פסקי דין על ארסן ארוטיוניאן |

1476/99 עפ     06/03/2000




עפ 1476/99 ארסן ארוטיוניאן נ' מדינת ישראל





ארסן ארוטיוניאן

בעניין:
המערער
אילן מאוטנר

ע"י ב"כ עוה"ד
- נ ג ד -
מדינת ישראל


המשיבה
מחוז ירושלים
ע"י פרקליטות
פסק דין
ערעור על החלטת בית-המשפט השלום בירושלים (כבוד הנשיא א' כהן) להרשיע את המערער על-פי הודאתו, ועל העונש שהשית עליו.

רקע עובדתי
1. בחודש מרס 1996 הגיש המערער לרשויות משרד הבריאות "דיפלומה" על סיום לימודים כאח מוסמך בברית המועצות, ביודעו כי התעודה האמורה מזוייפת, ואין בה אמת. באמצעות התעודה האמורה, ניסה המערער לזכות בהכרה על-ידי הרשויות המוסמכות כאח מוסמך.

2. המערער הודה בעובדות האמורות, ובית המשפט קמא קבע כי המערער ביצע עבירות של שימוש במסמך מזוייף ונסיון לקבל דבר במרמה באמצעותו - לפי סעיפים 420 ו415-, בצירוף סעיף 25, לחוק העונשין, התשל"ז1977-.

בהסכמת המשיבה, נתבקש תסקיר שירות המבחן, הגם שבאת-כוח המשיבה הודיעה לבית-המשפט קמא, כי עמדתה היא שיש להרשיע את המערער בעבירות שהודה בהן.

פסק-הדין של בית-המשפט קמא
3. שירות המבחן ראה להמליץ על צו שירות לתועלת הציבור - ללא הרשעה "אשר עלולה לחבל בהשתלבותו המקצועית בעתיד לאחר סיום לימודים אקדמאיים".

אולם, בית-המשפט קמא לא קיבל את המלצת שירות המבחן והרשיע את המערער, בין היתר משום שרבו המקרים שבהם נעשה שימוש במסמכים מזוייפים, וכי אך במקרים חריגים יימנע בית-המשפט מהרשעת נאשם בעבירה כאמור. לשון אחר, נפוצות העבירה והצורך בהתרעה - חייבו את הרשעת המערער.

4. בית-המשפט קמא השית על המערער קנס של 2,000 ש"ח, מאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שנתיים, שהמערער לא יישא אותו אלא אם יורשע בעבירה של שימוש במסמך מזויף או בקבלת דבר במרמה, לרבות נסיון. בית-המשפט גם ציווה על המערער לבצע שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 250 שעות.

הערעור
5. המערער סבור כי בשל נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות - היה על בית-המשפט להימנע מהרשעתו. ועוד זאת: משעמד המערער על טענתו, הוא, מיוזמתו, זנח את בקשתו לקבל הכרה כאח מוסמך, עוד לפני שנחקר החשד לעבירה. ללמדך, כי "חזר בתשובה" עוד לפני שהרשויות הכירו בו כאח מוסמך על-פי התעודה המזוייפת, אך בית-המשפט קמא לא ייחס משקל ראוי לעובדה זו.

המערער מוסיף, כי הרשעה עלולה לסכל את תכניתו לסיים את לימודיו באוניברסיטה, בחוג לסיעוד, אחרי שלוש שנות לימודים, ועלולה להביא לנעילת שערי מקצוע הסיעוד - בפני
ו.

הרשעה בעבירה
6. הכלל הוא, משנמצא נאשם אשם בעבירה - על הערכאה הדיונית להרשיעו בעבירה שהוכחה. בעניין זה, בדרך כלל, לא תתערב ערכאת הערעור, כשם שלא תתערב בעונש הולם שהשיתה הערכאה הראשונה.

ערכאת הערעור יכול שתתערב בהרשעה או בעונש - אם שוכנעה כי לנגד עיניה של הערכאה הראשונה עמדו שיקולים פסולים או מוטעים, או שהעונש מופרז לקולא או לחומרה.

ערכאת הערעור בוחנת אם נפלה טעות משפטית בהחלטתה של הערכאה הדיונית, או ששיקולים פסולים או מוטעים הנחו אותה (וראו: ר"ע 152/84 מדינת ישראל
נ' אורי קרייף, פ"ד לז(4), 839).

וכך קובע הנשיא שמגר בעניין קרייף:

"בית-המשפט המחוזי אינו חליפו של בית משפט השלום, והוא אינו דן בעניין תוך הפעלת שיקולים, אותם היה מפעיל, לו ישב מעיקרו כערכאה ראשונה. ערכאת ערעור נקראת לבחון, אם נפלה טעות משפטית בהחלטתה של הערכאה הראשונה, אם עמדו לנגד עיניה של הערכאה הקודמת שיקולים פסולים או מוטעים".

7. ישנם מקרים, והם חריגים ויוצאים מן הכלל, שבהם יימנע בית-המשפט מהרשעה, הגם שהוכחה העבירה ובית המשפט קבע כי העבירה בוצעה. זאת, בעיקר, כאשר הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים אלה:

(א) כאשר ההרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם;

(ב) כאשר סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים (וראו: ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון, כרך 97(3), 214).

השיקולים למתן צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, כמו צו מבחן ללא הרשעה, דומים אלה לאלה. בשני המקרים השיקולים יהיו, בין היתר, אם קיימת אפשרות של פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם וסוג העבירה.

וכך אומרת כבוד השופטת דורנר בעניין כתב:

"בפסיקתנו נקבע כי המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. ראו ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון, כרך 85(3), 737".

8. בענייננו, מדובר במקרים שפשו ורבו, כדי כך ששיקולי ההרתעה מחייבים החמרה עם הנאשמים. אי-הרשעה במקרים כאלה של זיוף מסמכים כדי לקבל באמצעותם דבר במירמה, וכמו בענייננו, כדי לעסוק בעיסוק הנוגע לבריאותם של בני אדם - אינו הולם ואינו ראוי. אי-הרשעה עלולה להראות מסר שלילי מוטעה לעבריינים פוטנציאליים, המבקשים לעשות "מלאכה קלה" של קבלת הסמכה מקצועית בלא לעמוד בתנאי כשירות החלים במדינת ישראל
.

ועוד זאת: לא הוכח, כלל ועיקר, כי הרשעתו של המערער אכן תסכל את אפשרויות העסקתו בעיסוק של אח מוסמך - לכשיוסמך.

9. לאור האמור, לא ראינו להתערב במסקנתו של בית-המשפט קמא, לפיה יש להרשיע את המערער. גם איננו רואים להתערב בעונש העושה, לעצמו, חסד עם המערער, בהתחשב בחומרת העבירות.

10. המערער העלה טענה, שלפיה המשיבה הסכימה במקרים אחרים לכך שהנאשמים שביצעו עבירות דומות או זהות - לא יורשעו, ובתי המשפט אימצו הסדרים והסכמות כאמור.

תשובתנו על כך היא, שיש לשקול כל מקרה לגופו, ואין להחיל לעניין זה מדיניות עונשית אחידה.

מכל מקום, בנסיבות המקרה דנן - אין מקום להתערבותנו, ואנו דוחים את הערעור.

ניתן היום כ"ט באדר א תש"ס (6 במרץ 2000), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מ

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.
דניאלה וכסלר
, שופטת

א"צ בן זימרה
, שופט

עזרא קמא
, שופט

לימור / d00147699k.1
1
עפ 001476/99
בית המשפט המחוזי בירושלים

כב' השופט עזרא קמא

כב' השופט א"צ בן זימרה

כב' השופטת דניאלה וכסלר

בפני









עפ בית משפט מחוזי 1476/99 ארסן ארוטיוניאן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 06/03/2000)