פסקי דין על לימור אדרי | פסקי דין על גיא אדרי | פסקי דין על מור סיון אדרי |

32367-12/12 א     19/12/2012




א 32367-12/12 לימור אדרי נ' גיא אדרי, מור סיון אדרי








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



ת"א 32367-12-12 אדרי נ' אדרי ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
נחמה נצר


התובעת/מבקשת

לימור אדרי


נגד


הנתבעים/המשיבים

1. גיא אדרי
2. מור סיון אדרי



החלטה




בפני
י עתירה לקבלת סעד זמני בדמות צו מניעה, אשר יורה למשיבים כאחד, להימנע מלנקוט כל פעולה ובכלל זה, הליך של העברת זכויות ביחס לנכסים שפורטו בבקשה.

על פי הבקשה, המשיבה מס' 2, היא בעלת הזכויות בבית קרקע המצוי במושב גילת, בית מס' 417 (להלן:"הבית") וכן זו הרשומה כבעלת המניות בחברת לוגוטק מערכות תנועה בע"מ (להלן:"החברה").

הבקשה לסעד זמני, הוגשה בד בבד עם הגשת תביעה שבמהותה, עתירה לקבלת סעדים הצהרתיים המכוונים להשיג קביעה שיפוטית ולפיה, המשיב מס' 1 הוא בעלים של מחצית הזכויות בבית ובחברה זאת, חרף העובדה כי מלוא הזכויות ב"בית" וב"חברה" רשומות על שמה של המשיבה 2 ועל שמה בלבד.

על פי התביעה, השגתם של הסעדים ההצהרתיים, מכוונת להגדיל את מסת הזכויות של המשיב מס' 1 על מנת שבבוא היום, זו תשמש לפירעון חובות שחב המשיב מס' 1 כלפי המבקשת.


ברקע הדברים, יש לציין, כי המבקשת והמשיב מס' 1 היו נשואים זה לזה בעבר, כאשר ביום 28.11.02, נישואים אלו, באו לכלל סיום.
במסגרת מערכת היחסים הזוגית שקיימו המבקשת והמשיב 1, נולדו להם שתי קטינות, כאשר בהסכם הגירושין, אשר נחתם בין המבקשת לבין המשיב 1 ואשר קיבל תוקף של

פסק דין
, התחייב המשיב לשאת בתשלום מזונות בעבור שתי בנותיו הקטינות בסך של 3,000 ₪.

נטען, כי מזה תקופה ארוכה, המשיב מס' 1 נמנע במכוון מלשאת בחובתו לזון את בנותיו.
עוד נטען כי לצד חוב המזונות האמור, שבגינו אף נפתח תיק הוצאה לפועל וננקטו הליכי גביה, שלא הביאו לתשלום ולו חלק מהחוב הפסוק,
תלוי ועומד הליך בבית משפט לענייני משפחה בבאר-שבע, שבו תבעה המבקשת פיצוי בסך של 100,000 ₪ מאת המשיב, בגין הוצאת לשון הרע כלפיה.
הליכים אלו, כך יש להבין, טרם באו לכלל סיום ולמעשה, גם עובר להגשת הבקשה לסעד זמני,
טרם ניתן

פסק דין
בתובענה.

עיון בכתב התביעה, כמו גם בבקשה לסעד זמני, מלמד, כי אין למבקשת טענה ואפילו לא שמץ של טענה, בדבר חבות ישירה, אישית של המשיבה מס' 2, כלפיה.

הבקשה למתן סעדים זמניים מתיימרת להשיג ייחוד של נכסים שנכון למועד זה, רשומים על שמה של המשיבה מס' 2 בלבד, זאת לצורך הבטחת זכותה של המבקשת, להיפרע באמצעות נכסים אלו, כדי חובותיו של המשיב מס' 1, כלפיה.

לטעמי, בקשת המבקשת להגביל את זכויות הקניין של המשיבה מס' 2, ובכלל זה, הזכות לעשות בקניינה, ככל העולה על רוחה, מעבר להיותה מוקדמת, היא חסרת ביסוס משפטי מתאים, שהרי לעת הזו אין למבקשת קביעה שיפוטית, היכולה ליצור יריבות ישירה ביחסים שבינה לבין המשיבה מס' 2.





שלא לדבר על כך כי על פני הדברים, הדרך להשגת סעדים הצהרתיים כאמור, אינה נראית פשוטה וברורה.


אמנם, נכון כי סעד זמני מכוון להבטיח זכותו של תובע להיפרע, בבוא היום, מנכסיו של הנתבע ככל שיינתן לזכותו

פסק דין
. אלא מאי – נכון למועד זה למבקשת אין טענה, וכל שכן, קביעה שיפוטית, המכירה בקיומה של אחריות ישירה, מיוחדת ונבדלת של המשיבה 2 כלפיה, זאת ביחס לפירעון חובות המשיב מס' 1, ועל כן, לא ראוי ואף בלתי סביר להטיל מגבלות ולו בדרך של סעד ארעי, על הזכויות בבית ובחברה הרשומות כולן, על שמה של המשיבה מס' 2 בלבד.

מטעמים אלו, נראה כי לא עלה בידי המבקשת להצדיק כנדרש זכותה לקבלת הסעדים הזמניים.

הבקשה כפי שהוגשה, נדחית.

באשר להליך העיקרי – לאחר עיון בכתב הטענות, נראה נכון בעיני לחייב כבר עתה את ב"כ התובעת לנמק בתוך 10 ימים מדוע לסברתו, הסמכות הייחודית לדון בהליך נתונה לבית משפט זה,
שכן על פני הדברים נראה, כי תביעה זו ראוי
לה כי תתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ולמצער בבית משפט השלום.


ניתנה היום, ו' טבת תשע"ג, 19 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 32367-12/12 לימור אדרי נ' גיא אדרי, מור סיון אדרי (פורסם ב-ֽ 19/12/2012)