פסקי דין על מנחם פרידמן

4123/09 פ     20/12/2012




פ 4123/09 מדינת ישראל נ' מנחם פרידמן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"פ 4123-09 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' פרידמן ואח'

20.12.12


בפני
כב' השופטת יהודית אמסטרדם

בענין:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד טוני גולדנברג
ועו"ד לילך כץ
המאשימה



נ ג ד


מנחם פרידמן

ע"י ב"כ עו"ד משה ישראל




הנאשם


החלטה

1.
בפני
בקשה מטעם ב"כ המאשימה כי ביהמ"ש יתיר זימון עדי הזמה בתיק דנן עפ"י סעיף 165 לחסד"פ [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, שכן לדבריה, זימון העדים המבוקש יסייע להכריע בשאלות שהתביעה לא יכלה הייתה לצפותן מראש, באשר הן התעוררו רק במהלך עדות הנאשם.

ב"כ המאשימה מבקשת לזמן כעדי הזמה שבעה עדים: אלי קצב ; רונית רינדר ; יוסי הורוביץ ; משה סעד ; גאלה - מנהלת סניף היקב של בנק לאומי ; בוריס רדשבסקי
ויעל בלום, וזאת מהנימוקים הבאים:

2.
לטענת ב"כ המאשימה, רק במהלך עדות הנאשם בביהמ"ש הוא הזכיר לראשונה את שמות הלווים להם הוא נתן אשראי, בנסיבות הדומות, כך לטענתו,
למתן האשראי ללווים המוזכרים בכתב האישום בתיק דנן.

בעקבות עדותו זו של הנאשם הוגשו בהסכמה תיקי ההלוואות של הלווים ששמם הוזכר כאמור, ע"י הנאשם.

ב"כ המאשימה עותרת לביהמ"ש לזמן את קצין האשראי, העד אלי קצב כעד הזמה על-מנת שיתייחס למסמכים המצויים בתיקי הלווים, ויסביר לביהמ"ש מונחים בלתי ברורים המצויים במסמכים אלו.

ב"כ הנאשם התנגד לזימון עדי ההזמה: אלי קצב, רונית רינדר ויוסי הורוביץ, בציינו, כי מרבית סעיפי הבקשה אינם תורמים לבירור והכרעה בשאלה המרכזית שבתיק, ומדובר ב"מקצה שיפורים" שהתביעה מבקשת לעשות, שהרי ההגנה טוענת מתחילת ההליך הפלילי שהיא זקוקה להצהרות העושר שהיו בכספת האישית של הנאשם כדי להוכיח שהוא נהג במקרים נשוא כתב האישום כפי שנהג מאז ומעולם.
עוד לטענתו, לו הייתה התביעה פועלת כבקשת הנאשם – היו כבר בידה כל התיקים בראשית ההליך הפלילי, ומשלא עשתה כן - אין לה אלא להלין על עצמה.

ב"כ הנאשם הביע הסכמה לעמדת המאשימה בעניין חשבונו של מר גבי מגנזי, וזאת לטענתו, על-מנת לייתר את עדותו של אלי קצב (ראו: סעיף 15 לתגובת ב"כ הנאשם).

3.
דומני, שאין מחלוקת כי לגבי חלק מהלקוחות שתיקיהם הוגשו לביהמ"ש – אין בנמצא כלל הצהרות עושר (גבי מגנזי הינו אחד מהם), הנאשם לא הזכיר את שמם של כל אותם הלקוחות בחקירתו, והוא מסר לראשונה בעדותו בביהמ"ש את הנסיבות למתן האשראי לאותם לקוחות, ובעקבות זאת הוגשו תיקי הלקוחות.
עובדה זו כשלעצמה מצדיקה זימונו של עד אשר יסביר מושגים המצויים בתיקי ההלוואות של אותם לווים, והתביעה בחרה לעשות כן באמצעות העד אלי קצב.

4.
הטענה שהעד קצב הינו עובד בנק, וככזה הוא בעל אינטרס בתוצאות ההליך – אין בה כדי למנוע את זימונו, ובאי-כוח הצדדים יוכלו להתייחס לשאלת מהימנותו בסיכומיהם.

5.
עוד לטענת התביעה, העד אלי קצב יוכל להסביר לביהמ"ש גם את משמעות הנתונים המופיעים במסמכים של חשבונות עובדיה חסון ז"ל, שאף אלו הוגשו לאחר חקירת הנאשם.
המסמכים של חשבונות עובדיה חסון ז"ל הוגשו לראשונה במהלך פרשת ההגנה, ומדובר ברשומות מוסדיות (מסמכי בנקים), ואינני מוכנה בשלב זה לקבוע כי אינם רלבנטיים נוכח טענתה על קיום חשבונות של מר חסון בחו"ל.

6.
התביעה גורסת, כי העד קצב יוכל בעדותו להפריך את טענת הנאשם שבהיות העד מנהל המחלקה העסקית – אין לו ניסיון במתן אשראי לאנשים פרטיים, וכן יפריך את טענת הנאשם שדווקא בענייני חברות יש לדקדק באופן מיוחד בטרם מתן אשראי לעומת רמת הבדיקה הנדרשת לגבי אדם פרטי.
עוד טוענת התביעה, כי בכוונתה להעיד את העד קצב על-מנת שיפריך את טענת עדי הנאשם בסוגיית העמדת הלוואה של מיליוני שקלים במסגרת עסקה המתבצעת בסניף אחר מהסניף שמעמיד את האשראי.
תכלית זימונו של העד קצב היא גם להזים קיום דוחות ביקורת המציינים התנהלות על דרך ההפרזה במתן הלוואות סולו ע"י הנאשם.

7.
באשר לטענת ב"כ המאשימה, כי בכוונתה לשאול את העד קצב שאלות אודות חשבונה של הילי לוי ומי טיפל בו (שולי לניאדו – שלא כנטען ע"י הנאשם – עודד מלכה) – הדבר אינו נדרש עוד נוכח הסכמת ב"כ הנאשם שחשבון הילי לוי ופרויקט פלורנטין אכן נוהל בצוות 806 בניהול שולי לניאדו (סעיף 23 לתגובת ב"כ הנאשם).

8.
התביעה מבקשת לזמן גם את העד יוסי הורוביץ מיחידת הביקורת בבנק לאומי על-מנת שיזים את עדות הנאשם ביחס לשיחה שהלה קיים עמו כביכול מאנגליה בטרם שובו לישראל, עת הסביר לו (כך לטענת הנאשם) את דרך התנהלותו במתן אשראי של הלוואות סולו, כמו גם הפרכת טענת הנאשם שבעקבות דוחות ביקורת קודמים, הייתה מודעות במחלקת הביקורת לכך שהנאשם מגזים במתן הלוואות סולו, ועל אף זאת הוא קודם במשרתו ותוגמל.

9.
ההגנה מתנגדת לזימון העד הורוביץ באשר לטענתה, הוא מסר בחקירתו הראשית - עדות שאיננה אמת בעניין ההלוואה למאיר עובדיה.
מבלי לקבוע בשלב זה מסמרות אם העד הורוביץ אמר אמת בעניין זה, אם לאו – אין בטענת חוסר מהימנות כדי למנוע זימון עד כעד הזמה.

10.
טענת ההגנה כי חקירת העד בר-חיים הייתה יכולה להחליף את חקירת יוסי הורוביץ – איננה מן העניין, משום שבר-חיים אשר שימש בתפקידים שונים - סגן מנהל איזור לענייני אשראי, ראש מערך בנייה ונדל"ן וראש החטיבה לבנקאות מסחרית, מעולם לא נימנה על מחלקת הביקורת, וממילא לא היה קשור לדוחות ביקורת קודמים ואף לא נחשף להם.

11.
לטענת התביעה, זימון העדה רונית רינדר מתבקש על-ידה כדי להפריך את הטענה שלא היו תלונות כנגד הנאשם על תקלות בעניין מתן אשראי לדב שטרן, וכן כדי להזים את הטענה שהיה שיתוף פעולה בין הנאשם לגב' רינדר כלפי עובדים שסרחו.

ב"כ הנאשם הודיע שההגנה לא תסתמך על טענת הנאשם שהוא וגב' רינדר שיתפו פעולה כלפי עובדים שסרחו (סעיף 21 לתגובת ב"כ הנאשם), ועל כן לא נדרשת עדותה של העדה רינדר כעדת הזמה בעניין זה.
באשר למתן אשראי לדב שטרן – התביעה גורסת כי מתן אשראי לשטרן הינו "מעשה דומה" לאישום של "אורן תעשיות".
לא שוכנעתי בצורך בהבאת העדה רונית רינדר בקשר למעשה שאינו אישום בתיק דנן.


באשר לטענת התביעה, כי הסכמת ההגנה שלא להסתמך על טענת הנאשם בעניין זה – אין בה די, שכן עדותה של גב' רינדר בעניין זה רלבנטית לשאלת מהימנות הנאשם – על כך ייאמר כי הכותרת "מהימנות עד" אינה סיסמא הפותחת כל שער, ואיני סבורה כי מדובר בשאלה מהותית להכרעת הדין.

12.
התביעה מבקשת לזמן את העד בוריס רדושבסקי מאגף הציות של בנק לאומי, וזאת על-מנת לאיין טענת הנאשם כי ננקטו הליכים כנגד יעל בלום בפרשת דסאו - בשל מתן אישור להעברת 11 מיליון דולר מחברת גולן מלאכת מחשבת לדסאו עצמו.
ב"כ הנאשם לא התנגד להגשת המסמכים לפיהם לא ננקט כל הליך נגד יעל בלום בפרשת דסאו (עמ' 4298 לפרוטוקול, שורות 16-18, וכן עמ' 4299 לפרוטוקול שורה 33), ועל כן אין אכן צורך בזימונו של העד בוריס רדושבסקי, ואף לא בעדה יעל בלום ככל שהיא מתייחסת לעניין זה.

זאת ועוד, נוכח הסכמת ההגנה להגשת ת/316, לרבות הסכמה על תוכן המסמך – לא נדרשת עדותה של יעל בלום כעדת הזמה גם בעניין מסמך זה.

13.
התביעה אף מבקשת להגיש מסמכי רשם החברות ומסמכים בנקאיים המצביעים על הקשר בין שלמה ואלד ודוד שושן, תוך שהיא מבקשת להגיע למסקנה שהנאשם היה מודע לקשר ביניהם.
מוסכם על ההגנה, שהתביעה
תגיש תדפיסי רשם החברות ומסמכי בנק על-מנת להוכיח כי שלמה ואלד תמיד היה בסביבת דוד שושן (סעיף 24 לתגובת ב"כ הנאשם), וב"כ המאשימה רשאית להגיש המסמכים הנ"ל.

14.
זימונם של העדים משה סעד וגאלה מנהלת סניף היקב של בנק לאומי מתבקש ע"י התביעה, כך לטענתה, כדי להזים את דברי הנאשם שסירוב סניף היקב ליתן אשראי לדב שטרן לא נבע מכך שההלוואה של דב שטרן לא הייתה במהלך העסקים הטבעי של סניף זה, אלא בשל היעדר בטחונות של הלקוח עצמו.


אמנם בת/139 טען הנאשם כי נתן הלוואת סולו לשטרן בהתבסס על המלצת עמי מנור, וכן צוין על ידו כי משה סעד טען "שהסניף לא יתן לו אשראי כי לא רוצים לגדול איתו".
בין אמירה זו "לגדול איתו" לבין ההכחשה שההלוואה לא ניתנה בשל היעדר בטחונות של הלקוח – קיים מרחק רב.
אני מתירה איפוא, זימון העדים משה סעד וגאלה מסניף היקב כעדי הזמה.

15.
התביעה עתרה להגשת כתב סמכות של הנאשם בעניין העמדת אשראי ללקוחות פרטיים. בתחילה, הסכים לכך ב"כ הנאשם (עמ' 4299 לפרוטוקול, שורה 26).
הוא אף לא התנגד להגשת מסמכים נוספים, כלשונו:
"את יודעת מה, כל מסמך שאת רוצה להגיש-תגישי, בסדר? תגישי את הכל, הכל תגישי" (עמ' 4300 לפרוטוקול, שורות 3-8).
ברם, בתגובתו בכתב לבקשת המאשימה, חזרה ההגנה מהסכמתה להגשת מסמך סמכויות הנאשם ללקוח פרטי בטענה שמדובר בחומר שאיננו מוכר להגנה ולא היווה חלק מ"חומר החקירה".
לאור סעיף 6 להחלטה דנן – קיימת הצדקה להשוות בין האגף המסחרי לפרטי, ואני מתירה הגשת המסמך.


16.
אינני מוצאת לנכון להידרש לשאלה אם התביעה חייבת לגלות את ראיות ההזמה, שכן ב"כ התביעה הודיעה כי עובר להעדת העדים היא תעביר באופן מסודר את תמצית השיחה איתם לידי ההגנה.

כאן המקום להעיר, שהתביעה לא הייתה רשאית להגיש את תגובתה לתגובת ההגנה מבלי לבקש רשות ביהמ"ש.

17.
לסיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה לזמן את העדים רונית רינדר, בוריס רדושבסקי ויעל בלום כעדי הזמה.
אני מתירה את זימונם של העדים אלי קצב, יוסי הורוביץ, משה סעד וגאלה מסניף היקב כעדי הזמה, והם יוזמנו לתאריך 27.12.2012 שעה 09:30.

באי-כוח הצדדים "ישריינו" גם את תאריך 31.12.2012 שעה 09:30 – שמא תתעורר תקלה ועד לא יתייצב או שהעדויות תתמשכנה מעבר ליום הדיונים.

התביעה תהא רשאית להגיש את המסמכים להם הסכים הסנגור כמפורט לעיל.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום, ז' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









פ בית משפט מחוזי 4123/09 מדינת ישראל נ' מנחם פרידמן (פורסם ב-ֽ 20/12/2012)