פסקי דין על אבנר טוניק | פסקי דין על וועדה מקומית לתכנון ובניה "שמעונים"

339/05 חעמ     10/12/2012




חעמ 339/05 אבנר טוניק נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה "שמעונים"








בית משפט השלום בבאר שבע



חע"מ 339-05 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים נ' טוניק

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
יואב עטר


המבקש

אבנר טוניק


ע"י ב"כ עו"ד אבני גלעד


נגד


המשיבה

וועדה מקומית לתכנון ובניה "שמעונים"
ע"י ב"כ עו"ד חיותה רובינשטיין


החלטה


בפני
בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה עד ליום 31.12.2013.

צו ההריסה נשוא הבקשה הוצא ביום 21.3.2007, על פי החלטת כב' השופט אקסלרד בתיק עמ"ק 339/05 שם הורשע המבקש בביצוע עבירות של
בנייה ושימוש ללא היתר, לפי סעיפים 145(א) ו – 204 (א) לחוק התכנון והבניה, בגין בניית 11 מבנים ועבודות תשתית ביניהם, בין השנים 2002 עד 2005.

בגזר הדין שניתן באותו תיק, ובמסגרתו ניתן צו ההריסה, חוייב הנאשם לשלם קנס בסך 200,000 ש"ח, חוייב לחתום על התחייבות על סך 200,000 ש"ח, ומועד ביצוע צו ההריסה נדחה.

על גזר הדין דלעיל הוגש ערעור (ע"פ 4192/07). ב

פסק דין
מיום 16.9.2007, דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ברקאי) את ערעורו של המבקש, תוך שציין, בין השאר, כי לנוכח הליכי הסדרת הבנייה שנקט המבקש מצא לנכון להפחית את סכום הקנס ל 150,000 ש"ח. צו ההריסה נותר על כנו.


מאז ועד היום לא בוצע צו ההריסה והמבנים נשוא ההליכים דלעיל, נותרו על כנם. מועד כניסתו של צו ההריסה לתוקף נדחה מעת לעת, תוך שפרק זמן לא קצר היה צו ההריסה תקף ולא בוצע, והנאשם אף נדון בגין הפרתו. מאוחר יותר, על פי החלטותיי מיום 6.3.2012 ו - 27.6.2012 ניתנו ארכות נוספות
לביצוע צו ההריסה.

כנטען בבקשה, המבקש הינו נשוי ואב ל – 12 ילדים, המפעיל במושב תפרח ישיבה בשם "נחת רוח" אשר במסגרתה הוקמו המבנים נשוא הבקשה. פעולותיו של המבקש הינן התנדבותיות בתחום לימודי הרוח והיהדות ואינן נעשות למטרות רווח, ותוך רצון וניסיון לתרום לציבור, לפעול לקרוב לבבות ולשיקום עבריינים.

ב"כ המבקש ציין בבקשה, כי מאז ההחלטות הקודמות בעניין זה, חלה התפתחות במצב התכנוני והתוכנית שהוגשה קיבלה אישור עקרוני ראשוני ממנהל מקרקעי ישראל. לטענת ב"כ המבקש, המבקש פעל נמרצות אל מול הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, קויימה פגישה מקדימה עם יו"ר הוועדה אשר אמר כי קיימת היתכנות לאישור התוכנית, וכי חל עיכוב הנובע מהתנהלות וועד המושב.

לטענת ב"כ המבקש בשל המצב הביטחוני ששרר באזור הדרום בעת האחרונה חל עיכוב נוסף בהתקדמות ההליך התכנוני. ב"כ המבקש הדגיש, כי נוכח אופי הפעילות המתבצע במבנים, רבה התועלת לציבור בהמשך פעילותם על פני הריסתם. ב"כ המבקש הדגיש, כי: "העיכוב בביצוע הפעולות הנחוצות לקבלת היתר למבקש לא תלוי במבקש אלא הוא עומד לפתחן של רשויות התכנון אשר טרם השלימו את פעולות התכנון בשטח זה".

ב"כ המבקש הדגיש כי מגמות התכנון ארוכות הטווח באזור נוטות לכיוון התרת קיומם של המבנים לצורך קיומו של המוסד החינוכי הפועל בהם.

ב"כ המבקש צרף לבקשה סיכום דיון שנערך באגף החקלאי במנהל מקרקעי ישראל ביום 26.6.2012, מסמך
מאת יו"ר וועד ההנהלה של האגודה השיתופית של המושב, בה צוין כי האגודה מוכנה לשקול ולהמליץ הקצאת שטח לטובת המוסד החינוכי, ואף מפורטת במסמך זה הסיבה לשיהוי עד עתה, מבחינת וועד המושב.

ב"כ המבקש אף צירף מסמך של האדריכלית קרן סלינס, בה צוין, בין השאר
כי מבצע "עמוד ענן" גרם לשיהוי ביצוע עבודות המדידה בשטח.

לבקשה צורף תצהיר של מר ארי אסף שפיר, העוסק בתכנון עירוני ואזורי, ואשר נטען בו כי הוא מקדם ומתאם את הסדרת הבניה, תוך שפרט בתצהיר שתי חלופות תכנוניות רלוונטיות.

המשיבה בתגובתה הודיעה כי היא מתנגדת נמרצות לכל ארכה נוספת.
לטענת המשיבה לא חלה כל התפתחות בהליך התכנוני והבקשה הינה ניסיון שווא להוכיח אחרת.
לטענת המשיבה עמדת מוסדות התכנון, היא עקבית לפיה לא ניתן למסד את המבנים הקיימים, וכי האינטרס
הציבורי מחייב את ביצוע צו ההריסה.

דיון

סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 [תיקון אחרון: 28/03/11]. קובע:

"מועד לביצוע הצו [תיקון: תשנ"ה]
בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן".

מן הצרופות לבקשה, עולה כי רשויות התכנון עד היום לא סתמו את הגולל על בקשת המבקש, ולא שללו את האפשרות כי יתאפשר פתרון תכנוני.

מצרופותיה של הבקשה עולה, כי יש אפשרות ולו חלקית כי אכן יוסדר מעמדם של המבנים, או למצער, תינתן אפשרות להעתיק את המוסד החינוכי אותו הם משמשים לחלקה אחרת. כשמדובר במבנים המשמשים למטרות ציבוריות, ואשר יש אפשרות שדחיית הריסתם (באם לא יוכשרו) עד לאחר שייבנו המבנים העתידים להחליפם, כחוק, בחלקה סמוכה או במקום אחר במושב, עולה השאלה האם האינטרס הציבורי ייפגע יותר מהותרת המפגע בדמות מבנים שדינם להיהרס על כנם, גם אם באופן זמני, או שמא ייקוב הדין את ההר, ויש להורות על הריסתם לאלתר, תוך סגירת המוסד החינוכי אותו הם משמשים עד לבניית המבנים החוקיים תחתם ובלבד שאכן עסקינן במצב ארעי, קצר טווח, בלבד.

מצב הדברים כיום הוא, כי גם אם ההליך התכנוני אינו צפוי להסתיים בתוך חודשים ספורים, הרי שבעתיד הנגלה לעין אכן תינתן תשובה האם יוחל בבניית מקום חליפי למוסד החינוכי בתוך המושב, ואם כן, אזי סבורני כי הרע שבהותרת מבנים לא חוקיים על תילם באופן זמני, ולטווח קצר, הינו הרע במיעוטו ביחס לאפשרות של סגירת המוסד החינוכי, הפצת תלמידיו לכל עבר, עד לסיום בניית המקום החליפי, ככל שכך אכן יקרה ודוק:

"תופעה תדירה היא שבית-משפט נותן ארכה לביצועו של צו הריסה מקום שעבריין -הבנייה יכול שיזכה בהיתר בנייה, ואולם לא רק כך ניתנת ארכה לעבריין -בנייה... ...צו הריסה כי יבוצע, יביא הביצוע לתוצאה שאינה הפיכה. מסקנה נדרשת מכאן היא, כי נכון וראוי לפרש את החוק על דרך הענקת שיקול דעת רחב ועמוק לבית-משפט, ולו כדי למנוע בנסיבות אלו ואחרות תוצאות קשות ובלתי צודקות. אם, למשל, יש סיכוי כי המיבנה יזכה בהכשר תוך זמן קצר, מה צדק ומה טעם יש בפירוש המצמצם את סמכותו של בית-המשפט? וכי נאמר
pereat

mundus ,fiat iustitia
(ייעשה צדק וייחרב העולם)? או:
dura lex - sed lex
(קשה הוא החוק, אך חוק הוא)? וכי נאמר, בלשוננו-שלנו: ייקוב הדין את ההר?"

"(רע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "אונו", פ"ד נו(3), 49 , 58-59 (2002))

למעשה, גם בדיון בפני
, במסגרת בקשה קודמת, לא שלל ב"כ המשיבה את האפשרות כי אכן המוסד החינוכי יפעל במושב תפרח במבנים אחרים שיוקמו בהיתר, תחת המבנים נשוא בקשה זו: "עמדת הוועדה היא נחרצת וברורה, אין ולא ניתן לאשר את קיום המבנים נשוא הבקשה במיקומם כיום דין המבנים להיהרס ויש להקימם מחדש במקום אחר שאינו חלקות א'... ".(ההדגשות שלי י.ע). במצב דברים שכזה, גם אם ברור שלמבנים נשוא הצו, עצמם, אין כל אופק תכנוני ודינם להיהרס, השאלה היא האם לא ראוי להשהות את הריסתם עד לבניית המבנים החילופיים, ככל שאכן אלו יאושרו ובכך תימנע התוצאה של השבתת המוסד החינוכי
עד לסיום בנייתם של המבנים החילופיים, כדין, במיקום החלופי.

אין באמור, בכדי להביע עמדה בדבר הסוגיה העומדת בפני
רשויות התכנון, אודות הקמת המבנים במקום חלופי (חלקה אחרת) או בדבר הסיכוי להכשרת המבנים הקיימים, ואולם, משקיימת אפשרות כזו כרגע, ראוי להשהות את ההריסה עד לסיום הבירור התכנוני בעניין זה. יחד עם זאת, נוכח העובדה , שכאמור,
עסקינן בתהליך מורכב, ראוי לבחון את התפתחות ההליך התכנוני ואת מאמצי המבקש ופעולותיו באופן הדוק, ולכן אני נעתר לבקשה ומאריך מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 31.12.13.


ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ג, 10 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









חעמ בית משפט שלום 339/05 אבנר טוניק נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה "שמעונים" (פורסם ב-ֽ 10/12/2012)