פסקי דין על ליאור להט | פסקי דין על הדס סבוראי | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

16433-03/12 תאמ     16/12/2012




תאמ 16433-03/12 ליאור להט נ' הדס סבוראי, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בראשון לציון



תא"מ 16433-03-12 להט נ' סבוראי ואח'







בפני

כב' השופט
איל באומגרט


התובע

ליאור להט
ע"י ב"כ עוה"ד חזמה



נגד


נתבעים

1.הדס סבוראי
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד קורן




פסק דין



1.
לפני תביעה כספית על סך 2,934 ₪, בגין נזקי רכוש שלטענת התובע נגרמו לרכבו בגין נהיגה רשלנית של הנתבעת 1
(להלן:"הנתבעת").

2.
התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ועל פי תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 פסק הדין הינו תמציתי תוך התייחסות לעיקרי טענות הצדדים.

3.
כעולה מכתב התביעה, התובע הינו הבעלים של הרכב הנפגע, רכב מסוג סובארו (להלן:"הרכב הנפגע"). עוד עולה מכתב התביעה כי הנתבעת הייתה הבעלים והנהגת של רכב היונדאי (להלן:"הרכב הפוגע"), והנתבעת 2 הייתה חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח כנגד נזקי צד שלישי במועדים הרלוונטיים.

4.
לטענת התובע, וכעולה מכתבי הטענות, התאונה (להלן:"התאונה") התרחשה ביום 26.10.11 עת נסע הרכב הנפגע בכיכר בקרית עקרון במטרה להיכנס לחניית קופת החולים, אז יצא הרכב הפוגע מהחנייה ופגע ברכב הנפגע. עוד הוסיף ב"כ התובע, כי מייד לאחר התאונה, עת החליפו הנהגים פרטיהם הודתה הנתבעת 1 בחבותה ואף חתמה על כך.

5.
לעומתו, טוענות הנתבעות, כי התאונה אירעה עת יצא הרכב הפוגע ממקום חניה וזאת לאחר שהנתבעת הסתכלה לצדדים, לפתע הגיח הרכב הנפגע, בחוסר זהירות, כאשר הוא סוטה לנתיב נסיעת הרכב הפוגע במטרה להיכנס למקום החניה ובכך פגע ברכב הפוגע.

6.
כעולה מעדויות הנהגים ומצירוף התמונות, הפגיעה ברכב הנפגע הייתה בחלק האחורי הימני.

7.
מטעם התובע העיד התובע עצמו. בעדותו העיד כי בבואו להיכנס לחניית קופת החולים, עת עמד לפנות, פגע הרכב הפוגע ברכבו בפגוש האחורי ובכנף. עוד העיד התובע כי לאחר התאונה שוחח טלפונית עם בן הנתבעת והלה הסכים לשלם 200 ₪ בעבור תיקון הרכב.

8.
מטעם הנתבעות העידו הנתבעת ובנה. עדותה של הנתבעת לא הייתה רציפה ואחידה. בתחילה אמרה כי הייתה בעמידה אך לאחר מכן אמרה כי "אולי שחררתי את הרגל מהברקס". בהמשך הוסיפה ואמרה כי לא חתמה לאף אחד שום דבר אך משהוצגה לה חתימתה על גבי המסמך בו מודה היא בחבותה בתאונה אמרה כי "יכול להיות שזו החתימה שלי" ולבסוף אף אישרה אותה.

9.
בן הנתבעת הכחיש בעדותו כי הציע לשלם לתובע 200 ₪ בעבור תיקון הנזק אך הודה כי הציע לשלם 600 ₪ באם תוצא חשבונית על שמו בעבור תיקון הרכב. לעניין זה אקדים ואומר כי לא רובצת לפתחו של התובע הטוען כי נגרם לו נזק, החובה לתקן את הנזק בפועל
וכי לא היה מקום להתנות את קבלת התשלום בעבור הנזק בתיקונו בפועל.

10.
בהודעה על תאונה לחברת הביטוח נכתבו מפי התובע הדברים הבאים: "תוך כדי נסיעה בכיכר רכב צד ג' שיצא מצדי הימני מחניה של קופת חולים לא ראה אותי ופגע ברכבי..." אולם, בעדותו בבית המשפט השיב התובע לשאלת ב"כ הנתבעים כי "אתה נסעת לא עמדת" ענה התובע "עמדתי במהירות של 0 קמ"ש. אני לא נסעתי אם כתבתי בהודעה שנסעתי אז כתבתי דברים לא מדויקים". לעניין זה מקובלת עלי יותר הודעתו של התובע לחברת הביטוח בהיותה ספונטאנית.

11.
לאחר שבית המשפט שמע את הצדדים, עיין בתמונות שהוגשו על ידי התובע, והזהיר עצמו שעסקינן בעדות יחיד של בעלי דין המעוניינים בתוצאות ההליך, המסקנה היא כי שני הנהגים נסעו בעת התאונה אולם מרבית האשם רובץ לפתחה של הנתבעת שכן היא זו היוצאת מחניה.

12.
בענייננו, עדותו של התובע הייתה מהימנה על בית המשפט, יתרה מכך, עדותה של הנתבעת אשר אמרה כי "אולי נגעתי בו לא יותר" וטופס ההודעה שבו הודתה הנתבעת בחבותה בתאונה מלמדים כי גרסת התובע היא הנכונה, בעיקרה.

13.
אולם במקרה דנן, נראה כי לא נכון יהא לחייב את הנתבעות במלוא נזקיו של התובע. הטעם לכך הינו כי גם על הנהג הרכב הנפגע היה לנהוג בזהירות עת רצונו להיכנס למקום חנייה אשר רכב חונה מנסה לצאת ממנו.

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון שנקבעו בע"א 553/73, אליהו נ' חנחן ואח', פ"ד כט(2), 341 :
"נקבע כי זכות קדימה כזאת אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, וכדברי השופט גויטיין (שם, בע' 1257) אין להשתמש בה "בעיניים עצומות". "נהג, על-אף היותו בעל זכות דרך, צריך להיות ער לנעשה בכביש".

14.
בענייננו, נכנס נהג הרכב הפוגע לכיכר על אף שלא היה ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו
ללא הפרעה וזאת למרות שזכות קדימה התירה את הכניסה לחניה. על פי כן מוחלט בזאת להשית על התובע אשם תורם בשיעור של 30% בשל רשלנותו.

15.
נזקי התובע כפי שהוערכו על ידי חוות דעת שמאי

– באשר לנזקי התובע הרי שהוגשה חוו"ד שמאי מטעמו. השמאי מטעם התובע העריך את נזקיו בסך כולל של 2459.2 ₪. לא הוגשה כל חוו"ד נגדית ואף לא התבקשה חקירת השמאי. על כן, בהיעדר ראיות לסתור, מתקבלת חוו"ד השמאי מטעם התובע להוכחת נזקיו. מסכום זה יש לקזז אשם בשיעור של 30%, כלומר על הנתבע לשלם לתובע סך של 1746 ₪.

16.
שכ"ט השמאי

- התובע שילם לשמאי שכ"ט בשיעור של 464 ₪. לטעמי זהו שכ"ט סביר לבדיקת הנזקים נשוא התביעה. לפיכך ישלם הנתבע לתובעת בגין ראש נזק זה סך של 464 ₪ בניכוי של 30% רשלנות תורמת, שהם 325 ₪.

17.
כעולה מן המקובץ, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 2071 ₪. עוד יש לפסוק לתובע אגרת בית משפט בסך 365 ₪ והוצאות שכ"ט עוד בסך של 1,200 ₪ כולל מע"מ. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד לתשלום בפועל.


המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים בדואר.



ניתן היום,
ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 16433-03/12 ליאור להט נ' הדס סבוראי, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/12/2012)