פסקי דין על אנור אבו עומר

25031-05/11 פ     17/01/2013




פ 25031-05/11 מדינת ישראל נ' אנור אבו עומר











בתי משפט

בית המשפט המחוזי ירושלים

ת"פ 25031-05-11

לפני כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
17 ינואר 2013



המאשימה:

מדינת ישראל


נגד

הנאשם:
אנור אבו עומר



גזר - דין


1.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) ו- (5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בנהיגה ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 10(א) בצירוף סעיף 62 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, ובנהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום היה הנאשם פסול מלנהוג.
ביום 7.5.11 בסביבות השעה 19:05 נהג הנאשם בצומת נווה יעקב בירושלים. במקום חלפה ניידת משטרה, בה נהג השוטר מיכאל בן עזרא, ולידו ישב השוטר מחמד דלדול. השוטרים בדקו את הרכב במסוף המשטרתי והובהר להם כי נהג הרכב פסול לנהיגה.
השוטרים כרזו לנאשם שיעצור לאחר הרמזור. הנאשם נעמד בשולי הדרך והדליק אורות חירום מהבהבים. כאשר ירדו השוטרים מן הניידת ופנו לעבר הרכב, החל הנאשם להימלט בנסיעה מהירה מהמקום לכיוון רחוב עוזי נרקיס.
השוטרים שבו לניידת והחלו במרדף אחר הנאשם. במהלך המרדף הופעלו בניידת אורות כחולים וסירנה.
בצומת עמיחי פגליין בדרך חיזמא, פנה הנאשם ימינה לכיוון בית חנינה מן הנתיב השמאלי (נתיב הנסיעה ישר) תוך שהוא מאלץ רכב שהיה בנתיב הימני והתכוון לפנות ימינה, לבלום בלימת חירום כדי להמנע מתאונה.
הנאשם המשיך במנוסתו תוך נסיעה פרועה וסיכון כלי רכב חולפים, לכיוון הצומת המחברת בין דרך חיזמא לכביש 60. הנאשם פנה שמאלה מנתיב הפנייה הימני ביותר, בכביש המחולק לשלושה נתיבים. רכבים נוספים שהיו במקום והתכוונו לפנות שמאלה נאלצו לבלום. כתוצאה מכך, נעמד אחד הרכבים במרכז הצומת, באופן שאילץ את ניידת המשטרה לעלות על אי התנועה כדי להמשיך במרדף אחרי הרכב.
הנאשם המשיך במנוסתו לכיוון רחוב באדר, שהינו רחוב צר ובו תשתיות רעועות ללא מדרכות להולכי רגל. הנאשם נסע במהירות וכתוצאה מכך נאלצו הולכי רגל שהיו במקום להיצמד אל קירות הבתים כדי להימנע מפגיעה. אחד מכלי הרכב שהגיע מול הנאשם, נאלץ לסטות ימינה וכמעט פגע בקיר אחד הבתים. הנאשם המשיך בנסיעתו הפרועה לכיוון דרך בית חנינה במטרה להימלט מניידת המשטרה. לאחר כ- 15 מטר עלה הנאשם על אי תנועה ושב לנתיב הנסיעה.
משם פנה הנאשם ימינה לכיוון שכונת אשקרייה, ועקף רכב באופן מסוכן, אשר אילץ אותו רכב לבלום כדי להימנע מפגיעה.
הניידת המשיכה במרדפה אחרי הנאשם, תוך שהנאשם מבצע פניות חדות וכמעט מאבד שליטה ברכב. כתוצאה מכך חלקו האחורי של הרכב ניזוק.
הנאשם נכנס לתוך שביל עפר ללא מוצא והניידת בעקבותיו. השוטר מחמד יצא בריצה מן הניידת ועצר את הנאשם.

2.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, והסנגור חופשי בטיעוניו לעונש.
כמו כן הוסכם כי על הנאשם יוטלו 5 שנות פסילה מנהיגה.

3.
שירות המבחן הגיש תסקיר לגבי הנאשם.
על פי האמור בתסקיר, הנאשם בן 35, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאי 2 – 12 שנים. הנאשם מתגורר עם משפחתו במזרח ירושלים.
שירות המבחן התרשם מאדם אשר בעת מצוקה נוטה להתנהלות בעייתית ללא שיפוט תקין של השלכות מעשיו.
בתסקיר התייחסות למשפחתו של הנאשם. לגבי הנאשם צויין כי סיים ללמוד 12 שנות לימוד בבית חנינה. לאחר סיום לימודי התיכון נסע לטורקיה ללמוד עיצוב אופנה. מאז חזרתו לישראל הינו מעצב בגדים. בשנת 2008 עבר הנאשם אירוע לב חמור, בעטיו נאלץ לעבור שני ניתוחי לב מורכבים. בשל מצבו הבריאותי התקשה להתמיד בעבודתו, והעסק נזנח והחל לצבור חובות. כמו כן הקשה מעצר הבית הממושך על מצבו הכלכלי של הנאשם.
לגבי העבירה צויין כי לדברי הנאשם, למחרת מעצרו היה אמור לנסוע לסין לרגל עסקיו, הוא היה לחוץ להעביר סחורה מהחנות ובהעדר נהג אחר החליט לעשות כן בעצמו. הנאשם ביטא חרטה על מעשיו.
המלצת שירות המבחן, לאור חומרת העבירות, להטיל ענישה מוחשית דוגמת מאסר לריצוי בעבודות שירות.
4.
הוצגו מסמכים רפואיים לגבי הנאשם –
מסמך מבית החולים שערי צדק, מיום 11.5.2011, לפיו המצאות הנאשם בכלא תחשוף אותו לסיכון בשל חשש לזיהומים.
חוות דעת של ד"ר טובי רסין מיום 12.4.2012 – חוות הדעת, המתבססת בין היתר על מסמכים רפואיים של הנאשם, מתייחסת למצבו של הנאשם כמי שעבר החלפת שני מסתמים, וממליצה לעשות כל מאמץ להמיר את המאסר בעונש שאינו כרוך בסכנה לבריאותו ולחייו של הנאשם.
סיכום מחלה מבית החולים שערי צדק מיום 7.6.2012 – סיכום אישפוז של הנאשם, אשר סבל ככל הנראה מדלקת ריאות.

5.
בטיעוניה לעונש התייחסה ב"כ המאשימה לחומרת מעשיו של הנאשם. לדבריה, הנאשם, בהיותו פסול מנהיגה, לקח רכב, נהג בו, ברח משוטרים תוך שהוא נוסע נסיעה פרועה ומסכן כלי רכב חולפים ועוברי אורח תמימים.
לדברי ב"כ המאשימה, בתי המשפט התייחסו למעשים כאלה בחומרה וקבעו כי יש צורך בענישה הולמת שתהווה הרתעה משמעותית.
כן הפנתה לתסקיר שירות המבחן, לפיו הנאשם נטל את הרכב ביודעו שהוא בפסילה מנהיגה, כדי להעביר סחורה מהחנות בטרם ייסע לסין במסגרת עסקיו.
לדברי ב"כ המאשימה, הפסיקה מתייחסת לעונשים חמורים של 4 שנות מאסר. במסגרת הסדר הטיעון לקחה המאשימה בחשבון את מצבו הרפואי של הנאשם, ולפיכך הסכימה לטעון לעונש של 12 חודשי מאסר. למרות בעיותיו הרפואיות הנאשם עבד במשך השנים וכן ביצע את העבירות. לדבריה, בתי הסוהר ערוכים לטפל גם באנשים הסובלים מבעיות רפואיות, והנאשם יוכל לקבל במסגרת המאסר את הטיפול הדרוש לו.
בטיעוניה הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה של 24 חודשי מאסר.
לפיכך ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל של 12 חודשים, בניכוי תקופת מעצרו מיום 7.5.2011 עד 23.5.2011, מאסר על תנאי, קנס ופסילה של 5 שנים מנהיגה.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם, שיש בה גם הבעת חרטה ולקיחת אחריות. לדבריו, לנאשם אין עבר פלילי, הוא נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים. הנאשם תיפקד בצורה נורמטיבית. מדובר באדם ממשפחה טובה, בעלת חנויות בירושלים, משפחה שאין לה כל קשר לעולם הפשע.
כן היפנה למצבו הבריאותי של הנאשם, שחלק מתקופת מעצרו שהה בבית חולים בשל מצבו הקשה. לדבריו, בשל מחלתו, חשוף הנאשם לזיהומים ולסיכון חייו בכלא.
ב"כ הנאשם ציין כי לאחר שחרורו מהמעצר, שהה הנאשם כשישה חודשים במעצר בית, עד שהורשה לצאת לעבודה. מאז שוחרר הנאשם ממעצר הוא עמד בכל התנאים ולא ביצע כל עבירה. מאז היתה התדרדרות במצבו של הנאשם – הוגש מסמך לעניין זה.
לגבי האירוע נשוא כתב האישום ציין כי פרט לנהיגה של שתי דקות, לא נגרם נזק לרכוש או לגוף ולא בוצעה כל עבירה נוספת.
לפיכך ביקש להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות.

אביו של הנאשם הוסיף כי הנאשם ממשפחה ירושלמית טובה מאוד, ללא בעיות או עבר פלילי. לדבריו, הנאשם מתחרט ומעוניין להשתקם ולחזור לאורח חיים רגיל. אביו של הנאשם ציין כי בתקופה בה שהה הנאשם במעצר, הסתבך מצבו הבריאותי. לאחר מכן ישב הנאשם במעצר בית כשנה, הוא לא עבד ומצבו הכלכלי התדרדר.

הנאשם עצמו ציין כי הוא מודה בטעות, מתחרט, הוא חושש כי כניסתו לכלא תפגע בבריאותו.

6.
לאור הטענות בדבר הסיכון לחייו של הנאשם אם ייכנס לכלא, נתבקש רופא שב"ס לחוות דעתו בשאלה אם יש בכלא תנאים אשר יגנו על הנאשם מפני זיהומים שהוא עלול לקבל.
מהודעה שנתקבלה מד"ר אייל בן בסט משב"ס, עולה כי מצבו הרפואי של הנאשם יציב, מצבו התפקודי אינו דורש תנאים מיוחדים והוא מקבל טיפול תרופתי שדורש מעקב סטנדרטי המתבצע גם במרפאות שב"ס.

במקביל, לבקשת ב"כ הנאשם, ותוך הבהרה כי אין בכך כדי להביע עמדה לעונש, נתבקשה גם חוות דעת הממונה על עבודות שירות, ממנה עולה כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות.

7.
מעשיו של הנאשם חמורים – מדובר במי שנהג בעת שהיה פסול מלנהוג, נתבקש על ידי שוטרים לעצור, עצר בשולי הדרך, וכאשר התקרבו אליו השוטרים, החל להימלט בנסיעה מהירה.
הנאשם נהג באופן פרוע, כשאחריו דולקת ניידת משטרה. כתב האישום מתאר כיצד נאלץ רכב לבלום בלימת חירום כדי למנוע תאונה, כיצד נאלצו רכבים נוספים לבלום בשל אופן נסיעתו ומעברו בין הנתיבים, נסיעה מהירה ברחוב צר, תוך סיכון הולכי רגל ורכב אחר ותוך עליה על אי תנועה, והמשך נסיעה תוך סיכון רכב נוסף שנאלץ לבלום כדי להימנע מפגיעה. הנאשם נהג תוך ביצוע פניות חדות, וכמעט איבד את השליטה ברכב.
בסופו של דבר נפסק המרדף, לאחר שהנאשם נכנס לשביל עפר ללא מוצא והמשטרה בעקבותיו.
אכן, למזלו של הנאשם ולמזלם של אחרים, איש לא נפגע כתוצאה ממעשיו, אך הסיכון לכך היה גדול ביותר.
מדובר בשלוש עבירות, שלצד החמורה שבהן, סיכון אדם בנתיב תחבורה, קבע המחוקק עונש של 20 שנות מאסר.

בתי המשפט התייחסו בפסקי הדין לחומרת העבירה ולצורך בענישה מחמירה ומרתיעה:
"לא נעלמה מעינינו העובדה כי מדובר באדם צעיר, חסר הרשעות בפלילים. ברם, שעת חירום היא בדרכים, הואיל וכמעט בכל יום מצטרפות משפחות רבות למעגל השכול שנגרם בעטייה של נהיגה רשלנית. בנסיבות אלה, כשבתוכנו מסתובבים לא מעטים המעלים, ומדעת, את רף הסיכון בכבישים לשיאים שלא ידענו כמותם, מצווה בית המשפט להחמיר בענישה כדי לתרום את תרומתו לביעורו של נגע זה..."

(ע"פ 2079/06, 2101/06, אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל
).

לקולא יש להתחשב בהודאתו של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי, בתקופה שישב הנאשם במעצר בית מלא ובמצבו הבריאותי של הנאשם.

לאור חומרת המעשים ולמרות השיקולים לקולא, ובהתחשב בהודעת רופא שב"ס שמשמעותה כי הנאשם יוכל לקבל במאסר את הטיפול הדרוש לו, אינני רואה מקום להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. עם זאת, הנסיבות לקולא ובמיוחד מצבו הבריאותי של הנאשם, יילקחו בחשבון בקביעת משך המאסר.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם כמפורט להלן:

א.
מאסר של
9 חודשים, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 7.5.2011 עד 23.5.2011.
הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 3.3.2013 בשעה 09:00 במרכז הרפואי של שב"ס בכלא רמלה, וייבדק על ידי רופא מיד עם קבלתו, כדי להתאים את מקום כליאתו למצבו הרפואי.
במידה שהנאשם יגיש ערעור, יעוכב ביצוע המאסר עד לתן

פסק דין
בערעור.

ב.
מאסר על-תנאי של 8 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה, ומאסר על תנאי של 2 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
ג.
אני מורה על פסילת הנאשם לנהיגה למשך 5 שנים.

המזכירות תשלח העתק לשירות המבחן, לשב"ס ולממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,
ו' שבט תשע"ג, 17 בינואר 2013, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד אלקובי, הנאשם וב"כ עו"ד זילברברג ומתורגמן לשפה הערבית.










פ בית משפט מחוזי 25031-05/11 מדינת ישראל נ' אנור אבו עומר (פורסם ב-ֽ 17/01/2013)