פסקי דין על רונית דינצמן שטרנבאך | פסקי דין על אהוד נייגר

26359-04/12 תק     25/07/2012




תק 26359-04/12 רונית דינצמן שטרנבאך נ' אהוד נייגר




לך



st1\:*{behavior: }


בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו

ת"ק 26359-04-12 דינצמן שרביט נ' נייגר



25 יולי 2012


בפני
כב' השופט מיכאל תמיר


התובעת
רונית דינצמן שטרנבאך




נגד

הנתבע
אהוד נייגר


<#2#>
נוכחים:
התובעת בעצמה יחד עם בעלה מר דן שטרנבאך

הנתבע בעצמו יחד עם מר שלום לביא מטעם חברת הביטוח

מר ישראל אלייב עד מטעם הנתבע

גב' לאורה מוזוליה מטעם הנתבע



<#3#>
פסק דין

לגרסת התובעת בעת התאונה רכבה עמד בזווית בכניסה לשער של ביטוח לאומי ברמת גן. כאשר לכל היותר רכבה בולט 30-50 ס"מ ברחוב.

לטענת התובעת, הנתבע נסע לאחור, לא שם לב וכשנסע במהירות פגע ברכבה. כאשר מדובר בכביש חד-סטרי.

הנתבע טען כי הוא אכן נסע לאחור אולם בקצב איטי, וכי לפתע נסעה גם התובעת לאחור ולמעשה שני כלי הרכב התנגשו קלות.

לעניין הנזק, התובעת תובעת תיקון מגן ימני וצבע, החלפת פנס ורכישת פנס בשווי 920 ₪. לגבי תיקון המגן והצבע קיימת תביעה בסך של 680 ₪.

הנתבע הביא שני עדים ניטראליים מטעמו אשר העידו בניגוד לגרסת התובעת כי התובעת אכן נסעה לאחור.

אין מקום לקבוע כי עדויות העדים מטעם הנתבע אינן מהימנות בעיני בית המשפט ועל כן כשקיימת גרסה מול גרסה ונטל ההוכחה מוטל על התובעת אין אלא לקבל את גרסת הנתבע לפיה התובעת אכן נסעה לאחור.

התובעת בעצמה העידה כי נדרשה מספר פעמים לעשות סיבוב על מנת לחפש חנייה. יש גם בכך על מנת לקבוע כאפשרות כי אכן נסעה התובעת לאחור או על מנת לעשות סיבוב נוסף, או על מנת לשפר זווית לצורך החניית הרכב.

לעניין הנזק, אכן התברר כי הפנס עבד לאחר התאונה, אולם התובעת מצביעה בתמונה שהוצגה על קטע של כ-3 ס"מ על ס"מ שנסדק מהבקליט של הכיסוי החיצוני של הפנס מצד ימין. התובעת הצביעה במהלך הדיון על שתי פגיעות קטנטנות בצד העליון והשמאלי של הפתח של מיכל הדלק. אותן פגיעות מסומנות בזווית לכיוון פנים הרכב. הסתכלתי על המבנה של הפגוש של הרכב של הנתבע וניתן לראות סימן קל באותו מקום שהנתבע טען כי הייתה פגיעה עם הרכב של התובעת. ניתן לראות כי אותו קטע של הפגוש נמוך ובולט באופן שמקשה על בית המשפט לקבל את טענת התובעת לפיה אותו פגוש באותה נקודה אכן גרם לנזק באותם נקודות שצוינו על ידי התובעת כי מופיעות מעל גובה אותו פגוש.

התובעת העידה לאחר שהוזהרה לומר את האמת כי אכן הפנס של הנתבע נסדק או נשבר, העד מטעם הנתבע העיד כי הוא צילם את רכבו של הנתבע במקום ביום התאונה ואכן עיון באותה תמונה מעלה כי אין כל סדק או שבר בפנס של רכבו של הנתבע.

כמו כן, ומעבר לסימן, אותו סימן בפגוש שצוין קודם לכן על בית המשפט לא ניתן לראות בתמונה פגיעות פח כלשהן ברכבו של הנתבע.

לעומת זאת, התובעת העידה כי היא מחנה במקום צפוף וכתוצאה מכך ישנן פגיעות. הצד השני של הפגוש של התובעת מעוך מפגיעה.

כמו כן, התובעת העידה בצורה מפורשת כי בהתייחס לסימנים שחורים של הפגוש של רכבה של התובעת כי סימנים אלו אינם כתוצאה מהתאונה.

יצוין כי דווקא אותו מיקום של הסימון השחור ניראה כמקום פגיעה סביר יותר כיוון שמדובר בפינה של הפגוש ששם הסבירות גבוה יותר לפגיעה.

במהלך פסק הדין התובעת מצביעה על כתם לבן מתחת לכתם השחור ואומרת שהפגיעה גם שם, גם בפנס וגם באותו קטע של מיכל הדלק.

לא ברור כיצד יכולה להיות פגיעה גם באותו פס לבן מתחת לסימון השחור, וכן גם ליד פתח של מיכל הדלק. בעלה של התובעת תוך כדי מתן פסק הדין אומר שזה לא נכון שיש פגיעה ליד הפתח של מיכל הדלק למרות שזה העדה העידה על כך קודם לכן.

מעבר לשאלות אודות מיקום הנזק כשעל פני הדברים בפני
בית המשפט הצעת מחיר לביצוע תיקונים מעבר לדרוש, יש לשקול את השאלה מי האחראי, מקום שבו מצד אחד נוסע נוסע לאחור ומנגד התובעת נוסעת לאחור.

יצוין כי התובעת קוטעת את בית המשפט במספר רב של פעמים תוך כדי מתן פסק הדין בפועל.

אכן מדובר בכביש חד סטרי כאשר על פני הדברים אין לצפות לתנועה זורמת בניגוד לכיוון התנועה אלא במקרים של נסיעה לאחור על מנת להחנות כלי רכב. אכן בנסיבות העניין ניראה כי נסיעה לאחור בכ-10 מ' אכן בעייתי, לפי התמונה שהוצגה על ידי הנתבע והיכן שהוא אמר שהוא עמד לפני תחילת נסיעתו לאחור נראה כי מדובר יותר מ-10 מ'.

התובעת לא הוכיחה כי הנתבע נסע במהירות מטורפת.

למעשה היה על הנתבע לנסוע בזהירות לאחור ככל שרצה להחנות ומנגד היה על התובעת לשים לב למה שקורה בכביש בטרם יציאתה לכביש בנסיעה אחורנית.

בית המשפט:
יצוין כי התובעת בפעם החמישית נכנסת לדברי בית המשפט ומתווכת עם בית המשפט וזאת לאחר שהייתה קביעה מנומקת מדוע בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה שהיא אכן לא נסעה לאחור.

על כל פנים, הדרך הראשית כאן הינה הכביש והיציאה מהשער מוגדרת כדרך משנית ולכן ככל שרכבו של הנתבע נסע לאחור בצורה מבוקרת על מנת להחנות, היה על התובעת לשים לב לפני נסיעתה לאחור.

לפי מקום התרחשות התאונה ניראה כי היה קושי מבחינתו של הנתבע לבלום, מקום שבו התובעת נסעה לאחור.

העדים גם העידו כי הם לא הבחינו בשברים בפנס של רכב התובעת ביום קרות האירוע. התובעת לא תיקנה את הנזק שהיא טוענת שנגרם לה ועל כן איננו יודעים בפועל מה גובה עלות התיקון. העדים מודיעים במהלך מתן פסק הדין כי ככל ששכר העדות אמור להיות משולם מבין מי בין שני הצדדים אזי אנחנו מוותרים על שכר העדות.

על רקע כל האמור לעיל, כאשר הנתבע העיד כי חיישני הרוורס שלו לא פעלו, בהתחשב בהתנהגות כל אחד מהצדדים, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 450 ₪ וזאת בעיקר בהסתמך על כך שלפי התמונה שהוצגה על ידי הנתבע כשהוא מציין שהוא התחיל לנסוע רוורס עוד במקום שלא מופיע בתמונה עצמה ועד המקום היחידי שניתן היה לחנות כדין לצידו של הכביש, צפונית לשער יש לפחות כ-20 מ'. יצוין כי מדובר בחלוקת האחריות.

הצדדים:
היות וקיימת קביעה של חלוקת האחריות ועל מנת להימנע מתביעה מצידו של הנתבע, התביעה הזאת תדחה ללא צו להוצאות והתביעה ומי מטעמו מתחייבים שלא להגיש תביעה כנגד התובעת.

<#5#>
פסק דין

הנני נותן להסכמת הצדדים בסוף הכתבת פסק הדין תוקף של

פסק דין
, כאשר זה פסק הדין ולא מה שהוכתב לפרוטוקול קודם לכן.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' אב תשע"ב, 25/07/2012 במעמד הנוכחים.


מיכאל תמיר
, שופט







תק בית משפט לתביעות קטנות 26359-04/12 רונית דינצמן שטרנבאך נ' אהוד נייגר (פורסם ב-ֽ 25/07/2012)