פסקי דין על ורה חונדיאשוילי | פסקי דין על יפים קליינר | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח בעמ |

47170-06/12 א     05/12/2012




א 47170-06/12 ורה חונדיאשוילי נ' יפים קליינר, הפניקס חברה לביטוח בעמ








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 47170-06-12 חונדיאשוילי נ' קליינר ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
נאסר ג'השאן


תובעים

ורה חונדיאשוילי


נגד


נתבעים

1. יפים קליינר
2. הפניקס חברה לביטוח בעמ



החלטה

1. לפניי עתירת המבקשת למינוי מומחים רפואיים בתחומים הבאים: אורתופדיה, א.א.ג. נוירולוגיה וריאות. וזאת, לצורך בדיקת נכותה של המבקשת, שנותרה לה מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, שעברה המבקשת, לטענתה, ביום 18.07.05 בעת שרכב פגע בה בשעה שחצתה כביש במעבר חצייה (להלן: "התאונה").

2.
לטענת המבקשת נפגעה היא בחלקי גופה השונים ובעיקר בראשה, בצווארה, בגבה ובבית החזה, ובעקבות הפגיעה סובלת היא מצפצופים חוזרים ונשנים באוזניים, כאבי ראש כרוניים וסחרחורות ומכאבים בחזה המלווים בקשיי נשימה. המבקשת מפנה לחומר הרפואי שיש בו, לטענתה, ראשית ראיה לנכות בתחומים בהם מבוקש המינוי, והכל כתוצאה מן התאונה.

3.
המשיבה מתנגדת למינוי המומחים הרפואיים. לטענתה, המדובר בחבלות קלות שחלפו זה מכבר. עוד טענה המשיבה כי אין בחומר שהוגש על ידי המבקש כדי לבסס ראשית ראייה לשם מינוי מומחה רפואי, בהידר ממצאים אובייקטיביים, ואין בו רצף טיפולי.





דיון והכרעה

4. לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח בפני
י באתי למסקנה, כי קיימת בפני
י ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחים הבאים: ריאות, א.א.ג. ואורתופדיה.

5. כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני
בית המשפט."

הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, כך שבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי
(טרם פורסמה, ניתנה 29.07.09)).

6.
לגבי תחום הריאות: עיינתי בחומר המונח לפניי והגעתי למסקנה, כי ראוי למנות מומחה בתחום זה, שכן התרשמתי כי קיימים ממצאים אובייקטיבים המהווים ראשית ראיה לקיומה של נכות אצל התובעת. ראו:
-
צילום רנטגן של בית החזה מיום 02.08.05 – שם נמצאה עכירות בהיקף של בית החזה משמאל
-
סיכום אשפוז מיום 28.10.10 לפיו התגלו חרחורים וירידה בכניסת אויר מימין ואוורור לא הומוגני בריאות.
ער אני לכך כי אין רצף טיפולי בין הממצטים, אך לאור פגיעתה של המבקשת באיזור בית החזה, אין בית המשפט יכול לשלול קשר זה על הסף.

7.
באשר לתחום הא.א.ג. גם כאן התרשמתי כי קיימים ממצאים המהווים ראשית ראיה לקיומה של נכות אצל התובעת, ועל כן ראוי למנות מומחה בתחום זה. ראו:
-
סיכום ביקור אצל מומחה א.א.ג. מיום 12.10.10, שם נמצא כי קיים לקוי שמיעה תחושתי עצבי קל בבדיקת השמיעה ובבדיקה החוזרת.
-
תלונות רבות על
צפצופים באוזניים .

8.
לגבי התחום הנוירולוגי:
בתחום זה קיימות רק תלונות סובייקטיביות, אך קיימות תלונות מספר. ראו למשל:

-
הפנייה מיום 16.11.09 – בה מופיעות תלונות על כאבי ראש
-
הפנייה מיום 08.03.10 – בה מופיעות תלונות על "כאבי ראש כחניים וגם בהתקפים"
על כן, ולמרות העובדה כי מדובר בתלונות, לאור אופי התלונות, ולמען לא נקפח את המבקשת, ראיתי כי המומחה בתחום האורטופדי יחווה דעתו באשר לצורך למנות מומחה בתחום זה.
כידוע, מקובל כי מומחה המתמנה בשטח רפואי מסויים, מחווה דעתו ומדריך את בית המשפט באשר לצורך במינוי מומחה רפאוי בשטח אחר. בית המשפט מבקש מן המומחה לחוות דעתו – האם מן הבחינה הרפואית ישנו מקום למינוי מומחה נוסף, והא ישקול את עצתו (ראו: א. ריבלין "תאונת הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים" (מהדורה שלישית, 1999) 557).

9.
באשר לתחום האותופדי, לתחום הא.א.ג. גם כאן התרשמתי כי קיימים ממצאים המהווים ראשית ראיה לקיומה של נכות אצל התובעת, ועל כן ראוי למנות מומחה בתחום זה. ראו:
-
סיכום אשפוז מיום 21.07.05 לפיו ישנם שברים בצלעות 4-6 משמאל בחלק האחורי בשני מקומות.
-
צילום רנטגן של בית החזה מיום 02.08.05 – שם נמצאו צלעות שבורות
-
תוצאות בדיקת
c.t.

מיום 22.09.05 שם הודגמו שברים בצלעות
-
ממצאי מיפוי עצמות מיום 22.09.05 לפיהם נמאה קליטה מוגברת המעידה על שברים בצלעות

10. על פי תקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986: "בית המשפט או הרשם יורה לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד סכומי כסף שיקבע בית המשפט או הרשם, כפיקדון להבטחת שכרו של מומחה". כלומר, לבית המשפט שיקול דעת רחב בשאלה על מי להטיל, בשלב הראשוני, את החובה להפקיד סכומי כסף להבטחת שכרו של מומחה (ראו: עניין כשרי, לעיל). לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שישא בשכרם של המומחים ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, החלטתי כי המשיבים יישאו בשכרם של המומחים בתחום האורטופדי ובתחום א.א.ג ואילו המבקשת תישא בשכרו של המומחה בתחום הראיות וזאת בשל דלות הממצאים בתחום זה והעדר רצף טיפולי. יחד עם זאת, לכשתתקבלנה חוות הדעת וככל שימצא כי לא נותרה נכות אצל המבקש באחד התחומים שבהם נושאת המשיבה בהוצאות המומחים, אשקול בכובד ראש את ניכוי שכרו של המומחה מן הפיצוי שיפסק למבקשת.

11. החלטה על מינוי המומחים וזהותם תינתן בנפרד.

12. אין צו להוצאות.

13.
המזכירות תמציא החלטתי זו
לצדדים, אך לא תמציאה למומחים.



ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ג, 05 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 47170-06/12 ורה חונדיאשוילי נ' יפים קליינר, הפניקס חברה לביטוח בעמ (פורסם ב-ֽ 05/12/2012)