פסקי דין על סוהא עראף | פסקי דין על פרופיל הפקות בע"מ

33732-11/09 תק     16/12/2012




תק 33732-11/09 סוהא עראף נ' פרופיל הפקות בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 33732-11-09 עראף נ' הפקות בע"מ







בפני

כב' השופט
יואב
פרידמן


התובע

סוהא עראף

ת.ז. 23394018


נגד


הנתבעת

פרופיל הפקות בע"מ




פסק דין



1.

הנתבעת היא חברת הפקות שבעליה הינו מר לוינסון משה. הנתבעת ביקשה להפיק מספר
סרטים דוקומנטריים במסגרת פרויקט "גלויות מכאן- סיפורי צעירים מהגליל".

מדובר בפרויקט דו קיום ערבי-יהודי רב תרבותי שבמסגרתו מצלמים צעירים יהודים וערבים
סרטים דוקומנטרים אישיים באורך של כ-15 דקות, תחת חניכה של במאי - חונך אשר יצור עמם את
הסרטים.

הנתבעת התקשרה עם חמישה במאים חונכים בהם במאי ראשי. אחת מאותם במאים הייתה התובעת.

2.
צורף הסכם ההתקשרות עם התובעת שנחתם ב- 24/03/2008. אלו עיקריו:

א.
הנתבעת יזמה את הפרויקט והיא אחראית למימון ההפקה.


ב.
לו"ז מתוכנן להפקת הפרויקט: חודשים פברואר עד נובמבר 2008.

התחייבות הנתבעת לגוף המשקיע והמשדר היא לספק עשרה סרטים מוכנים
לשידור עד 01/12/2008. התובעת התחייבה לעמוד בלו"ז הנ"ל, ובלו"ז המפורט
בנספח (ראה להלן).

ג.
התובעת התחייבה להשתתף במיון המועמדים ולרכז את הפעילות עם המשתתפים
מהמגזר הערבי לרבות הכוונה אמנותית ואישית. התובעת התחייבה לשמש
כבמאית (חונכת אישית) של שלושה מתוך חמישה סרטים מהמגזר הערבי.

במסגרת
זו התחייבה להגיע למפגשים אישיים עם כל משתתף בביתו או בכל מקום

שיקבעו,
לשמש כמנהלת אמנותית בעבודה המשותפת עם הבמאי הראשי ולהיות

מעורבת
ככזו בסרטי כל המשתתפים. עם זאת הובהר כי הכרעות אמנותיות סופיות

תהיינה
נתונות בידי הבמאי הראשי.

ד.
התובעת התחייבה להנחות המשתתפים כך שלנתבעת יוגש חומר מצולם של כל
משתתף רלוונטי וראוי לעריכה, וכן תאשר אמנותית את המאסטר של כל סרט.

ה.
התובעת התחייבה להגיע למפגשים בתל אביב (פגישת עבודה הוגדרה למשך של עד
שלוש שעות) ולימי הפעילות באזור (יום עבודה באזור הוגדר כעד עשר שעות עבודה,
לא כולל נסיעות), לביצוע הפעולות שבאחריותה כולל רעיונות
למועמדים, יום עיון
מקצועי, סדנה קבוצתית, פגישות צוות, פגישות אישיות עם המשתתפים במועדים
לפי הלו"ז הטבעי של ההפקה ועל בסיס תיאום מוקדם על ידי המפיק או מי
מטעמו.

ו.
התובעת התחייבה לסייע בשלב הפוסטפרודקשן למשתתפים, חונכים ולעורכים
המקצועיים, להקדיש הזמן הדרוש לכל סרט ולאשר אמנותית את המאסטר הסופי.
התחייבה להיות זמינה ולנהל קשר שוטף עם המשתתפים, המפיק, הבמאי הראשי
והחונכים לצורך מילוי התחייבויותיה המקצועיות לרבות עדכון, פתרון סוגיות,
מעקב ופיקוח אמנותי בכל היבט רלוונטי לקידום והשלמת הסרטים ברמה
אמנותית גבוהה.

ז.
לחוזה נספח לו"ז שכאמור התובעת התחייבה לעמוד בו:


בחודש מרץ התחייבה התובעת לשלב מיון והכנות שכלל יום עיון צוות, ראיונות אישיים ומיון המשתתפים. צוין שמדובר בהערכת של שני ימי העבודה או מפגשים לפי העניין (ראוי לציין כבר כאן כי ההגדרות בחוזה הינן כלליות וגורפות. כך למשל, מי שמבקש ללמוד האם מדובר ביום עבודה או פגישה אינו למד זאת מהנספח ויש כמובן הבדל, שכן יום עבודה הוגדר כאמור כעד עשר שעות עבודה באזור מגורי המשתתף, ואילו פגישה הוגדרה כפגישת עבודה באזור תל אביב שמשכה עד שלוש שעות).


בחודשים אפריל עד יוני הייתה התובעת אמורה להשתתף בשני ימי עבודה או מפגשים שיכללו סדנה קבוצתית – מפגשים אישיים.

לאחר מכן, הייתה אמורה להשתתף לפי הצורך בחלק משבעה ימי עבודה או מפגשים של סדנה קבוצתית שעניינה בהעשרה, הדרכה ותרגול.
אני מציין שמדובר בהשתתפות לפי הצורך, שכן בשונה מסעיפים אחרים שבנספח צוין שהאחריות להכנה ו/או ביצוע מוטלת על התובעת או עורכים או חונכים. לאחר מכן, הייתה התובעת אמורה להשתתף בתשעה ימי עבודה או מפגשים שעניינם בחניכה אישית שוטפת לשלושה משתתפים סך הכול דובר בחודשים אפריל עד יוני ב-18 ימי עבודה או מפגשים לפי העניין.


בחודשים יולי אוקטובר הייתה התובעת אמורה להשתתף בתשעה ימי עבודה או מפגשים שעניינם עריכה אמנותית לשלושה סרטים בסיוע עורך וידאו, שני ימי עבודה או מפגשים שעניינם בגמר ראפ – קאט, וביום עבודה או מפגש שעניינו במאסטר אופליין – אישור.


בנובמבר הייתה התובעת אמורה להשתתף ביום עבודה או מפגש שעניינו בעריכה
אונליין, היינו אישור תמונה וקול
לצורך מאסטר סופי. אלא שגם כאן אין וודאות
שמדובר בחובה של התובעת עצמה להשתתף, שכן בסעיף אחריות להכנה ו/או

ביצוע
צוין "דורון (הבמאי הראשי)/ סוהא (התובעת), משה".

ח.
הנתבעת התחייבה לספק את המעטה ההפקתי לרבות תיאומים, אמצעים כוח אדם
מקצועי ותנאים נדרשים לביצוע עבודת התובעת ביעילות על בסיס תכנון משותף
מוקדם.

ט.
התמורה לתובעת נקבעה בסך של 24,000 ₪ ומע"מ בלו"ז כדלקמן:


עם קיום המפגש הראשון של הסדנה , בתוך 14 יום: 15%.


לאחר תום חמישה ימי עבודה בשלב סדנה וצילומים,
שוטף +55: 25%.


עם אישור ראפ-קאט עשר סרטים,
שוטף+55: 25%.


עם אישור אוף-ליין עשר סרטים,
שוטף+55: 25%


עם מסירת המאסטרים לגוף השידור, תוך 14 יום: 10%.


בנוסף התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת החזר הוצאות נסיעה כנגד קבלות או
כרטיסי נסיעה או לפי שמונים אגורות לקילומטר לרכב פרטי ואש"ל לפי המקובל
בתעשייה.

י.
הנתבעת הופכת להיות לבעלת כל זכויות היוצרים והזכויות האחרות בפרויקט
ותוצריו. התובעת תזכה לקרדיט "חונכת ומנהלת אמנותית" בכותרת הסרטים
ברולר הסיום ובפרסומים הרשמיים של הפרויקט.

3.
אין חולק כי הנתבע שילם לתובעת (סכומים לפני מע"מ) את הסך המצטבר של 9,600 ₪:
ב-09/04/2008 שילם 3,600 ₪ וב-25/10/2008 שילם 6,000 ₪.

התביעה אפוא הינה ליתרת התמורה בסך 14,400 ₪, בתוספת דמי נסיעות שלא שולמו ועומדים על סך של 640 ₪ (צורפו קבלות).

4.
אין חולק כי הפרויקט הושלם ושודר. טענות הנתבעת הינן שהתובעת מצידה לא עמדה באופן מלא במה שהתחייבה לו , ובהתאם התמורה החלקית שהשתלמה לה משקפת את כל שהיא זכאית לו.

למעשה אם נצליב ללו"ז התשלומים שפורט לעיל, עולה כי הנתבעת שילמה לתובעת את שני התשלומים הראשונים (15% שהיו אמורים להשתלם 14 יום מקיום המפגש הראשון בסדנה, ו-25% לפי שוטף+55 מתום חמישה ימי עבודה בשלב סדנה וצילומים המתייחס לחודשים אפריל עד יוני). התשלום השלישי היה אמור להיות אף הוא בשיעור של 25% לפי שוטף+55 עם אישור ראפ-קאט בחודשים יולי עד אוקטובר. היות והנתבע מדגיש בהגנתו כי לאור עיכובים של התובעת לא יכול היה לעמוד בלו"ז של השלמת הפרויקט עד 01/12/2008 , ועד לאמצע ינואר 09' לא השלימה התובעת אלא כ-40% מן הצילומים הנדרשים לעריכה, ברי כי התשלום השני מתייחס לשלב השני שנזכר ולא לשלב השלישי שבסעיף 19 לחוזה שעניינו באישור ראפ-קאט.

5. עם זאת המנסה לחלץ מכתב ההגנה על פי מה החליטה הנתבעת לשלם רק את שני התשלומים הראשונים – יעלה חרס בידו. שכן הנתבעת
אינה מודה במפורש כי שילמה רק עבור שני השלבים הראשונים אלא מציינת מכלול של מחדלים אותם היא מייחסת לתובעת ונוגעים גם לאי עמידה בקשר עם שלושת בני הנוער איתם קיימה ימי עבודה או מפגשים חלקיים בלבד (וגם זאת לא בבתיהם למעט מקרה אחד), ביחס לאלו שאליהם התחייבה; אי עמידה כללית במועדים; סילוק עורכים שהעמידה לה הנתבעת (מה שגרם גם הוא לפי הנטען לעיכוב בלו"ז), ועוד. כך במהלך הדיון ציין הנתבע גם שהתובעת
מחקה בשגגה קבצים דיגיטאליים שהומרו מסרטי הווידיאו, מה שגרם לצורך בעבודת דיגיטציה חוזרת. בנוסף נטען כי במהלך העבודה הסתבר שלתובעת חסרה היכולת המקצועית לבימוי דוקומנטרי ובימוי עריכה.

6. עם זאת הנתבעת לא חלקה על כך שהתובעת הצהירה מראש שאין היא מיומנת בחלק הטכני של העריכה. תימוכין לכך ניתן למצוא גם בחוזה, בו התחייבה לסייע לעורכים המקצועיים (ולא לערוך בעצמה עריכה טכנית).
אולם מר לוינסון מציין כי הצהירה שהיא יכולה להסתפק בעורך צעיר בשכר צנוע, אותו תנחה במדויק ותערוך את הסרטים בעלות משוערת של 250 ₪ ליום בתשעת ימי העריכה האמנותית המוקצבים בשלב השלישי. אלא שהתובעת כאמור סילקה שלושה עורכים שהעמידה הנתבעת לרשותה, אחד אחרי השני.
לאור העיכוב בלו"ז, בצר לו, פנה הנתבע לאחת מהבמאיות החונכות האחרות המשתתפות בפרויקט, גב' נדה אליאסיר, ע"מ שתערוך כבמאית עורכת את שלושת סרטי התובעת, בעלות של 11,700 ₪ נוספים.

אין חולק שהגב' אליאסיר (שהעידה מטעם התובעת) אכן ביצעה עבודת העריכה. אין גם חולק כי מדובר בעבודת עריכה אמנותית ולא טכנית – שכן הגברת אליאסיר אישרה זאת בעדותה.

7. הנתבעת טוענת כי מחדלי התובעת גרמו להשקעת זמן עודף בפעולה אישית של מר לוינסון בפרויקט (מול בני הנוער אותם נאלץ לבקר אישית חמישה ביקורים גם כדי לשמור אותם בפרויקט מבחינת המוטיבציה וההכוונה האישית, ואף לצלם בעצמו את הגיבורים בצילומים חסרים).
מחדלי התובעת גרמו גם כאמור לעלויות עודפות של עוד 11,700 ₪ ששילם לגב' אל יסיר ובנוסף פגעו בשם הטוב של הנתבעת (הן כתוצאה מאי עמידה בלו"ז והן כתוצאה מתלונותיה של התובעת בפני
הגוף המשדר על הלנת שכרה).
לא זו בלבד אלא שהאיחור במועד השלמת הפרויקט (שמונה חודשים) גרם לכך שחלק מהגופים המממנים עיכבו אף הם התשלומים – וכך נוצר אפקט שרשרת שגרם לעיכוב בתשלום שכרם של הבמאים חונכים, וכן קנס שהוטל ע"י משרד התרבות על הנתבעת בשיעור של 5,000 ₪ (10% מתוך יתרת התמורה שהייתה מגעת לנתבעת בגין הפרויקט;
צורפו מיילים הממחישים את עצם הטלת הקנס ושעורו, להבדיל מייחוסו לעניינים הקשורים בתובעת דוקא).

הנתבעת גם צירפה מכתב ארוך של מר לוינסון לגוף המשדר ובו תגובה מפורטת לתלונת התובעת בדבר הלנת שכר, בפירוט טענותיו: הן כלפיה, והן כלפי הבמאי הראשי (שאף הוא הלין על הלנת שכרו).



8. ביחס לטענות הנתבעת על התובעת ביחס למקצועיותה כבמאית צירפה התובעת "פילמוגרפיה" שלה מהאתר איי.אם.די.בי המציינת שני פרסים בהם זכתה בשנים 2004 ו-2008 על התסריט הטוב ביותר; ופרסום מתוך פסטיבל הסרטים בחיפה בו הוקרן סרט שביימה, הפיקה ואף כתבה את התסריט. לדבריה, אותו סרט אחרון שביימה זכה ב-13 פרסים בעולם.

אכן לא התרשמתי כי יש מקום לטענות בדבר מקצועיותה של התובעת כבמאית או כישוריה המקצועיים, מכוחם התקשרה עמה הנתבעת מלכתחילה (וחזקה שלא "קנתה חתול בשק"). למצער יש לומר שטענות אלה לא הוכחו כזית.

השורה התחתונה הינה שהתובעת טוענת כי ביצעה כל הנדרש ממנה והנתבעת טוענת כאמור למחדלים שלה והפרת התחייבויותיה החוזיות, הן בנושא קידום הפרויקט והשקעת הזמן הנדרשת בסעיפים השונים על פי החוזה , והן בנושאי העריכה.

9. מעבר לטענות בדבר עלויות העריכה העודפות בעטייה של התובעת לא המחישה הנתבעת במסמכים מה הם העלויות הכוללות שבהן אכן נשאה בפועל בגין עריכת סרטי התובעת. בחלקן היה עליה לשאת ממילא שכן התובעת לא היתה אמורה לעסוק בעריכה טכנית אלא אמנותית:

אין כאמור חולק שלתובעת לא היתה
(לפחות במועדים הרלבנטים) מיומנות טכנית בעריכה וכי היא לא הסתירה הדבר.
על פי ההסכם היה על הנתבעת לספק את האמצעים כוח האדם המקצועי והתנאים הנדרשים לביצוע עבודתה של התובעת ביעילות. בסופו של יום לפי החוזה יש לתובעת מעמד של מנהלת אמנותית, בעבודה משותפת עם הבמאי הראשי, ועליה גם לאשר אמנותית את המאסטר של כל סרט. מכאן נובעת שליטה אמנותית שלה על בחירות העריכה, ואין הכוונה לעריכה טכנית.
עם זאת אני סבור כי עלה בידי הנתבעת להמחיש שהתובעת לא עמדה בהתחייבותה, המופיעה ככזו בנספח להסכם, לבצע בעצמה העריכה האמנותית, לא הטכנית (ראה להלן).

10. לא הומחשו לי טענות הנתבעת כי הייתה מניעה שתלויה דווקא בתובעת והיא שגרמה לעיכובים.
טענות מעין אלה, משעה שאין חולק שהפרויקט עצמו הושלם, והטענה מתייחסת לעיכוב בן 8 חודש
שנגרם בהשלמתו ומסירתו, כביכול בעטיה של התובעת -
היה על הנתבע להמחיש באמצעות עדים מטעמו. גם אם חל איחור בלו"ז יש להוכיח הטענות שאותו איחור נבע מאי עמידה של התובעת דוקא בהתחייבויותיה החוזיות.

כך למשל, אם הטענה היא שהתובעת הגיעה רק לחלק מן המפגשים או ימי העבודה, או לא קיימה אותם בבתי הצעירים בניגוד לחוזה, ואי עמידה בכל אלה פגמה בסרט או באיכותו או בלו"ז השלמתו של הפרויקט, היה צריך להמחיש הדבר בעדויות אותם צעירים או עדים זמינים אחרים.

11. לדברי מר לוינסון עצמו, פנה הוא לבמאי הראשי של הפרויקט בטענה שהתובעת לא עושה את העבודה ואין מספיק הכוונה למשתתפים; והתשובה שקיבל הייתה כי נאדה היא אשת המפתח לשיפור הסרטים ועד כה היא עושה עבודה בכלל לא רעה. הנתבעת ביכרה שלא להגיש את מסמך התשובה הנ"ל של הבמאי הראשי, והדברים משתלבים כאמור בהימנעות בזימון עדים להמחשת טענותיה בדבר מחדלי התובעת. אלא שגם אם נתייחס לטענתו של מר לוינסון
בדבר תשובת הבמאי הראשי, הרי שניתן לדלות ממנה מסקנה שלא מחדלים אמנותיים או בחירות אמנותיות או תוכניות של התובעת, היינו לא פגמים שבמהות, הם הבעיה בשלושת הסרטים שביימה כחונכת אלא בעיות עריכה (שאחרת ניתן היה לצפות לתשובה שאכן החומר הגולמי אינו עונה על האיכות הנדרשת ולא ניתן לחלץ ממנו תוצר משביע רצון).

12. עדותה של הגב' אליאסיר לא יכלה לאושש או לשלול טענות מי מן הצדדים במה שנוגע להשקעה של התובעת בפרויקט והאם עמדה ההשקעה בהתחייבות שבהסכם, בחירותיה המקצועיות או האמנותיות של התובעת ואיכותן.
העדה התיימרה ויכולה היתה להעיד רק על מה שידעה אישית – היינו פן העריכה של סרטי התובעת, לאחר שלב הצילומים.

עם זאת, אין חולק כי בנספח להסכם, אכן התחייבה התובעת לבצע בעצמה את העריכה האמנותית לשלושת הסרטים בסיוע עורך וידאו (כלומר תפקידו של האחרון אמור היה להיות טכני בעיקרו, הפן שהתובעת לא שלטה בו).

והנה אין חולק כי העדה אליאסיר כפי שאישרה בעדותה, אכן ביצעה עריכה אמנותית לסרטים של התובעת. מכאן שיש אכן תימוכין לגרסת הנתבעת שהתובעת לא קיימה כל המוטל עליה בפן העריכתי, גם אם סייעה גם היא.

לא נסתרה גרסת הנתבעת שהעמידה לתובעת לא פחות משלושה עורכים בטרם נאלצה לפנות לגב' אל יסיר. ואכן אף קשה להלום ששלושה עורכים שהעמידה הנתבעת
ברצף לתובעת לא יכלו לענות על דרישות העריכה המקצועית, כעריכה טכנית בלבד . לנתבעת עצמה היה ענין בעריכה טכנית מקצועית ואין זה סביר שסיפקה אנשים לא מקצועיים בנושא העריכה הטכנית, פעם אחר פעם.

13. ביחס לשני השלבים הראשונים שנזכרים בנספח לחוזה,
שלמה כאמור הנתבעת, וחזקה שלא נפל בהם פגם. שלושת התשלומים הבאים שלא שולמו, מתייחסים לשלבי העריכה מחודשים יולי ואילך. יש אכן מקום להפחתה מסוימת מיתרת השכר הנתבעת, שכן בתמורה המוסכמת הכוללת היתה אמורה להיות מגולמת עבודה של התובעת לבדה על העריכה האמנותית.
ומה שאירע בפועל הנו שהתובעת וגם העדה אליאסיר עסקו בכך במה שנוגע לשלושת סרטי התובעת, בתמורה עודפת של הנתבעת לעדה אליאסיר (ששעורה כאמור לא הומחש במסמך, אך ניתן להתייחס לכך ששלבי העריכה למיניהם היו אמורים לזכות התובעת על פי ההסכם ב 50% מן התמורה הכוללת, בשלושת התשלומים האחרונים, וכי מאידך יש פעולות נוספות בשלבי העריכה, לבד מהעריכה האמנותית, לגביהן לא הומחש שהתובעת לא מלאה חלקה).

14. היות ועיקר הטענות מתמקדות דווקא בפן המהותי של מקצועיות התובעת כבמאית, הזמן שהקדישה בחסר תוך הפרת התחייבותה שבהסכם וכיוצא בזה טענות שלא הומחשו כלל (הטענות עצמן לא הומחשו, ואף לא הומחש שאף אם נכונים הדברים, הם לבדם שגרמו לעיכוב או פגיעה באיכות הסופית של הסרטונים שביימה התובעת או בלו"ז הכולל של הפרויקט) הרי שאותה הפחתה צריך שתהא לא חלקה הארי של התביעה,
ועל דרך אומדן המתייחס לשלבי העריכה.
מאידך אותו אומדן יביא בחשבון שעל שלב העריכה האמנותית היתה התובעת אמורה לעבוד כאמור בסיוע עורך וידיאו , מספר לא מבוטל של מפגשים, בלא צורך להיעזר בעורך אמנותי נוסף. אין מקום להפחתת כל התשלום המגיע בשל שלבי העריכה שהחל מיולי,
אלא כאמור חלקו. בהתאם, יש להכיר בחלק הארי של התביעה.

15. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 יום, סך של 9,000 ₪ ערך דהיום
בצירוף מע"מ, ובצירוף הוצאות הנסיעה הנתבעות בשיעור של 640 ₪ וכן הוצאות משפט בסך כולל של 300 ₪.


ניתן היום,
ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 33732-11/09 סוהא עראף נ' פרופיל הפקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/12/2012)