פסקי דין על פאליק אריק | פסקי דין על עו"ד נמרוד עובדיה

7079/99 א     18/08/2004




א 7079/99 פאליק אריק נ' עו"ד נמרוד עובדיה




1
בתי המשפט

א 007079/99
בית משפט השלום נתניה
18/08/2004
תאריך:
השופטת הדס עובדיה

בפני
:

פאליק אריק

בעניין:
התובע
עו'ד יצחקי

ע"י ב"כ
נ ג ד
עו"ד נמרוד עובדיה
הנתבע
פסק-דין

1. התובע עתר לחיוב הנתבע בהשבת סך 108,834 ₪. לפי טענת התובע שילם לנתבע, שפעל כעורך דין מטעמו, סכומים שנפסקו בתביעת הנתבע כנגדו, זאת בת.א. (נת') 6003/93 מיום 18/9/96 שניתן על ידי כבוד השופט גלין. (להלן "

פסק דין
כבוד השופט גלין"). התובע ערער על

פסק דין
כבוד השופט גלין.
התובע טען כי בהתאם ל

פסק דין
בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בע"א 1597/96 מיום 16/5/99 בערעור על

פסק דין
כבוד השופט גלין, ובהתאם להוראות שנתנה ערכאת הערעור לביצוע ההשבה, סכום ההשבה הוא 108,834 ₪. (להלן "פסק הדין בערעור"); הכל כנטען בכתב התביעה.

2. בכתב הגנתו כפר הנתבע בחישובי התובע, בתוצאת החישוב שערך, ובסכום התביעה, וטען כי בהתאם לתחשיבו חייב לו התובע קרן חוב העומדת על סך
9,612 ₪.

3. המחלוקות הטעונות הכרעה בתובענה שבפני
הן גובה הסכום ששולם ביתר כשכר טרחת עורך דין על ידי התובע לנתבע, האם לאחר שהנתבע השיב לתובע 23,000 ₪ במהלך ניהול התובענה נותרה זכות לטובת התובע, ואם כן כמה.
עיקר ההליכים שהתנהלו במסגרת התובענה

להלן יפורטו בתמצית עיקר ההליכים שהתנהלו במסגרת התובענה:

4. ביום 27/2/00 מונה מר שמואל מזון כמומחה מטעם בית המשפט להכרעה במחלוקת החשבונאית, זאת בהתאם להחלטת כבוד השופטת רות לבהר שרון ממועד זה.

5. ביום 23/5/00 נכרת הסכם בין ב"כ התובע דאז עו"ד שרעבי ובין הנתבע בפני
מר שמואל מזון על פיו התחייב הנתבע לשלם לתובע 65,000 ₪ הכוללים מע"מ.

6 ביום 12/6/00 עתר הנתבע לפסילת מר מזון כמומחה והתובע התנגד לכך, בין היתר על בסיס ההסכם שנכרת בין הצדדים, ופועלו של מר מזון בהסכמת הצדדים כמגשר. (בש"א 11577/00).
ביום 14/6/00 נקבע בהחלטת כבוד השופטת לבהר שרון כי אין מחלוקת בין הצדדים על כי הסמיכו את מר מזון שמונה על ידי בית המשפט כבורר לנסות תחילה לגשר בין הצדדים, כי נחתם הסכם פשרה אך בוטל כעבור שעתיים כטענת הנתבע, וכי ההחלטה בבקשה תינתן לאחר שישולם שכר המומחה על ידי הצדדים לאחר שההסכם יועבר על ידו לבית המשפט.
ביום 29/6/00 עתר הנתבע לביטול ההסכם, זאת בבש"א 11770/00. עיקר טענת הנתבע בבקשה זו היתה כי הסכום שנקבע בהסכם מוטעה, בלתי צודק וכי הוא נקבע עקב טעות והטעייה של המומחה על ידי ב"כ התובע ובחריגה מסמכות; הכל כמפורט בבקשה. התובע התנגד למבוקש.
7. ביום 11.7.00 החליטה כבוד השופטת לבהר שרון כי אין לפסול את המומחה מר מזון ודחתה את הבקשה לפסילתו.

8. ביום 3.8.2000 החליטה כבוד השופטת לבהר שרון כי לאחר שעו"ד שרעבי ב"כ התובע דאז הסכים שלא להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט, ולא לדון בתוקפו של ההסכם, על המומחה מר מזון להמציא לבית המשפט חוות דעת מנומקת ביחס למחלוקת הכספית בין הצדדים.

9. התובענה הועברה לטיפול כבוד השופט רצ'בסקי עקב מעבר כב' השופטת לבהר שרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

10. כבוד השופט רצ'בסקי קבע כי המומחה, מר מזון יחקר. ביום 14.6.01 נחקר מר מזון. בהתאם לעדות מר מזון ולחוות דעתו, ערך מר מזון בחוות דעתו מיום 15.10.00 שני חישובים חלופיים, האחד בהתאם לגרסת התובע, ותוצאתו זכות לטובת התובע בסך 71,501 ₪ ליום 23.5.00, והשני בהתאם לגרסת הנתבע, ותוצאתו זכות לטובת התובע בסך 45,480 ₪ ליום 23.5.00.

11. במועד החקירה היתה בחזקת הנתבע חוות דעת מומחה מטעמו שנערכה על ידי רו"ח גריזים, אם כי כעולה מפרוטוקול הדיון הוא לא הגישה (ראה עמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 14.6.01). במועד זה הסכימו ב"כ התובע והנתבע כי עדכון חלופות המומחה מר מזון לאור חקירתו הן כדלקמן: החלופה הראשונה:
65,894 ₪, והחלופה השניה : 35,891 ₪.
במועד זה או בסמוך לכך, השיב הנתבע לידי ב"כ התובע 23,000 ₪, וזאת בהסתמכו על חוות דעת רו"ח גריזים מטעמו לפיה סכום זה מבטא את יתרת חובו בהתאם לפסק הדין בערעור.

12. בהוראת כבוד כהשופט רצ'בסקי הוגשו סיכומים על ידי הצדדים. ביום 13.3.02 הנחה כבוד השופט רצ'בסקי את הצדדים להגיש סיכומים קצרים בכתב בשאלה השנויה במחלוקת בתובענה והיא מהם הערכים הכספיים, לאור חוות דעת המומחה, בהם צריך למלא תוכן את פסק הדין בערעור שכותרתה : "התוצאה היא...", זאת משמצא כי הסיכומים שהגישו הנם מעבר לנדרש ומשקבע כי אין בדעת בית המשפט לתת

פסק דין
חדש בענין, וכך נעשה.

13. ביום 7.4.02 החליט כבוד השופט רצ'בסקי כי עורכי הדין "הצליחו" לגרום למומחה להוציא מתחת ידו שתי אפשרויות של חשבון, האחת לפי הנחיות עו"ד שרעבי, והשניה לפי הנחיות עו"ד עובדיה, ומשכך, אין בסיכומיהם כדי להתיר את סבך החשבונאות ולפיכך הורה לצדדים להגיש שם של רואה חשבון מוסכם שיעשה המלאכה.

14. כבוד השופט רצ'בסקי פרש ולפיכך הטיפול בתובענה העבר לכבוד השופט גרובס.

15. הצדדים הסכימו על מינוי רו"ח גינזבורג אמנון כמומחה מטעם בית המשפט ומר גיזבורג מונה בהתאם להחלטת כבוד השופט גרובס כמוסכם.

16. הנתבע עתר להגשת חוות דעת שנערכה על ידי רו"ח גריזים מטעמו. בקשתו נדחתה בהחלטת כבוד השופט גרובס מיום 3.6.03

17. עקב יציאת כבוד השופט גרובס לחופשת השתלמות ולרגל פרישתו, הועברה המחלוקת להכרעתי.
ביום 12.7.03 נחקר המומחה מטעם בית המשפט רו"ח גינזבורג על חוות דעתו וב"כ התובע והנתבע סיכמו טענותיהם בעל פה.



פסק דין
כבוד השופט גלין

18. ב

פסק דין
כבוד השופט גלין הוכרעה תביעת הנתבע לתשלום סך 146,296 ₪ ע"י התובע בגין שכר טרחתו כעורך דינו עבור שירותים שנתנו לתובע בין השנים 1989 - 1992. (הצדדים ל

פסק דין
כבוד השופט גלין יכונו ככינויים בתביעה שבפני
: מר פאליק - התובע, עו"ד עובדיה - הנתבע). פסק הדין ניתן ביום 18.9.96
בפסק הדין הוכרעו טענות הצדדים בנושאים שהיו שנויים ביניהם במחלוקת שעיקרם יפורט להלן:
ארבעה חשבונות שכר טרחה שהגיש הנתבע לתובע.
הליך קודם בין הצדדים (ת.א 2613/93) בו הוכרע, כעולה מ

פסק דין
כבוד השופט גלין, כי הנתבע סיפק שירות לא טוב ללקוח ואף הודה באותו הליך "מה שעשיתי - כאילו לא עשיתי", וזאת בהעלאת טענה שאותה מכנים התובע והנתבע "פלומבה" ואת התיקים בהם העלתה הטענה "תיקי הפלומבה". (בפני
ביארו הצדדים כינוי זה כמתאר מהלכים שבוצעו על ידי הנתבע בשם התובע ונועדו לחסום סופית את דרכם של המתדיינים מולו, לו צלחו.) ראה: פרוטוקול הדיון מיום 12.7.04 בעמוד 16 שורה 24 ואילך (להלן: "תיקי הפלומבה"). תוכן הטענה בואר בפסק הדין בערעור בעמוד 2 פסקה ב'. בגין "תיקי הפלומבה" חוייב התובע לשלם לנתבע באופן חלקי. לצורך ההכרעה במחלוקת שבפני
אסתפק בשימוש ב"שם הקוד" שנתן על ידי הצדדים לתיקים הנדונים ולזכויות הצדדים בהתחשבנות ביניהם בגינם.
בנוסף נקבע בפסק הדין מנגנון שיערוך חיובי התובע לנתבע הכולל הצמדה בלבד לפי המוסכם בין הצדדים, ובתוספת ריבית מיום הגשת התביעה בלבד.
ב

פסק דין
כבוד השופט גלין נפסק הדין גם בטענות הצדדים ביחס להוצאות בהן חוייב התובע, וכן סכום הניכוי שיש לנכות מחיובי התובע בגין סכומים שנפרעו מאשתו באמצעות ההוצאה לפועל, וזאת בסך 74,592 ₪.
בפסק הדין נקבע כי חיובי התובע ישאו הפרשי הצמדה מיום 23.11.89 ללא ריבית, כי צד החובה המורכב מחיובים לפי חשבונות שכ"ט והצמדה עד יום הגשת התביעה הינו 92,934.34 ₪.
נקבע ב

פסק דין
כבוד השופט גלין כי מסכום זה יש להפחית הסכומים הקבועים בפסק הדין, וכי היתרה תשולם על ידי התובע לנתבע כשמיום הגשת התביעה היא נושאת הפרשי ריבית והצמדה כחוק, כך גם ביחס לזיכויים שנקבעו, למעט הזיכוי בסך 74,592 ₪ שישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.3.94.
התובע חוייב בהוצאות הנתבע כיחס בין תביעתו לבין זכייתו כקבוע בפסק הדין ובשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.
בנוסף הורה כבוד השופט גלין על קיזוז חוב הנתבע לתובע בסך 10,000 ₪ ב

פסק דין
אחר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.12.95; כל זאת כקבוע לקבוע בפסק הדין שצורף כנספח ג' לתביעה, ובכפוף לקבוע בו.

19. אין חולק כי בהתאם לפסיקתה שהוגשה על ידי בא כח הנתבע בהליכים בפני
כבוד השופט גלין עו"ד בורטון, חוייב התובע לשלם לנתבע 49,595 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפסיקתה 18.9.96, הוצאות משפט על פי צו להוצאות, ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. אין גם מחלוקת כי סכום זה שולם במלואו על ידי התובע לנתבע בשלושה שיקים כדלקמן:
א. שיק בסך 60,000 ₪ לפרעון ביום 13.1.97
ב. שיק בסך 10,196 ₪ לפרעון ביום 15.1.97
ג. שיק בסך 6,000 ₪ לפרעון ביום 15.1.97
פסק הדין בערעור

20. התובע ערער על

פסק דין
כבוד השופט גלין. (הודעת הערעור ונימוקיו צורפו כנספח ח' לכתב התביעה).הנתבע לא ערער על פסק הדין.
הערעור התקבל בחלקו בהתאם לפסק הדין שנתן ביום 16.5.99 (פסק הדין בערעור צורף כנספח ט' לכתב התביעה).
לא נקבע על ידי ערכאת הערעור מהו הסכום אשר מהווה תוצאת פסק הדין בערעור ומיהו הצד החייב לזולתו, וכמה.
בחלק האופרטיבי של פסק הדין בערעור נקבע האמור להלן:
"התוצאה היא:
על המערער לשלם הפרשי הצמדה עבור כל חשבון מיום הוצאתו ועד התשלום המלא בפועל, ולא מתאריך 23.11.89;
על פי הסכמתו ישלם המשיב למערער 500 ₪ הפרשי שינוי שיעור המע"מ נכון ליום 26.4.99 הסכום ישא הצמדה כדין;
חובות המערער ישאו הפרשי הצמדה בלבד גם לאחר יום הגשת התביעה;
המשיב זכאי לשכר טרחה רק עבור 50 שעות מתוך 294 שעות כלל תיקי הפלומבה - סך 4,500 ₪ נכון ליום הוצאת החשבון. הסכום ישא הצמדה עד לתשלום בפועל.
כמו כן אנו מחייבים המשיב לשלם למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ + מע"מ.
הסכום ישא ריבית והצמדה כדין..."(ההדגשה במקורה ה.ע).

חוות דעת רו"ח גינזבורג

21. עיקר חוות דעת מר גינזבורג, רואה החשבון שמונה מטעם בית המשפט לחוות דעתו במחלוקת החשבונאית בין הצדדים מיום 30.9.2002, יובא להלן (להלן: "המומחה"):
עוד בטרם כך יעשה יצויין כי בהתאם לאמור בחוות הדעת ולעדותו של המומחה בחקירתו, חלק מהחשבון שנערך על ידי המומחה נערך בהתאם לעקרונות שהוסכמו על ידי הצדדים. (ראה עדותו בעמוד 11 לפרוטוקול הדיון מיום 12.7.04).
דברים אלה עולים גם משאלות הבהרה שנשלחו למומחה על ידי הנתבע ומתשובותיו. (מוצגים נ/1 ו נ/2)
בחוות דעתו תיאר המומחה נכונה את הרקע למחלוקת הנוגע לפסיקת כבוד השופט גלין וערכאת הערעור, זאת בפרקים "רקע כללי" ו "עקרי פסק הדין" .
בנוסף ציין המומחה בחוות דעתו כי אין בפסק הדין בערעור התייחסות לזיכויי התובע אלא רק לחיוביו בתשלום שכר טרחת הנתבע.
ביחס לחיובי התובע בתשלום שכר טרחת הנתבע נקבע למעשה בשני פסקי הדין כי בהתאם להסכם בין הצדדים ישאו חיובי שכר הטרחה הפרשי הצמדה בלבד.

22. השאלה העולה, כקבוע בחוות דעת המומחה, ובהתאם לעיקר המחלוקת בין הצדדים הטעונה הכרעה בתובענה שבפני
היא: כיצד יש לנהוג בזיכויי התובע, אשר נקבעו ב

פסק דין
כבוד השופט גלין ולא נקבעו ביחס אליהם כל ממצא וכל הוראה ב

פסק דין
בית המשפט המחוזי, נומינלית, כשהם משוערכים, או בתוספת הצמדה וריבית?

23. שאלה נוספת שהוצגה בחוות דעת המומחה מתייחסת לאפשרות שנוצרה בפועל לאחר יישום פסק הדין בערעור, והיא כיצד על הנתבע לבצע השבה לתובע, משנותרה יתרת זכות לטובתו, נומינלית, בצירוף הצמדה בלבד, או בתוספת הפרשי הצמדה וריבית?


24. בעניינים אלה חווה המומחה דעתו כי יש לשערך הן החיובים והן הזיכויים כשהם נושאים הצמדה בלבד, וזאת עד למועד מתן

פסק דין
כבוד השופט גלין, וזאת בשני חריגים: זיכוי בסך 10,000 ₪ לטובת התובע, וזיכוי בסך 74,592 ₪ שהותר ב

פסק דין
כבוד השופט גלין לקזזם.
בהתאם לאמור בחוות הדעת, ביחס לסכום הראשון בסך 10,000 ₪, הסכימו הצדדים כי יש לשערכו בדיוק כפי ששוערך בפסק הדין, וערכו ביום 18.9.96, יום פסק הדין הוא 11,226.
ביחס לסכום השני בסך 74,592 ₪ נערך החישוב על ידי המומחה בהתאם ל

פסק דין
כבוד השופט גלין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.3.94
במסגרת ההתחשבנות שערך המומחה באה לידי ביטוי בין היתר גם הסכמת הצדדים ביחס לחלק היחסי שיש לזקוף לטובת בנתבע בגין שכר טרחת עו"ד והוצאות בבית משפט השלום, זאת כקבוע בסעיפים 1.1 ו 1.2 לחוות הדעת.

25. בחוות הדעת נערכה ההתחשבנות על ידי המומחה בשתי נקודות זמן, האחת במועד

פסק דין
כבוד השופט גלין, והשניה במועד הסמוך לעריכת חוות הדעת, זאת בהתחשב ביתרה לטובת התובע עקב ההתחשבנות עד מועד פסק הדין, בתוספת התשלומים ששילם התובע עקב פסק הדין, ובהתחשב בהשבה שבוצעה על ידי הנתבע במהלך ניהול ההליכים.

26. תוצאת החישוב שערך המומחה בהתאם למפורט לעיל ולחוות הדעת היא יתרת זכות לטובת התובע בסך 74,216 ₪ ליום 5.9.02
טענות הצדדים

27. ביום 12.7.04 סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.
ב"כ התובע טען כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט רו"ח גינזבורג וליתן

פסק דין
בהתאם לסכום הקבוע בה, בסיכומיו, ובתחשיביו בכתב.
ב"כ התובע טען כי חוו"ד המומחה לא נסתרה בחקירתו וכי במידה רבה התבססה חוות הדעת על הסכמות הצדדים, ולפיכך ראוי כי תתקבל.
ב"כ התובע הדגיש כי הערעור שהוגש על

פסק דין
כבוד השופט גלין הוגש על ידי התובע בלבד וכי בפסק הדין בערעור נדונו חיובי התובע בתשלום ולא הניכויים שהוא זכאי לבצע ולפיכך, ואף בהתחשב בפסיקתה שהוגשה על ידי בא כוחו ואישורה, אין הנתבע רשאי להעלות טענותיו כנגד התחשיב שביצע המומחה כנטען על ידו.
ב"כ התובע טען כי ביחס לשניים מן הניכויים שזכאי התובע לבצע על פי

פסק דין
כבוד השופט גלין נקבעה התייחסות שונה ומיוחדת בפסק הדין, והם: 75,592 ₪
ו - 10,000 ₪ ובענין זה החישוב צריך להיעשות כפי שצויין בפסק הדין ובחוות דעת המומחה.
ב"כ התובע הצביע על חוסר הסימטריה בהתנהגות הצדדים: התובע ששילם מייד את סכום

פסק דין
כבוד השופט גלין לעומת הנתבע שגם על פי חוות דעת מטעמו, שלא הותרה הגשתה, היה חייב בהשבה לתובע, ולמרות זאת התגונן כנגד התביעה במלואה, ובנוסף ניהל את ההליך כך שהתמשך מעל לנדרש ואף עתר לפסילת שניים מהשופטים שדנו בו, והמומחים, שלא לצורך.
ב"כ התובע טוען כי בגין כך יש לחייב הנתבע בהוצאות משמעותיות.
28. לטענת הנתבע יש לפסול את המומחה מטעם בית המשפט רו"ח גינזבורג עקב מה שהוא מכנה "תרגיל חשבונאי" שערך המומחה על רקע הטייתו לטובת עניינו של התובע, הנובעת מקרבתו החברתית לעו"ד שרעבי, בא כוחו הקודם, המתפלל עמו באותו בית כנסת.

29. הנתבע טוען כי תחשיב המומחה לוקה בכך כי המועד הראשון בתחשיב המומחה בו מחושבים התשלומים והחובות ההדדיים הוא מועד מתן

פסק דין
כבוד השופט גלין - 18.9.1996 ולא בהתאם למועד בו נפרעו חובות התובע לנתבע בפועל.
עיקר הטענה מהיבט זה נוגעת לזיכוי התובע בגין תשלום שנגבה על ידי הנתבע מאשת התובע באמצעות ההוצאה לפועל בסך 74,592 ₪ ביום 31.3.94 (ראה סעיפים 13 ו 16.3 ל

פסק דין
כבוד השופט גלין). ביחס לזיכוי זה טוען הנתבע כי אין זה הוגן ואין זה ראוי מבחינה חשבונאית לקזזו מחובות התובע לנתבע רק ביום

פסק דין
כבוד השופט גלין, היינו ביום 18.9.1996, ועד למועד זה לצרף לו חיובי הצמדה וריבית פיגורים, במיוחד שעד מועד זה נזקפים לטובת הנתבע עקב חיובי התובע לו הפרשי הצמדה בלבד. תחשיב זה לפי הנטען יוצר יתרת חוב לרעת הנתבע אשר עיקרה נובעת מהפרשים הנוצרים עקב החישוב השגוי.
לחיזוק טענתו מפנה הנתבע ל

פסק דין
כבוד השופט גלין בעמוד 6 פיסקה 12, לנספח ד' לחוות דעת המומחה, השגוי לפי הנטען, ולפסק הדין בערעור, שם נקבע : "על המערער לשלם הפרשי הצמדה עבור כל חשבון מיום הוצאתו ועד התשלום בפועל ולא מתאריך 23.11.89" (ההדגשה במקור ה.ע). בנוסף טוען הנתבע כי חוות דעת המומחה שגויה גם בהתייחס להפרשי המע"מ שחושבו בה בהתאם להסכמת הצדדים בבית המשפט המחוזי ופסק הדין בבית המשפט המחוזי שם נקבע "על פי הסכמתו ישלם המשיב למערער 500 ₪ הפרשי שינוי שיעור המע"מ נכון ליום 26.4.99 הסכום ישא הצמדה כדין". לפי הנטען אין בחוות דעת המומחה התייחסות לשינויים בשיעור המע"מ שחלו באותה תקופה מ15% בתחילתה עד
18% בסיומה, וחישובו מתייחס רק להצמדת הסכום 500 ₪ ותו לא. הנתבע טוען כי היה בין הצדדים הסכם ביחס להצמדת החובות ביניהם ולכן לפי סעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה אין להוסיף לחיוביו כלפי התובע ריבית.
לאור כל הליקויים הנטענים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עותר הנתבע לפסילתו כליל. לטענת הנתבע, עם ביצוע התשלום בסך 23,000 ₪ לתובע בהסמך על חוות דעת רו"ח גריזים מטעמו (אשר לא הותרה הגשתה) אין הוא חייב עוד דבר לתובע.

דיון

30. בכל הנוגע למועד הראוי לביצוע ההתחשבנות בין הצדדים, עיקר טענתו של הנתבע, יצויין האמור להלן:
פסק דין
כבוד השופט גלין ניתן כאמור ביום 18.9.96
פסק הדין ניתן לאחר המועד בו גבה הנתבע באמצעות ההוצאה לפועל 74,592 ₪ מאשת התובע, זאת ביום 31.3.94.
כבוד השופט גלין הורה לצדדים כיצד עליהם לבצע את ההתחשבנות ביניהם בהתאם לפסק הדין.
מועד ביצוע ההתחשבנות על פי פסק הדין הוא מועד מתן פסק הדין. (ראה ההוראות בעמודים 7 ו 8 לפסק הדין).

31. ההוראות שנתנו על ידי כבוד שופט גלין ביחס לזיכויי התובע הן כדלקמן:
"יתרת החיוב, שלפי החישוב דלעיל, תשולם על ידי הנתבע לתובע, כשמיום הגשת התביעה נושאת היא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הוא הדין גם בזיכויים דלעיל, למעט האחרון שבהם, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.3.94", הוראה אחרונה זו ניתנה ביחס לתשלום שנגבה מאשת התובע בהוצאה לפועל. (ראה פיסקה 16.3 בעמוד 8 לפסק הדין).

32. במועד מתן

פסק דין
כבוד השופט גלין ניתן ואולי ראוי היה להורות על ביצוע התחשיב בערכים הנכונים למועד פרעון חלק מחוב התובע לנתבע, היינו במועד גביית החוב מאשת התובע ביום 31.3.94.

33. דברים אלה נכונים במיוחד לאור השוני בהוראות השיערוך שנקבעו על ידי כבוד השופט גלין ביחס לחיובי התובע מכח הסכם שכר הטרחה לנתבע, שאינם נושאים ריבית על פי ההסכם בין הצדדים, ובין הזיכוי נשוא המחלוקת לגביו נקבעה הוראה ברורה לפיה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.3.94.

34. הטעות הנטענת על ידי הנתבע לפיכך נעוצה בפסק הדין עצמו, אלא שנעשתה מטבע הדברים מוחשית יותר עקב התמשכות המחלוקת וההליכים.

35. הנתבע כאמור לא ערער על פסק הדין. להיפך, הטעות הנטענת עומדת ביסודה של
פסיקתה שהוגשה לאישור מטעמו. (ראה נספח ד1 לכתב התביעה).

36. בנסיבות אלה, ומשפעל המומחה רו"ח גינזבורג בהתאם להוראות

פסק דין
כבוד השופט גלין, אין לומר כי כטענת הנתבע ביצע "תרגיל חשבונאי" או כי תחשיבו מופרך ומצדיק את פסילת חוות דעתו כליל.
ביצוע ההתחשבנות כנטען על ידי הנתבע, היינו ניכוי הסכום שנגבה מאשת התובע מחוב הנתבע לתובע ביום 31.3.94 מפחית מחיובי הנתבע כעשרת אלפים ₪, כך שהיתרה לזכות מר פאליק כקבוע בסעיף 2 שורה 12 בעמוד הרביעי בחוות הדעת היא 10,984 ₪ במקום 20,918 ₪, כקבוע בחוות הדעת.
ראיתי לנכון להורות על הפחתת סך 10,984 ₪ מהסכום הקבוע בחוות דעת המומחה, למרות כל האמור לעייל מששוכנעתי כי הסכום הקבוע בחוות דעת המומחה, בניכוי הסכום האמור לעיל משקף את חובו של הנתבע לתובע נכונה, ועל מנת למנוע עיוות דין.

בכפוף לתיקון זה לא מצאתי כל דופי בחוות-דעת המומחה.

37. לא ראיתי לנכון לקבל גם את טענת הנתבע לפיה מן הראוי לפסול את חוות דעת המומחה מחמת ניגוד עניינים. אינני סבורה כי בזאת כי המומחה מתפלל לעיתים עם עורך דינו לשעבר של התובע, עו"ד שרעבי, ומברך אותו במפגשים אלה בבית הכנסת ב"שבת שלום", כפי שהעיד, יש כדי ליצור יחסים המצדיקים פסילתו כמומחה מטעם בית המשפט בעניינם של הצדדים.

איני סבורה כי קיים בנסיבות העניין חשש ולבטח לא חשש ממשי לפגיעה בזכויות הנתבע עקב היכרות זאת. ראה למבחן לפסילת מומחה מטעם בית המשפט עקב קירבתו לאחר הצדדים רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' רוז'ה חלפון, פדאור 99 (8) 211.

38. איני סבורה כי יש ממש בטענות הנתבע ביחס להפרשי המע"מ, לאור המוסכם בין הצדדים והקביעה בפסק הדין שבערעור ביחס לסכום הפרשי המע"מ לפיה "על פי הסכמתו ישלם המשיב למערער 500 ₪ הפרשי שער שינוי שיעור המע"מ נכון ליום 26.4.99 הסכום ישא הצמדה כדין" (עמוד 4 לפסק הדין בערעור שורות 21 - 22), וטיפול המומחה בחיוב זה כמפורט בחוות דעתו ובנספח ה' לחוות הדעת.

39. סבורתני כי גם דין טענת הנתבע ביחס לתוספת הריבית החלה על חובותיו כלפי התובע להידחות, לאור הקביעות המפורשות ב

פסק דין
כבוד שופט גלין שלא שונה בענין זה בפסק הדין בערעור, והסכם שכר הטרחה בין הצדדים, על פיו ישאו חובות התובע לנתבע הצמדה בלבד. אין בהסכם שכר הטרחה התייחסות לחיובי הנתבע כלפי התובע שינבעו מחובת השבה של סכומים שהתקבלו על ידו ביתר. אין הצדקה עניינית להשבת סכומים אלה ללא ריבית, ואין בקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה כדי לשנות תוצאה זו; מה גם שהטענה הנטענת על ידי הנתבע בענין זה היא טענה ערעורית שאין מקומה בהליך שבפני
.
40. ביתר טענות הנתבע לא מצאתי ממש. יצויין כי הנתבע לא ביסס את טענתו לפיה אין הוא חב עוד דבר לתובע בתחשיב. חוות הדעת שנערכה מטעמו על ידי רו"ח גריזים, על פיה לפי הנטען סילק חובו לתובע בתשלום 27,000 ₪ בעת התנהלות ההליכים, לא הוגשה לבית המשפט ולא הוסבר על ידו בכל דרך מדוע סכום זה הוא הסכום הנכון לסילוק חובו לתובע ולא אחר.

41. לאור כל האמור לעיל הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך 66,135 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.2002 הוא מועד עריכת חוות דעת המומחה רו"ח גינזבורג ועד התשלום המלא בפועל. סכום זה כערכו כיום הוא 71,880 ₪.

בנוסף ישא הנתבע בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ ומע"מ

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ התובע ולנתבע
ניתנה היום א' באלול, תשס"ד (18 באוגוסט 2004) בלשכתי.
הדס עובדיה
, שופטת
דבי ריטה








א בית משפט שלום 7079/99 פאליק אריק נ' עו"ד נמרוד עובדיה (פורסם ב-ֽ 18/08/2004)