פסקי דין על ירון בלו | פסקי דין על אביב יעל דרומה | פסקי דין על מדינת ישראל |

48523-10/12 עע     25/12/2012




עע 48523-10/12 ירון בלו נ' אביב יעל דרומה בע"מ, מדינת ישראל








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 48523-10-12



ניתנה ביום
25 דצמבר 2012

ירון בלו
המערער


-

אביב יעל דרומה בע"מ

מדינת ישראל
המשיבה

(מתייצבת בבקשה)

בשם המערער –
עו"ד ד"ר (פיסיקה) יצחק ברק
בשם המשיבה – עו"ד יצחק לוי
בשם המדינה – מירב קליינמן


הרשמת השופטת אביטל
רימון-קפלן

החלטה

1.
בעקבות החלטתי מיום 1/11/12 (שעוכבה בינתיים לבקשת המבקש) ואשר חייבה את המערער לשלם אגרה בגין הערעור שבנדון, כתנאי לבירור הערעור, הוגשה בקשת המערער לבטל את הדרישה לתשלום אגרה, שכן לטענתו, הואיל וטרם הותקנו תקנות מכח סעיף 44 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן- חוק התובענות), הרי שאין סמכות לבתי המשפט לגבות אגרה בהליכים על פי החוק, ולפיכך בכל בתי המשפט בישראל, הגשת תובענה ייצוגית פטורה מאגרה.
לטענת המערער הואיל ועניינו של הליך זה הינו ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הרי שמדובר בהליך הקשור לתובענה הייצוגית ולפיכך בשלב זה הינו הליך פטור מאגרה.

2.
הבקשה הועברה לפרקליטות המדינה לקבלת עמדת המדינה בעניין חיוב המבקש בתשלום אגרה בגין ההליך שבנדון.
המדינה מתנגדת מכל וכל למבוקש, באשר לטענתה הליך ערעור מסוג זה שבפני
נו, אינו "פטור" מתשלום אגרה בערעור, בפרט ומיוחד כך שעה שמדובר בערעור על החלטה שלא לאשר תובענה כתובענה ייצוגית.
3.
לאחר שעיינתי בנימוקי המערער והמדינה, זה בכה וזה בכה, נחה דעתי כי הדין הוא עם המדינה, ואבאר טעמי להלן.

4.
המערער הגיש את הערעור שבנדון לבית דין זה, על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תיק תע"א 10845/09; השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ ונציגת הציבור הגב' חנה קפלניקוב), אשר דחה את בקשתו לאישור התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית וחייבו בהוצאות ושכר טרחת פרקליטי המשיבה.

5.
סעיף 44 לחוק
התובענות קובע כי:
"השר יביא תקנות לפי סעיפים 83(א)(3) ו-108(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בענין אגרות בהליכים לפי חוק זה, לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה"
(ההדגשות הוספו-א.ר.ק.).
סעיף 83(א)(3) לחוק בתי המשפט קובע:

פה]

"(א)
שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –
(3)
אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;".
כפי שציין המערער, טרם הותקנו תקנות לפי סעיף 44 לחוק התובענות, ומכאן לשאלה האם הליך של ערעור על החלטה בעניין בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, נכנס להגדרת "הליכים לפי חוק זה" שבסעיף 44 לחוק, כסברת המבקש.

6.
בהינתן ההסדר החקיקתי הנוהג ותכלית ההוראה שבסעיף 44 לחוק, התשובה לשאלה זו היא בשלילה.
סעיף 1(א) לחוק יסוד: משק המדינה, קובע את הכלל לפיו:
"מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות".

ואמנם, סעיף 83(א)(3) לחוק בתי המשפט הסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את האגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל ואת הפטור מהן.
וכך, תקנה 2 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן- תקנות האגרות) קובעת כי:

ם אגרה

"המביא הליך לבית דין ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה קבועה בתוספת הראשונה, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין".
ואילו סעיף 13 לתוספת הראשונה לתקנות קובע כי בהגשת: "ערעור על

פסק דין
של בית דין אזורי" תשולם אגרה בסך של 343 ₪.

7.
באשר למונח "כשאין הוראה אחרת בכל דין" שבסעיף 2 לתקנות, הרי שככל שהכוונה היא לפטור מאגרה בערעור, אציין כי תקנה 7 לתקנות האגרות דנה באותם מקרים בהם יינתן פטור מאגרה בערעור, אך אלו אינם רלוונטיים לענייננו. המבקש אף לא הצביע על הוראת פטור אחרת מתשלום אגרה בערעור דוגמת הערעור שבפני
נו, מעבר להסתמכותו על הביטוי "הליכים לפי חוק זה" שבסעיף 44 לחוק.
ודוק, על מנת להעמיד דברים על דיוקם, הרי שחרף השימוש שעושה המבקש בביטוי לפיו הגשת תובענה ייצוגית "פטורה" מאגרה - אין המבקש טוען לקיומה של הוראת פטור ספציפית מתשלום אגרה בהליך של תובענה ייצוגית (ולא כל שכן בהליך של ערעור דוגמת זה שבנדון), אלא מתאר מצב שבו בהעדר תקנות לפי חוק התובענות, הפרקטיקה הנוהגת היא שלא נגבית בפעל אגרה בעת הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

8.
הואיל וכאמור אין הוראת חוק הפוטרת מערער מתשלום אגרה בערעור דוגמת זה שבנדון, נותרה השאלה האם ניתן לראות בביטוי "...בענין אגרות בהליכים לפי חוק זה" שבסעיף 44 לחוק התובענות, ככולל בחובו גם הליך ערעור על

פסק דין
שדחה בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית דוגמת המקרה שבנדון, כך שההוראה שבסעיף 44 לחוק התובענות תיחשב כ"הוראה אחרת בכל דין" לעניין תקנה 2 לתקנות האגרות.
בשוותי לנגד עיני את מהות ההליכים לפי חוק התובענות ואת הרציונל שביסוד הצורך בקביעת הוראות מיוחדות לעניין גביית אגרות בהליכים לפי חוק התובענות, נחה דעתי כי המונח "הליכים לפי חוק זה", אינו כולל הליך של ערעור דוגמת זה שבפני
נו.
קביעת הסדר מיוחד לגביית אגרה בעת הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית עצמה לערכאה הדיונית, מתחייב מעצם ייחודו של הליך התובענה הייצוגית בכל הנוגע לשווי התובענה, והצורך לאזן בין האינטרס השונים הגלומים בחוק, שכן תשלום אגרה רגילה בערכאה הדיונית על מלוא סכום התובענה כהגדרתה על ידי התובע בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, עלול להרתיע תובעים פוטנציאליים מלתבוע וכפעל יוצא מכך לעקר את מכשיר התביעה הייצוגית מתוכן. מנגד, פטור מלא מאגרה בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית עלול לגרום להצפה של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות חסרות שחר.
שונים הם עם זאת פני הדברים בכל הנוגע לאגרה בהליך ערעור. כעולה מהוראות תקנות האגרות, האגרה הנגבית בהליך ערעור היא אגרה בסכום קבוע ונמוך יחסית וזאת עבור הליך הערעור ככזה, ללא קשר לשוויה של התובענה נשוא פסק דינו של בית הדין האזורי, עליו מוגש הערעור.
כך, זה המגיש ערעור על קבלת/דחיית תובענה בבית הדין האזורי ששוויה הוא 50,000 ₪, ישלם בדיוק את אותה האגרה בערעור כמו זה המגיש ערעור על קבלת/דחיית תובענה בבית הדין האזורי ששוויה הוא 50,000,000 ₪.

9.
הנה כי כן, לא רק שאין אזכור בלשון החוק לכך שהביטוי "הליכים לפי חוק זה" שבסעיף 44 לחוק התובענות חל גם על הליכי הערעור על אותם הליכים לפי החוק, אלא שמבחינה מהותית, אין כל צורך או הצדקה לקבוע מנגנון אגרות נפרד לערעור על החלטה/

פסק דין
של בית דין אזורי בנושא בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.
אי לכך, הביטוי "הליכים לפי חוק זה" שבסעיף 44 לחוק התובענות, אינו כולל בחובו הליכי ערעור על הליכים לפי חוק התובענות.

ברוח דומה אף נפסק על ידי רשמת בית המשפט העליון, בעניין חיוב מערער בתשלום אגרה בערעור על החלטה בדבר דחיית בקשה לאישור תביעה נגזרת לפי חוק החברות, והדברים נכוחים המה גם לענייננו [ראה: ע"א 781/09 ניסים בן יקר נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ (החלטה מיום 12.10.2009)].

10.
סיכומם של דברים.
אגרה, ובענייננו אגרת בית הדין, תיגבה רק בחוק או על פיו והוא הדין לגבי פטור ממנה. הוראות הדין נכון לעת הזו, קובעות מהו שיעור האגרה בגין הליך ערעור על

פסק דין
של בית דין אזורי. מנגד, הן אינן קובעות פטור מאגרה בהליך של ערעור על הליכים לפי חוק התובענות, וכמבואר לעיל הליכי ערעור על הליכים לפי חוק התובענות, אינם נכללים בסעיף 44 לחוק התובענות.
אי לכך, התוצאה היא שעל המערער לשלם את האגרה הקבועה בתקנות האגרות עבור הליך הערעור שבנדון.

11.
סוף דבר –
אשר על כן, בקשת המערער לביטול החיוב באגרת הערעור – נדחית בזאת.
המערער ישלם את האגרה בגין הערעור עד לא יאוחר מיום 15/1/13, שאם לא כן יימחק הערעור.
בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
המזכירות תעלה התיק לעיוני ככל שלא תשולם האגרה עד ליום 15/1/13.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ג (25 דצמבר 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









עע בית הדין הארצי לעבודה 48523-10/12 ירון בלו נ' אביב יעל דרומה בע"מ, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 25/12/2012)