פסקי דין על אראלה שלום | פסקי דין על פלאפון חברת תקשורת בע"מ

14364-09/12 תק     10/01/2013




תק 14364-09/12 אראלה שלום נ' פלאפון חברת תקשורת בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 14364-09-12 שלום נ' פלאפון חברת תקשורת בע"מ






בפני

כב' הרשמת הבכירה רנה הירש


תובעת

אראלה שלום


נגד


נתבעת

פלאפון חברת תקשורת בע"מ



פסק דין

עיקרי טענות הצדדים
1.
התובעת רכשה מהנתבעת מחשב נייד ומכשיר טלפון ולטענתה, סוכם על
חיוב חודשי בסך 300 עד 350 ₪, הכולל שירותים נלווים.
2.
לטענת התובעת, היא חויבה בסכום העולה על המוסכם ועל כן ביטלה את הוראת הקבע והפסיקה בכך את התשלום החודשי. כתוצאה מהפסקת התשלום, נותקה התובעת משירות הנתבעת, והיא עתרה לפיצוי על סך 10,000 ₪ בגין הטעיה, עוגמת נפש וניתוק חד צדדי.

3.
הנתבעת טענה כי סוכם על תשלום חודשי כולל של 349 ₪ בעבור מכשיר הטלופון והמחשב נייד, בהתאם לפרטי הסכם ההתקשרות. החיוב בפועל היה גבוה מהסכום האמור מאחר והתובעת ביצעה גלישה מעבר להיקף הגלישה הכלול ב"חבילה" ולפיכך חויבה בהתאם לתעריף המדורג הנקוב בהסכם.
הנתבעת הבהירה כי בחלוף 3 חודשים מיום ההתקשרות, ביטלה התובעת את חבילת הגלישה ולפיכך פחת במקביל החיוב החודשי. למרות זאת, כך טענה הנתבעת, התובעת לא שילמה את חיוביה ועל כן נותק הקו לשיחות יוצאות, וזאת במסגרת הסמכות המוקנית לנתבעת בהסכמי ההתקשרות.
דיון והכרעה
4.
לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

5.
התובעת אינה מכחישה כי חתמה על הסכם למתן שירותים. על פי הפירוט שבכתב ההגנה, מאשרת הנתבעת כי עלות חבילת השירות נקבע בסכום של 349 ₪ לחודש אך עם זאת לטענת הנתבעת, הזיכוי בגין מכשיר הטלפון מותנה ברף שימוש מינימלי ולפיכך, וככל שהתובעת לא עומדת ברף השימוש, החיוב בפועל יהיה גבוה יותר מהסכום האמור.
6.
התובעת טוענת כנגד 3 חשבונות אשר לטענתה עלו על החיוב המוסכם: אחד מהם שולם על ידה חרף הסכום הגבוה, ושניים נוספים שלא שילמה. התובעת לא צירפה לכתב התביעה ולא הגישה לבית המשפט כל הסכם שהוא שיש בו כדי לבסס את טענותיה בנוגע לסכום החודשי המוסכם, ולא הוכיחה הסכמה לחיוב חודשי נמוך יותר מזה שנטען על ידי הנתבעת. לפיכך, אני מקבלת את הנתונים שנמסרו על ידי הנתבעת כמייצגים את ההסכמה בין הצדדים.
החשבון הראשון נשוא המחלוקת, אשר שולם על ידי התובעת, לא הוגש לבית המשפט ולפיכך אין באפשרותי להתייחס אליו. עם זאת, השניים שלא שולמו הוגשו על ידי הנתבעת, ולאחר שבחנתי אותם להלן התייחסותי, "מהקל לכבד":
7.
החשבון לתקופה 22.5.12 עד 22.6.12
לטענת הנתבעת, בתקופה זאת (להלן: "חשבון יוני") היו חיובים נוספים של 34 ₪ בגין הוראת קבע שחזרה וכן של 30 ₪ בגין שירות תיקונים שנתבקש על ידי התובעת ושלא נכלל בחבילה המוסכמת. אין חולק כי החשבון האמור כלל שימוש מעבר לרף הזיכוי.
בחשבון זה נכלל חיוב בסך 43 ₪ בשל גלישה מעבר לחבילה הבסיסית.
הסכומים הנוספים האלה ,בצירוף מע"מ, מגיעים לסך של כ- 125 ש"ח, וכאשר מוסיפים סכום זה לעלות החבילה החודשית המוסכמת (בסך 349 ₪) -
מדובר בחיוב של כ- 475 ₪, התואם את החיוב בפועל.
8.
החשבון לתקופה 22.4.12 עד 21.5.12
שונים פני הדברים בנוגע לחיוב לתקופה זו (להלן: "חשבון מאי").
לטענת נציגת הנתבעת בדיון, בחשבון מאי (נ/2) לא נכללו זיכוי בסך 50 ₪ וזאת מאחר והתובעת לא הגיעה לרף השימוש של 250 דקות. כמו כן טענה הנציגה כי הוסף חיוב בסך 30 ₪ בשל שירות התיקונים. מעבר לכך, ישנו חיוב בסכום של כ- 22 ₪ בשל גלישה מעבר להיקף החבילה. על בסיס נתונים אלה ובחישוב תוספת מע"מ לחיובים הרלבנטיים, מדובר בתוספת של כ- 110 ₪, ובצירוף סכום זה לחיוב של 349 ₪ - החשבון אמור להגיע לסכום של כ- 460 ₪. למרות זאת הוא בסכום של 516 ₪.
מדובר בהפרש חיוב לא מוסבר בסכום של 55 ₪, ובית המשפט אינו יכול ללמוד מתוך החשבוניות שהוגשו מדוע קיים פער זה. חיוב יתר לא מוסבר, ולו בסכום נמוך, מסביר את טרוניית התובעת, את חוסר שביעות רצונה והתעקשותה שלא לשלם את החיוב הנדרש.
9.
בדיון שהתקיים בפני
י, לא יכלה נציגת הנתבעת לציין מהו המועד שבו נותק השירות של התובעת על מנת שניתן יהיה לוודא שהניתוק נעשה באופן ראוי ורק לאחר שנתנה לתובעת האפשרות הראויה לשלם את חיוביה שלא נפרעו.
התובעת העידה שבשלב מסוים הגיעה להסכמה עם נציגי הנתבעת לפיה החיוב החודשי יהיה בסכום של 259 ₪ לאחר ביטול חבילת גלישה והדבר אושר על ידי נציגת הנתבעת בעדותה. לא ברור גם מדוע הושגה הסכמה לחיוב של 259 ₪ לחודש כאשר לכאורה, באותה עת היה השירות לתובעת מנותק.
התובעת צרפה לכתב התביעה את פנייתה לנתבעת שנשלחה במייל שבו היא מאשרת שהיא מסכימה לשלם את הסכום שסוכם בסך 257 ₪ לאחר ביטול חבילת הגלישה, וכי היא מבקשת לשלם את הסכום האמור גם לחודשים בגינם לא שולמו החיובים והיא מבקשת לחבר חזרה את השירות שהופסק.
הנתבעת לא הציגה כל תשובה או התייחסות שנשלחה לתובעת לאחר פנייה זו ואין הסבר מדוע לא חודש השירות לנתבעת לאחר סיכום זה.
10.
הנתבעת טענה כי לא ניתן היה לשוחח עם התובעת ולברר את העובדות לשם סיום המחלוקת. אינני מקבלת טענה זו: מתרשומת השיחה מיום 12.8.12 בין התובעת לבין נציגת שירות הנתבעת (נ/4) עולה כי הנציגה הצליחה לשוחח עם התובעת. מהתרשומת ניתן ללמוד כי התובעת היתה כעוסה ואף הרימה את קולה, ובמצב זה נציגת השירות של הנתבעת מסרה לתובעת "שהיא בטיפול משפטי וזה עוד שנייה נכנס לעורך דין שלנו" -
והתובעת סירבה להמשיך בשיחה.
נראה לי כי הנציגה היתה יכולה לשוחח עם התובעת ביתר סבלנות. אינני מוצאת הצדקה לגישה שאין צורך לבדוק את הנתונים ולמצוא - ואף להסביר - את הסיבה להפרש החיוב בין הסכום המוסכם לבין סכום החשבונית בפועל. הערת הנציגה יכולה היתה להתפרש כניסיון להפחיד את התובעת בהליך משפטי נגדה ולהסביר את התגובה מצד התובעת. יחד עם זאת, אין בדברים כדי להצדיק את חוסר נכונותה של התובעת להמשיך בניסיון לברר את הסיבה לחיוב "העודף" על פי גישתה.
השיחה מיום 12.08.12 התקיימה כנראה לפחות חודשיים לאחר ביטול הוראת הקבע על ידי התובעת והפסקת התשלום, והתובעת לא הוכיחה אם ומתי עשתה ניסיונות קודמים כלשהם לברר את הפרשי החיוב, בטרם ביטלה את הוראת הקבע.
11.
מכל האמור לעיל עולות מסקנות אלה:
א.
כי חשבון חודש מאי אינו ברור ולא ניתן להבין את פער החיוב בחשבון מאי, בסך 55 ₪. לפיכך יש מקום לקבל את עתירת התובעת ככל שהיא מתייחסת לחיוב זה.
ב. כי לא הוברר מתי נותקה התובעת מהשירות ומדוע לאחר שהושגה הסכמה ל"חבילה" בסכום שונה, בהפחתת חבילת גלישה, לא הוחזר השירות והתובעת לא קיבלה תשובה לפניותיה לאחר שינוי ההסכם.
ג. כי התקשורת בין הצדדים היתה לקויה, שכן נציגת השירות של הנתבעת הפעילה שיקול דעת שגוי בשיחה עם התובעת ולא נעשה מאמץ מספיק מטעם שני הצדדים, לברר את טענות התובעת להפרשים בין הסכומים המוסכמים לבין החיוב בפועל.
12.
כתב התביעה אינו מפרט את הנזקים שנגרמו לתובעת. ככל שמדובר בחיובים העודפים - הרי שהסכום הוא נמוך, ואילו התביעה הועמדה על סך של 10,000 ₪ ללא כל פירוט או הנמקה. ניתן להסיק מכך שמרבית הפיצוי הנדרש הוא בשל עגמת נפש ובזבוז זמנה של התובעת בשל פניותיה החוזרות לנציגי הנתבעת כפי שמפורט במכתבה לאחראית פניות הציבור אשר צורף לכתב התביעה.
13.
בנסיבות אלו אין לי אלא להעריך על דרך האומדנה את סכום הפיצוי הראוי לפסוק לטובת התובעת במקרה זה. השתכנעתי ממכלול הנתונים, כי הבעיה נבעה בחלקה מטעות של הנתבעת, ובחלקה מהתנהלות התובעת שבחרה שלא להשלים את הבירור או לתבוע את הנתבעת על החיוב העודף, אלא לבטל את הוראת התשלום ובכך הביאה על עצמה את ניתוקה מהשירות.
סוף דבר
14.
לאור כל האמור לעיל, אני מעמידה את הפיצוי אשר הנתבעת צריכה לשלם לתובעת בשל החיוב העודף, ההתנהלות הכללית של הנתבעת במתן השירות לתובעת ועגמת הנפש, לרבות בזבוז הזמן והוצאות המשפט - על סך כולל של 600 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום בעת קבלת פסק הדין לנתבעת.
הגשת בקשת רשות ערעור
לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
י"ט טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 14364-09/12 אראלה שלום נ' פלאפון חברת תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/01/2013)