פסקי דין על גיליאן שרעבי | פסקי דין על בית הדין הרבני הגדול בירושלים | פסקי דין על בית הדין הרבני האזורי בחיפה | פסקי דין על פזי שרעבי |

6378/04 בג"צ     19/08/2004




בג"צ 6378/04 גיליאן שרעבי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים,בית הדין הרבני האזורי בחיפה,פזי שרעבי




בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6378/04

בפני
:
כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' עדיאל
העותרת:
גיליאן שרעבי



נ ג ד

המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
3. פזי שרעבי


עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים


בשם העותרת:
עו"ד א' טנדלר
פ ס ק – ד י ן

העותרת מבקשת לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 17.3.04 בו נקבע כי תביעת הגירושין של המשיב 3 הייתה כנה, כי משמורת הילדים נכרכה על-ידי המשיב בתביעה זו כדין וכי לבית הדין הרבני מסורה סמכות לדון בתביעה. כמו כן מבקשת העותרת לבטל החלטה שניתנה על-ידי בית הדין הרבני האזורי ביום 30.3.04 בה נקבע שעל העותרת להופיע בפני
המפקח על שירותי הרווחה בהנהלת בתי הדין הרבניים, כנראה כדי לבחון את נושא החזקת הילדים.

המשיב 3 הגיש לבית הדין הרבני האזורי בחיפה
תביעת גירושין והוא כרך בה את ענייני מזונות האישה, מזונות הילדים, החזקת הילדים וחלוקת הרכוש. בדיון הראשון שהתקיים בפני
בית הדין הרבני האזורי ביום 7.1.2003 כפרה העותרת בסמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניין החזקת הילדים.

לאחר מכן, ביום 13.2.03, הגישה העותרת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה לדמי מזונות הילדים (תמ"ש 6641/02), וביום 19.2.03 היא הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נוספת להחזקת הילדים (תמ"ש 6642/02).

ביום 20.2.03 החליט בית הדין הרבני האזורי כי "על הצדדים להתגרש כפי הסכמתם". לעניין החזקת הילדים נקבע באותה החלטה, לאור הכפירה בסמכות, כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב. ביום 1.4.03, לאחר הגשת הסיכומים, החליט בית הדין הרבני האזורי כי "הואיל והבעל כרך בתביעתו לגירושין את עניין החזקת הילדים עוד לפני שהאישה הגישה תביעתה לבית המשפט. והואיל ובית הדין קיים דיון ראשוני בעניין זה וב"כ האישה ביקש להגיש סיכומים בעניין הסמכות. והואיל והצדדים התגרשו הרי שתביעת הבעל לגירושין הייתה כנה... הסמכות לדון בעניין החזקת הילדים נתונה לבית הדין בלבד". על החלטה זו ערערה העותרת לבית הדין הרבני הגדול, אך ערעורה נדחה ביום מהטעם ש: "לעניין הכריכה אנו הולכים אחר התביעה ובתביעה נכרכו ענייני המשמורת של הילדים עם הגירושין. תביעת הגירושין הייתה כנה לחלוטין... ומשמורת ילדים כרוכה מעצם טיבה וטבעה, ובזמן הגשת תביעת הגירושין עדיין לא הוגשה תביעה למשמורת בערכאה אחרת". בית הדין הרבני הגדול הוסיף וציין בפסק דינו, כי "העובדה שהגט סודר בהסכמה אחרי הדיון הראשון אינה מסיימת את סמכות בית הדין לכל ענייני הסמכות שהוענקו לו בכריכה שבתביעת הגירושין".

בעתירה שלפנינו חוזרת העותרת על הטענה כי בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בעניין החזקת הילדים. הטעם האחד עליו מבוססת הטענה הוא כי משהחליט בית הדין הרבני על הגירושין ומשהצדדים אף התגרשו בפועל, פקעה סמכותו של בית הדין להוסיף ולדון בעניין החזקת הילדים.

איננו מקבלים טענה זו. החזקת הילדים הוא נושא הכרוך מעצם טיבו וטבעו בהליך הגירושין (ראה: ע"א 8/59 גולדמן נ' גולדמן פ"ד יג(2) 1085; בג"ץ 2898/03 פלונית ואח' נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', תק-על 2004(1), 500). לפיכך, משכרך המשיב 3 את עניין החזקת הילדים לתביעת הגירושין, הוא הקנה לבית הדין סמכות לדון בתביעה זו. נציין, שבעתירה לא חזרה העותרת על הטענה שהעלתה בפני
בית הדין הרבני לפיה הכריכה לא הייתה כנה. אמנם, הלכה היא שהכריכה אינה מקנה לבית הדין סמכות נמשכת לדון בנושא החזקת הילדים. אך הלכה זו חלה במקום שבו מדובר בתביעה חדשה שהוגשה לאחר הגירושין, שאז כבר אין מדובר "בסמכות שיפוט ראשונית מכוח כריכה בתביעת גירושין" (בג"ץ 2898/03 לעיל, סעיף 6 לפסק הדין של השופטת ביניש). במקרה שלפנינו, נושא החזקת הילדים נכרך מלכתחילה בתביעת הגירושין והעובדה שבית הדין פיצל את הדיון ודן תחילה בעניין הגירושין, אינה פוגעת בסמכותו להמשיך ולדון בהחזקת הילדים, גם לאחר מתן ההחלטה בעניין הגירושין ואף אם בינתיים הצדדים התגרשו.

טענה נוספת עליה מבססת העותרת את הכפירה בסמכות בית הדין הרבני, היא שהקטינים הם בעלי אישיות משפטית נפרדת ואין לפגוע באינטרסים שלהם על-ידי התנהגותם המשפטית של אפוטרופסיהם הטבעיים, במיוחד כאשר אלה נתונים במאבק משפטי אשר יכול שיביאם להתעלם מטובת הקטינים. העדר כל דיון משפטי בעניין הקטינים, מוסיפה העותרת וטוענת, מחזק את המסקנה כי הקטינים אינם כפופים לסמכותו של בית הדין הרבני שנבחר כערכאה דיונית על-ידי אחד הצדדים מתוך אינטרסים צרים וללא כל התייחסות ל"טובת הילד". העותרת מבקשת לבסס טענותיה אלה על פסק הדין בבג"ץ 2898/03 הנזכר לעיל ובג"ץ 10109/02 כץ נ' כץ, פ"ד נז(2), 875).

כפי שכבר נאמר, החזקת הילדים הוא נושא הכרוך בעצם טיבו בהליך הגירושין ומשנכרך נושא זה על-ידי הבעל בתביעת הגירושין, ואין חולק על כנות הכריכה, בית הדין הרבני קנה סמכות, מכוח סעיף 3 לחוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, לדון בתביעה. עם זאת, כפי שנקבע בפסקי הדין בבג"ץ 2898/03 ובבג"ץ 10109/02 הנזכרים לעיל, עצם הקניית הסמכות לבית הדין הרבני אינה יכולה לפגוע בזכויות הקטינים, שלהם אישיות משפטית עצמאית, ואינה יכולה לכפוף אותם להסכם שנעשה על-ידי הוריהם בעניין הגירושים, בו הוסדרו, אגב כך, גם עניינים הנוגעים לקטינים, בכלל זה נושא ההחזקה, בלא שטובת הילדים נבחנה, כנושא אשר עומד בפני
עצמו בנפרד מסוגיות הגירושין. במקרה שלפנינו אין מדובר בהסכם בין ההורים, אלא בכריכת חד צדדית של אחד הצדדים (הבעל) את נושא החזקת הילדים בתביעת הגירושין, מה שהקנה לבית הדין הרבני (בשונה מבג"ץ 2898/03 ובג"ץ 1019/02) סמכות ראשונית לדון בהחזקת הילדים. בנסיבות אלה גם אין מקום להניח מראש, ועוד בטרם קוים דיון בעניין בפני
בית הדין הרבני, שעניינם של הקטינים לא יזכה בדיון בפני
בית הדין לתשומת לב ראויה ויידחה מפני שיקולי ההורים בהסדרת הגירושין. להיפך, העובדה שבית הדין כבר סיים לדון בנושא הגירושין, פותחת את הפתח בפני
דיון ענייני שיתמקד בטובתם של הילדים בלבד, בלא לערב בעניין זה שיקולים הנוגעים להסדרת ענייני הגירושין שבין ההורים. בכך, כמובן, אין כדי לשלול את זכותם של הקטינים להיות מיוצגים בפני
בית הדין הרבני, בנפרד מהוריהם. אם מי מהצדדים יבקש זאת, לא תהא מניעה מלהעלות את הנושא בפני
בית הדין, אשר ישקול את הדרך בה יישמר האינטרס העצמאי של הילדים, לרבות האפשרות של מינוי אפוטרופוס לדין שייצג את הילדים בפני
בית הדין הרבני.

בהודעתו מיום 21.7.04 הבהיר ב"כ עותרת שהעתירה מתייחסת גם לעניין מזונות הילדים, הגם שעיקרה מתמקד בנושא ההחזקה. זאת, לאור העובדה שהעותרת הגישה בשם הילדים תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה. אמנם, המשיב 3 כרך בתביעת הגירושין שהגיש גם את נושא מזונות הילדים. אולם, בפסקי הדין ובהחלטות של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול לא מצאנו כל התייחסות לנושא זה. להיפך, בפרוטוקול הדיון של בית הדין הרבני האזורי מיום 20.2.03 נאמר על ידי בית הדין במפורש כי "מזונות זה לא קשור כי מזונות זה סמכות של ביהמש"פ אם האישה מתנגדת". בנסיבות אלה אנו סבורים שאף בית הדין קבע שהעניין אינו מסור לסמכותו ולפיכך אין עילה ליתן לעותרת סעד גם בעניין זה.

לאור האמור אנו דוחים את העתירה על הסף.
ניתן היום, ב' באלול תשס"ד (19.8.2004).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04063780_i02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 6378/04 גיליאן שרעבי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים,בית הדין הרבני האזורי בחיפה,פזי שרעבי (פורסם ב-ֽ 19/08/2004)