פסקי דין על עו"ד שאול פורת | פסקי דין על ד"ר לימור פורת | פסקי דין על אלינור פורת | פסקי דין על ד"ר משה קולר |

8499/12 בשא     09/12/2012




בשא 8499/12 עו"ד שאול פורת נ' ד"ר לימור פורת, אלינור פורת, ד"ר משה קולר




החלטה בתיק בש"א 8499/12
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
בבית המשפט העליון
בירושלים


בש"א 8499/12 - א'


לפני:

כבוד הרשם גיא שני


המבקש:
עו"ד שאול פורת



נ


ג


ד



המשיבים:

1. ד"ר לימור פורת



2. אלינור פורת



3. ד"ר משה קולר


בקשה להארכת מועד



החלטה



לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור או הודעת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.10.2012. בפסק-הדין נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה, לאפשר את זימונו של עורך-דין כעד, תוך דחיית טענותיו של המבקש בדבר קיומו של חיסיון עורך-דין-לקוח.


בפתח הדברים אציין כי הספק שמעלה המבקש באשר לדרך ההשגה הנכונה – ערעור או בקשת רשות ערעור – לאו ספק הוא. מקור הספק, אליבא דהמבקש, הוא בעובדה שבית המשפט המחוזי הכתיר את החלטתו "פסק-דין". אלא שאין לכך כל נפקות. מכיוון שמדובר בהליך ב"גלגול שלישי", ברור בעליל כי הערעור טעון רשות – כהוראתו המפורשת של סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ודוק: המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין, כך שאין הצדקה מבוררת לטענה שאולי מדובר בערעור בזכות, ובוודאי לטענה כי הכותרת (הנכונה) "פסק-דין" יש בה משום "הטעייה" והיא "מלמדת את הפרקליטים כי בידם 45 יום להגשת ערעור – אשר לא הסתיימו עד היום!".


משהוסרה מן השולחן סוגיית ההליך הנכון, ברור כי היה על המבקש להגיש את ההליך תוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה. המבקש מציג מספר נימוקים מדוע לא עשה כן, אך אומר מיד כי נימוקיו מעוררים קושי. נימוק
אחד
המובא בבקשה הוא מצבו הרפואי של המבקש, המצוי "בשעת כתיבת בקשה זו... בבית חולים (כהרגלו) ובחוסר חושים מוחלט". איני מפקפק בכך שהמבקש סובל מבעיות רפואיות משמעותיות, אולם הטענה כי "לא ניתן להמציא תעודה רפואית" המאששת את הטענות בדבר חוסר יכולת תפקוד במועדים הרלוונטיים – אינה ברורה, וכן לא הוסבר כראוי כיצד ומדוע התקבל אישורו של המבקש "להגשת הערעור במתכונת הנכונה" רק ביום הגשת הבקשה.


נימוק
שני
המובא בבקשה נוגע לעניין הייצוג. אלא שככלל, חילופי ייצוג אינם מהווים "טעם מיוחד" למתן ארכה, שכן אין זה עניין המצוי מחוץ לשליטתו של בעל-הדין, מה עוד שבענייננו אף לא צוין מתי הוחלף הייצוג. זאת ועוד, הבקשה עמומה אף ביחס למועד המצאת פסק-הדין: המבקש צירף מכתב של בא-כוחו הקודם, שלפיו "לא מצאתי במשרדי אישור מסירה בדבר קבלת פסה"ד, ואיני יכול לאשר את התאריך המדויק". דא עקא, שחובתו של בעל-דין המבקש ארכה לציין תאריכים מדויקים, ובענייננו אין ספק שפסק-הדין מצוי בידי המבקש ומייצגיו, אך הבקשה אינה נוקבת בתאריך ההמצאה.


למרות האמור לעיל, לאחר שנתתי דעתי למצבו הרפואי של המבקש (הגם שכאמור לא בוססו די הצורך הטענות כפי שהועלו בבקשה), למשכו של האיחור (שאינו זניח אך גם אינו גדול באופן מיוחד), ולמהות העניין, באתי למסקנה כי ראוי לאפשר למבקש להביא את ההליך לפני בית משפט זה – בלי שאביע כל דעה לגבי הסיכויים. עם זאת, יש להתנות את מתן הארכה בכך שהמבקש ישלם למשיבים שכר טרחת עורך-דין בגין ההתדיינות שלפניי: סכום של 2,000 ₪ למשיבים 1 ו- 3, וסכום של 2,000 ₪ למשיבה 2 (סך הכול 4,000 ₪).


המבקש יגיש אפוא את בקשת רשות הערעור (שעותק ממנה מצורף לבקשה שלפניי), וכן אישור על תשלום שכר הטרחה, תוך 5 ימים. בפתח בקשת רשות הערעור יציין המבקש את דבר הארכה, ויצרף עותק של החלטתי-זו כנספח.






ניתנה היום, כ"ה בכסלו תשע"ג (9.12.2012).








גיא שני





ר ש ם

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12084990_d02.doc

טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשא בית המשפט העליון 8499/12 עו"ד שאול פורת נ' ד"ר לימור פורת, אלינור פורת, ד"ר משה קולר (פורסם ב-ֽ 09/12/2012)