פסקי דין על ענבר פולק | פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברח' בילו 29 תל אביב | פסקי דין על נחום כהן | פסקי דין על עו"ד מני בן מאור |

14620-09/11 א     11/12/2012




א 14620-09/11 ענבר פולק נ' נציגות הבית המשותף ברח' בילו 29 תל אביב, נחום כהן, עו"ד מני בן מאור








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 14620-09-11 פולק נ' נציגות הבית המשותף ברח' בילו 29 תל אביב
ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


תובעים

ענבר פולק


נגד


נתבעים

1. נציגות הבית המשותף ברח' בילו 29 תל אביב
2. נחום כהן
3. עו"ד מני בן מאור



החלטה

בפני
בקשת הנתבעים ( להלן: "המבקשים" ) למתן צו עיון וגילוי מסמכים ספציפיים ובקשה לחייב את התובעת ( להלן: "המשיבה" ) ליתן מענה לשאלון.

המבקשים טוענים כי
למרות פנייתם למשיבה
, בדרישה לקבל לידיהם תצהיר גילוי מסמכים בעניין המסמכים המפורטים בסעיף 1 לנימוקי הבקשה, האחרונה איננה מעבירה לידיהם תצהיר גילוי מסמכים מטעמה וכן איננה נענת לבקשתם להעביר לעיונם את המסמכים המבוקשים.

לטענת המבקשים קיימות סתירות בין האמור בס' 31 לכתב התביעה, שם נטען כי המשיבה לא הצליחה למכור את החנות בשווי הראלי שלה, ונאלצה למכור אותה בהפסד של 126,724 ₪ , לבין האמור בנספח א' לכתב התביעה שם מצויין כי
החנות נמכרה בסך של 448,276 ₪ , לשיטת המבקשים בצירוף מע"מ מדובר בסך של 520,000 ₪. כנראה שמכך מבקשים המבקשים ללמד כי הפער קטן יותר מהנטען ע"י המשיבה .

המשיבה, בתגובתה
טוענת, כי מדובר בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב ובניגוד להחלטת בית המשפט מיום 5.11.12 שניתנה בהסכמת הצדדים ולפיה ההליכים המקדמים יושלמו עד ליום 5.12.12.

המשיבה טוענת כי המציאה למבקשים תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי מטעמה ביום 4.12.12 בהתאם להוראות בית המשפט.

המבקשים בתשובתם טוענים כי עד מועד כתיבת תשובתם לא המציאה המשיבה למבקשים תצהיר גילוי מסמכים ו/או המסמכים אותם התבקשה להעביר.

דיון:

תקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעות כדלקמן:




112. "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.


[124]

113

.
בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה
—
מתי יצא ממנה ומה היה עליו."


מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")).
הליך זה נועד
לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. עם זאת, זכות העיון במסמכים אינה בלתי מוגבלת ובצידה עומדות, למשל, טענות בדבר חיסיון שהוכרו בדין ובפסיקה (ראו: גורן, בעמ' 198).
ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61:
"...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם

חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ...
אכן, מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. עקרון הגילוי משרת מטרה זו.
גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם

זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן. כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וכיוצא בהן חירויות יסוד עלולות להיפגע על-ידי גילוי האמת. האינטרס הציבורי בביטחון ובשלום הציבור עלול להיפגע על-ידי גילוי האמת. אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם ... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים.
.."

אומנם סמכותו של בית המשפט למתן צו לגילוי מסמכים הנה סמכות רחבה מאוד החולשת על כל עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים. עם זאת על בית המשפט להשתמש בסמכות זו בזהירות ואף נקבעו סייגים שעלולים לצמצם את היקפו של עקרון הגילוי וביניהם הכבדה יתרה על בעלי הדין. (ראו בעניין זה: ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט פ"ד ג (1) 159; גורן, עמ' 200).

בין יתר שיקוליו
של בית המשפט בעת ההכרעה לגופה של הבקשה לגילוי מסמכים, עומד העקרון בדבר קיומו של דיון הוגן
וחסכון בהוצאות כמפורט בתקנה 120 (ב) לתקנות הקובעת כדלקמן:

"...בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א)..."

המבקשים טוענים, כי המסמכים המבוקשים נדרשים בשל סתירה שקיימת לשיטת המבקשים בין סכום המכירה האמור בסעיף 31 לכתב התביעה לבין האמור בהסכם המכר , שם נטען לשיטת המבקשים כי מדובר
בסך של 448,276 ₪ בצירוף מע"מ וסה"כ מדובר בסך של 520,000 ₪.

עיון בפיסקה 10 לכתב התביעה מעלה, כי אין כל סתירה מבחינת הסכום, בין האמור בכתב התביעה להסכם המכר וכי בהסכם המכר מופיע סכום זהה.
עיון בפיסקה 31 לכתב התביעה מלמד, כי
המשיבה מסבירה את הפער בין הסכום בו נמכרה החנות לסכום הראלי שנרשם בחוו"ד שמאי מטעמה אשר העריך את שווי החנות בסכום של 575,000 ₪. סכום שאינו כולל מע"מ ( ראה ס' 10.2 לחוו"ד השמאי , נספח ת/5 ). מכאן שאין כל סתירה בין האמור במסמכים הנטענים.

עיון ברשימת המסמכים מלמד, כי
מבוקשים מסמכים שאינם רלוונטים לסוגיה שבמחלוקת שכן
בהעדר סתירה בין הסכומים , סתירה שהקימה לשיטת המבקשים את הצורך במסמכים המבוקשים, מתייתר הצורך במסמכים נוספים לצורך דיון בתביעה.

סוף דבר:
שוכנעתי כי אין רלוונטיות במסמכים המבוקשים לצורך הדיון ואין בהם בכדי לקדם את עניינם של הצדדים. משכך מתוקף סמכותי לפי תקנה
120(ב) לתקנות אני דוחה את הבקשה.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך 1500 ₪.


ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 14620-09/11 ענבר פולק נ' נציגות הבית המשותף ברח' בילו 29 תל אביב, נחום כהן, עו"ד מני בן מאור (פורסם ב-ֽ 11/12/2012)