פסקי דין על לאילה פיצחדזה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

21884-07/12 בל     01/12/2012




בל 21884-07/12 לאילה פיצחדזה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 21884-07-12
1 דצמבר 2012




לפני: כב' השופטת
קרן כהן


ה
מערערת
לאילה פיצחדזה
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ברק בר-נור




פסק דין



1.
לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.11.2012, אשר קבעה שאין החמרה במצבה של המערערת כתוצאה מתאונת העבודה מיום 16.1.1989 (להלן: הוועדה).

העובדות
2.
המערערת ילידת 1940. ביום 16.1.1989 נפלה המערערת כשעלתה לאוטובוס ונפגעה בצוואר, בגב, בברך ימין וביד שמאל. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

3.
סמוך למועד התאונה קבעה ועדה רפואית כי למערערת 0% נכות כתוצאה מהתאונה.

4.
בחודש 9/2011 הגישה המערערת בקשה להחמרת מצב על פי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

5.
ביום 21.6.2012 התכנסה הוועדה לדון בעניינה של המערערת. הוועדה שמעה את תלונות המערערת, בדקה אותה ופירטה את ממצאיה באופן הבא:

"טונוס שרירי הצואר תקין. כיפוף קדמי ואחורי, סיבוב והטיה בטווח מלא. אין דפזם פרורטברלי. תנועות הגב: כיפוף יישור סיבוב והטיה בטווח מלא. לסג שלילי דו צדדי. אין דלדול שרירים. כח גס תקין בכל ארבע הגפיים. החזרים גידיים לא הופקו לא בידיים ולא ברגליים. כנראה מדובר בתופעה הקשורה לגיל הנבדקת. אין הפרעות בתחושה. הליכה ללא צליעה עם גלילה מלאה. עמ"ש צוארי ציר שמור, לציין שבזמן האנמנזה הממושכת מאוד ביוזמת התובעת נצפתה מניעה עמוה"ש הצוארי במרץ בנחישות ובטווחים מלאים – ספונטני. אקטיבי – הדגישה צידוד של 70 מעלות דו"צ, יישור 50 מעלות, הטיה 45 מעלות דו"צ. בכיפוף מגע מלא סנטר חזה. החזרים לא הופקו סימטרית ב-4 גפיים. כח גס שמור, עמ"ש מותני, ציר שמור לסג 90 מעלות ישיר והפוך דו"צ, כח גס שמור בגפיים תחתונות, ברכיים אין תפליט. טווח 0/120, יציבות מלאה. פטלו פמורלי חופשי. התארכות לפי מבחן שובר ישיר 10-14 ס"מ משופר 13-19 ס"מ, הטייה וצידוד 30 מעלות דו"צ יישור 20 מעלות"
.

לסיכום קבעה הוועדה:
"הוועדה לא התרשמה בבדיקה הקלינית מהפרעה תפקודית בעמ"ש צוארי, מותני וברכיים ולכן דוחה את הערר וקובעת שאין החמרת מצב"
.

6.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים
7.
המערערת

טענה שמצבה הרפואי קשה כתוצאה מתאונה שהתרחשה בשנת 1989. לטענתה, מאז התאונה יש לה הגבלות בצוואר, היא מתקשה לדבר והנשימה קשה לה. עוד נטען כי משנת 1990 שבה פוטרה, היא אינה עובדת ואינה מקבלת גמלה הנחוצה לה לצורך טיפולים ותרופות. המערערת הוסיפה כי יש לה כאבים בעיניים וכי בשנת 2007 נפלה וקיבלה מכה בעצם הזנב. המערערת הגישה לבית הדין מסמכים רפואיים רבים המפרטים בדיקות וטיפולים שביצעה במהלך השנים.

8.
המשיב

טען כי לא נפלה טעות משפטית בעבודת הועדה.

הכרעה
9.
לאחר ששקלתי את טענות המערער מצאתי כי דין הערעור להידחות, מהנימוקים שיפורט להלן.

10.
כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לערערים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה[1]
. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן[2]
.

11.
הועדה ביצעה בדיקה אורטופדית של המערערת ופירטה את טווחי התנועות של עמוד השדרה הצווארי והמותני וכן של הברכיים. הוועדה אף ביצעה בדיקה נוירולוגית של המערערת ומצאה כי לא ניתן להפיק החזרים גידיים בארבע הגפיים. הוועדה קבעה כי הסיבה לכך קשורה לגילה של המערערת

(כ-72 שנה בעת הבדיקה בוועדה)
.

לסיכום קבעה הוועדה כי לא התרשמה שקיימת הפרעה תפקודית כלשהי בעמוד השדרה הצווארי, בעמוד השדרה המותני ובברכיים. בנסיבות אלה קבעה הוועדה כי אין החמרה במצבה של המערערת כתוצאה מהתאונה.

קביעת הועדה היא קביעה רפואית מובהקת ולבית הדין את הסמכות או הכלים להתערב בה. אי לכך לא נפל פגם משפטי בעבודת הועדה.

12.
סוף דבר

– הערעור נדחה. משמדובר בערעור בתחום הסוציאלי – אין צו להוצאות.


על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.



ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ג, (1 דצמבר 2012
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








[1]

עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 213 (1999).
[2]

עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
, (לא פורסם, 22.6.2006).







בל בית דין אזורי לעבודה 21884-07/12 לאילה פיצחדזה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/12/2012)