פסקי דין על וידה חיה אלאלוף | פסקי דין על מועצה מקומית תל מונד

13739-05/11 תצ     20/12/2012




תצ 13739-05/11 וידה חיה אלאלוף נ' מועצה מקומית תל מונד








בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



ת"צ 13739-05-11 אלאלוף נ' מועצה מקומית תל מונד

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
מיכל נד"ב


המבקשת:

וידה חיה אלאלוף


נגד


המשיבה:

מועצה מקומית תל מונד



החלטה
1.
המבקשת הגישה ביום 8.5.11 תובענה ייצוגית שעניינה גבייה שלא כדין של אגרת שמירה על ידי המשיבה.
2.
ביום 21.8.11 הגישה המשיבה תשובה לבקשת האישור. המבקשת מצדה הגישה תשובה לתשובה ב-27.9.11.
3.
ביום 5.12.11 הגישה המשיבה הודעה ובקשה ועתרה לדחיית הבקשה לאישור התובענה. המשיבה נימקה את בקשתה לדחיית הבקשה בכך שהבקשה הוגשה ביום 8.5.11 בעוד התיקון לפקודת העיריות [נוסח חדש] (שבחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), תשע"א-2001 (להלן: "הוראת השעה")), התיר גביית אגרת שמירה במתכונת הנוכחית החל מ-4.4.11 שעל כן מאותו מועד
נגבית אגרת השמירה כדין על פי הוראת השעה (להלן:"הודעת החדילה").
4.
המשיבה טענה כי על פי ההלכה שנפסקה ברע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין (13.2.11) (להלן: "

פסק דין
טיומקין") הרי שהוראת חוק חדשה שהכשירה גבייה שנעשתה שלא כדין, יש בה משום חדילה ואין לאשר תביעת השבה נגד רשות בתובענה ייצוגית בנסיבות אלה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").
5.
ביום 6.3.12, בתשובה להודעת החדילה של המשיבה, טענה המבקשת כי בכתב התשובה לבקשת האישור לא נטענה טענה לחדילה ועל כן אין לקבל את הודעת החדילה באיחור שבו ניתנה. כמו כן נטען, כי המשיבה לא הוכיחה חדילה מגביית חובות שהוטלו בגין התקופה שקדמה ליום פרסום הוראת השעה (להלן: "חובות עבר"). את תגובת המבקשת שלחתי לתשובה של המשיבה והפניתי גם להחלטתי בת"צ (מח'-מרכז) 10192-02-11 מרגלית נ' מועצה מקומית קדימה צורן

(21.3.12) (

להלן
:

"עניין מרגלית
")

. המשיבה אישרה כי בעניין מרגלית נקבע שבמקרה של חדילה סטטוטורית בהתאם ל

פסק דין
טיומקין, על הרשות לחדול מגבייה של חובות שנוצרו לפני החדילה. המשיבה הודיעה שהיא מקבלת את עמדת בית המשפט בעניין מרגלית, לעניין גביית חובות עבר על פי הדין שהיה קיים קודם לחקיקת הוראת החוק שהכשירה את הגבייה השנויה במחלוקת.
6.
ביום 16.4.12 ניתנה החלטתי כי "ככל והמשיבה חדלה מגבייתם של 'חובות עבר', תגיש תצהיר מטעמה לתמיכה בכך...".
7.
ביום 24.4.12 הגישה המשיבה תצהיר של גזברית המועצה שרה חיים, לפיו היא מאשרת כי לאחר בדיקה ובחינה של חיובי הארנונה ואגרת השמירה במועצה, נמצא כי החל מיום 4.4.11 לא גבתה המועצה חובות שלא שולמו בגין אגרת שמירה לתקופה שקדמה למועד זה. עוד ציינה הגזברית כי שיעור הגבייה של ארנונה ואגרת שמירה במועצה עומד על יותר מ-95% ועל כן חובות העבר הם בסכום נמוך.
8.
ביום 1.5.12
הגישה המבקשת תגובתה לתצהיר וטענה כי חובות העבר לא נמחקו ועודם עומדים לגבייה, וזאת מספר רב של חודשים לאחר יום 4.4.11. על כן טענה המבקשת כי אין לקבל את הודעת החדילה.
9.
המשיבה בתגובה טענה כי הסכימה להפסקת גביית חובות העבר. עוד טענה כי מחיקת חובות מרישומי המועצה אינה מהלך חד צדדי ועל המועצה לקבל אישור של משרד הפנים, בהתאם לנוהל מחיקת חובות שחל על הרשות.
10.
נוכח המחלוקת בין הצדדים נקבע דיון לשם חקירת המצהירה מטעם המועצה.
11.
בדיון שהתקיים ביום 19.12.12 נחקרה גזברית המועצה והעידה, בין השאר כך: המועצה חדלה מגביית אגרות שמירה עבור התקופה שלפני 4.4.11 (פרו' עמ' 9 ש' 21) ואולם - החוב לא נמחק מן הספרים (פרו' עמ' 9 ש' 24); מחיקת חובות אפשרית רק באישור המועצה ומשרד הפנים ואלה עדיין לא ניתנו (פרו' עמ' 10 ש' 1); המועצה לא ביצעה הליכי גבייה מינהליים בגין חובות אגרת השמירה מלפני 4.4.11 (פרו' עמ' 10 ש' 6); התראות מהמערכת כמו מכתבי דרישה ועיקולים יוצאות על כל החובות שיש לתושב (פרו' עמ' 10 ש' 8).
12.
כשנשאלה העדה אם כאשר תושב בא לשלם את כל החובות כולל אגרת שמירה, האם גובים ממנו את כל החוב, השיבה: "על התקופה הספציפית אני מניחה שלא" (פרו' עמ' 10 ש' 11- 13); הדוחות הכספיים של הרשות מצביעים על כך שאין גבייה עבור התקופה שלפני 4.4.11 (פרו' עמ' 10 ש' 14); לעדה הוצגו מסמכים לגבי החייב ברדוגו. העדה טענה כי ברדוגו לא שילם עבור אגרת שמירה (פרו' עמ' 10 ש' 26-25); העדה אישרה כי במסמך במ/2 "מצב חשבון", של ברדוגו סימון ואילנה, רשום חיוב בגין אגרות שמירה בסכום של 7,901 ש"ח (פרו' עמ' 10 ש' 31); העדה אישרה כי יתרת הפתיחה קודמת ליום 1.1.11 (פרו' עמ' 11 ש' 3); העדה אישרה כי החוב הכולל של משפחת ברדוגו נכון ל-17.8.11 בסכום של 44,023 ש"ח כולל חוב אגרת שמירה בסכום של 7,901 ש"ח (פרו' עמ' 11 ש' 14-12); העדה אישרה כי היא חתומה על במ/3 - תעודה לתפיסת מיטלטלין אצל החייב ברדוגו (פרו' עמ' 11 ש' 17); היא אישרה את סכום החוב בפיגור, המצוין במסמך, ואישרה כי הסכום כולל את כלל החובות (פרו' עמ' 12 ש' 12); העדה טענה שהסדר התשלומים שנעשה עם ברדוגו, נעשה בגין הארנונה בלבד והיא טענה שהדבר עולה מבמ/2 (פרו' עמ' 12 ש' 28); העדה אישרה שהרישום בעיקול במ/3 נעשה עבור כל החובות כולל חובות אגרת שמירה שכן המערכת מוציאה אוטומטית את כל החיובים ביחד (פרו' עמ' 12 ש' 32-31).
דיון
13.
בת"צ (מח'-מרכז) 27755-06-11 אדרי נ' המועצה המקומית שוהם (13.11.11) (להלן: "עניין אדרי") נדרשתי לשאלה אם רשאית רשות שהודיעה על חדילה לפי סעיף 9 בחוק, להמשיך ולגבות "חובות", בגין התשלום שבעטיו הודיעה על חדילה, שהתגבשו לפני הודעת החדילה. באותו עניין קבעתי כי:
"לשון החוק בענייננו ברורה, ופרשנות המשיבה אינה נראית לי. לשון החוק מדברת בחדילה מגביה ולא בחדילה מהשתת תשלומים. על כן אני סבורה כי יש לקרוא את הוראת סעיף 9 כמחייבת חדילה מגבייה מכל סוג של התשלום נושא הודעת החדילה.
...
נראה לי כי לשון החוק שנוקטת לשון חדילה מהגבייה משמעותה חדילה מוחלטת מגביית התשלום, נושא הודעת החדילה, גם ממי שטרם שילמו"
(
שם,

בפסקה 18).
14.
נוכח מסקנתי שם הרי שהודעת חדילה שאינה כוללת חדילה מגביית חובות עבר שטרם שולמו, אינה חדילה על פי סעיף 9 בחוק.
15.
בעניין מרגלית טענה המשיבה גם כן לחדילה סטטוטורית עקב הוראת השעה מיום 4.4.11 והוסיפה וטענה, כי בחדילה כזו, שאין בה הודאה של הרשות בכך שהגביה לא הייתה כדין, פטורה הרשות מהחובה לחדול גם מגביית חובות עבר, וזאת למרות פסק הדין בעניין אדרי. בעניין מרגלית קבעתי כי:

"... קביעותיי בעניין אדרי יפות גם לענייננו, ואסביר. במקרה הרגיל, כפי שקבעתי בעניין אדרי, מהווה הודעת חדילה גם הודאת של הרשות בכך שהגבייה לא הייתה כדין, והיא אינה רשאית לאחוז בחבל משני קצותיו ולטעון שחרף החדילה, הגבייה הייתה חוקית. על כן קבעתי כי גם זה טעם לפרשנות 'החדילה' כפי שהובאה בעניין אדרי.

עם זאת, מקום שאין הודעת חדילה והחדילה מקורה בשינוי חקיקה או סיבה אחרת כלשהי, אני סבורה כי ככל שמבקשת הרשות ליהנות מהפריבילגיה שבסעיף 9 בחוק, עליה לחדול גם כן מגביית חובות עבר, שאם לא כן, לא תתקבל הודעת החדילה והבקשה תישמע לשם בירור חוקיות הגבייה, נושא התובענה, שקדמה לשינוי החקיקה.
כפי שקבעתי בעניין אדרי, חדילה משמעותה חדילה מוחלטת מגביית התשלום, נושא הודעת החדילה, גם ממי שטרם שילמו חובות שנוצרו עובר לחדילה. לטעמי פרשנות זו מתחייבת מלשון החוק כפי שפרטתי בעניין אדרי, ומתכליתו, שהיא בין היתר – אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו. ואולם יש לפרשנות זו גם טעם נוסף שבהגיון. ככל שממשיכה המשיבה לגבות חובות עבר ממי שטרם שילמו את חובם על פי 'הדין' הקודם, השנוי במחלוקת, היא ממשיכה 'לייצר' חברים נוספים לקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית, שלגביה ניתנה הודעת חדילה. זאת, מכיוון שמרגע שישולמו אותם חובות עבר, תתגבש למשלמים תביעת השבה באותה עילה בגינה הוגשה התובענה הייצוגית ולגבי אותם תשלומים שהרשות חדלה לכאורה מגבייתם. נראה לי כי אין זה מתקבל על הדעת שהמשיבה תצהיר על חדילה ועם זאת תמשיך לייצר עילות תביעה לחברים חדשים, על פי אותה עילה נושא התובענה"

(ההדגשה במקור) (שם, בפסקה 11).

16.
ולענייננו, כאמור המשיבה אינה חולקת על ההלכות הנ"ל, אלא שהיא טוענת כי אכן חדלה כנדרש שעל כן יש לדחות את בקשת האישור.
17.
לאחר ששמעתי את חקירת גזברית המשיבה, לא שוכנעתי במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי כי המשיבה אכן חדלה מגביית חובות עבר.
18.
הגזברית השיבה לשאלת בית המשפט כי היא מניחה שהמשיבה אינה גובה חובות עבר בגין אגרת שמירה וכי זו הנחייה של מחלקת הגבייה (פר' עמ' 10 ש' 13). עם זאת אין מחלוקת, כי החובות מוסיפים להצטבר לתושבים שלא שילמו אותם. מבמ/2 עולה כי חוב של תושב, שנצבר, כולל גם חוב בגין אגרת שמירה בגין תקופות שקדמו להוראת השעה, קרי – 4.4.11. מבמ/3 עולה כי ננקטים הליכי תפיסה לגבי חייבים שחובם כולל חובות בגין אגרת שמירה כאמור.
19.
"הנחת" הגזברית כי החובות לא נגבים לא די בה ואין היא אלא הנחה. ההנחיה הנטענת שניתנה למחלקת הגבייה, לטענת הגזברית, לא הוצגה במסגרת התצהיר ונותרה בגדר טענה בעלמא. המסמכים שהוצגו כמפורט לעיל, מעידים על דרישות חוב שכוללות את חובות העבר נושא הדיון, כמו גם על נקיטת אמצעי אכיפה בגין חובות אלה. בכל אלה יש כדי להצביע כי המשיבה לא חדלה מגביית חובות העבר. לא מצאתי כי יש בעובדה שהמשיבה טוענת שאחוזי הגבייה שלה גבוהים ביותר כדי לשנות, שכן ככל שיש לתושבים כמו ברדוגו חובות בגין אגרת השמירה נושא התביעה והם נגבים, הרי שאין חדילה.
סוף דבר
20.
על כן אני קובעת כי המשיבה לא חדלה מגבייה כנדרש בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, ועל כן הודעת החדילה שלה, נדחית.


ניתנה היום, ז' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









תצ בית משפט לעניינים מנהליים 13739-05/11 וידה חיה אלאלוף נ' מועצה מקומית תל מונד (פורסם ב-ֽ 20/12/2012)