פסקי דין על מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז | פסקי דין על גני בר חב לבנין (1997) | פסקי דין על חזי בר |

1340/08 העז     24/12/2012




העז 1340/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' גני בר חב לבנין בע"מ (1997) בע"מ, חזי בר








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

הע"ז 1340-08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז
נ' גני בר חב לבנין בע"מ (1997)בע"מ ואח'
24 דצמבר 2012






בפני

כב' השופט
ד"ר יצחק לובוצקי


בעניין:

מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז


ע"י ב"כ עו"ד דן טוניק
המאשימה


נגד



1. גני בר חב לבנין בע"מ (1997) בע"מ
2. חזי בר


ע"י ב"כ עו"ד קטי ברדה
הנאשמים


גזר - דין

בהתאם להכרעת הדין מיום 24.10.12, הורשעו הנאשמים: גני בר חב' לבניין (1997) בע"מ (להלן גם: "הנאשמת") ומר חזי בר
(להלן גם: "הנאשם") בהעסקתם של 9 עובדים זרים שלא על פי היתר כדין, עבירה לפי סע' 2(א)(1) ו-(2) וכן סעיף 5 לחוק עובדים זרים
(איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א – 1991 (להלן: "החוק").

ביום 18/12/12 התייצבו הצדדים לטעון לעונש,

וסיכמו טיעוניהם בע"פ.

בנסיבות העניין ביקשה המאשימה להשית על הנאשמת קנס בגובה 50,000 ₪ לכל עובד ובסה"כ 450,000 ש"ח ועל הנאשם קנס בסך של 15,000 ₪ לכל עובד ובסה"כ 135,000 ש"ח. כמו כן ביקשה המאשימה להורות לנאשמים להתחייב התחייבות כספית, להימנע מלעבור עבירות על חוק עובדים זרים, וזאת למשך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין.

המאשימה טענה כי בשלב ראשון, וטרם קביעת העונש הספציפי, יש לבחון מהו מתחם העונש ההולם. זאת, בשים לב לכך שהעבירה הקשורה בהעסקת עובדים זרים היא עבירה חמורה, המהווה פגיעה הן בעובדים הזרים והן ביכולת התעסוקה של עובדים הישראליים, בשים לב לכך שחלקם של הנאשמים בביצוע העבירה הוא מלא ושהסיבות לביצוע העבירות הן אך ורק כלכליות. בשלב שני, יש לבחון את הנסיבות הספציפיות של הנאשמים, ולציין כי הנאשמים לא נשאו באחריות על מעשיהם ותחת זאת בחרו לבקש להישפט ולנהל ההליך.

מוסכם כי לנאשמים אין הרשעות קודמות.

ב"כ הנאשמים טוען כי יש להתחשב בעובדה שמדובר באירוע שארע בשנת 2004 בעוד שכתב האישום הוגש רק בשנת 2008, וכי המאשימה השתהתה בהגשת כתב האישום. כמו כן, עסקינן בנאשמת ששילמה את מלוא השכר והזכויות הנלוות לעובדים. הנאשמת עוסקת בתחום הבניין למעלה מ-20 שנה ואין לה הרשעות קודמות או נוספות. עוד נטען כי הנאשמת נמצאת כיום על סף קריסה כלכלית.
בנוסף, עד לחקיקת חוק התאגידים בשנת 2005, נושא העסקתם של העובדים הזרים לא היה מוסדר כהלכה, כאשר בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, לא העלתה המאשימה כל טענה כנגדד חלוקת האחריות בין הנאשמת לבין חברת כוח האדם.
אשר לנאשם- מבוקש להתחשב בגילו (בן 62 שנים) ובמצבו הבריאותי (צורפו מסמכים רפואיים).

בבואי לגזור את עונשם של הנאשמים, הריני לוקח בחשבון את השיקולים הבאים:

מדיניות ענישה ראויה באה לקדם את תכלית החוק והיא הבטחת תנאי עבודה ראויים לעובדים הזרים מחד, ושמירה על אינטרס המדינה במניעת כניסתם של גורמים השוהים בה בניגוד לדין, המביאים לעליה ברמת האבטלה והפחתה בתנאי השכר, מאידך.
עבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הינה עבירה חמורה, אשר השלכותיה עשויות להיות קשות על המצב הכלכלי והחברתי בישראל ועל שוק העבודה. לאור זאת, יש מקום לחייב בתשלום קנס שייצור הרתעה מפני ביצוע עבירות של העסקת עובדים זרים שלא כחוק (ראה ע"פ 1001/01 מדינת ישראל- נפתלי ניסים, פד"ע לח 145), ויהפוך את ביצוע העבירה לבלתי כדאי.

כמו כן יש לקחת בחשבון את העובדה כי מדובר בהעסקתם של לא פחות מ- 9 עובדים זרים שלא על פי היתר כדין, עבירות אלה עומדות כל אחת בפני
עצמה וחומרה יתירה להן בהצטברותן (ע"פ 27/07 מדינת ישראל – טסה יבוא ושיווק עץ בע"מ, 17.7.08).

ואולם, יש לשקול
לקולא כי מדובר בעבירה שבוצעה ביום 4.2.04; כלומר – לפני קרוב ל- 9 שנים, כאשר כתב האישום הוגש רק ביום 10.8.08 –כ-4.5 שנים לאחר ביצוע העבירה. יש לקחת שיקול זה בחשבון בשים לב לכך שאחת ממטרותיה העיקריות של הענישה היא – ההרתעה, אשר מטבעה הינה פחות ופחות אפקטיבית ככל שחולפות השנים ממועד ביצוע העבירה ועד למועד מתן גזר הדין. כמו כן, הגשת כתב אישום לאחר שנים ארוכות ממועד ביצוע העבירה, פוגעת בזכות ההגנה העומדת לנאשמים ובאפשרות להביא ראיות מלאות.

יש להתחשב גם בעובדה כי במועד ביצוע העבירה (שנת 2004) טרם הוסדרה העסקתם של העובדים הזרים באמצעות חוק התאגידים, וממילא המודעות בקרב המעסיקים היתה פחותה מזו שקיימת כיום, ובינתיים הנאשם גם אינו בקו הבריאות.

בנוסף, מצאתי לנכון להתחשב בעובדה שלנאשמים אין עבירות קודמות, וגם לא נמסר כי נעברו עבירות נוספות דומות מאז האירוע בשנת 2004 ועד היום.

אשר על כן ובשקילת מכלול השיקולים, אני גוזר על הנאשמת 1 קנס כולל בסך 120,000 ₪, ועל הנאשם 2 קנס כולל בסך 40,000 ₪. סכומים אלו ישולמו ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.2.13 ומדי ה-1 בכל חודש עוקב.
והיה ונאשם 2 לא ישלם במועד את הקנס שהוטל עליו, אזי בגין כל תשלום ותשלום שלא ישולם, הוא
ירצה 5 ימי מאסר.

בנוסף, הנני מצווה על הנאשמים ליתן עד ליום 1.3.13 התחייבות כספית על סך 75,000 ש"ח לפי סע' 72 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977,
להימנע מביצוע עבירה עפ"י חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א- 1991, וזאת למשך תקופה של 2 שנים מהיום.

בהתאם להסכמת הצדדים ישלח גזר הדין לצדדים בדואר.

זכות ערעור
: לבית הדין הארצי תוך 45 יום מיום המצאת גזר הדין.


ניתן היום,
י"א טבת תשע"ג, 24 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.


חתימה






העז בית דין אזורי לעבודה 1340/08 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' גני בר חב לבנין בע"מ (1997) בע"מ, חזי בר (פורסם ב-ֽ 24/12/2012)