פסקי דין על ח'אלד ח'טיב | פסקי דין על מועצה מקומית עין מאהל | פסקי דין על מדינת ישראל - משרד הפנים |

1634-12/10 סע     09/12/2012




סע 1634-12/10 ח'אלד ח'טיב נ' מועצה מקומית עין מאהל, מדינת ישראל - משרד הפנים








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת




ס"ע 1634-12-10 ח'טיב נ' עין מאהל ואח'







בפני

כב' השופטת אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר מרזוק חטיב
נציג ציבור (מעבידים): מר יעקב שמש


התובע

ח'אלד ח'טיב
ת.ז. 023136955
ע"י ב"כ עוה"ד ערפאן חביב אללה

נגד


הנתבעות

1.מועצה מקומית עין מאהל

ע"י עוה"ד נידאל עואודה ואח'
2.מדינת ישראל - משרד הפנים



ע"י ב"כ עוה"ד ארנון חזון
מפרקליטות מחוז צפון

פסק דין

1.

לפנינו תביעה, במסגרתה מבקש התובע, אשר כיהן כסגן ראש המועצה של נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת 1") כי ישולם לו שכר עבור שמונה חודשי עבודה, מחודש 5/09 עד לחודש 12/09, המסתכם בסך של 153,600 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית וכן מבקש תשלום הלנת שכר מחודש 5/09, זאת מאחר ולטענתו, התנגדותה של נתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת 2") לאשר לנתבעת 1 לשלם לו את שכרו, אינה מוצדקת.

2.

מהלך הדיון

בתאריך 13/12/10 התקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני שהגיש התובע. לדיון זה לא התייצבה נתבעת מס' 2 (עקב שביתת פרקליטים שהיתה באותה תקופה). בסיום הדיון ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעות לקזז משכרו של התובע סכום כלשהו בגין תשלומי שכר ששולמו לו בקשר לתקופת כהונתו כסגן ראש המועצה, עד לחודש 12/09.
בתאריך 26/6/11 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נחקר התובע על תצהיר עדותו הראשי וכן נחקרו על תצהיריהם, עד הנתבעת 1 - מר אחמד חביבאללה (להלן: "מר חביבאללה") ועד הנתבעת מס' 2 - מר רני פינצי (להלן: "מר פינצי"). בסיום ישיבת ההוכחות, ובהתאם לבקשת הצדדים, ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים, אשר הוגשו בהמשך (התובע ביום 1/8/12, נתבעת 1 ביום 5/11/12 ונתבעת 2 ביום 18/11/12).

3.

להלן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מחומר הראיות שהונח לפנינו:
א
.
התובע כיהן כסגן ראש המועצה של הנתבעת 1 החל מיום 4/12/08, לאחר שנבחר במליאת מועצת הרשות.
ב
.
התובע קיבל שכר בגין תפקידו הנ"ל וזאת מאז החל לשמש בתפקיד זה ועד לחודש 4/09.
ג
.
התובע לא קיבל שכר החל מחודש 5/09 ועד לחודש 12/09.
ד
.
הנתבעת 1 עבדה במהלך שנת 2009 עם חשבים מלווים מטעם הנתבעת 2.
ה
.
ביום 18/2/09 פנה גזבר הנתבעת 1 לנתבעת 2 ומסר לה כי שכר התובע מתוקצב בתקציבה המאושר של הנתבעת 1 לשנת 2009.
ו
.
ביום 15/4/09 וביום 23/5/09 פנתה הנתבעת 1 לנתבעת 2 בבקשה לאישור שכרו של התובע.
ז
.
ביום 14/6/09 השיבה הנתבעת 2 לנתבעת 1 כי לא ניתן לאשר תשלום שכרו של התובע ללא אישור החשב המלווה בדבר יכולתה התקציבית של הנתבעת 1.
ח
.
ביום 7/4/10 הודיע גזבר הנתבעת 1 לנתבעת 2 על דבר אישור הנתבעת 1 את תקצוב שכרו של התובע לשנת 2009 ו-2010.
ט

ביום 21/6/10, אישרה הנתבעת 2 לנתבעת 1 לשלם לתובע שכר החל מיום 1/1/10 בלבד בשל מגבלות תקציביות של הנתבעת 1 שהיו בשנת 2009 בעת בחירת התובע לתפקיד והורתה גם כן על קיזוז תשלומי השכר ששולמו לו בשנת 2009.
י
.
בעת מינויו לתפקיד, הואצלו לתובע סמכויות בענייני הנדסה ורישוי עסקים.
יא.

הנתבעת 1 אישרה בתקציבה את שכרו של התובע לשנת 2009.

4.

להלן הסוגיות השנויות במחלוקת:



א.

האם הוראות חוזר מנכ"ל 1/2009, רלוונטיות במקרה שלפנינו?

ב.

האם אושר לנתבעת 1 ע"י הנתבעת 2 לשלם לתובע שכר ב-2009 והאם זכאי הוא לתשלום שכר בגין שנה זו?

ג
.
האם רשאית נתבעת 2 לקזז את התשלומים המגיעים לתובע בשנת 2010 מהתשלומים ששולמו לו ע"י נתבעת 1 בשנת 2009?

5.

האם הוראות חוזר מנכ"ל 1/2009, רלוונטיות במקרה שלפנינו?

טענת התובע:
נתבעת 1 שילמה לתובע את שכרו לפי הכללים וחוזר מנכ"ל משנת 2004 ולא לפי חוזר מנכ"ל 1/09, שלא חל בעניינו.

טענת נתבעת 1:
מינוי התובע היה בטרם פורסם חוזר מנכ"ל 1/2009 ומכאן שביום בחירתו לתפקיד סגן ראש המועצה, לא היה צורך באישורו של שר הפנים.

טענת נתבעת 2:
הנחיות משרד הפנים בעניין תשלום שכר סגני ראשי רשויות ובכלל אלה הוראות חוזר מנכ"ל 1/2009 לא יצרו מציאות חדשה אלא נועדו להבטיח כי למינויים של בעלי התפקידים ברשויות המקומיות תיקבע מראש מסגרת תקציבית במיוחד ברשויות מקומיות שמצבן הכספי רעוע.

דיון והכרעה
חוזר מנכ"ל 1/2009 קובע:
"על פי סעיף 129 לפקודת העיריות וסעיף 35ב' לפקודת המועצות המקומיות, נדרש אישור שר הפנים למינוי סגן ראש רשות בשכר. בטרם מתן אישור השר (באמצעות המנכ"ל) לתשלום השכר, על המועצה לנקוט בהליכים הבאים:

1.
להזמנה לישיבת המועצה בו ידון מינויו של סגן ראש רשות, יצורף אישור הגזבר, ואם מונה לרשות חשב מלווה – גם אישורו, המפרט את עלות העסקתו של הסגן לשנה ומאשר כי עלויות אלה מתוקצבות במלואן בתקציב המאושר של הרשות המקומית......."


סעיף 142ג(א) ס"ק 4 ו-5 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע:


(4)
עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, "התחייבות כספית" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של

פסק דין
, או בתעודה אחרת;

(5)
התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה;

בבג"ץ 5283/09 חליל אבו רקייק - שר הפנים (פורסם בתקדין)

שם נאמר ונקבע כי:
בחוזר מס' 1/2009 של המנהל הכללי של משרד הפנים הובהרה לרשויות החובה להקדים ולקבל את אישורו של שר הפנים. לצורך זה הן נדרשו להציג את פרוטוקול ישיבת המועצה במהלכה בוצעה הבחירה, אישורו של היועץ המשפטי של הרשות כי הבחירה והאצלת הסמכויות נעשו כדין, ואישור של גזבר הרשות על תקצוב משכורת הסגן בתקציב המאושר של הרשות. יתרה מכך, הובהר כי יש להביא לידיעת חברי המועצה כי להשלמת הליך הבחירה נדרש אישורו של שר הפנים..........

כאמור, בחירתו של העותר נעשתה בתאריך 14.12.08, היינו, לפני שהגיע חוזר המנכ"ל לרשויות. אולם, מאחר ומטרת ההנחיות נועדה להסדיר מצב קיים שבסיסו בפקודת המועצות המקומיות, נכון להחיל את ההוראות החלה אקטיבית גם על עניינו של העותר. ולא למותר להדגיש כי חוזר המנכ"ל לא יצר מציאות חדשה, אלא נועד להבטיח כי למינויים של בעלי תפקידים ברשויות המקומיות, בפרט באלו שמצבן הכספי רעוע, תיקבע מראש מסגרת תקציבית".

לנוכח האמור לעיל ואף מבלי להיתפס לכך ש
במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, ציינה נתבעת 1 כי "

המינוי של המבקש נעשה בהתאם לחוזר מנכ"ל 1/09 וללא כל חריגה

" (עמ' 1 שורה 26 לפרוטוקול), הרינו קובעים כי צדקה נתבעת 2 בטענתה שהוראות חוזר מנכ"ל 1/2009 לא יצרו מציאות חדשה אלא נועדו להבטיח כי למינויים כמו זה של התובע, תיקבע מראש מסגרת תקציבית, כאשר דבר זה מובן שבעתיים, כאשר עניין לנו ב

רשות שמצבה הכספי אינו מן המשופרים. למעשה, טענות התובע והנתבעת 1, באשר לכך שהוראות חוזר מנכ"ל 1/2009 אינו רלוונטי במקרה שלפנינו, גם אינן מתיישבות עם הנאמר בסעיפים קטנים 4-5 לפקודת העיריות הנ"ל בנוגע להתחייבות הכספית אשר טעונה אישורו של החשב המלווה.
לפיכך, הרינו קובעים כי הוראות חוזר מנכ"ל 1/2009, רלוונטיות במקרה שלפנינו.
6.

האם אושר לנתבעת 1 ע"י הנתבעת 2 לשלם לתובע שכר ב-2009 והאם זכאי הוא לתשלום שכר בגין שנה זו?


טענת התובע:
שכרו נכלל בתקציב הרשות לשנת 2009, אשר אושר ע"י הנתבעת 2, ובנוסף, שכרו אושר ע"י גזבר הרשות לשנת 2009.


טענת נתבעת 1:
שכרו של התובע שוריין בתקציבה, לשנת 2009, ואושר ע"י שלושת החשבים המלווים במהלך שנת 2009, כמו כן, הוא אושר גם ע"י גזבר המועצה.

טענת נתבעת 2:
לנתבעת 1 לא היה אישור חשב מלווה לצורך אישור תשלום שכרו של התובע והתשלום שניתן לתובע בחלק מחודשי 2009 נעשה ללא אישור הנתבעת 2.

דיון והכרעה
סעיף 35ב(א) לפקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש) קובע:

"ראש מועצה מקומית וסגן ראש מועצה מקומית שנבחרו לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975, או ראש מועצה אזורית שנבחר לפי חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), תשמ"ח-1988 (להלן בסעיף זה - ראש מועצה אזורית), וכן סגן ראש מועצה אזורית נבחרת, רשאים לקבל שכר ותנאי שירות מקופת המועצה בכפוף לאישור השר ובהתאם לתנאים ולשיעורים שקבע

......"



סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות קובע:

"ראש רשות רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש רשות או לחבר ועדת הנהלה כמשמעה בפקודת העיריות או לעובד הרשות והכל דרך כלל או לענין מסויים או לסוג עניינים מסויים; מילוי התפקידים והשימוש בסמכויות כאמור לא יהיו כרוכים בתשלום שכר".



הנחיה 2.4.3 לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2004 קובעת:

"ישולם שכר לסגן ראש רשות מקומית רק אם הואצלו לו תפקידים וסמכויות עפ"י סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות, וחוק התכנית הכלכלית. האמור הן לגבי המינוי והן לגבי תשלום השכר. נבחר סגן ראש מועצה בשכר, שהואצלו לו סמכויות באישור המועצה, ישולם שכרו בהתאם לתקנים שנקבעו עפ"י החוק כמפורט להלן, ואישור השכר בכל מקרה יהא כפוף לבדיקה של הממונה על המחוז ואישור המנהל הכללי של המשרד. תשלום השכר הוא מיום אישור מליאת המועצה ומיום האצלת סמכויות ולא רטרואקטיבית.
אם בוצעו תשלומי שכר רטרואקטיבית לסגנים, עליהם להחזיר לקופת הרשות את הכספים ששולמו להם
".

אין מחלוקת כי הנתבעת 1 נדרשה לאישור הנתבעת 2 על מנת לשלם לתובע שכר כדין וזאת כפי שנקבע, כבר בדנג"ץ 10350/02
שר הפנים נ' עדנאן מטר - חבר מועצת מקומית כפר כנא
- "
על-פי חוק, אצילת סמכויות אינה תנאי לאישור תשלום שכר של סגני ראשי רשויות מקומיות על-ידי שר הפנים. כך, על פי סעיפים 115 ו-119א(ב) לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א 1950 וסעיף 35ב(א) לפקודת המועצות. אף סעיף 17 לחוק הבחירה, הדן באצילת סמכויות, קובע מפורשות, כי מילוי התפקידים והשימוש בסמכויות שנאצלו לא יהיו כרוכים בתשלום שכר
".
בנוסף, נקבע כי "
כאשר בהוצאת כספי ציבור עסקינן, יש לדקדק כחוט השערה ולהקפיד מאוד מאוד על קיום כל תג ותג בהוראות שעל פיהן מוציאים את הכספים
".

בשל כך, עלינו לבדוק האם אכן במקרה שלפנינו, קיבלה הנתבעת 1 את אישור הנתבעת 2 לתשלום השכר לתובע בשנת 2009.

התובע ונתבעת 1 טענו כי שכרו של הראשון אושר ע"י החשב המלווה. עם זאת, כפי שעולה מחקירתו, הודה התובע כי אין ביכולתו להציג בפני
ביה"ד את אישור החשב המלווה עצמו (עמוד 9 שורות 21-25 לפרוטוקול וכן עמוד 10 שורות 12-14 לפרוטוקול),עובדה אשר פעלה לרעתו.

במכתב מיום 14/6/09 (נספח 6 לתצהיר התובע), כתבה נתבעת 2 לנתבעת 1:

"בהתאם לחוזר מנכ"ל 1/2009, על הרשות להמציא למשרדנו את אישור החשב המלווה של הרשות, בדבר יכולתה התקציבית של הרשות לממן את תנאי שכרו והתנאים הנלווים של הסגן שנבחר לכהונה ברשות בשכר.
עד להמצאת אישור זה, לא ניתן לשלם את שכרו של סגן ראש המועצה
" (ההדגשות במקור.
א.י.).

מדובר במסמך המחליש את טענת התובע כאילו אישור חשב הומצא לנתבעת 2, אישור, אשר התובע או הנתבעת 1 לא הציגו אותו לפנינו. כאשר ענין זה מקבל משנה תוקף, עת מעיינים במכתב נתבעת 2 מיום 21/6/10 (נספח 12 לתצהיר התובע), שם נרשם:

"הריני לאשר את הודעתם של הגזבר, החשב המלווה והיועץ המשפטי של המועצה המקומית בדבר יכולתה התקציבית של הרשות לעמוד במימון שכרו של מר חאלד חטיב - סגן ראש המועצה בשכר, לפי התקנים שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מחודש מאי 2004.
לאור האמור, הריני מאשר את שכרו של סגן ראש המועצה בשכר, בתחולה מיום 1/1/2010 בלבד ולא רטרואקטיבית מיום בחירתו כסגן ראש המועצה, זאת, בשל מגבלות תקציביות של המועצה המקומית בשנת 2009 כפי שהיו בעת הבחירה של הסגן.
התשלומים ששולמו למר ח'אלד ח'טיב
, בשנת 2009 ללא אישור שר הפנים והחשב המלווה, יקוזזו מתשלומים המגיעים לו בשנת 2010" (ההדגשות במקור. א.י.).

מהאמור לעיל עולה כי שכרו של התובע אכן אושר אולם רק בתחולה מחודש 1/10 וזאת לאחר שהמועצה פעלה בהתאם לנדרש, עת העבירה, הודעה/אישור של החשב המלווה, הגזבר והיועץ המשפטי שלה. במסגרת המכתב הנ"ל יש גם הסבר מדוע לא אושר השכר, רטרואקטיבית ("
בשל מגבלות תקציביות של המועצה המקומית בשנת 2009..
").

ראוי לציין כי גרעונה של הנתבעת 1 במהלך שנת 2009 מחזק ומבסס את עמדת נתבעת 2, לגבי חוסר יכולתה, בפועל, של הראשונה לפעול לאישור שכרו של התובע לשנה זו, כאשר על מצבה הכלכלי הבעייתי למדנו גם מחקירתו מר חביבאללה בתיאורו את תכנית ההבראה של נתבעת 1
(עמוד 13 שורות 20-29 לפרוטוקול) וגם מחקירתו של מר פינצי באומרו, באופן ששיכנע אותנו במהימנותו, כי לא היה אישור של החשב המלווה במהלך שנת 2009 ובתארו את הגרעון הגדול בו נמצאה אז נתבעת 1, מה שמנע מהחשבים המלווים בשנת 2009 לאשר את שכרו של התובע.

ובלשונו:
"החשבים המלווים של אותה תקופה לא ציפו, או לא חשבו שהמועצה תעמוד ביעדי התקציב של שנת 2009. ההתבססות היא על סמך נתונים שהיו בתחילת שנת 2009 שהצביעו על גרעון שמעל 40,000,000 ₪" (עמוד 18 שורות 1-5
לפרוטוקול).

לאור האמור לעיל, הרינו קובעים כי התובע ונתבעת 1 לא הוכיחו שלראשונה אושר לשלם שכר לתובע במהלך שנת 2009, ומכאן שהיא פעלה שלא כדין עת שילמה לו שכר בגין החודשים 1/09-4/09 ועל כן אין לקבוע כי הוא זכאי לשכר בגין החודשים 5/09 עד 12/09.
לפיכך ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי נתבעת 2, הרינו מורים על דחיית התביעה, על כל רכיביה.

7.

האם רשאית נתבעת 2 לקזז את התשלומים המגיעים לתובע בשנת 2010 מהתשלומים ששולמו לו ע"י נתבעת 1 בשנת 2009?


טענת התובע:
החשב המלווה מטעם הנתבעת 2 אישר את תקופת עבודתו של התובע עבורה נטען הקיזוז, דהיינו במהלך החודשים 1/09-4/09.

טענת נתבעת 1:
החשב המלווה נתן את אישורו למינויו ולשכרו של התובע
כאשר בתקופה הרלוונטית היה נדרש רק את אישור החשב ולא של השר.


טענת נתבעת 2:
יש לקזז כספים ששולמו לתובע כסגן ראש רשות אצל הנתבעת 1 שלא כדין, בגין התקופה שקדמה ליום
1/1/10 ובגינה לא ניתן אישור משרד הפנים לתשלום השכר.

דיון והכרעה

תחילתו של תיק זה, בבקשה למתן צו מניעה זמני, שהגיש התובע, בשל מה שנרשם במכתב מיום 21/6/10, באשר לכך ש"
התשלומים ששולמו לתובע ללא אישור שר הפנים והחשב המלווה יקוזזו מהתשלומים המגיעים לו
".
במהלך הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, הודיעה נתבעת 1 כי בקשתו של התובע לא הוגשה בשיהוי "
כי עד עכשיו לא בוצע קיזוז ורק מהחודש יש כוונה להתחיל לבצע אותו
" (עמ' 1 שורות 23-24 לפרוטוקול).
כפי שהקדמנו וציינו, בתאריך 13/12/10 ניתן צו מניעה זמני כמבוקש אולם מאליו ברור כי לאור האמור בפסק דיננו, מבוטל צו המניעה הזמני ונתבעת 2 רשאית לפעול, על פי חוק, בכל הקשור לגביית השכר ששולם לתובע עד לחודש 4/09, קרי בתקופה בה עדיין לא נתנה אישור לשלם לו שכר.

8.

לסיכום

לנוכח כל האמור לעיל, משקבענו כי הוראות חוזר מנכ"ל 1/2009 רלוונטיות במקרה שלפנינו ומשקבענו כי נתבעת מס' 1 לא קיבלה אישור מנתבעת 2 לשלם לתובע שכר בשנת 2009 ולפיכך אין הוא זכאי לשכר בשנה זו, הרינו מורים על דחיית התביעה על כל רכיביה.

9.

הוצאות

לאחר ששקלנו בדבר וחרף העובדה שהחלטנו לדחות את התביעה, הרינו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.

10.

כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור על

פסק דין
זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לו.

ניתן היום,

כ"ה בכסלו תשע"ג,
9 בדצמבר 2012, בהעדר הצדדים.






מר מרזוק חטיב
נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית, שופטת

מר יעקב שמש
נציג ציבור (מעבידים)







סע בית דין אזורי לעבודה 1634-12/10 ח'אלד ח'טיב נ' מועצה מקומית עין מאהל, מדינת ישראל - משרד הפנים (פורסם ב-ֽ 09/12/2012)