פסקי דין על חב ע. לוזון נכסים והשקעות | פסקי דין על חב' ל.א.ע מרכזים מסחריים | פסקי דין על עמוס לוזון | פסקי דין על משה צאיג | פסקי דין על מריה לורטו סרנו |

1353/06 א     03/12/2012




א 1353/06 חב ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ, חב' ל.א.ע מרכזים מסחריים בע"מ, עמוס לוזון נ' משה צאיג, מריה לורטו סרנו








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 1353-06 צאיג ואח' נ' חב ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
94

בפני

הרשמת - כב' השופטת
אביגיל כהן


המבקשים

1
.
חב ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ

2
.
חב' ל.א.ע מרכזים מסחריים בע"מ

3
.
עמוס לוזון


נגד


המשיבים

1. משה צאיג
2. מריה לורטו סרנו



החלטה


1.
לפני בקשה בעניין שומת הוצאות.
עלי להכריע רק בנוגע לסכום אגרת ביהמ"ש שהתובעים (המשיבים בבקשה דנן) ביקשו לחייב בה את הנתבעים (המבקשים בבקשה דנן) וכן ליתן החלטה בעניין הוצאות בסך 5,000 ₪ שנפסקו לחובת התובעים בהחלטה מיום 6/6/12.

2.
ביום 4/10/11 נתנה כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל

פסק דין
חלקי בתיק.
בפתח פסק הדין בהגדרת "מהות התובענה" צוין כי מדובר בתביעה לסך 3,557,350 ₪ ולמתן סעדים הצהרתיים, צווי עשה וצווים למתן חשבונות וכן בתביעה שכנגד לסעד כספי בסך 4,502,097 ₪ ולמתן צו עשה.
בפסק הדין התקבלה עתירת התובעים (המשיבים דנן) למתן חשבונות ברובה. ניתנו צוי עשה וסעדים הצהרתיים. נדחתה עתירת התובעים לסעדים בגין יתרת חוב בחשבון השקלי בבנק לאומי. התביעה שכנגד נדחתה במלואה.


נקבע כי:
"הנתבעים 1-3 ישאו, ביחד ולחוד, בשכ"ט עו"ד התובעים 1 -2 בשלב זה בסכום של 200,000 ₪.
כמו כן זכאים התובעים 1 – 2 להוצאותיהם, אותן ישום הרשם".

3.
כב' הרשם ברנר (כתוארו אז), בהחלטתו מיום 6/6/12 נעתר למרבית בקשת התובעים.
בכלל זה אישר את מלוא ההוצאה בגין אגרת בימ"ש, למרות שהנתבעים טענו, כי התובעים זכו רק בחלק מזערי של תביעתם ועל כן יש לפסוק להם החזר אגרה חלקי בלבד.
בסעיף 6 להחלטתו נימק זאת הרשם כדלקמן:
"אין חולק שהמבקשים שילמו אגרות משפט כמפורט בסעיפים א' – ד' לבקשה (נספח 2). המשיבים טוענים בהקשר זה כי המבקשים לא זכו אלא בחלק מזערי של תביעתם, ולכן יש לפסוק להם החזר אגרה חלקי בלבד, שיחושב כפי שיעורה של הזכייה ביחס לסכום התביעה שבגינו שולמה האגרה. דין הטענה להדחות. אין זה מסמכותו של הרשם להפחית מהוצאות המשפט שהוצאו בפועל לשם תשלום האגרות, גם אם הזכייה היתה חלקית בלבד. המותב שפסק את הדין הוא שהיה מוסמך להורות כן, ומשלא הורה להפחית את הוצאות המשפט מחמת הזכייה החלקית, אין מקום שהרשם יעשה כן. ככל שהמשיבים סבורים שהיה מקום להורות על הפחתת הוצאות המשפט לנוכח הזכיה החלקית של המבקשים, הרי שמדובר בטענה שיש להעלות במסגרת הערעור על פסק הדין החלקי:
"בהעדר הוראה אחרת בפסק הדין של בית המשפט אין נתונה למזכיר או לרשם סמכות שבשיקול דעת להפחית מהוצאות אלה. הוראה זו מתיישבת עם התפיסה שלפיה בית המשפט
הדן
בעניין
הוא
זה
שבידיו נתונים הכלים להחליט אם ראוי בנסיבות עניין נתון
להטיל על בעל דין שהפסיד במשפט את מלוא ההוצאות הרגילות שנצמחו עקב ניהול התביעה או שמא רק את חלקן, ואם מצא כי אין לסייג את זכות בעל דין להוצאות אלה, אין שיקול דעת למזכיר או לרשם להפחיתן בשלב השומה... בענייננו פעלה הרשמת כדין בקובעה כי
לאור הוראת פסק הדין אשר חייבה את המבקש לשלם הוצאות למשיב לא סייג, יש לזכות אותם במלוא ההוצאות הרגילות באופן שהוצאות האגרה והעדים ישולמו להם במלואן בהיותן הוצאות רגילות הבאות בגדרה של תקנת משנה (1), ולגבי שומתם אין בידיה שיקול דעת נוכח קביעות פסק הדין ולשון התקנה".


רע"א 299/04 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' יצחק לונדנר (2004), פ"ד נח (5) 49, 53 (פורסם בנבו).
לפיכך, אני מאשר את הוצאות האגרה כמבוקש".

כיוון שהבקשה לשומת הוצאות התקבלה בעיקרה, פסק כב' הרשם הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.

4.
על החלטה זו הוגש ערעור ע"י הנתבעים.
ביום 27/9/12
במסגרת דיון בערעור על החלטת כב' הרשם (ע"ר 35710-06-12), בימ"ש בערעור לא הכריע בטענות לגופו של עניין אלא הושגה הסכמה אשר נוסחה כדלקמן:
"מקובלת עלינו המלצת ביהמ"ש כי בכל הנוגע לאגרה ובזאת בלבד מתמקד הערעור כעת, יוחזר הענין לבחינת כב' הרשם והוא יבחן את טענות הצדדים לגופו של ענין, (לרבות בענין ההוצאות שנקבעו בהחלטה נושא הערעור), כאשר מסור לו שיקול הדעת לעשות כן. כמו כן מקובל עלינו כי עד להחלטה אחרת ישאר הסכום ששילמו המערערים על חשבון הוצאות בידי המשיבים".

5.
בנסיבות אלו, הוחזר הדיון בנוגע לנושא הוצאות האגרה ובנוגע להוצאות על סך 5,000 ₪ שנפסקו ע"י כב' הרשם.

6.
התובעים חזרו על טענותיהם לפיהן כאשר בימ"ש פוסק הוצאות ללא סייג, אזי זכאי התובע למלוא הוצאותיו ואין מקום שהרשם יפחית מסכום האגרה ששולמה בפועל, כל סכום שהוא.
ב"כ התובע מפנה לרע"א 2993/04 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' לונדנר
(להלן: "הלכת לונדנר"), עליה הסתמך כב' הרשם בהחלטתו ומדגיש, כי גם שם חויב נתבע
במלוא הוצאות ההליך למרות שחלק ניכר מתביעתו נדחה, וביהמ"ש קבע, כי הדרך לתקיפת החיוב בהוצאות היתה בדרך של ערעור על פסק הדין ולא ערעור על החלטת הרשמת.


כמו כן הפנה להלכת ביהמ"ש העליון ברע"א 519/08 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' עוואד, שם דן כב' השופט מלצר בסעיף 10 לפסה"ד בתקנה 513 לתקסד"א העוסקת בשומת הוצאות. כמו כן היפנה לפסיקת בתי המשפט המחוזיים אשר פעלו עפ"י הלכת לונדר.
הנתבעים בטיעוניהם הדגישו, כי מתוך סכום אגרה בסך 1,707,200 ₪ (כולל הפרשי הצמדה וריבית) אשר שולמו על ידם, יש להשיב להם 99.15%. (כלומר – 1,377,290 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית).
לטענתם, פסק הדין בערעור ניתן רק לאחר שהובהר ע"י כב' השופטת צ'רניאק, כי החלטת הרשם שגויה וכי הרשם היה צריך להפעיל שיקול דעתו בנוגע
לאגרה. וכל שנותר לדיון הוא – איזה חלק מהאגרה להשיב להם וכן לדון בנושא ההוצאות על סך 5,000 ₪ שנפסקו.
הנתבעים טוענים, כי בניגוד למקרה שנדון בהלכת לונדר שם ניתן

פסק דין
סופי, הרי עסקינן במקרה שלנו ב

פסק דין
חלקי בלבד, אשר שני הצדדים ערערו עליו.

7.
לאחר שעיינתי היטב בטיעוני הצדדים, לא מצאתי כי יש לשנות את החלטת הרשם, הן לעניין סכום האגרה והן לעניין פסיקת הוצאות הבקשה.
א)
טענות ב"כ הנתבעים בנוגע לאמירות אלו או אחרות שנאמרו בעת הדיון בהתקיים בע"ר 35710-06-12 אינן ידועות לי ואינן בגדר החלטה.
מובן, שלו היה ניתן

פסק דין
לגופו של עניין בערעור והיה נקבע, כי הרשם שגה בהחלטתו, אזי הייתי צריכה לפעול בהתאם, אך בהעדר הכרעה לגופו של עניין, לא נותר
לי אלא להצטרף לנימוקים שהועלו ע"י כב' הרשם, אשר מקובלים עלי.
בעניין זה אציין, כי ב"כ הנתבעים היפנו לפסק דינה של כב' השופטת צ'רניאק מיום 23/6/1 בע"ר 2079-05-11 בנק לאומי לישראל נ' סריגי ציביאק שם נקבע, כי רשם
יכול להפעיל שיקול דעתו עפ"י תקנה 513 לתקסד"א ויכול להפעיל שיקול דעתו גם בנוגע לסכום האגרות.
התיק הוחזר לכב' הרשמת נחליאלי – חיאט, על מנת שתיתן החלטה נוספת לגבי שומת ההוצאות.





כב' הרשמת בהחלטתה מיום 11/7/12 שניתנה בתיק 2931/89 סריגי ציביאק נ' בנק דיסקונט ואח' אישרה לתובעת את סכומי האגרה המלאים. (ערעור על החלטה זו תלוי ועומד).

ב)
משהוחזר התיק אלי לצורך מתן החלטה, לא נותר לי אלא ליתן החלטה עפ"י דרך הבנתי את תקנה 513 לתקסד"א.
כאשר פוסק השופט שנותן

פסק דין
בתיק הוצאות ושכ"ט, הוא רשאי לעשות זאת על פי שיקול דעתו ולהתחשב בין היתר באופן ניהול התיק, הצלחת התביעה – אם במלואה ואם באופן חלקי, ואף רשאי לנקוב בסכום גלובלי כסכום הוצאות. הוא אינו חייב לפסוק לצד הזוכה את מלוא הוצאותיו.
כאשר הרשם נדרש לשום את ההוצאות מבלי שהן סויגו ע"י ב' השופט הדן בתיק, יש לצאת מנקודת מוצא ולפיה, בהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות לשלול מבעל דין שזכה את הוצאותיו, יהא בעל הדין זכאי להוצאותיו.
הרשם אשר נדרש לשום הוצאות, אשר לא סויגו ע"י כב' השופט שנתן את

פסק דין
, אינו אמור, לעניות דעתי, לערוך בדיקה עצמאית ולהחליט על פי שיקול דעתו, אם לתובע מגיע מלוא סכום האגרה או חלקה.
דומני, שבית המשפט העליון בהלכת לונדר קבע זאת במפורש.
שומת ההוצאות ע"י הרשם בכל הנוגע ל"אגרות בית המשפט" נכנסת לגדר הרישא של תקנה 513 (1) לתקסד"א והיא טכנית במהותה. לא בכדי, יכול הרשם לשום הוצאה זו "בלי צורך בבקשה ושלא בפני
בעלי הדין" על פי לשון התקנה.
הוצאות שכאלו אשר סכומן ועובדת הוצאתן ע"י הצד שזכה בתיק, אינן שנויות במחלוקת, אמורות להפסק באופן מלא ע"י הרשם כל עוד לא קבע כב' השופט שנתן פסק הדין, קביעה אחרת.
לרשם יש שיקול דעת עפ"י תקנה 513

(2) לגבי "שאר הוצאות המשפט" (אשר לא כלולות בתקנה 513 (1) לתקסד"א).
על פי בקשה ולאחר שהצדדים השמיעו טענותיהם יכול רשם לשום הוצאות אלו לאחר שהתרשם כי ההוצאות היו "סבירות ודרושות לניהול המשפט".



ג)
בנסיבות אלו, כאשר עסקינן ב

פסק דין
חלקי, אך כב' השופטת ד"ר פלפל אישרה את מלוא ההוצאות ולא קבעה, כי קיימת זכאות חלקית בלבד להוצאות, (למרות שידעה בוודאי כי היא לא קיבלה את התביעה במלואה) אני סבורה, כי התובעים זכאים למלוא ההוצאה שהוצאה עבור אגרת בימ"ש וכפועל יוצא מכך שרוב רובה של בקשתם התקבלה, הם זכאים גם לסכום הוצאות הבקשה אשר נפסקו ע"י כב' הרשם.

עוד אציין, כי ממילא, כאשר יינתן

פסק דין
סופי בתיק יוכל בית המשפט לקחת בחשבון את העובדה ולפיה אושר סכום האגרה במלואו, כאשר יפסוק באותה עת את ההוצאות ושכר טרחת עו"ד, כך שנושא זה אינו "סופי" וינתן לו משקל בבוא העת.

8.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, אני מאשרת את ההוצאות כפי שנקבעו בהחלטת כב' הרשם מיום 6/6/12.

ב)
בשים לב לכך, שהנושא עוד יוכרע ע"י ערכאת הערעור על החלטתי, מן הסתם, אינני פוסקת את הוצאות הבקשה.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ג, 03 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________
אביגיל כהן
, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו








א בית משפט מחוזי 1353/06 חב ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ, חב' ל.א.ע מרכזים מסחריים בע"מ, עמוס לוזון נ' משה צאיג, מריה לורטו סרנו (פורסם ב-ֽ 03/12/2012)