Google

עוזי יהודה - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על עוזי יהודה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

22315-05/11 בל     03/12/2012




בל 22315-05/11 עוזי יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע



ב"ל 22315-05-11 יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי


בפני

כב' השופטת אורלי סלע
– נשיאה
נציג ציבור עובדים – מר יהודה דדון
נציג ציבור מעבידים – מר לאון מיוני


התובע

עוזי יהודה
ע"י ב"כ עו"ד עינת קנפו-לוי


נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ילנה צ'וקלר


החלטה
1.
עוזי יהודה
(להלן – התובע) הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי
(להלן – הנתבע),
להכיר באירוע מיום 1.12.10 כתאונת עבודה (להלן – האירוע).
2.
משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק
"
מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך
",
הגיש הוא תביעה לבית הדין.
3.
בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומר ויליאם צאולקר. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.
4.
מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן –
א.
התובע יליד 1969, עובד בחברת החשמל כ – 9 שנים בתפקיד מכונאי רכב במוסך דרך חברון בבאר שבע (להלן – המוסך).
ב.
על מנת לפתוח את הכניסה הראשית למוסך, יש להרים 4 דלתות ברזל גדולות וכבדות כאשר גובהה ורוחבה של כל דלת כ – 4 מטרים.
ג.
פתיחת דלתות הכניסה של המוסך נעשית, מידי בוקר, על ידי מי מן העובדים באופן אקראי.
ד.
בבוקרו של יום 1.2.10, עת הגיע התובע למקום עבודתו, החל בפתיחת דלתות הכניסה הראשית של המוסך.
ה.
על מנת לפתוח כל אחת מדלתות הכניסה הראשית, יש להתכופף מטה לגובה הרצפה ולהרים בעוצמה ובחוזקה את הדלת כלפי מעלה (באמצעות ידית).
ו.
בעת שהתובע פעל להרמת הדלת הרביעית, הוא היה צריך להפעיל כח רב על מנת ליצור תנופה להרמתה. באותו רגע חש כאב חד בגב התחתון, שמע קליקים והרגיש דקירה חדה.
ז.
התובע קיווה שמדובר בכאב חולף והמשיך בעבודה באותו היום, למרות שחש כאבים והגבלה.
ח.
התובע סיפר לחברו לעבודה, ויליאם צלאוקר, לשאלתו, כי בזמן שפתח את דלת המוסך הרגיש כאב חזק בגב וככל הנראה נתפס לו הגב.
ט.
ביום 5.12.10, בעת שהתובע היה בנסיעה פרטית מבאר שבע לירושלים, הרגיש שהכאבים בגב התגברו מאוד והקרינו לצד שמאל, סבל מכאבים עזים ולא יכול היה לזוז. עובר אורח שהבחין בתובע סייע לו ולקח אותו לקבלת טיפול רפואי דחוף במרפאת "טרם" הסמוכה ומשם הוא פונה באמבולנס לבית חולים שערי צדק.
י.
את הדרך חזרה לביתו עשה התובע באמצעות חבר שהוזעק לבית החולים והסיע אותו הביתה.
יא.
בעת שהתובע פנה לקבלת הטיפול הרפואי הדחוף בירושלים הוא סבל מכאבים עזים ולא היה פנוי להסביר לרופאים מה אירע בעת שפתח את דלתות המוסך מספר ימים קודם לכן. התובע אף לא היה מודע לחשיבות הדברים. מאותה סיבה לא פעל מול מעסיקתו על מנת להגיש את המסמכים הרלוונטיים לנתבע אלא לאחר שהכאבים היו בלתי נסבלים והחמירו מאוד, שכן קיווה כי הכאבים יחלפו ולא יהיה צורך בפני
יה לטיפול רפואי או בתביעה למוסד לביטוח לאומי.
5.
בהודעתו לחוקר הנתבע (נ/4) חזר התובע על הפגיעה שאירעה לו והסביר
"המשכתי לעבוד במהלך היום. היה כאב נסבל לא ייחסתי חשיבות ועבדתי גם למחרת שכבר למחרת הייתי קצת מוגבל לא יכולתי להרים דברים כבדים לחזק ברגים וכו'"
.
6.
במכתב סיכום טיפול ממרפאת "טרם" בירושלים (נ/4(א)) נכתב –
"לדבריו 3-4 ימים
cbp

עם הקרנות לרגל שמאל"

.

במכתב שחרור מבית החולים שערי צדק מיום 6.12.10 (נ/4ב') נכתב, בתלונות החולה – "
בן 41 מזה שבוע סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לעכוז שמאל. ללא סיפור של חבלה או מאמץ פיזי... מאתמול כאבים התחזקו משמעותי"
.

בסיכום ביקור של התובע אצל רופא המשפחה (נ/6) מיום 8.12.10 נכתב – "
כאב גב תחתון עם קרינה לרגל שמאל ללא חבלה. ללא חום. נימול ברגל שמאל יותר קשה מזה כמה ימים. התחיל לפני שמונה ימים... חשמלאי בחברת חשמל".

האירוע הנטען הוזכר ברשומות הרפואיות, לראשונה, ביום
21.12.10
בעת ביקור אצל רופא המשפחה אז נכתב –
"נפגע בגבו בזמן עבודה בתאריך 1.12.10 ומאז כאב גב תחתון ונמצא בטיפול אורטופדי ומתקשה לתפקד..."
.
7.
בחקירתו הנגדית, כאשר נשאל התובע אודות העדר אינדיקציה לפגיעה הנטענת בעבודה ברישומים הרפואיים מבית החולים שערי צדק, השיב – "
כשהגעתי לשם, מרוב הכאב לא חשבתי על כלום, רק על הבריאות"
. גם בהודעתו לחוקר הנתבע (נ/4) הסביר התובע "
אני הייתי נאנח מכאבים צועק ולא מרוכז, לא זוכר גם מה סיפרתי להם, כל מה שרציתי שיטפלו בי וירגיעו את הכאב"
.
8.
מתצהירו של ויליאם צאולקר (להלן – צאולקר), חברו לעבודה של התובע, עולות העובדות כלהלן –

א.
צאולקר עובד עם התובע מזה כ- 3 שנים בתפקיד מכונאי.
ב.
העבודה במוסך מתחילה בשעה 07:00 בבוקר, זו השעה בה נפגשים העובדים שהתייצבו לעבודה.
ג.
צאולקר אינו זוכר את היום בו התובע סיפר לו כי הוא סובל מכאבים בגב אולם הוא זוכר שזה היה בחודש דצמבר בשנת 2010.
ד.
במהלך שעות הבוקר שמע צאולקר את התובע נאנח מכאבים וכאשר שאל אותו לפשר הדבר, השיב לו התובע כי במהלך פתיחת אחת מדלתות הכניסה הראשית במוסך, הוא נפגע בגב שלו, הוא שמע "קליקים" והרגיש כאב חזק בגב.
ה.
צאולקר הציע לתובע לנוח ולהימנע ממאמץ ואף סייע לו, ככל שניתן, במהלך אותו יום עבודה על מנת להקל על כאביו.
ו.
מלבד קשרי עבודה עם התובע, אין לצאולקר אינטרס כלשהו בעדות זו.
9.
בחקירתו הנגדית נשאל צאולקר האם ראה את התובע פותח את דלתות המוסך והשיב –
"זה דבר שרואים את זה. ראיתי. זה ארבעה שערים גדולים שזה בעצם הכניסה לרכבים"
. וכאשר נשאל מה קרה בעת האירוע הנטען, השיב –
"הוא התחיל לפתוח את השערים, יש שם ארבעה שערים ובשער הרביעי, כשהוא בא לפתוח, היה קשה וכשהוא פתח הוא הרים את השער ואמר שכשהרים אותו, הרגיש כאבים וקליקים בגב"
.

בתשובה לשאלת ב"כ הנתבע האם התובע הפסיק לעבוד השיב
"לא. הוא לא הפסיק באותו רגע. אני פניתי אליו ושאלתי אותו מה קורה ואם הכל בסדר אז הוא אמר שיש לו קצת כאבים בגב. הוא הרגיש קצת קליקים כאלה כשהוא הרים את השער. אמרתי לו שילך לנוח ויירגע"
.

המסגרת המשפטית –
10.
על פי הפסיקה, "תאונה" מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא (
דב"ע נג/0-153
פארג' עוד גאבר – המוסד לביטוח לאומי

פד"ע כז 50;

דב"ע נב/0-52
המוסד לביטוח לאומי
– עמרם אמיר
פד"ע כד 395).
יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא קיום תאונה והנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע (
בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי, פ"ד נח
(5) 10).
11.
נקדים ונציין כי שוכנענו שהתובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה וזאת נוכח הטעמים שלהלן –
א.
מצאנו את עדותו של התובע קוהרנטית ועקבית לאורך כל הדרך. התובע הסביר, הן בחקירתו הנגדית והן בהודעתו לחוקר הנתבע, כי העדר הרישום במסמכים הרפואיים מבית החולים שערי צדק אודות התרחשותו של האירוע בעבודה נובע מהכאבים העזים אשר תקפו אותו. שוכנענו, כי במצב בו התובע היה שרוי, כשהוא רחוק מעיר מגוריו, לבדו ונאנק מכאבים, יש לקבל הסבריו מדוע לא פירט לפני רופאיו את הסיבה לכאבים מהם הוא סובל.
ב.
למרות העדר הרישום במסמכים מחדר המיון בשערי צדק אודות הסיבה לכאבים, ניתן לראות עקביות ברישומים הרפואיים אודות מועד הפגיעה.
האירוע הנטען בעבודה התרחש ביום 1.12.10 וביום 5.12.10 במכתב סיכום טיפול ממרפאת "טרם" בירושלים (נ/4(א)) נכתב –

"לדבריו
3-4 ימים

cbp

עם הקרנות לרגל שמאל"

,
גם

במכתב שחרור מבית החולים שערי צדק מיום 6.12.10 (נ/4ב') נכתב, בתלונות החולה – "
בן 41
מזה שבוע
סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לעכוז שמאל... מאתמול כאבים התחזקו משמעותי"
ובסיכום הביקור של התובע אצל רופא המשפחה (נ/6) מיום 8.12.10 נכתב – "
התחיל לפני שמונה ימים... חשמלאי בחברת חשמל"
(ההדגשות הוספו – א.ס.).
ג.
לא נעלמה מעינינו ההלכה לפיה על בית הדין להביא בחשבון את הנתון של העדר דיווח על חבלה בחדר המיון וברישומי רופא המשפחה בסמוך לאירוע, להבדיל מרישומים מאוחרים ומתעודות שניתנו לאחר מכן (
עב"ל 507/07

עפרוני – המוסד לביטוח לאומי

(מיום 25.3.08) ועב"ל 195/06
קאסם מוחמד כעבייה – המוסד לביטוח לאומי

).
במקרה מושא ההחלטה, הגם שאירוע החבלה לא דווח בחדר המיון, בשל היותו של התובע כאוב, התובע דיווח על התאונה זמן קצר לאחר מכן לרופא המשפחה שלו. מן הרשומות עולה כי ביום 21.12.10, בעת שביקר אצל רופא המשפחה נכתב
"נפגע בגבו בזמן עבודה בתאריך 1.12.10 ומאז כאב גב תחתון ונמצא בטיפול אורטופדי ומתקשה לתפקד"
.
ד.
זאת ועוד, התובע תמך את גרסתו אודות אירוע הפגיעה הנטען בעדותו של צאולקר, חברו לעבודה, אשר היה עד לפגיעה. גם עדותו של צאולקר היתה אמינה ולא נמצאו בה בקיעים או סתירות.
12.
לאור כל האמור, משמחד גירסתו של התובע היתה אמינה ולא נסתרה ואף נתמכה בעדותו של צאולקר ומאידך, לא הוצג תרחיש אחר על ידי הנתבע – הננו קובעים כי ביום 1.12.10, עת פעל התובע להרמת דלת הכניסה, חש כאב חד בגב תחתון, שמע קליקים והרגיש דקירה חדה.
13.
החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן ותשלח לצדדים בדואר.


ניתנה היום,

י"ט כסליו תשע"ג,
03

דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.






נציג ציבור עובדים


אורלי סלע
– נשיאה
נציג ציבור מעבידים

מר יהודה דדון


מר לאון מיוני














בל בית דין אזורי לעבודה 22315-05/11 עוזי יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/12/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים