פסקי דין על יוסף פדלון | פסקי דין על שאול פדלון | פסקי דין על גל ווקנין | פסקי דין על אוטו שי שרותי מימון | פסקי דין על ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית ואח' |

23332-06/12 תק     10/01/2013




תק 23332-06/12 יוסף פדלון, שאול פדלון נ' גל ווקנין, אוטו שי שרותי מימון, ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 23332-06-12 פדלון נ' ווקנין ואח'


התובעים
1. יוסף פדלון
ת.ז. 056155054
2. שאול פדלון

ת.ז. 021572763


נגד

הנתבעים
1.
גל ווקנין

ת.ז. 032525008
2. אוטו שי שרותי מימון

ח.פ.513893776
3. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
4. כלל חברה לביטוח בע"מ


פסק דין


התביעה שבפני
י עניינה בנזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע במסגרת תאונת שרשרת.

אין חולק, כי רכב הנתבעת 2 היה מצוי מאחורי רכב התובע במועד הרלוונטי, וכי רכב הנתבע 1 מצוי היה מאחורי רכב הנתבעת 2.

ברכב התובע נהג התובע 2 (להלן: "שאול"), רכב הנתבעת 2 היה נהוג על ידי מר אלון שחר (להלן: "אלון"), ומבוטח אצל הנתבעת 4 אשר ביקשה להצטרף להליך, ורכב הנתבע 1 היה נהוג על ידו (להלן: "גל") ומבוטח אצל הנתבעת 3.

לטענת שאול, במועד הרלוונטי רכבו היה בעצירה מוחלטת מאחורי רכבים נוספים, בכביש שבו נתיב אחד לכל כיוון. לשיטתו, במועד הרלוונטי היה עימו נוסע ברכב, מר אייל קסלסי (להלן: "אייל"). שאול טוען, כי בעוד היה רכבו בעצירה מוחלטת, חש לפתע פגיעה חזקה מאחור אשר הדפה רכבו לפנים באופן שגרם לרכבו לפגוע ברכב שלפניו, ואולם, רכב זה עזב את המקום מבלי להחליף פרטים ומבלי להעלות כל טענה כלפיו. שאול ביקש להבהיר, כי חש פגיעה אחת בלבד בחלק האחורי של רכבו, וכי הנהג ברכב השלישי מאחוריו (גל), ביקש שלא יוזמנו שוטרים למקום וכי הכל ייסגר בין הנהגים עצמם.

לטענתו, לא יכול לומר בודאות כי הרכב שמאחוריו היה אף הוא בעצירה מוחלטת, יחד עם זאת, הבחין בפנסי הרכב שמאחוריו ויכול היה להעריך לפי מיקומם כי הרכב צפוי לעצור מבלי לפגוע בו לפני התאונה.

שאול הסביר, כי מקור הפקק הוא בכך שרכבו התקרב אל הצומת שבה ניתן לפנות שמאלה מהכביש בו נסע, וכנראה שרכב שעמד בראש הפקק ביקש לפנות שמאלה אך לא יכול היה לעשות כן לפני שהתנועה בכיוון הנגדי תיפסק.

אלון העיד אף הוא לגבי נסיבות האירוע, וסיפר, כי היה אף הוא בעצירה מוחלטת מאחורי רכבו של שאול, כאשר לפתע חש פגיעה חזקה מאחור אשר הדפה אותו לפנים. לשיטתו, ניתן היה להבחין בפקק התנועה עוד לפני שהגיע אל הכיכר המצויה במרחק של כ – 200 מטר ממקום התאונה, וכי הוא עצמו הגיע אל הכיכר בכוונה לנסוע בה ישר ויכול היה להבחין ברכבים המצויים לאחר הכיכר. אלון העיד כי התאונה אירעה בשעות הערב, וכי הכביש היה רטוב והיה מזג אוויר חורפי. לטענתו, לא הבחין ברכבו של גל המתקרב אליו מאחור, לא שמע חריקת בלמים, ורק כאשר הרגיש לפתע את המכה החזקה, הבין כי קיים רכב מאחוריו.

אלון נשאל האם היה נוסע נוסף, למיטב ידיעתו, ברכב התובע, והשיב כי ידוע לו שהיה נוסע נוסף כאמור.

אלון העיד, כי הוא מכיר היטב את הכביש בו אירעה התאונה, כי מדובר בכביש בעייתי בשל העובדה שרכבים רבים מבקשים לפנות שמאלה מהכביש בו נסעו הצדדים כאן, בצומת המצויה כמה מטרים לפני רכבו של שאול, וכי הדבר גורם להאטה בתנועה באזור זה בשעות מסויימות של היום, כמעט מידי יום.

אייל העיד לאחר כל העדים, ומבלי ששמע את העדויות של שאר העדים, וחזר למעשה על עדותו של התובע. אייל העיד כי לא שמע חריקת בלמים לפני הפגיעה, כי לא הבחין במכוניות שמאחוריו, וכי כתוצאה מהפגיעה היחידה מאחור נהדף רכב שאול לפנים ופגע ברכב שלפניו. עדותו של אייל, היתה עקבית וסדורה ותמכה בכל הטענות שהעלה התובע בנוגע לנסיבות האירוע.

גל טען לגירסה אחרת לגמרי בנגע לנסיבות האירוע. לשיטתו, הגיע לתאונה קיימת שכן יכול היה לראות את רכבו של אלון פוגע ברכבו של שאול, ואז ניסה לבלום אך לא הספיק. לדבריו, המרחק בינו לבין רכב אלון בעת הפגיעה של אלון ברכב שאול היתה כ – 3 או 4 מטרים בלבד, ועל כן, הניסיון לעצור לא צלח. גם גל טען כי במועד הרלוונטי היה הכביש רטוב, הראות לקויה והשעה שעת ערב.

לטענת גל, לפי רכבו של שאול לא היו רכבים אחרים כלל, אף לא אחד מן הרכבים שלפניו, של שאול ושל אלון, לא היו בעצירה ולא היה בפיו כל הסבר מדוע לשיטתו פגע אלון ברכבו של שאול.

לטענתו של גל תיאור המקום בו אירעה התאונה כפי שנמסר על ידי שאר העדים אין בו ממש, שכן ממילא אין כל פניה שמאלה מהכביש בו נסעו הצדדים כאן.

לדבריו, כאשר התקרב אל הכיכר לא ראה רכבים מאטים לאחריה, וממילא לא הבחין ברכבים הנוסעים לפני רכבו של שאול עובר לתאונה.

לדבריו נסע במהירות של כ – 30 קמ"ש, רכבו של אלון נסע במהירות הגבוהה משלו בכ – 5 קמ"ש והמרחק בין שתי המכוניות עובר להאטה המאולצת אלון, נותר קבוע.

שמעתי את העדויות ואני רואה לנכון להעדיף את גירסתם של שאול, אלון ואייל, לעומת עדותו של גל אשר אינה מתיישבת עם השכל הישר, עומדת בסתירה לכל יתר העדויות וממילא יש בה משום הודאה בכך שלא שמר מרחק, במיוחד בשים לב לתנאי הדרך.

בהתאמה אני רואה לנכון לקבל, במלואה, את גירסת התובע, הנתמכת בגירסת העד מטעמו ובגירסת הנהג מטעם הנתבעת 2, ובהתאמה אני קובעת, כי לפני רכבו של התובע עמדו רכבים נוספים. הפגיעות המתוארות בדוח השמאי המלמדות על פגיעה מאחור ומלפנים, מתיישבות אף הן עם גירסתו העובדתית לפיה היה רכב נוסף לפניו, והתמונות אשר צורפו על ידו, מלמדות, כי מידת הפגיעה בחלק הקדמי פחותה יחסית למידת הפגיעה מאחור, עובדה שאף היא תומכת בגירסתו ביחס לקיומו של רכב נוסף מלפנים אשר נפגע באותה תאונה.
העובדה ששווי הנזקים בחלק הקדמי איננו מבוטל, נובעת מאופי הפגיעה במסגרתה נפגע מצנן וקונדסור מזגן, חלקים שעלותם היחסית יקרה, אך אין בכך כדי ללמד כי מוקד הפגיעה הקדמי היה בהכרח חזק יותר או נובע מפגיעה אחרת.

בסה"כ אם כן שוכנעתי, כי יש להעדיף את גירסת התובע, שאול, ביחס למכלול הנסיבות, לרבות ביחס למוקדי הפגיעה ברכבו, וכי יש לפצותו על כל נזקיו.

נחה דעתי מתיאור הנסיבות כפי שנשמע מפי כלל העדים כאן, כי האשם בתאונה הוא הנתבע 1 אשר נסע ברכבו והתעלם מתנאי הדרך שלפניו, תוך שהוא אינו שומר מרחק מספיק, אינו מבחין ברכבים העומדים לפניו ואיננו מאט בניסיון למנוע את התאונה.

בהתאמה נדמה בעיני, כי לאלון לא היתה כל דרך לחמוק מרכב הנתבע 1, במיוחד בשים לב לכך שלשיטת כל העדים הכביש בו אירעה התאונה הוא כביש שבו נתיב אחד לכל כיוון, ולא היה קיים נתיב נוסף אליו ניתן היה לברוח.

שקלתי האם להטיל אשם תורם על אלון ו/או על התובע אשר עמדו לשיטתם בעצירה מוחלטת ואף על פי כן נהדפו לפנים וגרמו לפגיעה נוספת, ואולם, בשים לב לכך שאני מקבלת העדויות בנוגע למרחק שבין המכוניות וכן בנוגע לתנאי מזג האוויר, מצאתי לנכון שלא לעשות כן ואני סבורה כי אף לו עמדו אלו בעצירה מוחלטת כשרגלם על הבלמים, בשים לב למידת הפגיעה בחלקו האחורי של הרכב בו נהג אלון, הרי שלא יכולים היו לטעמי למנוע את הדיפתם קדימה ואת הפגיעה ברכבים הנוספים.

מכל האמור, אני רואה לנכון להטיל אחריות מלאה על נסיבות האירוע על כתפיו של גל, ואני רואה לנכון לחייב את הנתבעים 1 ו 3 לשלם ביחד ולחוד את הסך של 14,432 ₪ בגין נזקי התובעים. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13/6/12) ועד יום התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעים 1 ו 3 ביחד ולחוד בהוצאות התובעים בסך כולל של 500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו 4 נדחית, והנתבעים 1 ו 3 ביחד ולחוד יישאו בהוצאותיהם בסך כולל של 500 ₪ - 250 ₪ לכל אחד. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

לטובת העד מר אלון שחר אני פוסקת שכר עדים בשיעור של 250 ₪, והסכום האמור ישוחרר מהפקדון המופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר על ידי המזכירות לעד.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
כ"ח טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 23332-06/12 יוסף פדלון, שאול פדלון נ' גל ווקנין, אוטו שי שרותי מימון, ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 10/01/2013)