פסקי דין על מנשה יצחק כץ | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על יורם פרץ | פסקי דין על תיר השכרת רכב |

17480-03/11 תק     16/12/2012




תק 17480-03/11 מנשה יצחק כץ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, יורם פרץ, תיר השכרת רכב








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



16 דצמבר 2012

ת"ק 17480-03-11 כץ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ואח'







בפני

כב' הרשמת הבכירה – יפעת אונגר ביטון


התובע

מנשה יצחק כץ


נגד


הנתבעים

1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2. יורם פרץ
3. תיר השכרת רכב




פסק דין


1.
עסקינן בתביעה לפיצוי בסך 11,004 ₪, עבור נזקים שנגרמו לרכבו של התובע (להלן: "המונית"), בתאונת דרכים מיום 05.10.10, לרבות אבדן זמן עבודה.

2.
לטענת התובע, עצר בתחנת אוטובוס לשם העלאת נוסעים, כשהגיע הנתבע 2 ברכב הנתבעת 3 (להלן: "הרנו") משמאלו, עקף אותו, ותוך כך פגע בפגוש הקדמי של המונית ותלש אותו ממקומו.

3.
התובע מדגיש את שתי העובדות הבאות:

האחת – שעמד בלא בתנועה בתחנת האוטובוס בשעה שנפגע.

השניה – הנתבע 2 התנצל בפני
ו על הפגיעה, והציע לו לתקן את המונית בחיפה.

4.
הנתבעים כופרים בחבות. לשיטתם, התובע אינו בעלי הרכב הרשום, לפי רישיון הרכב שצורף לתביעה, על שם יפה דורון. כמו כן, האשם לתאונה בתובע עצמו, אשר החל בנסיעה כסיים לאסוף נוסעת, מבלי לבחון את הדרך, ולא הבחין ברנו ופגע בו, בחלקו הימני אחורי.

הנתבעים מסבים את תשומת הלב להודעת התובע בסמוך לתאונה, לפיה עצר על מעבר חצייה בניגוד לחוק, אולם בתביעה שינה גרסתו וטען כי עצר במפרץ המיועד לתחנת אוטובוס.

5.
כן הוסיפו הנתבעים, לעניין גובה הנזק, כי עולה ממסמכי התביעה שהתובע פוצה ע"י חברת הביטוח שלו ואין עילה לפצותו פיצוי כפל. כן דרש רכיב מע"מ בו לא נשא.
כמו כן לא הוכיח הפסד שעות עבודה בשיעור 2,000 ₪, כשצירף אישור על שם אדם אחר, וכולל מיסים שמן הדין לנכותם.

6.
ביום 09.10.12 נשמעו הנהגים.

התובע חזר על גרסתו להתרחשות התאונה כאמור בתביעה. כן הוסיף כי הנוסעת שאסף לא הספיקה לסגור את הדלת כשארעה התאונה. התובע אישר שמסר לחברת הביטוח, כי אסף את הנוסעת כשחלקה האחורי של המונית על מעבר חצייה. כמו כן, תיקן ההודעה הנ"ל וציין שאין מדובר במפרץ, אלא בתחנת אוטובוס הנמצאת בנתיב עצמו.


הנתבע מאשר כי המונית עמדה בעצירה מוחלטת כשהגיע למקום.
אולם לאחר שעבר את המונית חש בחבטה. לאחר התאונה הבחין כי הרנו נפגעה במגן הימני ובצמיג. הנתבע הכחיש כי הפגוש האחורי של הרנו נפגע.


בתום הדיון הוריתי על הגשת תמונות כלי הרכב, שלא הוצגו בדיון, על מנת שניתן יהיה לבחון את גרסאות הצדדים בהתייחס למיקומי הפגיעות.

7.
דיון:

החבות – לאחר שבחנתי את גרסאות הנהגים ועיינתי בתמונות כלי הרכב שהגיש התובע, באתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.


הבאתי לנגד עיני שלוש סתירות בולטות בין גרסת התובע בהודעתו לחברת הביטוח מיום התאונה, לבין גרסתו בתביעה ובעדות לפני, כדלקמן:

א.
בהודעה נמסר כי התובע עצר ב"מפרץ האוטובוסים". בעדותו תיקן וטען כי אין במקום מפרץ והתחנה היא על הנתיב.

ב.
בהודעה מסר שהחלק האחורי של המונית עמד על קצה מעבר החצייה בצד ימין ואילו בתביעה השמיט עובדה זו. בעדותו הכחיש שעצר על מעבר חצייה. לטעמי, פקידת הביטוח לא יכולה היתה לציין עובדה זו בהודעה על דעת עצמה, או מיוזמתה.

ג.
בהודעה צוין כי הפגיעה היתה: "בחלקו האחורי של רכבו", כשבתביעה עולה בבירור כי הפגיעה היא בפגוש הקדמי.


נוסף על האמור, התובע העיד כי לפי זכרונו "רק הטמבון נפגע" (עמ' 1 שורה 16). מנגד, בחוות דעת השמאי צוינו חלקים נוספים שנפגעו כגון: כנף קדמית שמאלית.


מן האמור עולה כי עדות התובע איננה עקבית ורציפה, היא סתורה מתוך עצמה, מבולבלת ולא יציבה. התובע לא זימן לעדות מטעמו את הנוסעת שאסף, ויכולה היתה לשפוך אור על האירוע.

לעומת זאת, גרסת הנתבע 2 לא השתנתה, והוא אף מסר הסבר מניח את דעת להצעתו לתקן את רכב התובע בחיפה.


עם זאת, מאחר ולפי גרסתו, עקף את התובע ונפגע בחלק האחורי של הרנו, יש להניח כי לא הבחין בתובע מתחיל נסיעה אלא זוהי השערתו בלבד. במילותיו:
"אמרתי לו שבמצב הזה אין דרך אחרת מלבד העובדה שהוא היה בתנועה, שהוא נסע".

8.
בנסיבת אלא, אין לדעתי מנוס, אלא מלבחון את הסיבה לתאונה מתוך מוקדי הנזקים בכלי הרכב.


עיינתי בתמונות שהציג התובע ועיינתי בתגובת הנתבעים לתמונות. מהתמונות עולה כי הרנו נפגעה בצד הימני אחורי, בסמוך לגלגל.

אני מקבלת עמדת הנתבעים כי פגיעה זו ברנו מתיישבת יותר עם גרסתם, לפיה התובע החל בנסיעה ופגע ברכבם.


באופן רגיל, אם עמד התובע בעצירה מוחלטת, כפי שהעיד, ואילו הרנו סטתה לכוונו משמאל לימין, היה מצופה כי הפגיעה ברנו תהיה בפינה הימנית-הקדמית, שהרי אין הרכב
נוסע הצידה אלא רק ישר או אחורנית.


גם אם הרנו נסעה בסטייה ימינה (כשביקשה לחזור לנתיב הימני לאחר עקיפת המונית), הרי שתפגע במונית העומדת בחזיתה הימנית או בצד הימני-קדמי. העובדה כי חלפה על פני המונית מבלי להיפגע, מלמדת כי לו עמדה המונית במקומה, לא הייתה מתרחשת פגיעה, שכן חלקו האחורי של רכב מגיע בעקבות חלקו הקדמי ואין הוא סוטה, כשלעצמו, בזוית נפרדת מהחלק הקדמי.


על כן, דעתי היא שתמונות הנזק מחזקות את גרסת הנתבע 2 כי התובע החל בנסיעתו בחוסר תשומת לב ופגע ברנו.


יש לציין כי הנתבע 2 עמד על כך שהפגוש האחורי של הרנו לא פגע, בניגוד לגרסת התובע. התמונות מלמדות כי אמנם הפגיעה במגן הגלגל ובגלגל.

9.
לאור האמור אני סבורה כי התובע לא הוכיח תביעתו והיא נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך 650 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר.









תק בית משפט לתביעות קטנות 17480-03/11 מנשה יצחק כץ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, יורם פרץ, תיר השכרת רכב (פורסם ב-ֽ 16/12/2012)