פסקי דין על כחלון אריה | פסקי דין על יהודה שמואל - עבודות עפר | פסקי דין על שמואל יהודה | פסקי דין על הדר - חברה לביטוח | פסקי דין על הראל - חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב | פסקי דין על שושן ניסים

62/95 א     17/01/2000




א 62/95 כחלון אריה , יהודה שמואל - עבודות עפר בע"מ , שמואל יהודה , הדר - חברה לביטוח בע"מ , הראל - חברה לביטוח בע"מ , אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' שושן ניסים





1. כחלון אריה

2. יהודה שמואל - עבודות עפר בע"מ

3. שמואל יהודה

4. הדר - חברה לביטוח בע"מ

5. הראל - חברה לביטוח בע"מ

6. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד משה עבדי

בעניין:
המבקשים
נגד
שושן ניסים

ע"י ב"כ עו"ד דוד אור-חן
המשיב
החלטה
1. זוהי בקשה שהגישו הדר חב' לביטוח בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (להלן: המבקשים) להורות למומחה מטעם בית המשפט, ד"ר אבני, להתעלם ממספר מסמכים שנשלחו אליו על ידי התובע, מר שושן ניסים
(להלן: המשיב).
2. וזהו הרקע העובדתי הנדרש לענייננו:
א. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 26.12.93. ביום 14.6.98, קבעה ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי כי לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 28% לצמיתות, החל מיום 1.4.95:
(1) 20% בגין נכות פסיכיאטרית.
(2) 10% בגין צלקות.
ב. ביום 10.1.99 נעתר בית המשפט לבקשתו של התובע ומינה את פרופ' שאקו כמומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקומי על מנת שיתייחס לשאלת יכולתו של המשיב לנהוג בכלי רכב מסוימים.
ג. פרופ' י. שאקו, המליץ בחוות דעתו למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי שיעמוד על השפעת מצבו הנפשי של התובע על נהיגת רכב כבד.
ד. לאור המלצה זו, נעתר בית המשפט לבקשת התובע וביום 21.9.99 מינה את ד"ר אבני כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.
ה. ביום 30.11.99, הגישו המבקשות בקשה להורות למומחה להתעלם מ6- מסמכים שצירף התובע לפנייתו אל המומחה:
(1) מסמך של ד"ר גולדרינג, מיום 5.5.98
(2) מסמך של השירות הסוציאלי מיום 17.4.98
(3) הודעה על קביעת פרופיל צבאי.
(4) מכתב השירות הקהילתי לבריאות הנפש מיום 20.4.96
(5) מסמך של ד"ר גרינשפן.
(6) מסמך של ד"ר שטרן (בית החולים לוינשטיין) מיום 6.5.97.
ו. בדיון בבית המשפט שהתקיים ביום 11.1.00 הסכים ב"כ המשיב, בהגינותו, שלא להעביר למומחה 4 מסמכים:
א. מסמך של השירות הסוציאלי מיום 17.4.98.
ב. הודעה על קביעת פרופיל צבאי.
ג. מסמך של ד"ר גרינשפין.
ד. מסמך של ד"ר שטרן מיום 6.5.97.
עם זאת, המבקשים עמדו על התנגדותם להעברת שני המסמכים הנותרים למומחה: המסמך של ד"ר גולדרינג מיום 5.5.98 והמסמך של השירות הקהילתי לבריאות הנפש במשרד הבריאות, מיום 20.4.96.
החלטה זו מתייחסת איפוא לשני מסמכים הנ"ל.

3. טעוני הצדדים
א. המבקשים טוענים כי המסמכים הנ"ל אינם מותרים להעברה למומחה, על פי תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 (להלן: התקנות):
(1) אשר למסמך של ד"ר גולדרינג מיום 5.5.98, לטענתם, אין זה מסמך בדבר טיפול רפואי שניתן למשיב או נוצר במהלך הטיפול השוטף במשיב במסגרת קופת חולים. לטענתם, מדובר בחוות דעת שערך ד"ר גולדרינג, על יסוד מסמכים אחרים שעמדו בפני
ו, עבור המוסד לביטוח לאומי.
(2) אשר למסמך של השירות הקהילתי לבריאות הנפש מיום 20.4.96, לטענתם מדובר במסמך המופנה למוסד לביטוח לאומי ונועד לצורך השגת זכויות למשיב. לטענתם, המסמך מהווה סיכום של כרטיס הטיפולים של המשיב ויש לו סממנים של חוות דעת.
ב. המשיב טוען כי המסמכים הנ"ל מתייחסים לטיפול הרפואי לרבות טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים שקיבל, המשפיעים על כושרו לנהוג ברכב כבד, ונכללים במסגרת המסמכים המותרים להעברה למומחה על פי תקנה 8(א) לתקנות:
(1) המסמך מיום 5.5.98 הוכן על ידי ד"ר גולדרינג שטיפל במשיב במרפאת בריאות הנפש בטבריה ובו מתואר מצבו הנפשי של התובע, התרופות והטיפול שקיבל במרפאה.
(2) המסמך מיום 20.4.96 שנכתב על ידי השירות הקהילתי לבריאות הנפש, מתייחס לטיפולים שניתנו למשיב. לטענת המשיב, העובדה שמדובר במסמך מסכם על הטיפולים שקיבל, אינו הופך אותו לחוות דעת.
4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, המסמכים שבתיק והמצב המשפטי, הגעתי למסקנה כי ניתן להתיר הגשת שני המסמכים המבוקשים למומחה מטעם בית המשפט, תוך הבהרה כי עליו לקבוע את כושרו של המשיב לנהוג על רכב כבד על יסוד הנכויות שנקבעו לו על פי דין על ידי המוסד לביטוח לאומי. ואלה נימוקי:
הצד המשפטי
5. תקנה 8 קובעת מהם המסמכים אותם מותר להמציא למומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט.
"המצאת מסמכים למומחה
(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

התקנות קובעות בבירור כי אין להציג בפני
המומחה הרפואי חוות דעת רפואיות. לעיתים, קיים קושי לאבחן בין מסמכים הכוללים מידע בדבר טיפולים רפואיים לבין מסמכים הכוללים חוות דעת. קושי זה גובר כאשר מדובר בתחום הנפשי. עמד על כך בית המשפט העליון מפי כב' השופטת שטרסברג כהן ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' כריסטיאן שמור:
"לעיתים קל לקבוע מה נחשב לחוות דעת. לעיתים יש קושי לתחום את קו הגבול בין תיאור טיפולי אוטנטי לבין חוות דעת. כל דיאגנוזה - היא במידה מסוימת - חוות דעת ואין טיפול ללא קביעת דיאגנוזה. ככל שאנו גולשים לתחום הנפשי הולך וגדל תחום חיווי הדיעה".

כב' השופטת שטרסברג כהן מפנה ל

פסק דין
שנתנה בת"א (חי') 1342/89 רוסוטה טל (קטינה) נ' נחום שושנה ו"סהר" חברה לביטוח בע"מ:

"אף שלעיתים יש קושי בהפרדה בין מסמכים טיפוליים אותנטיים ובין הבעת דעה שהיא בגדר חוות דעת, אין לפסול המסמכים שבהם בנוסף לקביעת הדיאגנוזה מסיק הרופא את המסקנה הטיפולית המתאימה בעיניו, הגם שניתן לראות בה מעין חוות דעת. זה דרכו של טיפול, שלצורך קביעתו, על הרופא לערוך את הבדיקות, להסיק את המסקנות הנראות לו, לגבש עמדה לגבי מהות המחלה ומהות הטיפול.
מובן שהמומחה רשאי להגיע למסקנות ולהערכות השונות מאלו של הרופא המטפל.
[...]
הדברים הנ"ל נכונים במיוחד כאשר במקרים של פגיעה נפשית שבה חלק מהבדיקות אינן בדיקות מעבדה אובייקטיביות ומדויקות אלא פרי התרשמותו של הרופא המטפל ושל המעקב שנערך אחרי הנפגע" (פ"ד מט(4), 865).

6. הגישה הנקוטה על ידי בית המשפט היא כי במקרים מתאימים אין לשלול מהמומחה מטעם בית המשפט, מידע המצוי במסמכים הכולל נתונים חשובים בדבר טיפולים רפואיים ובדיקות רק משום שנתונים אלה משולבים עם אבחנות רפואיות. ניתן לבטוח במומחה הרפואי מטעם בית המשפט כי ידע לייחס לאבחנות שבמסמך את המשקל המתאים תוך קביעת אבחנה עצמאית משלו, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי.
7. השאלה אם מדובר במסמך המהווה חוות דעת הפסולה בהגשה היא במידה רבה עניין של מידה, כאשר על בית המשפט לבחון את השאלות הבאות: האם האבחנות וההערכות חרגו מהנדרש לצורך סיכום הטיפול הרפואי והבדיקות שנערכו לחולה לצורך אותו טיפול, ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות הרפואיות לפגוע באי תלותו של המומחה מטעם בית המשפט ולהשפיע על חוות דעתו.
הצורך בפרשנות מרחיבה זו בולט במיוחד בתחום הפסיכיאטריה, בו חלק מהבדיקות אינן בדיקות מעבדה אובייקטיביות אלא פרי התרשמות של הגורם המטפל והמעקב שנערך אחרי הנפגע על ידי אנשי מקצוע:
"שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה: האחד, שמלאכת השיפוט תשאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית. לא הרי אורטופד "החי" בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכאטר הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחרי להוות עבור פסיכיאטר" (ת.א. (חי') 375/91 המ' 2091/93, 2083 המאגר הישראלי לביטוי רכב (ה"פול") נ' אליהו אלבז ואח').

8. על בסיס אמות המידה שהותוו לעיל, אבחן את שני המסמכים להם מתנגדים המבקשים:
א. המסמך מיום 5.5.99 נערך ע"י ד"ר גולדרינג, הרופא המטפל של המשיב, במרפאת בריאות הנפש בטבריה. חלקו הארי של המסמך משקף מכלול של עובדות הרלוונטיות לאישיותו ולמצבו הנפשי של המשיב לפני התאונה ואחריה. בנוסף, משקף המסמך את הטיפול הרפואי אשר קיבל המשיב. בסיפא של המכתב, מעלה ד"ר גולדרינג תמיהה על כך שהתובע לא קיבל את מלוא זכויותיו מהביטוח הלאומי על פי החוק למרות פגיעתו הקשה. משפט זה אכן חורג מתיעוד על טיפול רפואי גרידא. עם זאת, לא נראה כי יש במשפט בודד זה כדי לפגוע באי תלותו של ד"ר אבני ולהשפיע על חוות דעתו.
ב. הרציו העומד בבסיס תקנה 8 הוא לאפשר למומחה להגיע למסקנות באופן עצמאי, מבלי להיות מושפע מדעה מקצועית אחרת.
בענייננו המינוי של ד"ר אבני לא נועד לחוות דעה על שיעור הנכות הנפשית שנותרה למשיב בעקבות התאונה אלא לעמוד על הסוגיה המיוחדת של השפעת מצבו הנפשי של המשיב על נהיגת רכב כבד. במינוי נקבע בבירור כי המומחה כבול בקביעות של המוסד לביטוח לאומי בעניין שיעור הנכות הצמיתה שנקבעה למשיב כתוצאה מהתאונה:
"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הנני נעתרת לבקשת התובע וממנה את ד"ר אבני כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכאטריה כדי שיחווה דעתו בשאלת השפעת מצבו הנפשי של התובע על יכולתו לנהוג ברכב כבד. למותר לציין כי המומחה כפוף לקביעות המחייבות על פי דין של המוסד לביטוח לאומי ביחס לשיעור נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מהתאונה".

מאחר וד"ר אבני מודע וכבול לקביעותיה הסופיות של הועדה הרפואית לעררים, לא מצאתי כי בסיפא של המכתב הנ"ל יש כדי להשפיע על חוות דעתו של המומחה בשאלה המיוחדת עליה התבקש לחוות את דעתו.
ג. המסמך מיום 20.4.96 נערך ע"י ד"ר לב לריסה, מומחית בפסיכאטריה אשר טיפלה בתובע במסגרת השירות הקהילתי לבריאות הנפש במשרד הבריאות. מכתב זה, במהותו, אינו אלא סיכום התיק הרפואי והטיפולים שקיבל התובע ואין למצוא בו מאפיינים של חוות דעת. יצויין כי אין באמור במשפט האחרון שבמסמך כדי להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של המומחה מטעם בית המשפט כאמור בסעיפים (8) א' ו- ב' להחלטה זו.
ד. המבקשים מפנים לספרו של כב' השופט ריבלין, אך אין באמור שם כדי לתמוך בטענתם כי יש לפסול את שני המסמכים הנדונים. אדרבא, לגישתו של כב' השופט ריבלין, לא כל מכתב שנכתב על ידי רופא מטפל, אסור בהעברה למומחה:
"איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה. לא כן מכתב, שאינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי של התובע. התקנות באות למנוע לא רק צרוף גלוי של חוות דעת רפואית, כי אם גם הסתייעות סמויה בחוות דעת שכאלה: אין לצרפן לבקשה המוגשת לבית המשפט לעניין מינוי המומחה, אין להציגה בפני
המומחה, ואל לו למומחה לדרוש חוות דעת רפואיות" (א. ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה שניה) תשנ"ו - 1995, 344).

כב' השופט ריבלין מביא בספרו גם את החלטתו בת.א. (ב"ש) 346/88, המר' 562/91, תומר שמע נגד "אררט" חברה לביטוח בע"מ כדוגמא למקרה בו מסמך המסכם את תיקו הרפואי של התובע מותר להצגה בפני
המומחה:
"ולגופן של טענות: עיינתי במסמך שנערך ע"י השירות הפסיכולוגי של עירית ת"א ושוכנעתי, כי במהותו אין הוא אלא סיכום תיקו הרפואי של התובע ולפיכך ראוי היה שישמש כלי לאנמנזה שבחוות הדעת".

לסיכום, חלק הארי של המסמך מיום 5.5.98 משקף את מצבו הנפשי של המשיב והטיפול הרפואי שקיבל ואין בסיפא של אותו מכתב כדי להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של המומחה מטעם בית המשפט.
המסמך מיום 20.4.98 אינו חורג מסיכום התיק הרפואי של המשיב ולפיכך ניתן שישמש עזר למומחה מטעם בית המשפט, בשאלה בה נתבקש לחוות דעתו.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה ולהתיר העברת שני המסמכים הנ"ל למומחה מטעם בית המשפט. המבקשים ישאו בהוצאות התובע בבקשה זו בסכום של 5,000 ש"ח בערכם היום.
לאחר שהמומחה יסיים את חוות דעתו יגישו הצדדים תאריכים מוסכמים ותקבע ישיבה נוספת.

ניתן היום, 17/01/00.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

יהודית צור
, שופטת

ניתן היום י' בשבט תש"ס, 17 בינואר 2000 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
מותר לפרסום מיום 17/01/2000

יהודית צור
,השופטת

/ h00006295a.1
8
1

ת"א 62/95
בש"א 4683/99
בית משפט מחוזי ירושלים
בפני
כבוד השופטת יהודית צור









א בית משפט מחוזי 62/95 כחלון אריה , יהודה שמואל - עבודות עפר בע"מ , שמואל יהודה , הדר - חברה לביטוח בע"מ , הראל - חברה לביטוח בע"מ , אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' שושן ניסים (פורסם ב-ֽ 17/01/2000)