פסקי דין על איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח | פסקי דין על אולגה בס-לינצ'וק | פסקי דין על מעין ניסן

8469-08/10 תאמ     22/12/2012




תאמ 8469-08/10 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, אולגה בס-לינצ'וק נ' מעין ניסן








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 8469-08-10 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' ניסן

תא"מ 25727-03-12 ניסן נ' איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ.512304882 ואח'






בפני

כב' השופטת
אילת דגן

תובעים/נתבעים שכנגד
1
.
איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

2
.
אולגה בס-לינצ'וק

ת.ז 309406346


נגד

נתבעת
/תובעת שכנגד
מעין ניסן

ת.ז 301878815




פסק דין



לפני שתי תביעות מאוחדות. הראשונה ת.א 8469-08-10 היא תביעת שיבוב של המבטחת ששילמה למבוטחתה אולגה לינצ'וק את נזקיה בעקבות תאונה מיום 19/3/10, ותביעת המבוטחת על הסכומים שנוכו מהפיצוי, נגד הנהגת המעורבת מעיין ניסן. התביעה השניה ת.א -03-12 – 25727 היא תביעת מעיין ניסן נגד הנהג אנטולי, בעלת הרכב, וחברת הביטוח, ולמעשה מהווה תביעה נגדית שהוגשה שנתיים לאחר שהתביעה הוגשה נגדה.


התיק שהוגש ראשון (בשנת 2010) יכונה להלן התיק המוביל ואילו התביעה המאוחרת משנת 2012, תכונה התיק החדש.

בתיק המוביל נטען כי ביום 19/3/2010, רכב המבוטחת נהוג ע"י אנטולי לינצ'וק (להלן "אנטולי") נפגע מרכב הנהוג ע"י הנתבעת/ניסן מעיין (להלן "מעיין") שנסעה ברמזור אדום. לרכב המבוטחת נגרם נזק בסך 15,633 ₪ ירידת ערך בסך 1,969 ₪, הוצאות גרירה 499 ₪ ושכ"ט שמאי 459 ₪ ובסה"כ 18,551 ₪.


אנטולי טוען כי ביום התאונה בשעה 18:50 או בסמוך לכך, נסע ברח' קיבוץ גלויות בתל אביב מכוון מזרח למערב והגיע לצומת בה ביקש לפנות שמאלה (דרומה) לרח' גורי. בכוון הפניה היה רמזור אדום ולכן עמד והמתין כשתי דקות עד שיתחלף האור לירוק. משהתחלף, החל בפני
ה. בעודו בצומת ולאחר שכמעט סיים חציית הצומת, הגיעה מעיין מכוון דרום לצפון ברח' קיבוץ גלויות, בנסיעה רצופה מבלי לעצור ברמזור שהיה אדום בכיוונה, ופגעה בו.


לטענת מעיין בהגנתה ובתביעה החדשה, אנטולי הוא זה שלא ציית לרמזור ופנה שמאלה באור אדום שהיה לכיוונו תוך שחצה את נתיב נסיעתה של הנתבעת שנסעה ישר בנסיעה רצופה ברמזור ירוק. לרכב מעיין נגרם נזק לפי חוו"ד שמאי בסך 10,753 ₪ וירידת ערך בשווי 1,642 ₪ ועוד, נשאה בשכ"ט שמאי בסך 1,000 ₪.


כל נהג טוען, אפוא, כי הוא זה שנסע בירוק והנהג השני נסע באדום וגרם לתאונה. הואיל והצומת המרומזר פועל על פי תכנית רמזורים מתוזמנת, הרי שכשלאחד מהם היה אדום לשני היה ירוק בהיותם נתיבים החוצים זה את זה, אין אפשרות אחרת, והמסקנה המתבקשת היא כי אחד מהם חצה באדום, בניגוד לגרסתו.


אנטולי צירף חוו"ד מומחה לחקירה ושחזור תאונות דרכים של מר אורי ביטון (ת/1) לפיה לאור ניתוח תוכנית הרמזורים ולאור הודעת אנטולי בדבר עמידתו באדום והמתנה לרמזור ירוק ניתן לקבוע בהסתברות גבוהה כי הרכב שנכנס לצומת לאחר סיום האור הירוק ולאחר שדלק אור אדום בנתיב נסיעתו הוא רכב מעיין.


חוות הדעת מסתמכת על מופעי האור הירוק שבתכנית זמני הרמזור (הוגשה ת.ע.צ ביחס לתוכנית הרמזורים והעובדה שפעלה באופן תקין בעת התאונה), וכן אין חולק כי ע"פ תכנית הרמזורים, לא קיימים גלאי דריכה/הארכה כך שסדר המופעים ואורכם הינו קבוע רציף ולא מותנה.

ע"פ התוכנית כל מחזור עומד על 90 שניות. הרמזורים הירוקים מבחינת ציר הזמן הם כדלקמן: במופע מס' 1 שהוא כוון נסיעת מעיין לנסיעה ישר ופניה ימינה, דולק האור הירוק משניה 6 ועד שניה 36 (היינו 30 שניות). במופע מס' 4 שהוא כוון נסיעתו של אנטולי (פניה שמאלה) דולק הירוק משניה 41 ועד שניה 52 (11 שניות). במופע מס' 5 מדרום למערב, (מרח' גורי לרח' קיבוץ גלויות), דולק הירוק משניה 58 ועד שניה 67 (היינו 7 שניות). לאחר מכן מופע מס' 3 מצפון לדרום למזרח ולמערב דולק הירוק משניה 72 ועד שניה 89 (היינו 17 שניות).


התאונה התרחשה בסוף מסלול נסיעת אנטולי (היינו לאחר שעבר כ-3/4 מהצומת) ובתחילת הכניסה לצומת ע"י מעיין.


הניסיון והשכל הישר מתיישב יותר עם הנחה שמי שמתחיל נסיעתו לאחר שעומד באדום וממתין, לא יתחיל לנסוע לפני התחלפות האור לירוק, בעוד שמי שמגיע בנסיעה רצופה ורואה מרחוק ירוק מהבהב, או צהוב, (ואפילו תחילת אדום) מתלבט אם יצליח לבלום או אם עדיף להמשיך בנסיעה. פעמים רבות הדילמה מביאה להאצה וכניסה באור אדום לצומת. תופעה זו מכונה בעגה העממית: "גניבת רמזור" ומתוך מחקרים עולה כי תופעה זו מהווה הסבר ל-90% מהתאונות בצמתים.


המומחה מר ביטון מסביר כי בעוד גניבת רמזור אפשרית במקרה של מעיין, היא אינה אפשרית לאור מופע הרמזורים החד משמעי בכוון הנסיעה של אנטולי ובחיבורה לעדות לפיה עמד ולא הגיע בנסיעה רצופה. אם היה מבצע "גניבת רמזור" כי אז היה עובר באדום במצב שלפי התוכנית גם למעיין היה ממילא אדום כך שלא ניתן לדבר במקרה שלו על גניבת רמזור. המסקנה המסתברת היא אפוא, כי מעיין היא זו שנכנסה לצומת באור אדום.

המומחה מטעם מעיין, מר דורון פת הגיש חות דעת נגדית (נ/2). בחוות דעתו הוא מסכים לניתוח מופע הרמזורים והוא לא חולק על המחקרים בענין מחטף הרמזורים. הוא אף מסכים כי לפי המופעים שבתכנית לא יתכן מצב לפיו אנטולי ביצע מחטף רמזור אלא שלטענתו, ע"פ החישוב של מהירות נסיעת אנטולי בעת שהחל לנסוע הרי שמעיין לכאורה לא ביצעה מחטף אלא ממש נסעה באור אדום (ולא בשניותיו הראשונות) מה שאינו עונה על תזת מחטפי הרמזורים, ולכן הוא מציע הסבר אלטרנטיבי לפיו אולי אנטולי בכלל הסתכל על הרמזור השכן (הרמזור של מי שנסע לידו והמשיך ישר) והיה ירוק, במקום להסתכל על הרמזור שבו עמד והמתין והיה אדום ולכן התבלבל והוא זה שנסע באדום.

לאחר שעיינתי בגרסאות ובחוות הדעת, אני מבכרת את גרסת אנטולי וחוות דעת מר ביטון שמסתמכות על נתונים עובדתיים והסתברות גבוהה יותר מספקולציית המומחה מר פת.


אופציית גניבת הרמזור ע"י מעיין היא אפשרית לפי תכנית הרמזורים (וגם לפי עדותה לפיה הגיעה בנסיעה רצופה בעודה רואה את הירוק מרחוק). אופציית גניבת רמזור של אנטולי, מאידך, אינה אפשרית בהתאם לתכנית הרמזורים, שכן אם הגיע בנסיעה רצופה (בניגוד לעדותו) הרי שהשניות בהן "גנב" את הרמזור מירוק לאדום כביכול, הן שניות המתחילות בשניה 53 ואילך של המחזור, ואילו בשניות אלו המופע של מעיין הוא עמוק בתוך האדום (למעלה מ-16 שניות לאחר שהתחלף לאדום וכ-35 שניות לפני ההתחלפות אצלה לירוק) כך שהאופציה אינה אפשרית.


למעשה, שני המומחים לא חולקים כי אנטולי היה בעמידה והחל נסיעה ממצב עמידה אלא שמר פת בונה תילי תילים של חישובים המתבססים על כך שמהירות הנסיעה של אנטולי היתה 5 קמ"ש, אלא שנתון זה, בכל הכבוד, הוא נתון שלטעמי לא ניתן לבסס עליו חישוב מתמטי מדויק. אינני מאמינה שמישהו יכול לדייק באשר למהירות נסיעתו בשניות ספורות מרגע שמתחיל נסיעה בהתחלפות האור לירוק ולכן החישוב תאורטי מבוסס על הערכה לא מקצועית של הנהג ולא מוכח בראיה עצמאית אחרת. זאת ועוד, אם ניתן להסתמך על החישוב, הרי שהוא רק מחמיר את מצבה של מעיין שכן הוא מלמד כי נכנסה לצומת לא סתם בשניות הראשונות של האדום אלא כשכבר מרחוק יכלה לראות שהאור אדום לכוון נסיעתה הישרה והרצופה, ומעת שיכלה לראות שהצומת לא פנוי (שכן היא רק נכנסה לצומת בעוד אנטולי כבר כמעט פינה אותו).


במצב דברים זה נותרה רק ההיפותזה התאורטית של המומחה פת לפיה ההסבר יכול להיות נעוץ בכך שאולי אנטולי התבלבל והסתכל על הרמזור השכן. גם ספקולציה זו, אינה מסתברת. אילו היה אנטולי מגיע בנסיעה רצופה ופונה שמאלה היה אולי ניתן לאמץ את ההיפותזה, ברם שעה שעל פי עדותו, התנועה לידו בנסיעה ישרה המשיכה לזרום בעוד הוא עומד וממתין במסלול השמאלי להתחלפות הרמזור (ואין חולק כי עובדתית כך היה שכן אפילו מומחה הנתבעת עורך את חישוביו בהתאם להתחלת נסיעה ממצב של עמידה), הרי שאין כל סיבה הגיונית שיעמוד כי ראה שיש לו אדום, ופתאום יסיט מבטו לרמזור השכן שלגביו רואה שכל הזמן הוא ירוק והמכוניות נוסעות ישר, שיתבלבל ויתחיל סתם כך לנסוע. היפותזה זו היא בלתי הגיונית בעליל.


לפיכך, הן לפי ההגיון, והן לפי תכנית הרמזורים המדברת בעד עצמה, יש להעדיף בבירור את גרסת אנטולי. אציין עוד כי חיזוק לנטיה להעדיף את גרסתו של אנטולי נמצאת בכך שלקח למעיין שנתיים להגיש תביעה נגדית, וזו הוגשה לאחר שהתיק נגדה כבר נקבע להוכחות. לכך יש להוסיף את עדותה לפיה היה לרכבה רק ביטוח חובה ולא מקיף ולכן הנזק שנגרם לה שולם על ידה מבלי שביטוח כיסה את נזקיה (שאינם מבוטלים בגובהם). אם האמינה שאנטולי נכנס באדום והיא בירוק, מדוע הסכימה לשאת בנזקיה ולא תבעה את אנטולי? נדמה כי אי נקיטה בצעד זה, תומכת במסקנה לפיה לא ראתה את אנטולי כאשם בתאונה. לכך יש להוסיף כי להבדיל ממנה, לאנטולי היה ביטוח מקיף והוא קיבל את הפיצוי מחברת הביטוח בין אם הוא אשם ובין אם לאו, כך שעדותו בבית המשפט פחות חשודה כנגועה באינטרס.



מכל הטעמים לעיל יש לקבל את התביעה המובילה ולדחות את התביעה החדשה.

הואיל והצדדים לא חלקו על גובה הנזק בשתי התביעות הרי שהתובעת זכאית למלוא נזקיה.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה בת.א 8469-08-10 ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 18,551 ₪. הנתבעת תשפה את התובים בהוצאותיה (אגרה ששולמה ושכ"ט המומחה הן בהכנת חוות הדעת לפי קבלה שתומצא והן הסכום שפסקתי בגין החקירה בבית המשפט בסך 750 ₪). בנוסף תשא בשכ"ט בסך 4,500 ₪. התביעה בת.א 25727-03-12 נדחית ללא צו להוצאות.



ניתן היום,
ט' טבת תשע"ג, 22 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 8469-08/10 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, אולגה בס-לינצ'וק נ' מעין ניסן (פורסם ב-ֽ 22/12/2012)