פסקי דין על אריאל גבאי תשתיות בע"מ | פסקי דין על רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים | פסקי דין על משה בוצ'ן ביוב עבודות ואחזקה |

3625-09/12 א     12/12/2012




א 3625-09/12 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ, משה בוצ'ן ביוב עבודות ואחזקה בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



12 דצמבר 2012

ת"א 3625-09-12 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ
ואח' נ' אריאל גבאי תשתיות בע"מ






מספר בקשה:1

בפני

השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה


המבקשת

אריאל גבאי תשתיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד איתי בסיס

נגד


המשיבות

1. רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ
2.משה בוצ'ן ביוב עבודות ואחזקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רועי שובל





פסק דין


1.
הובאה בפני
בקשה לסילוק התובענה כנגד הנתבעים, המבקשים, על הסף, בשל טענה להשתק ומניעות לאור הסכם הויתור עליו חתמו הצדדים,
עפ"י תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

(להלן: "התקסד"א").

2.
המדובר בתביעה להפרת הסכם שנחתם בין הצדדים לביצוע עבודות קבלנות בניין, אשר אילץ את המשיבות לשאת בעלויות והוצאות שנגרמו להן, בסך של 1,029,333 ₪.
3.
בין הצדדים נחתם הסכם לביצוע עבודה קבלנית במסגרתו התחייבה המבקשת להעמיד לטובת הפרוייקט בור יבש ממים להקמת תחנת שאיבה, ונקבע כי היא זכאית לתשלום רק לאחר שתעשה כן. בפועל, לטענת המשיבות, עזבה המבקשת את אתר העבודות כאשר הבור מלא במים, לאחר שכשלה לאטום אותו, בהתאם להתחייבותיה.

4.
הפרת ההתחייבות של המבקשת לאטום את הבור, חייבה את המשיבות לנקוט שיטת ביצוע הנדסית שונה בתכלית, תוך שהן מוציאות הוצאות ניכרות ומאריכות באופן משמעותי את לוחות הזמנים לביצוע הפרוייקט, ומכאן התביעה דנן.

תמצית טענות המבקשת

5.
לטענת המבקשת, התביעה הוגשה בחוסר תום לב על מנת להוות משקל נגד לתביעתה המוצדקת של המבקשת שהגישה כנגדה, אשר ביסודה דרישה לקבל כספים בעבור עבודות קידוחים שביצעה עבור המשיבות בפרוייקט "סירונית" בעיר נתניה.

6.
כמו כן, לטענתה, המשיבות מנועות מלהעלות טענות בדבר נזקים שנגרמו להן, כביכול, זאת לאור הוראה מפורשת וברורה בסעיף 18 להסכם שנחתם בין הצדדים לפיה אחריות המבקשת מוגבלת לביצוע הזרקות חוזרות בלבד והמשיבות מוותרות על כל טענה לנזקים או להוצאות שנגרמו להן בגין כל "דרישה אחרת".

7.
לטענת המבקשת, הוראה זו מהווה ויתור, השתק ומניעות כנגדן.

תמצית טענות המשיבות

8.
לטענת המשיבות, כתב התביעה מעלה עילת תביעה טובה כנגד המבקשת ועל כן יש לדחות את בקשתה.

7.

לטענתן, הפרשנות הנכונה לסעיף 18 להסכם הינה כי המשיבות מנועות מלטעון לנזקים ולהוצאות בגין ההזרקות החוזרות, ברם, אינן מנועות מלתבוע פיצויים שנגרמו להן כתוצאה מכישלון באטימת הבור והצורך בשיטת ביצוע חילופית.

8.
בתשובתה גורסת המבקשת כי עניינה של הבקשה בשאלה משפטית פשוטה והיא האם יש לסלק את התביעה על הסף לאור קיומו של סעיף הויתור בהסכם. אין המדובר בבקשה המצריכה בירור עובדות.

9.
עוד, מוסיפה, היא כי אף באם יוכיחו המשיבות את טענותיהן העובדתיות לפיהן המבקשת לא ביצעה, כביכול, איטום צמנטי, אין בכך כדי לסייע להן לאור קיומו של סעיף ויתור על תביעותיהן.

הכרעה

10.
לאחר עייני בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי כי יש מקום לסילוק על הסף של התובענה, מהנימוקים אשר יפורטו דלהלן.


11.
סעיף 18 להסכם קובע כדלקמן:

" ... בכל בעיה של איטום צמנטי בין הכלונסאות, ו/או בפקק, יבצע הקבלן על חשבונו הזרקות חוזרות להבטחת האיטום והמזמין מוותר בזאת על כל טענה לנזקים ו/או הוצאות נוספות בגין ביצוע ההזרקות החוזרות".

12.
עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקסד"א, רשאי ביהמ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

13.
מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף, תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני.

ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.

15.
כן נקבע בפסיקה כי סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד קיצוני שיש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה.

ראה לענין זה: ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

16.
כידוע, המבחן הקובע לסילוקה על הסף של תביעה הוא בחינת פרשת התביעה, אשר בהנחה, שהתובע יוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו – יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו.

ראה:ד"ר יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 183.

17.
לטענת המשיבות, המבקשת התרשלה בכך שלא ביצעה איטום צמנטי בין הכלונסאות, ומנגד, גורסת המבקשת כי אף באם נהגה כך, הרי שלא ניתן לתובעה בגין כך בשל סעיף הויתור עליו חתומים הצדדים.

18.
רבות נקבע בפסיקה לעניין סופיותו של כתב ויתור, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה על סופיות חשבון ולהצהרה משותפת כי הצד מקבל התשלום יראה בו תשלום סופי ולא יעלה כל טענה לאי סופיותו או לאי נכונותו בעתיד לבוא.

19.
עקרון משפטי זה חותר ליציבות במצבם של בעלי דין, אשר יודעים הבא בפני
הם, כלכלית ומשפטית, ואין עליהם לשנות מצבם לרעה שנים רבות אחר חתימת הסכם הסילוק.


20.
הוא הדין בענייננו, הצדדים הסכימו ביניהם כי בכל בעיה של איטום צמנטי תפצה הנתבעת את המשיבות בביצוע הזרקות חוזרות בלבד, והמשיבות ויתרו על כל טענה לנזקים או הוצאות נוספות בגין ביצוע ההזרקות החוזרות, ולא ניתן, לטעמי, כעת במחי טענה לטעון כי הויתור נוגע רק להזרקות החוזרות וכי המבקשת חשופה לתביעות לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למשיבות כתוצאה מהכישלון באטימת הבור באמצעות הזרקות חוזרות והצורך בשיטת ביצוע חילופית.

21.
לעניין ההתייחסות להסדר פשרה או לכתב ויתור כאל חוזה מחייב נקבע בע"א 1351/06, עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ, [פורסם בנבו], כדלקמן:

"את הסכם הפשרה יש לפרש, ככל חוזה, על פי אומד דעתם של הצדדים, הנלמד מן הלשון והנסיבות (ראו ג' שלו דיני חוזים – החלק הכללי (ירושלים, תשס"ה) 418-417). תורת הפרשנות התכליתית של החוזה מציבה את תכליתו של החוזה כאמת מידה נוספת לפירושו. על פי תפישה זו, אומד דעת הצדדים מקביל לתכלית הסובייקטיבית של החוזה,
ובצידה של האחרונה עומדת התכלית האובייקטיבית של החוזה, הכוללת את המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזים מסוג זה - ובענייננו, הסכמי פשרה - נועדו להגשים. תכלית זו נקבעת על פי הגיונה, אופיה ומהותה של העסקה או ההסכמה שבין הצדדים (ראו א' ברק פרשנות במשפט – פרשנות החוזה (ירושלים, תשס"א), 385-387, 405-403, 537-534). אכן, לשון הסכם הפשרה ונסיבות עריכתו מעידות, כי אומד דעתם המשותפת של הצדדים בהסכם הפשרה היה סילוק המחלוקות בתביעת לשון הרע הראשונה על יסוד ביטול עילותיה, קרי מכתביו הקודמים של המערער; ולצד זאת, התחייבות שלא לחדש את המכתבים במתכונת דומה ללא צידוק בדין. אהבה לא נרקמה בין הצדדים, ועל כן, משבחרו – איש על פי האינטרס שלו – להגיע לפשרה, עמדה שאלת המבט לעתיד. המשיבים חפצו בוודאי לחסום את המערער מכל פניה שהיא לעתיד לבוא לצדדים שלישיים, ואילו המערער רצה בוודאי להותיר בידיו את החירות לפנות לצדדים כאלה בהקשר תביעת המקרקעין. מכאן נוסחת "האופציה הזהירה", כפי שניתן לכנותה. בית המשפט המחוזי, שפירש את ההתחייבות, הוסיף וקבע כי תכליתו האובייקטיבית של הסכם הפשרה הייתה מצד אחד, הסרת מחלוקת משפטית בדרך של פשרה, ומצד אחר, מתן האפשרות לצדדי ההסכם לממש את זכויותיהם על פי דין. לקביעה זו אני מצטרף, בכל הכבוד."

עוד ראה: ת"א (ירושלים) 3349/01 קסדור ישראל שותפות מוגבלת נ' מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, [פורסם בנבו], כדלקמן:

"ואכן ההלכה הפסוקה הכירה בתוקפו של כתב סילוק. מדובר, למעשה, בחוזה לכל דבר ועניין (ע"א 11/84 רבינוביץ' נ' שלב הקואופרטיב המאוחד, פ"ד מ(4) 533, 538).
בהעדר פגמים בכריתתו המצדיקים את ביטולו יהיה, אפוא, בכוחו של כתב סילוק שנחתם כדי לסיים את המחלוקות הכספיות שבין הצדדים מבלי שיהיה צורך לבחון מחלוקות אלה לגופן."

וכן ראה:
ת"א (ירושלים), 978/95 רמי ולבנה מילון נ' שיכון עובדים בע"מ, [פורסם בנבו], כדלקמן:

"כתב ויתור הינו התחייבות חוזית. לפיכך, על הטוען לפגמים בכריתתו, לנקוט בהליך הביטול תוך פרק זמן סביר לאחר שנודע לו על העילה לכך (סעיף 20 לחוק החוזים, חלק כללי), שכן המדובר בעילת נפסדות ולא בבטלות מדעיקרא. הווי – אומר, שהיה צריך לבטל את המסמך תוך פרק זמן מתקבל על הדעת, לאחר תום האילוץ והכפייה הנטענים, אולם אף זאת לא נעשה".

22.
מכל האמור לעיל, עולה כי דין התביעה להדחות על הסף אף מחמת השתק ומניעות על פי תקנה 101 (א)(3) לתקסד"א, הקובעת כי:

"בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
...
(3)
כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות? מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע."



23.
המשיבות יישאו בהוצאות המבקשת, ביחד ולחוד, בגין בקשה זו בסך של 2,500₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

24.
לאור החלטה זו בטלה ישיבת קד"מ הקבועה ליום 16.12.12.








המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתן היום, 12 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 3625-09/12 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ, משה בוצ'ן ביוב עבודות ואחזקה בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/12/2012)