פסקי דין על מיכאל קיצין | פסקי דין על מירב סקר | פסקי דין על מלון קרלטון החדש | פסקי דין על אס.אי.גי. נכסים כוכבים (sig ) |

53299-11/11 תק     10/01/2013




תק 53299-11/11 מיכאל קיצין נ' מירב סקר, מלון קרלטון החדש, אס.אי.גי. נכסים כוכבים בע"מ (sig )








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



ת"ק 53299-11-11 קיצין נ' סקר ואח'







בפני

כב' השופטת
לובנה שלאעטה חלאילה


תובע

מיכאל קיצין


נגד


נתבעים

1. מירב סקר
2. מלון קרלטון החדש
3. אס.אי.גי. נכסים כוכבים בע"מ (sig )




פסק דין

1.
לפניי תביעה כספית ע"ס 18,700 ₪, שעניינה תשלום המגיע לתובע, לטענתו, בגין עבודות פיקוח שביצע במלון "קרלטון החדש" בנהריה, בחודש אפריל 2010 ועוגמת נפש שנגרמה לו עקב התנהלותה של הנתבעת 1.
2.
הנתבעת 1 הייתה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, מנכ"לית הנתבע 2, מלון קרלטון החדש
(להלן: "הנתבעת" ו-"מלון קרלטון" בהתאמה). נתבעת 3 היא אחת השותפות במלון.
3.
בין התובע למלון קרלטון נכרת הסכם עבודה, ביום 5.2.2010, במסגרתו הזמין המלון את שירותי התובע, מהנדס במקצועו, לביצוע עבודות פיקוח וליווי לפרויקט שיפוץ ובנייה במפלס התחתון של המלון. תמורת עבודות הפיקוח הועמדה בהסכם על סך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ לחודש ו- 7,500 ₪ למחצית חודש, תוך שסוכם כי הפיקוח נדרש לתקופה שמיום 7.2.2010 עד 28.2.2010. בהסכם נרשם "אם תידרש הארכה יתומחר בהתאם".
4.
ביום 2.5.2010 הגיש התובע חשבונית מס מספר 0055 ע"ס 15,000 ₪ + מע"מ, בגין עבודתו בחודש אפריל 2010 ובמכתבו לנתבעת מיום 22.7.2010 אישר קבלת 7500 ₪ (בתוספת מע"מ) כנגד החשבונית ודרש תשלום יתרת הסכום.
5.
התובע טוען כי על אף פניותיו לנתבעים, יתרת הסכום לא שולמה ועקב כך פנה ישירות לנתבעת בשעות עבודת במלון, אלא שזו השיבה לדרישתו בצעקות, העלבות ודאגה לסלקו מהמלון בצורה מבישה ע"י קציני הביטחון.
התובע מבקש לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש והעלבון שנגרמו לו עקב התנהלותה זו.

6.
הנתבעים הכחישו את טענות התובע ובכתב ההגנה נטען בין היתר :
6.1.
אין יריבות בין התובע לנתבעת, שכן אחרונה זו חתמה על ההסכם בהיותה מנכ"לית של המלון ואין מקום להגשת תביעה אישית נגדה.
6.2.
עפ"י הסכם ההתקשרות, הארכת תקופת הפיקוח והליווי ההנדסי מעבר לתקופה המקורית,
טעונה אישור מנכ"ל המלון – אישור שלא ניתן.
6.3.
בחודש אפריל העניק התובע שירותי ליווי ופיקוח הנדסי במשך מספר ימים בלבד, בגינם קיבל תמורה מלאה ע"ס 8,700 ₪. תפקידו של התובע היה לפקח על הקבלנים כאשר אלה לא יכלו לבצע כל עבודה שעה שאורחי המלון הסתובבו באולמות במהלך ימי החג בחודש אפריל.
6.4.
התובע לא ביצע את מלאכת הפיקוח במיומנות ומקצועיות והפר את התחייבויותיו כלפי המלון, כך לדוגמה, התקשה המלון לקבל אישור מכבי אש לאולם בו בוצעו עבודות השיפוצים עליהן פיקוח התובע ותקרת הגבס באחד האולמות בהם פקח התובע, קרסה לפני כחצי שנה (ממועד הגשת כתב ההגנה).
6.5.
אשר לטעת התובע בדבר סילוקו מהמלון, נטען כי התובע נתבקש לצאת משטח המלון לאחר שהתפרץ ללשכת הנתבעת בצעקות מלוות באיומים וגידופים לעיני אורחת ממשפחת בעלי המלון.
7. זה המקום לציין כי לאחר הדיון הראשון ובעקבות דברי ביהמ"ש הודיע התובע כי הוא מבקש למחוק את התביעה נגד הנתבעת. הנתבעת מבקשת לחייב את התובע בהוצאותיה.
דיון
7.
עינינו הרואות כי המחלוקת העיקרית בתיק נסובה סביב עבודתו של התובע בחודש אפריל 2010 והשכר המגיע לו בגינה. התובע טען והעיד כי עבד בחודש אפריל באופן מלא, "יום יום" ו"עד היום האחרון" ואת ההודעה על הפסקה העבודה קיבל ממנכ"לית המלון ביום 30.4.2010. מנגד טענו הנתבעים, כי התובע נתן את שירותיו במשך מספר ימים מופחת בחודש אפריל, כאשר בחודש
זה התקיימו אירועים שונים באולמות המשופצים ולא יכלה למעשה להתבצע כל עבודה באולמות.
8.
התובע העיד בעצמו ומטעמו העיד מר מיקי ורדי, הארכיטקט שתכנן את האולמות החדשים במלון קרלטון. מטעם הנתבעים העידו, הנתבעת, הקבלן הראשי בפרויקט מר מיכאל ממן, מנהל האחזקה במלון מר סאלח סלאח, עובד אחזקה במלון מר סמי חאלדי, קצין הבטחון אלי אקוקה והיועמ"ש של מלון קרלטון, עו"ד קלנטריה.
9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים השונים שהוגשו ולאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, אני מוצאת לקבל את התביעה באופן חלקי. אנמק בתמצית :
א.
ראשית אומר כי עדותו של התובע, הייתה סדורה והותירה עליי רושם אמין. לא התרשמתי כי מדובר במי שמנסה להוציא כספים, שלא מגיעים לו, מהנתבעים אם כי במי שנלחם ונלחם קשה – נוכח התנגדותם הנחרצת של הנתבעים וכמות העדים שזימנה לביהמ"ש – לקבל את השכר שמגיע לו בגין עבודתו.

לעומת זאת, עדותה של הנתבעת, לפיה התובע לא עבד כלל
בחודש אפריל סותרת את הנטען בכתב ההגנה ואינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי לתובע שולם סך של 7,500 ₪ בגין עבודתו באותו חודש.
ב.
הנתבע הגיש כאמור חשבונית מס בגין עבודתו בחודש אפריל והנתבעים אישרו תשלום מחצית הסכום הנדרש. התובע הוכיח כי פנה לנתבעים לתשלום יתרת הסכום, שלוש פעמים לפחות לפני הגשת התביעה; ביום 12.7.2010 הוא פנה בכתב למבקר הפנים של הפרויקט, ביום 22.7.2010 פנה בכתב לנתבעת ואין חולק כי פנה אליה פיזית לקבלת היתרה (מפגש שהסתיים בגירושו מהמלון).
הנתבעים לא הגישו כל מסמך תשובה לפניות התובע וטענותיהם לגבי אי זכאותו לתשלום עלו לראשונה בכתבי ההגנה שהוגשו מעל שנה וחצי מיום הגשת החשבונית.
התובע העיד כי קיבל מחצית הסכום שביקש עבור חודש אפריל ונאמר לו "שיש בעיות" ושיתאפק והוסיף כי "כמו כולם חיכיתי בסבלנות". טענה זו לפיה העדר תשלום לתובע נבעה בשל "בעיות", גובתה במכתב אליו הפנה נציג הנתבעת 3 ולפיו אחד הקבלנים שביצע עבודות באותה תקופה, פנה בכתב פעמיים למלון קרלטון, בדרישה לתשלום עבור השלמת העבודות. אחד המכתבים נושא תאריך 24.4.2010 והשני מיום 12.6.2010.
אוסיף כי בכתב ההגנה נטען כי לתובע הוצע תשלום 30% מהסכום הנותר עבור חשבונית מס' 0055, וזאת לפנים משורת הדין, אך הוא סירב. הטענה כי מדובר בערך מטרד שהוצע כדי לחסוך בהוצאות והליכים משפטיים, אינה מתיישבת עם העובדה כי ההצעה משמעה תשלום 80% מהתשלום הנדרש עבור העבודות בחודש אפריל (לאחר שהתובע קיבל 50 % מהתמורה) כשמנגד טוענת הנתבעת (וכך ניסו לטעון העדים מטעמה) כי התובע כלל לא ביצע עבודות בחודש אפריל, ועבד לכל היותר במשך ימים אחדים.
ג.
איני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה התובע אינו זכאי לתשלום נוכח אי קבלת אישור הנתבעת בכתב לגבי הארכת ההסכם לחודש אפריל.
בסעיף 4 להסכם ההתקשרות מיום 5.2.2010 נקבע כי "כפוף למנכ"ל המלון – דיווח ישיר למנכ"ל. בתיאום מלא מול אילן גדיש מהנדס ראשי פיקוח עליון". ניתן אומנם לומר שהארכת ההסכם כפופה לאישור הנתבעת, אולם לא נקבע בהסכם כי על האישור להיות בכתב.
תקופת הליווי שנקבעה בהסכם היא בין 7.2.2010 עד 28.2.2010. אין מחלוקת כי בחודש 3.2010 התבצעו עבודות במלון (בגינם קיבל התובע תשלום מלא) ולא הוצג מטעם הנתבעים אישור בכתב כלשהו להארכת ההסכם לחודש מרץ. על כן, אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה בהעדר אישור בכתב, לא אושרה עבדותו של התובע בחודש אפריל ומקבלת את טענתו של התובע, המתיישבת עם נוסחו של ההסכם ולפיו תקופת הליווי הוארכה לפי הצורך.

ד.
מהעדויות בתיק והמסמכים שהגישו הצדדים עולה כי המועד שנקבע לסיום העבודות במלון נקבע ליום ה-
20.3 ואכן גם התובע לא חלק על כך שהאירוע שהיה מתוכנן בסמוך למועד זה התקיים וכי האלומות הופעלו בפסח (סוף מרץ ותחילת אפריל),
אך אין בדבר כדי ללמד על סיום כל העבודות.


התובע הסביר כי האירועים נעשו בשטח מצומצם מתוך השטח הכולל והוא סימן בתוכנית שהגיש את האזורים שלא היו מוכנים, כך למשל באולם הקטן - התקרה לא הייתה גמורה והוקמו קירות גבס כהפרדה בין החלק המוכן לבין זה שלא.

עד התביעה מר מיקי ורדי, ארכיטקט שתכנן את האולמות החדשים במלון קרלטון, העיד כי עבד בעבר עם התובע, התרשם מעבודתו והמליץ עליו בפני
הנתבעים. לפי עדותו המלון עמד בתאריך היעד לביצוע העבודות (ליל הסדר בסוף מרץ 2010) באופן שאפשר לקיים אירועים, אבל לא כל העבודות הסתיימו.
הוא העיד כי בליל הסדר נסע לחו"ל לעשרה ימים וכשחזר היו שני סוגים של עבודות שלא הושלמו בעיקר במתחם
vip
, שם היו חסרות תקרות מתיחה, עבודות ריצוף, גבס והשלמות תאורה. סוג העבודות השני היה תיקון ליקויים, בעניינם הוכנו שתי רשימות ליקויים. הוא נשאל ע"י ביהמ"ש, אם ביצוע הליקויים מחייב את נוכחותו של התובע והוא השיב בחיוב על כך.
הוא עיין בשתי הרשימות שהגיש התובע (מיום 22.3 ומיום 11.4) ואישר כי אלה הן רשימות הליקויים שהוכנו גם על ידו.
עדותו של מר ורדי הינה עדות אובייקטיבית של מי שאין לו עניין בתוצאות ההליך (להבדיל ממרבית העדים האחרים), שכן הוא כבר סיים את עבודות התכנון במקום. הוא אף הבהיר מפורשות בדיון כי אינו מרגיש מחויבות כלפי מן הצדדים ועדותו של זה היתה סדורה, עקבית והיא נמצאה אמינה עלי.
ה.
התובע הגיש שתי רשימות ליקויים המלמדות על הצורך בקיומן של עבודות גם בחודש אפריל. הרשימה הראשונה נשאה תאריך 22.3.2010 וכותרתה, רשימת ליקויים לאחר מסירה ראשונה". ברשימה נכתב כי "בתאריך 21/3/2010 נערכה מסירה ראשונה של אולם האירועים עד מחיצה אקוסטית כולל איזור השירותים, מבואת כניסה, אולם מנהלים

vip
המסירה תהיה בזמן הקרוב, נכון להיום לא הסתיימו כל העבודות. אולם קטן יימסר גם כן בהמשך". תאריך ביצוע התיקונים צוין כי "לא יאוחר מיום 24.3.2010".
הרשימה מעלה מספר לא מעט של ליקויים תוך רישום הקבלן האחראי לתיקון אותן ליקויים (קבלן ראשי, קבלן מיזוג אוויר, אדריכל ומתכנן מיזוג אוויר).
הרשימה השנייה נשאה תאריך 11.4.2010 וכותרה "רשימת ליקויים לאחר מסירה ראשונה (המשך מ- 22.3.2010)". הרשימה התייחסה לתיקונים שיש לערוך ב"אולם קטן (אחרי המחיצה)" ובאולם
vip
. עיון ברשימה מלמד כי באולם הקטן היה צורך בעבודות צביעה, השלמת ריצוף, החלפת דלתות, סגירת יציאה חשמל וכו'. באולם
vip
, היה צורך בניקיון שטיחים, החלפת תקרת בריסול, גמר עבודות חשמל, הוספת לדים ותיקון צבע בתקרה.
הרשימה מתייחסת לתיקונים שיש לבצע בלוח חשמל ראשי ולצורך סיום מסודר של הפרויקט הומלץ על הזמנת יועץ החשמל ויועץ מזג האוויר למסירה סופית של העבודות וסיום עבודות כיבוי ראש של הקבלן ברק. המועד לסיום התיקונים נקבע ליום 18.4.2010.
הצורך בהשלמות ותיקונים שיש לבצע באולמות גם מעבר לתאריך היעד, סוף חודש מרץ 2010, עולה בקנה אחד עם עדות התובע והעד מטעמו, הארכיטקט, עדותם של עובדי האחזקה מטעם הצדדים ושתי הרשימות שהגיש התובע, שתוכנם לא נסתר.

מעבר למסמכים אלה, הוגש מכתבו של המהנדס פנקס, מתאריך 27.4.2010 המיועד למלון קרלטון וכותרו "אולם אירועים מלון קרלטון –נהריה. סיכום פגישה מיום 26.4.10". המכתב כולל מספר הנחיות לקבלן להתקנת גופי תאורה ואלמנטים נוספים הקשורים לחשמל ותאורה במקום ולפיו החלטות לעניין התאורה במקום יתקבלו לאחר הניסוי לבדיקת התאורה באולם. בסעיף 7 המנכ"לית נדרשה להעביר, באמצעות התובע, את הדו"ח הנ"ל לכל הקבלנים.


דומה כי יש במסמכים אלה כדי לסתור באופן ישיר את טענתה של הנתבעת כי התובע לא ביצע עבודות בחודש 4.10 וכדי לחזק את טענותיו של אחרון זה בדבר עבודתו במלון במהלך כל החודש.

טענת ההגנה ועדותה של הנתבעת לפיה האולמות במלון היו מופעלים בסוף חודש מרץ 2010 ובחודש אפריל, אינה מפריכה את טענת התובע כי בחודש אפריל בוצעו עבודות, עליהם פיקח התובע, שלא מנעו שימוש באולמות.
ו.
העדים מטעם הנתבעים לא שללו קיומם של עבודות באולמות גם לאחר סוף חודש מרץ

. מנהל הפרויקט, מר מיכאל ממן אומנם העיד כי השלים את העבודות לפי תאריך העיד (20.3.2010) אך העדים הנוספים, מנהל האחזקה סאלח ומר חאלדי, עובד האחזקה, העידו כי השיפוצים הסתיימו עד סוף מרץ ולאחר אותו מועד היו ליקויים ותיקונים קטנים.
קצין הביטחון, מר אלי אקוקה, לא ידע לתת תשובה אם התובע היה במלון אחרי תאריך 20.3 והיועמ"ש העיד כי "לא ראה" שבוצעו עבודות כלשהן באולמות בתקופה הזו, אך אין בכל העדויות כדי לשלול את העובדה שהיה צורך בהשלמות ותיקונים גם לאחר השלמת הפרויקט בסוף חודש מרץ 2010 (חלק מהעדים אף העידו מפורשות כי היו עבודות לתיקון הליקויים).
מכל מקום, העובדה כי העדים לא ראו את התובע במלון אין משמעה בהכרח כי הוא לא עבד שם !

10.
סוף דבר

– לאחר שוויתר התובע על תביעתו לעוגמת נפש, אני מקבלת את התביעה בנוגע ליתרת השכר שלא שולמה בחודש 4.10 ומחייבת את הנתבעים 2 ו -3 לשלם לו סך של 7,500 ₪ + מע"מ כחוק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2.5.2010 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף ישאו הנתבעים 2 ו – 3 בהוצאות משפט בסך של 800 ₪.
התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.
אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪. (ולהזכיר – נוכח הודעת התובע בדבר ויתורו על התביעה נגדה,
יכלה הנתבעת לחסוך את הגעתה לדיון השני).
הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.




זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"ח טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 53299-11/11 מיכאל קיצין נ' מירב סקר, מלון קרלטון החדש, אס.אי.גי. נכסים כוכבים בע"מ (sig ) (פורסם ב-ֽ 10/01/2013)