פסקי דין על מוחמד פדול | פסקי דין על יוסף אבו חיה | פסקי דין על אמל נסר-אלדין | פסקי דין על עמותת בית יד לבנים דרוזיים | פסקי דין על ועדת הבחירות לסניף הדרוזי בארגון יד לבנים ואח' |

5423-12/10 א     09/12/2012




א 5423-12/10 מוחמד פדול, יוסף אבו חיה נ' אמל נסר-אלדין, עמותת בית יד לבנים דרוזיים, ועדת הבחירות לסניף הדרוזי בארגון יד לבנים ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 5423-12-10 פדול ואח'
נ' נסר-אלדין ואח'







בפני

כב' השופט
אברהם אליקים


תובעים

1
.
מוחמד פדול

2
.
יוסף אבו חיה

נגד


נתבעים

1.אמל נסר-אלדין
2.עמותת בית יד לבנים דרוזיים
3.ועדת הבחירות לסניף הדרוזי בארגון יד לבנים
4.יו"ר ועדת הבחירות
- נוראלדין שנאן
5.מזכיר ועדת הבחירות
-מסבאח חלבי
6.יד לבנים- ארגון להנצחת חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות




פסק דין



מבוא
1.
התובעים, אב שכול ואח שכול, קיבלו הודעה מיום
8.11.2010 לפיה הופסקה חברותם בעמותת בית יד לבנים דרוזיים
, הנתבעת 2 (להלן-העמותה). סמוך לאחר מכן, ביום 23.11.2010 קוימו בחירות להנהלת העמותה.
התובעים בתחילה בדרך של הגשת עתירה מינהלית שנמחקה ואחר כך בדרך של הגשת המרצת פתיחה שהועברה למישור של תביעה רגילה, מבקשים מבית המשפט שיצהיר כי הודעות הפסקת החברות בטלות וכי תוצאות הבחירות בטלות ושתי שאלות אלה עומדות להכרעה.

2.
התביעה הוגשה נגד העמותה, יו"ר העמותה (נתבע 1), ועדת הבחירות (נתבעת 3), יו"ר ועדת הבחירות (נתבע 4), מזכיר ועדת הבחירות (נתבע 5) ו-יד לבנים-ארגון להנצחת חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות (נתבעת 6).

ביום 27.6.2011 ניתן פ"ד נגד נתבעת 6 שלא התייצבה לדיון ולא הגישה כתב הגנה, בו נקבע כי ומאחר ויש לברר את התביעה נגד הנתבעים האחרים, לא יינתן

פסק דין
אופרטיבי מעבר לכך. לאחר שטענו הצדדים את טענותיהם, הסתבר כי נושאי המחלוקת לא מגלים יריבות
בין מי מהצדדים לבין נתבעת 6, לכן אין כל משמעות לאותו

פסק דין
.

לאחר הגשת תצהירי הצדדים נקבע התיק לשמיעת הראיות, יום לפני אותו מועד הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו הצדדים מוותרים על חקירת מצהירים והם מבקשים כי פסק הדין יינתן על פי סיכומים בכתב. לאחר הגשת הסיכומים, הסתבר על פי תוכנם כי לצדדים טענות שהכרעה בקשר להן מחייבת הבעת עמדה ערכית באשר להתנהגות או מהימנות של מי מהצדדים, הכרעה שלא ניתן לעשותה ללא שמיעת העדים. משלא הושגה פשרה בין הצדדים, נחקרו כל המצהירים והצדדים השלימו סיכומיהם בכתב.

התובעים צרפו לסיכומיהם מכתב שלא הוגש במסגרת הראיות (ראו סעיף 7 לסיכומים מיום 16.10.2012) ולאור התנגדות הנתבעים (ראו סעיף 24 לסיכומים מיום 26.11.2012), אתעלם ממנו.

אקדמת מילין
לאחר שמיעת הראיות ולמרות המטענים הרגשיים שעלו במסגרת הדיונים וחקירות העדים, בסופו של יום ההכרעה בשתי השאלות שבמחלוקת, הינה הכרעה משפטית שאינה מצריכה קביעות בשאלות מהימנות ולמרות שהצדדים משום מה מעדיפים הכרעה שכזו. ניתן להסתפק בהכרעה על בסיס משפטי, שיש בה כדי להביא להכרעה כוללת בסעדים הנתבעים, זו היתה המלצתי לצדדים לאחר הגשת הסיכומים בפעם הראשונה, אך משעמד מי מהצדדים על חקירת מצהירים, ולאחר החקירות, נשארה עמדתי בעינה וכך אפעל.

אבהיר כי לעיתים למשמע החקירות הנגדיות, התקבל הרושם כי השאלות נועדו לשמש בהליכים אחרים או לבטא רגשות שאין בינם לבין ההכרעה בתיק זה, כל רלבנטיות.



דיון
הפסקת חברות
3.
התובעים צרפו לתצהיריהם את תקנון נתבעת 6, הארגון היציג של כלל משפחות חיילים שנספו במערכה (נספח ב', תוך הפנייה לסעיף 80).
כל ההליכים בתיק זה לא נעשו במסגרת אותו ארגון, אלא במסגרת עמותה, נתבעת 2, שהוקמה כעמותה נפרדת ולכן ההכרעה תהיה במסגרת העמותה, נתבעת 2 בלבד, (ראו לענין זה הסבריו של יו"ר העמותה, עמוד 23 לפרוטוקול שורה 28, הסברים שלא נסתרו ע"י התובעים).

מסגרת היחסים בין חברי העמותה, עמותה רשומה, נקבעה בתקנון העמותה. העמותה
מכונה במסמכים "האגודה" (התקנון צורף כנספח ג לתצהירי התובעים, נספח 6 לתשובה) והסעיף הרלבנטי הוא סעיף 20 (ו)2. שכותרתו "יציאה מן האגודה":
"האגודה תהיה רשאית להפסיק חברותו של חבר אם החבר התנהג בצורה הנוגדת את עקרונות ו/או מטרות האגודה או אם חברי האגודה הגיעו לכלל דעה שהחבר הזה חדל להיות פעיל בפעולותיה של האגודה.
החלטת האגודה בקשר להפסקת החברות כאמור, יכולה להינתן וטעונה אישור 2/3 ממשתתפי האסיפה הכללית של מועצת האגודה שתדון על כך לפי המלצת ועד האגודה".

האסיפה הכללית מוגדרת בסעיף (ח)א כאסיפה ש"תורכב מכלל האנשים שהם חברי האגודה".

מטרות האגודה הוגדרו בסעיף (ב) לתקנון, והן כוללות בי ן השאר "להנציח את זכרם של בני העדה הדרוזית שמסרו נפשם למען מדינת ישראל" (סעיף 1) ו"לגבש חיי חברה ולקדם את חיי התרבות של המשפחות השכולות של העדה הדרוזית וכן בני העדה הדרוזית" (סעיף 2).

נתבע 1 חתום על העמוד האחרון של התקנון כאחד ממייסדי העמותה.

הנתבעת 2, לא הציגה מסמך המראה כי האסיפה הכללית של העמותה התכנסה ודנה בהפסקת חברותם של מי מהתובעים, די בכך כדי להביא לקבלת התביעה בנושא זה.
חיזוק לכך ניתן למצוא בתוכנם של המכתבים מיום 8.11.2010 לפיהם הודיעה העמותה לתובעים על הפסקת חברותם ואותם הם מבקשים לבטל בתביעתם.
המכתב שנשלח לתובע 1 נפתח במילים "הריני להודיעך שהנהלת האגודה באסיפה מורחבת וכדין מיום 2.11.2010 החליטה פה אחד, להפעיל את סמכויותיה בהתאם לסעיפים 20ד(2) וסעיף 20ו(2) לתקנות האגודה ולהפסיק את חברותך באגודה בית יד לבנים דרוזים" (נספח ד לת/1). נימוק זהה מופיע במכתב שנשלח לתובע 2 (נספח ד לת/2).

ההפניה לסעיף 20ד(2) שגויה, שכן הסעיף דן בקבלת חברים חדשים ולא בהפסקת חברות.
ההפניה לסעיף 20ו(2) נכונה, רק ששולח המכתבים, נתבע 1, מתעלם מהעובדה כי ההחלטה על ההפסקה צריכה להתקבל ע"י האסיפה הכללית של העמותה (ברוב של 2/3), להנהלת העמותה/אגודה אין סמכות להחליט על הפסקת חברות, גם אם מכנה שולח המכתב את האסיפה "אסיפה מורחבת", מושג שאין לו ביטוי בתקנון ומשמעותו אינה ברורה.
יצוין כי גם לפי נוסח המכתבים (ראו סעיף 3 לשני המכתבים) ההחלטה התקבלה על ידי הנהלת האגודה, ולהנהלה אין סמכות להחליט בנושא זה. (הנתבעים בסעיף 14 לסיכומיהם מיום 13.2.2012 מודים למעשה כי ההחלטה התקבלה ע"י ההנהלה והם לא
מתמודדים בסיכומיהם עם האמור בהוראות התקנון המחייבות החלטת האסיפה הכללית).

המכתבים מסתיימים באמירה, "החלטתי זו כאמור קיבלה אישור מועצת אגודת בת יד לבנים הדרוזים בישיבתה מתאריך 2.11.10".
מעיון בתקנון ניתן לראות כי מועצת האגודה והאסיפה הכללית הן שני מוסדות שונים ולכן לא די באישור מועצת האגודה כנטען במכתבים.
עיון בפרוטוקול מועצת האגודה מיום 2.11.2010 (נספח 7 לתשובה), מחזק את קביעתי כי ההחלטה על הפסקת החברות התקבלה שלא כדין. ההחלטה התקבלה ע"י גוף שמכונה בהחלטה, "ועדת הבחירות" עמוד 3 פיסקה אחרונה, תוך התעלמות מהעובדה כי לחבר יש זכויות, מעבר לנושא הבחירות ולועדת הבחירות אין סמכות לדון או לאשר הפסקת חברות בעמותה.

משלא הוצגו ראיות בדבר התכנסות האסיפה הכללית, (למשל פרוטוקול האסיפה), החלטתה והרוב לפיו התקבלה, אני קובע כי המכתבים מיום 8.11.2010 (נספחי ד' הנ"ל) הוצאו שלא כדין ואין להם תוקף משפטי כל שהוא.
המסקנה המתבקשת היא כי
התובעים המשיכו וממשיכים להיות
חברים בעמותה עד עצם היום הזה.

[העמוד של המכתב נספח ד לת/1 שצורף גם כנספח 8 לתשובה, מסתיים במשפט שהמשכו לא מופיע בעמוד שלאחריו, מאחר ומתייתר הצורך לדון לגופם של הענינים, אין משמעות לפגם זה. אזכיר כי יש דמיון בין המכתבים וניתן להניח כי המשכו של הסעיף צריך להיות דומה לסעיף יא במכתב השני, נספח ד' לת/2].

בטרם סיום פרק זה אצין כי צודקים התובעים בהפנותם לסעיף 16(2) לחוק העמותות, תש"ם-1980
שקובע:
"לא יוצא חבר אלא מן הטעמים שפורטו בתקנון ולאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו".

לו רצתה העמותה להפסיק חברותם של התובעים, היתה חייבת להינתן להם הזדמנות נאותה להשמיע טענותיהם, בטרם ניתנה אותה החלטה ושימוע כל שהוא לא נערך לתובעים.

בחירות להנהלת העמותה
4.
התובעים טוענים לסעד לפיו על הנתבעים "לערוך בחירות דמוקרטיות, חשאיות, חופשיות ואישיות להנהלת בית יד לבנים דרוזיים", (סעיף 4 לסעדים), מבלי


שהצביעו על הבסיס המשפטי לדרישה זו.
עמותה/אגודה פרטית מגדירה במסמכי ההתאגדות כיצד ייבחרו מוסדותיה וכיצד ייקבעו החלטותיה, התובעים אינם חולקים על תקפות תקנון העמותה (למעשה הסעד האחר מבוסס על תוכן התקנון), אך הם לא מצביעים היכן נקבע בתקנון למשל כי הבחירות להנהלה חייבות להיות חשאיות, ולא ברור לי למה הכוונה בדרישה להיותן "דמוקרטיות".

התובעים מלינים על מיקום קלפי זו או אחרת, או על דרך קבלת איסוף קולות המצביעים.
משלא הצביעו התובעים על פגם באשר לקביעת בחירות בניגוד למסמכי העמותה, או על הבסיס לדרישותיהם השונות, דין תביעתם בנושא זה להידחות.

סעיף 20(ט) לתקנון מגדיר את מוסדות האגודה ואת דרך הבחירה, במועד הקמת האגודה הוקמה מועצת האגודה ובסעיף (20(ט)(1)(ב)(3) נקבע:

"מועצת האגודה תמנה מתוכה ועד מנהל לאגודה..."

אין בתקנות פרטים מחייבים מעבר לכך ולמועצת האגודה סמכות להחליט כיצד תבחר ההנהלה (הועד המנהל).

5.
בישיבת הנהלת העמותה מיום 27.9.2010 (נספח 9 לתשובה, מדובר בישיבת הנהלה
לפי תצהירו של נתבע 1), הוחלט כי מאחר ובכל 4 שנים מתקיימות בחירות להנהלה ואף נקבע יום הבחירות, יש להקים ועדת בחירות, ועדת בקורת ולקבוע פרטי בעלי זכות הבחירה וכך נעשה. ביום 7.10.2010 התכנסה הנהלת העמותה (נספח 10 לתשובה) וקבעה פרטים באשר לשינוי מועד הבחירות, בעלי זכות בחירה והדרך בה יבוצעו הבחירות. ביום 2.11.2010 התכנסה מועצת האגודה, (נספח 7 לתשובה). באותו דיון פרט יו"ר ועדת הבחירות, נתבע 4 כך
:
"קיימתי מס' ישיבות בענין הבחירות ולאחר דיון מעמיק החלטנו להביא את כל עניני הבחירות לעיונכם, להחלטתכם ולאישורכם".


לאחר סקירה הכוללת פרטים באשר לאופן עריכת הבחירות לרבות דרך רישום בעלי זכות הבחירה, המחייבת התייצבות בפני
מזכיר הועדה, נערכה הצבעה ומועצת האגודה אישרה פה אחד את המלצות ועדת הבחירות. מיד לאחר מכן דנה המועצה בשתי הצעות פרקטיות שהציע יו"ר העמותה, הנתבע 1, באשר להצבעה בכתב בתנאים מסוימים וקביעת המקום בו תוצב הקלפי ומי יהיו חברי ועדת הקלפי, גם הצעות אלו אושרו פה אחד ע"י מועצת העמותה, (עמוד אחרון לנספח 7 לתשובה).

ההחלטות בדבר דרך עריכת הבחירות להנהלה התקבלו כדין ועל פי מסגרת סמכויות ההנהלה ומועצת האגודה כפי שנקבע בתקנון.
איני מוצא כל פגם המצדיק התערבות בית משפט בשאלות כגון היכן תוצב קלפי או כיצד יימסרו קולות המצביעים, הנושא נתון לשיקול דעתה של מועצת האגודה שקיבלה החלטותיה במקרה זה פה אחד ועל פי הדין.

יודגש כי העמותה באמצעות מוסדותיה קבעה כי "על החברים המעוניינים להיבחר להגיש את טופס המועמדות למזכיר הועדה במשרדי הסניף שבדלית אל כרמל", (ראו למשל נספח יד' לת/1 או נספח ט לת/2). אין מחלוקת כי תנאי זה לא התקיים ע"י מי מהתובעים ולכן אין להם אלא להלין נגד עצמם. ניסיונם לטעון כי הותר להם להגיש מועמדות באמצעות הפקס נסתרה ע"י נתבע 4, יו"ר ועדת הבחירות בעדותו:

"הם היו אצלי בבית ואמרתי להם לפי הפרוט' מי שרוצה להגיש מועמדות חופשי זו מדינה דמוקרטית. אמרתי להם להגיש מועמדות ואני אטפל אך הגשת מועמדות לא בכתב אלא להגיש מועמדות כדין ולא אמרתי להם תגישו בפקס'" (עמוד 33 לפרוטוקול שורה 15).


דברים דומים אמר מזכיר ועדת הבחירות, נתבע 5:
"אני ואבו חיה מכירים ומדברים במה שקשור ליד לבנים וגם בנושאים אחרים. לגבי אותה שיחה הוא אמר שהוא מבקש לשלוח פקס, נתתי לו אפילו את מספר הפקס של יד לבנים ואמרתי לו שהוא חייב לשלוח אבל חייב להתייצב לפני הוועדה" (עמוד 36 לפרוטוקול שורה 20).

היום, משקוימו הבחירות השאלה מי מהצדדים צודק הפכה תיאורטית, אך אבהיר כי גם אם היה מתיר מי מחברי ועדת הבחירות לתובעים להגיש מועמדות בפקס', היתר זה שלא נקבע ואושר ע"י הנהלת החברה, אינו יכול להחשב היתר כדין.

זה השלב להבהיר כי בשאלת הסעד של ביטול בחירות, יש משקל משמעותי לשיהוי בהגשת התביעה. הייתכן לבטל את תוצאות הבחירות להנהלה, שהתקבלו לפני יותר משנתיים וכאשר העמותה וחבריה פועלים באמצעות אותה הנהלה כל אותה תקופה.


התובעים ידעו כבר בחודש 9/2010 על עריכת הבחירות במתכונת בה נערכו (ראו סעיף 20 לת/1, נספח יד שצורף לתצהיר, סעיף 16 לת/2 ונספח ט שצורף לתצהיר), ולמרות זאת לא התבקש ולא ניתן סעד זמני במסגרת התביעה שבפני
י וההליכים נתמשכו בין השאר בשל ניסיונות להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית משפט.

אין כל הצדקה (וגם לא בסיס משפטי) לבטל היום את תוצאות הבחירות (ראו אישור התוצאות בנספח 15 לתשובה ופרוטוקול ועדת הקלפי נספח 13 לתשובה).

בטרם סיום אציין שאני מקווה כי כעת בתום ההליכים, הצדדים ישובו וינסו להשכין שלום ביניהם, גורלם המר הסב להם צער ומכאוב כה גדולים והנצחת זכרון הבנים שמסרו נפשם למען מדינת ישראל החשובה לכולנו, מחייבת איחוד ושיתוף פעולה, תוך העדפתה על כל נושא אחר. אני מוצא תקווה בדברי יו"ר העמותה, הנתבע 1:

"...אני אין לי דבר נגד אבו חיה באופן אישי, היה לו נגדי ואני מוכן בבחירות בעוד שנה שיבוא להנהלה, אם ייבחר", (עמוד 29 לפרוטוקול שורה 23).



סיכום
לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלקמן:
·
הודעות הפסקת חברותם של התובעים מיום 8.11.2010 ניתנו שלא כדין ולכן הן בטלות, עומדות להם כל הזכויות המוקנות לחבר בעמותה, המשיבה 2.
·
הבקשה להצהיר כי תוצאות הבחירות להנהלת העמותה בטלות, נדחית.

בנסיבות אלו כל צד ישא בהוצאותיו.



ניתן היום,
כ"ה כסלו תשע"ג, 09 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 5423-12/10 מוחמד פדול, יוסף אבו חיה נ' אמל נסר-אלדין, עמותת בית יד לבנים דרוזיים, ועדת הבחירות לסניף הדרוזי בארגון יד לבנים ואח' (פורסם ב-ֽ 09/12/2012)