פסקי דין על מוריאל שושנה פוזיילוב

56960-02/12 חעמ     17/12/2012




חעמ 56960-02/12 מדינת ישראל נ' מוריאל שושנה פוזיילוב




לך






בית משפט לעניינים מקומיים ברמת גן

חע"מ 56960-02-12 מדינת ישראל
נ' פוזיילוב



17 דצמבר 2012




בפני
כב' השופט יעקב שקד


המאשימה

מדינת ישראל


נגד

הנאשמים
מוריאל שושנה פוזיילוב









<#2#>
נוכחים:
ב''כ המאשימה – עו''ד הילה קולטון
ב''כ הנאשמת – עו'ד גולן אלוש
והנאשמת

<#3#>
החלטה

ההתנגדות כה מופרכת עד כי אני מתקשה לנמק את הטעם המדויק לדחייתה, ועל מנת שלא יצא הנייר חסר, אומר כי השאלה אינה רלוונטית, אינה לגיטימית ומהווה הטלת דופי בפקח, ללא כל סיבה הנראית לעין.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.




יעקב שקד
, שופט





<#5#>
החלטה

אני פוסק את שכר העד בסך 300 ₪ שישולם על ידי המאשימה.
<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.




יעקב שקד
, שופט




<#7#>
הכרעת דין

לנאשמת מיוחסת עבירה של חניה בחניה המיועדת לנכים, בניגוד לסעיף 5(ה)(17) לחוק העזר ר''ג, (העמדת רכב וחנייתו) תש''מ – 1980.

בעדותו של הפקח בפני
י הוא סיפר כי צילם את הרכב השייך לנאשמת, וכן את התמרור האוסר על החניה, המיועדת לנכים, חמש חניות במספר, באותו מועד. הוצגו מספר תמונות (ת/1-ת/3), אשר הפקח העיד כי צילם במועד הנקוב.

הנאשמת הודתה כי הרכב המופיע בתמונה הגדולה בת/3 שייך לה. הפקח העיד כי התמרור האוסר על החניה בשל היותה מיועדת לנכים, ניצב בסמוך למקום חניית הרכב הנדון, וניתן לראות אותו בבירור בת/1, בתמונה הגדולה, וכן בצילום תקריב, בו כתוב כי הוא מתייחס לחמש חניות המצויות בסמוך לפני התמרור, ומצויירת עליו עגלת נכה, ת/2.

אני מאמץ את דברי הפקח שלא נסתרו כי תמונת רכבה של הנאשמת ותמונת התמרור כאמור, צולמו באותו מקום ובאותה עת. ניתן לראות מצילום התמונה הגדולה המצויה בת/1, כי התמרור הנדון פונה אל הכביש, וניתן להבחין בו בבירור במבט קל לימין, והוא מתייחס לחמש החניות המצויות בסמוך ומקדימה, אם באים מכיוון התמרור, כאשר אף ניתן להבחין ב"איקסים" גדולים, המשורטטים באותו אזור (ראה התמונות הקטנות העליונות בת/1, וכן התמונה הגדולה בת/3).

לפיכך, סבורני כי המאשימה הרימה את נטל הראיה הדרוש למעלה מספק סביר כי הרכב של הנאשמת חנה במקום אסור על פי חוק בחניית נכים, במועד הנקוב בכתב האישום.

טוענת עוד הנאשמת, כי בהתאם לתקנות והנחיות משרד התחבורה, יש צורך בהצבת תמרור שייתן מסר חד משמעי לנהגים, בהתחשב בדרך הנגישות של הנהג למקום החניה. אני סבור כי התמרור עונה על הנחיות אלו, וניתן לראות אותו בצורה ברורה ובקלות יחסית, כאשר נוסעים לכיוון מקומות החניה המוקצים לנכים. ייתכן כי הנאשמת לא שמה ליבה לתמרור בעת שחנתה, ואינני מטיל ספק בתום ליבה, אך לטעמי הצבת התמרור עונה על הדרישות הקבועות בדין.

בהינתן האמור, אני מרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.
<#8#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.




יעקב שקד
, שופט




<#9#>

<#10#>
גזר דין

הנאשמת הורשעה כאמור בהכרעת הדין בחנייה במקום המיועד לנכים.

אין צורך להכביר מילים על החומרה היתרה של חניה במקום מעין זה, במיוחד כאשר אותה חניה ממוקמת בתחום בית חולים, אליו מגיעים אנשים הזקוקים לטיפול, וביניהם נכים לא מעטים.

בנסיבות העניין, הנאשמת תשלם קנס בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.




יעקב שקד
, שופט













חעמ בית משפט לעניינים מקומיים 56960-02/12 מדינת ישראל נ' מוריאל שושנה פוזיילוב (פורסם ב-ֽ 17/12/2012)