ליידע מראש את המבקשת על אי פרעונן. אוסיף כי לא ראיתי יסוד לטענות המשיב בדבר שיקולים זרים ביסוד הבקשה. המבקשת נתנה בידי המשיב אורכות ניכרות לשלם את חובו, אך אין זאת אלא כי נבצר מהמשיב לנצל את הארכות האמורות, ולא עלה בידו לשלם את חובו.

מעבר לאמור, לא השתכנעתי, ולמצער בשלב זה ורק לצורך הליך התראת פשיטת הרגל, כי יש סיכוי כנטען על ידי המשיב לשקם את החברה ולשלם את החוב שכן אחרת, לגירסתו, אם ההתנגדות תדחה, אפסו הסיכויים לעשות כן. המשיב לא צירף כל אסמכתאות שמבססות כדבעי את גירסתו לפיה קרובים הסיכויים להסדר בחברה, אשר יעלה אותה לפסים איתנים, ובאופן שהמבקשת תוכל להיפרע. אוסיף, כי התחזית האופטימית של המשיב וכאמור בסעיף 38 להתנגדות, אותה ציינתי לעיל טרם התממשה למרות הזמן הרב שחלף מאז ההתנגדות ועד לדיון היום, והגם שלגירסת המשיב התחזית הייתה אמורה להתממש כלשונו "בעתיד הקרוב". המשיב לא יכול היה להצביע על זהות של שותף משקיע, אשר לדבריו אמור היה
להכניס לחברה הון עצמי של עשרות מיליוני שקלים, באשר לגירסתו, לא הוא מנהל את המו"מ אלא בעלי איגרות החוב (עמ' 4 שורות 19-20). המשיב אף לא יכול היה להציג את הסדר הנושים שלגירסתו, אמור אף הוא לפתור את הקשיים אליהם נקלעה החברה.

לאור כל האמור, אין מנוס אלא לדחות את ההתנגדות.


סוף דבר, התנגדות נדחית והמבקשת רשאית לנקוט בהליך פשיטת רגל, הכל כקבוע בדין. המשיב יישא בהוצאות המבקשת המבקשת בסך 10,000 ₪.

ניתן היום,

י"ט כסלו, תשע"ג
,
3 דצמבר, 2012
, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.


חתימה











פשר בית משפט מחוזי 36992-02/12 הלמן - אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' נמרוד טבי (פורסם ב-ֽ 03/12/2012)