פסקי דין על עוז - מאור מחקר ופתוח בע"מ | פסקי דין על שמעון נדל | פסקי דין על משה שפורן | פסקי דין על יאן ליבין בלנק ואח' |

62122/07 א     13/12/2012




א 62122/07 עוז - מאור מחקר ופתוח בע"מ נ' שמעון נדל, משה שפורן, יאן ליבין בלנק ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 62122-07 עוז - מאור מחקר ופתוח בע"מ
נ' נדל ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת בכירה
ריבה ניב


המבקשת/התובעת



עוז - מאור מחקר ופתוח בע"מ


נגד


המשיבים
/הנתבעים

1. שמעון נדל
2. משה שפורן
3. יאן ליבין בלנק
4. תאודור לבון
5. עו"ד בן דב
6. חיה נדל



החלטה

בפני
בקשה לתיקון כתב התביעה שהוגשה מטעם התובעת.

רקע
1.
המבקשת/התובעת הינה חברת עוז מאור מחקר ופיתוח (להלן: "עוז מאור"). המשיבים הינם : הנתבע 1, עזבון המנוח מר שמעון נדל
(להלן: "המוכר"), הנתבע 2 הינו עו"ד משה שפורן
(להלן: "עו"ד שפורן"), אשר שימש כעו"ד של המוכר בעסקת המכר, הנתבעים 3-4 הינם שותפים במקרקעין, אשר חתמו על הסכם שיתוף עם המוכר, באשר למקרקעין נשוא התובענה ואילו הנתבע 5, עו"ד בן דב (להלן: "בן דב") ייצג את התובעת בעסקת המכר, נשוא התובענה.

2.
בכתב התביעה נטען כי המוכר והנתבעים 3-4 חכרו במשותף, בחכירה לדורות, את המקרקעין נשוא התובענה ממנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"). עובר לחודש אוקטובר 2001 נחתם בין הצדדים הסכם שיתוף בעניין המקרקעין ( להלן: "הסכם השיתוף"), לפיו יוחד חלק מן המקרקעין למוכר ואילו חלקו האחר- לנתבעים 3-4. עוד נקבע בהסכם, כי כל צד יישא בחלקו בהוצאות העלויות השונות והמיסים השונים שיחולו על המקרקעין וכי בעתיד יפעלו לצורך פיצולו.

3.
ביום 21/10/01 התקשרה עוז מאור עם המוכר בהסכם מכר, על פיו נמכר חלקו של המוכר במקרקעין
לעוז מאור, תמורת 354,150$ בתוספת מע"מ (להלן: "הסכם המכר"). בסמוך לחתימת הסכם המכר, רשמה התובעת הערת אזהרה להבטחת זכויות הבנק- מממן המשכנתא ועד לחודש פברואר 2002, שלמה התובעת את מלוא התמורה למוכר.

4.
בהסכם המכר נקבע כי עו"ד שפורן ישמש כנאמן וכי כספי התמורה יופקדו בידיו. כך, התחייב הוא לשלם מתוך כספי התמורה אשר הופקדו בידיו, את כל החיובים אשר מוטלים על המוכר מכוח חוק המכר. עוד הוסכם כי הנתבעים 1-2 ימציאו את האישורים הנדרשים לצורך העברת הבעלות בנכס תוך 18 חודשים מיום חתימת ההסכם.
בכתב התביעה נטען כי על אף האמור בהסכם המכר, החובות השונים לא שולמו והמוכר ושפורן, לא השכילו להמציא לתובעת את האישורים הנדרשים תוך פרק הזמן האמור.

זאת ועוד, נטען כי הנתבעים 3-4, סירבו אף הם לשתף פעולה עם עוז מאור, אשר בהתאם להסכם המכר- נכנסה לנעלי המוכר, בכל האמור באשר להסכם השיתוף, לא שלמו על חלקם בחובות שונים של המקרקעין וסירבו לחתום על בקשות לפיצולם.

5.
ביום 8/8/04, רשמה עיריית נס ציונה הערה על זכויותיו של המוכר בנכס בגין חובות שלא שולמו. זאת על אף, שעו"ד שפורן, יידע את העירייה בדבר העברת הזכויות בנכס לידי עוז מאור, כבר במועדים קודמים. בהמשך, הבטיח עו"ד שפורן לעו"ד בן דב כי יפעל תוך זמן קצר להסדרת החוב, אולם לטענת עוז מאור- לא קיים את הבטחתו ואף לא פעל להבטחת תשלום חובם של הנתבעים 3-4, לגביהם נטען כי פעל תוך ניגוד עניינים מאחר וייצג גם אותם באותה העת.
לטענת עוז מאור, לו היה עו"ד בן דב מודיע לה, טרם רכישת הנכס, כי על המקרקעין רובצים חובות, ספק אם הייתה ממשיכה בהליך הרכישה.

6.
ביוני 2005, החלה עוז מאור בתשלום תשלומי הארנונה השוטפים לעירייה. יחד עם זאת, משנוכחה לדעת כי אין בכוונת הנתבעים 1-4 לקיים את חלקם בהסכם המכר ובהסכם השיתוף, הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי, בה"פ 937/05. בתביעה ניתן

פסק דין
ביום 2/7/06, ועליו הוגש ערעור, אשר במועד הגשת התובענה המקורית - טרם נתברר.

7.
בעקבות פסק הדין, החלו הנתבעים 1-2 לשלם סכומים לרשויות מס שבח ולעירייה, אולם לא דאגו להסרת העיקול של העירייה ו/או בכל הליך אחר ואף נמנו מלהוון את הנכס במנהל
ולשלם את חובו של המוכר וחובם של הנתבעים 3-4.
כתוצאה מהנזקים שנגרמו לתובעת מן האמור לעיל, העמידה את סכום התביעה
על
1,250,000 ₪.

8.
ביום 2/6/08 הגישה עוז מאור תביעה לפירוק השיתוף לבית המשפט בראשון לציון, אשר בעקבותיה, הוחלט לעכב את ההליכים בתיק דנן 25/11/08 עד למתן ההכרעה ובמקביל, נתנה החלטת כב' בית המשפט העליון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
בהמשך, הגיעו עוז מאור והנתבע 1 להסכם פשרה ואילו התביעה כנגד הנתבע 7, נדחתה.

ביום 13/3/12 הגישה עוז מאור בקשה לתיקון כתב התביעה.

9.
טענות עוז מאור
כעולה מן הבקשה, ביום 23/6/11 ניתן

פסק דין
חלקי, אשר לפיו, עוז מאור הינה הבעלים של השטח אשר היה במחלוקת, ולפיכך, יש לתקן את כתב התביעה בהתאם. עוד נטען, כי לאחרונה טען הנתבע 3 טענה עובדתית חדשה- כי הסכם השיתוף שצורף להסכם המכר, איננו ההסכם אשר נחתם במקור, ולפיכך, יש לשנות את כתב התביעה בעניינם של עו"ד שפורן ועו"ד בן דב- אשר התרשלו בהכנת ההסכם. כן, טוענת עוז מאור כי עליה לעדכן את גובה הנזק, בגין תשלום למודדים ואנשי מקצוע שונים ולהוסיף סעד כספי בגין דמי השימוש בנכס.


10.
תגובת
המשיב 2- עו"ד שפורן
עו"ד שפורן עומד על כך כי משעוכבו ההליכים בתובענה, הרי שעילות התביעה כנגדו, ככל שהיו כאלה, התיישנו. עוד סבור המשיב 2 כי משעה שבתאריך 28/10/08, התיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה כנגד הנתבע 7, אשר התביעה נגדו נמחקה זה מכבר, הרי שאין בידיה לבקש כעת את תיקון כתב התביעה כנגדו. וביתר פרוט, משעה שכתב התביעה המתוקן שהוגש בנובמבר 2008, כלל תיקונים הנוגעים אף למשיב 2, וזאת מבלי שבית המשפט התיר תיקון זה במפורש, הרי שהמבקשת עשתה דין לעצמה. המשיב 2, מדגיש בתגובתו כי משדחה בית המשפט העליון בע"א 7880/06 את קביעותיו של בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע להתנהלותו, הרי שנשמטה הקרקע תחת התביעה המקורית כנגדו. לפיכך, קיימת משנה חומרה בתיקון כתב התביעה כנגדו והוספת טענות שונות, ללא היתר.

11.
תגובת המשיב 5- עו"ד בן דב
לשיטתו, על הבקשה לתיקון כתב התביעה להידחות משום שהתצהיר שצורף אליה הינו העתק מדויק של כתב התביעה. אף לגופם של דברים, טוען המשיב כי משעה שהשתהתה המבקשת בהגשת הבקשה, משך 9 חודשים ממועד מתן פסק הדין החלקי בבית המשפט בראשון לציון, איבדה את זכותה הדיונית להגשתה. הדבר מצטרף, אפוא, לשיהוי בו נקטה התובעת בהגשת התביעה בנוסחה המקורי, בסמוך להתיישנותה.

המשיב 5 אף מדגיש, כי ככל שיש בפסק הדין החלקי שניתן בבית המשפט בראשון לציון, כדי להביא לשינוי המצדיק את תיקון כתב התביעה, הרי שהדבר נוגע למשיבים 3-4 בלבד, ומשכך, אין להתיר את תיקון כתב התביעה כנגדו, כאשר מלוא היריעה בכל הנוגע לעילות התביעה כנגדו, נפרשה מול עיני התובעת, כבר בזמן הגשת התביעה המקורית ואילו מתן היתר לתיקון האמור, יאפשר לתובעת לערוך "מקצה שיפורים", כאשר לא לכך מכוון בית המשפט בהתירו את תיקון כתב התביעה.
משכך, ומשעה שהתובעת לא ביקשה את תיקון כתב התביעה כנגדו, כבר בשנת 2008, עת ביקשה את תיקון כתב התביעה כנגד הנתבע 7 ומשעה שברי כי לו היתה מוגשת תביעה חדשה תחת התיקון- היתה קמה למשיב טענת התיישנות, הרי שעל בית המשפט לדחות את בקשתה ולא להתיר את תיקון כתב התביעה כנגדו.

12.
תשובת המבקשת
משעה שההליכים בתובענה, עוכבו ביוזמת בית המשפט, ביום 25/11/08, ומשעה שהמבקשת ביקשה להמשיך ולעכב את התובענה עד לסיום ההליך אשר מתנהל בבית המשפט בראשון לציון,
הרי שדין טענות המשיבים, בדבר שיהוי או התיישנות העילות- להידחות.
לטענתה, הבקשה לתיקון כתב התביעה, הוגשה בגין התגבשותם של נזקים נוספים, אשר נתגלו למבקשת אך לאחרונה ואשר נובעים במישרין מפסק הדין החלקי בבית המשפט בראשון לציון ומטענה חדשה אשר הועלתה על ידי המשיב 3 ואשר לפיה הסכם השיתוף שצורף להסכם המכר, איננו הסכם השיתוף שנחתם בפועל בינו לבין המוכר. לפיכך, דין הטענה לפיה לא ברור מהו הטעם לעיתוי הגשת בקשת התיקון כעת- להידחות.
לשיטתה, התצהיר המצורף לבקשה ערוך כדין ותומך בעובדות אשר בגינן מבוקש תיקון כתב התביעה ומשכך, די בתצהיר האמור, כדי לתמוך בבקשה.

13.
לטענת המבקשת, ההכרעה בפסק הדין החלקי בבית המשפט בראשון לציון, נוגעת במישרין למשיב 5, באשר המחלוקת האמורה בעניין זה, נובעת, בין היתר, מרשלנותו בעריכת הסכם המכר ואי רישום הזכויות על שמה. עוד מצינת המבקשת, כי ככל שהסכם השיתוף שצורף להסכם המכר, אינו הסכם השיתוף המקורי שנחתם, הרי שיש בכך כדי להצביע על רשלנותו של המשיב 5 ולהתיר את תיקון כתב התביעה כנגדו.

באשר לטענות המשיב 2, נטען כי משלא הגיש בקשה למתן החלטה בבקשת התיקון הקודמת כנגדו, הרי שישן על זכויותיו הוא ומשכך, אינו יכול להעלות טענה זו כעת. כן, המשיב יוכל להעלות את טיעוניו ולהגיב למכלול הטענות אשר נטענו כנגדו, במסגרת כתב ההגנה המתוקן.

המשיבים 3-4 לא הביעו כל התנגדות לתיקון כתב התביעה.

14.
דיון
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי : "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת".

15.
גישתו של בית המשפט, בכל הנוגע לתיקון כתב התביעה הינה גישה ליברלית. זאת, מאחר ויש בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ובכך להביא לייעול ההליך המשפטי.
כך, בע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3), 214 (להלן: "פס"ד אגמון"), נקבע כי- "הלכה היא, כי בית המשפט לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידנו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990), 328). כן, אפשרו תיקון כתב התביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84, בע"מ 755, אמר על כך השופט חלימה, כי- 'לא יכולה להיות מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב המתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת על ידי פסיקת הוצאות."

16.
במקרה בו עסקינן, סבורני כי אין בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה בחודש מרץ 2012, כדי להוות שיהוי המאפשר את דחיית הבקשה, שכן המבקשת לא "ישנה על זכויותיה" וביכרה שלא להגיש את הבקשה מיד לאחר מתן פסק הדין החלקי, שכן לטעמה- היא, היה בכך כדי לסרבל ההליך. משהתקיים דיון בעניין והמשיבים הביעו התנגדותם להמשך עיכוב ההליכים בתיק וביקשו להביא לסיומו של ההליך, פעלה היא לצורך הגשת הבקשה, כאמור.

17.
הדבר נכון אף בכל האמור להתיישנותם של ההליכים כלפי מי מן המבקשים. יפים לעניין זה דברי כב' ביהמ"ש בפס"ד אגמון, בהם
נקבע כי- "אין זה ראוי, שבעל דין, אשר לא ישן על זכויותיו ואשר שמע להוראות בית המשפט בדבר דרכי התביעה, לא יורשה לתקן כתב תביעתו רק מן הטעם של התיישנות. שנית, בע"א 728/79 הנ"ל בע"מ 132, נקבע- 'כי די בייחוס היולי, בלתי מלא ובלתי מפורט של העובדות בכתה התביעה המקורי, לנתבע, כדי להניח נדבך שניתן לבנות עליו בקשת תיקון, אם בתקופת הביניים עברה תקופת ההתיישנות." וכן ראה לעניין זה רע"א 2345/98 ס' דנגור ואח'
נ' לבנה ואח'
, פ"ד נב(3), 427- "אף אין לזקוף לחובתם של המבקשים את הזמן הרב שחלף בין מועד הגשת התובענה, לבין מועד הגשת הבקשה לתיקון, שכן זו הוגשה מיד לאחר שנתגבש באופן סופי נזקם של המבקשים. יתר- על- כן, הבקשה הראשונה לתיקון הוגשה בטרם החל קדם המשפט, וכידוע עבירת הזמן, כשהיא לעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי[6], בע"מ 353-354)".

18.
בתביעה אשר בפני
,
הוגשה הבקשה, לאחר שנתקבלה הכרעת בית המשפט בראשון לציון, אשר משפיעה באופן ישיר על התובענה שבפני
ואשר הביאה להתגבשותו של נזק נוסף- נזק שלא נמנה עם הנזקים שפורטו בכתב התביעה המקורי.
זאת ועוד, משהעלה המשיב 3 טענה עובדתית כנגד הסכם השיתוף אשר צורף להסכם המכר, עניין המהווה עובדה אשר לא היתה בידיעת התובעת ולא יכולה הייתה לגלותה, הרי שהדבר מקים את תיקון עילת התביעה כנגד המשיבים 2 ו-5, אשר היו באי כוחם של הצדדים להסכם המכר.

19.
באשר לתצהיר אשר צורף לבקשה- טוב הייתה עושה המבקשת לו הייתה מצרפת לבקשתה תצהיר מפורט, אשר אינו חוזר על האמור בבקשת התיקון כלשונה. יחד עם זאת, משעה שנסיבות תיקון כתב התביעה נובעות במישרין מקיומה של החלטה שיפוטית, אשר יש בה כדי לשנות את גדרי המחלוקת, איני מוצאת בכך פגם העולה כדי דחיית הבקשה.

משכך, הריני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש.
הוצאות כוללות בסך 3,000 ₪ יחולו על פי התוצאות, על המבקשת או על המשיבים שהתנגדו לבקשה.





ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ג, 13 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 62122/07 עוז - מאור מחקר ופתוח בע"מ נ' שמעון נדל, משה שפורן, יאן ליבין בלנק ואח' (פורסם ב-ֽ 13/12/2012)