פסקי דין על אסמה אבולקיאן | פסקי דין על עותמאן אבולקיאן | פסקי דין על משהור אבו קיעאן |

1618-12/12 מת     24/01/2013




מת 1618-12/12 מדינת ישראל נ' אסמה אבולקיאן, עותמאן אבולקיאן, משהור אבו קיעאן








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



מ"ת 1618-12-12 מדינת ישראל
נ' אבולקיאן ואח'






בפני

כב' השופט
נסר אבו טהה

המבקשת
מדינת ישראל
ע"
י ב"כ עו"ד שירה חרל"פ



נגד



1. אסמה אבולקיאן

(שוחרר בהסכמה)
2. עותמאן אבולקיאן
(עציר)
3. משהור אבו קיעאן
(עציר)

ע"י ב"כ עו"ד אסתר בר ציון
ועו"ד ויקטור אוזן


החלטה ביחס למשיבים 2 ו- 3
1.
בפני
י בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם על רקע כתב האישום המייחס להם לכאורה עבירות של קשירת קשר לפשע, חבלה בכוונה מחמירה, חבלה במזיד - עבירות לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק, סעיף 413(ה) לחוק העונשין.

2.
המשיבים והמתלונן שייכים למשפחת אבו אלקיעאן, המתגוררת ביישוב חורה. במועד הרלוונטי לכתב האישום היה קיים סכסוך בין הפלג אליו משתייכת משפחת המשיבים, לבין הפלג אליו משתייכת משפחת המתלונן.

3.
כתב האישום הכיל שני אישומים, שעניינם אלימות כלפי המתלונן, אם כי, האישום הראשון יוחס לאוסמה אבו אלקיעאן בלבד
(המשיב 1)
, שתמציתו כי בתאריך 14.11.2012, בסביבות השעה 11:00 ביישוב חורה, עת שנהג המתלונן ברכבו, הבחין בו המשיב 1, נסע אחריו, בשלב מסוים יצא המשיב 1 מרכבו כשהוא אוחז בידו צינור ברזל, באמצעותו ניסה לחבול במתלונן, אולם התערבותו של אחר בשם מוחמד אבו אלקיעאן, שנסע עם המשיב 1, מנעה ממנו לעשות כן. עוד נטען, כי המשיב 1 המשיך לרדוף אחר המתלונן, חסם את דרכו, ושוב חבט עם צינור הברזל ברכבו של המתלונן. המתלונן נמלט מן המקום.

בתאריך 18.12.2012, שוחרר אוסמה בהסכמה לחלופת מעצר, בבאר שבע, וזאת על רקע שינוי מהותי בתשתית הראייתית שעמדה לחובתו, בכך שהאליבי שמסר אוסמה נתמך בצילום – מצלמת אבטחה של תחנת דלק בבאר שבע, נתון אשר לא מתיישב לכאורה עם גרסת המתלונן ביחס למועד התרחשות האירוע.

4.
האישום השני מיוחס הן לאוסמה והן למשיבים, 2 ו- 3 , שתמציתו בכך, כי בהמשך לאירוע המתואר באישום הראשון, קשרו המשיבים קשר לפגוע במתלונן ולחבול בו חבלות חמורות. נטען כי, סמוך לשעה 20:00 בערב, עת שמתלונן נסע ברכבו ביישוב חורה, בדרכו לביתו, נחסם רכבו על ידי רכב מסוג "פורד" . מרכב הפורד יצאו המשיבים 2 ו-3, כשאוחזים בידיהם גרזנים, גררו את המתלונן אל מחוץ לרכבו. נטען כי המשיב 2, נפץ את שמשת רכב המתלונן בגרזן, בעוד המשיב 3 הכה בראשו של המתלונן עם הגרזן, בהמשך הכו, אוסמה והמשיבים 2 ו- 3 את המתלונן בכל חלקי גופו. כתוצאה ממעשיהם נחבל המשיב בידו וברגלו, וכן שבר בקרסול שמאל, ושברים בזרוע ימין. שתי רגליו וידו גובסו.

5.
ב"כ המשיבים הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה, וכן קיומה של עילת מעצר, יחד עם זאת, עתרה לקבלת תסקיר מעצר שיבחן חלופות מעצר בעניינם, בהתחשב בגילם הצעיר, עברם הנקי, עובר למעצרם ניהלו אורח חיים נורמטיבי.

6.
תסקיר שירות המבחן, ביחס למשיב 2 – מהתסקיר עולה כי המשיב בן 20, רווק, נמנה למשפחה בת 14 נפשות, מתגורר ביישוב חורה, סיים 11 שנות לימוד, עובר למעצרו, עבד בחברה בתחום הריצוף והגינון במפעל "טבע", יתר אחיו מנהלים אורח חיים נורמטיבי ללא מעורבות פלילית, הוריו מתקיימים מקצבת המל"ל, אמו עקרת בית.

שירות המבחן, מתרשם מבחור צעיר, בעל קווים אישיותיים ילדותיים, ובלתי בשלים, בעל דימוי עצמי נמוך, נוקט בדפוס של טשטוש וערפול, נוטה להציג עצמו באופן חיובי, חד ממדי, ומגמתי, בעל גישה פאסיבית לחיים, לצד זאת, מדובר בסכסוך פעיל ונפיץ, ועל כן, השירות מעריך כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות בעניינו.

באשר לחלופה הראשונה, בדמות מעצר בית בדירה שכורה, בבאר שבע, בפיקוחם של חאלף אבו אלקיעאן , מוראד אבו אלקיעאן, פרחי אבו אלקיעאן, דהיינו, אותה חלופה ואותם מפקחים אליה שוחרר אוסמה (המשיב 1), שירות המבחן פסל חלופה זו, הן, בשל היות הערבים המוצעים מעורבים בסכסוך המשפחתי, ועל כן, יתקשו להוות דמויות סמכותיות, ומציבות גבולות עבור המשיב 2 ,והן בשל, היותה אותה חלופה אליה שוחרר המשיב 1 , והן בשל חששו של המתלונן הואיל וטרם נערכה סולחה בין הפלגים המסוכסכים.

בתסקיר המשלים נבחנה חלופה נוספת, בדמות מעצר בית בצפון הארץ, בכפר קלנסאוה, בביתו של אחמד זבארגה, ובפיקוחו וכן בפיקוח בנו אבראהים, גם חלופה זו נפסלה על ידי שירות המבחן, הואיל והתרשמו, כי הערבים אינם מעורבים כלל בחייו של המשיב, אלא, מכירים את אביו, ועל כן, אינם מהווים דמויות סמכותיות ומציבות גבולות עבור המשיב .

7.
תסקיר בעניינו של המשיב 3 – מהתסקיר עולה כי המשיב בן 27 , נשוי ואב ל- 6 ילדים, נמנה למשפחה בת 14 נפשות, סיים 8 שנות לימוד, עזב את ספסל הלימודים, כדי לסייע לפרנסת המשפחה, לדבריו עבר בעבר במפעל "צין", עד שנת 2009, והפסיק לעבוד על רקע תאונת דרכים, עובר למעצרו התגורר עם בני משפחתו ביישוב חורה, וסעד את אביו על רקע גילוי מחלת הסרטן, ולאחרונה אביו הועבר לאשפוז בבית אבות "נווה שבא", אמו עקרת בית, סובלת מסכרת, חלק מאחיו סובלים מנכות, ובעיות נפשיות, שבעטיין מקבלים קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, עוד מסר בפני
השירות, כי בתקופת מעצרו, רעייתו ילדה, וטרם זכה לראות אותה בשל מעצרו.

שירות המבחן מתרשם מבחור צעיר, בעל יכולת מילולית תקינה, מגלה אחריות רבה כלפי בני משפחתו, מנגד נוקט בדפוס של טשטוש וערפול, בעל גישה פאסיבית לחיים, אינו מביע שאיפות לקידום אישי או מקצועי, מתקשה לשתף בעולמו הפנימי, מתקשה לבחון באופן בוגר את דפוסי התנהלותו ואופן ניהול חייו, לצד זאת, מצין השירות, כי זהו מעצרו הממושך הראשון בחייו, כמו כן, מדובר בסכסוך פעיל ונפיץ, ועל כן מתרשמים מקיומה של רמת סיכון להישנות ההתנהגות פורצת גבולות בעניינו.

באשר לחלופה הראשונה שנבחנה, ונפסלה על ידי שירות המבחן, הינה אותה חלופה שנפסלה בעניינו של המשיב 2, ומאותם טעמים. באשר לחלופה הנוספת, בדמות מעצר בית בביתו של גריפאת דיבאן,,בצפון הארץ, בכפר זרזיר, בפיקוחו ובפיקוח בן דודו גריפאת מוסא, שגם היא נפסלה על ידי שירות המבחן, וזאת לאחר ששירות המבחן התרשם כי ההיכרות בין המשיב לבין הערבים הינה היכרות רופפת ואינם מעורים בחייו, כך שאינם מהווים דמויות סמכותיות ומציבות גבולות עבורו.

8.
ב"כ המשיבים עתרה לשחרר את המשיבים לחלופות הנוספות , וזאת הואיל ולשיטתה יש בחלופות אלו כדי להשיג את תכלית המעצר, בהתחשב בהיותן מורחקות מרחק רב מאזור הדרום, מקום מגורי המתלונן ומשפחתו, כמו כן, כוללות פיקוח אנושי של ערבים נורמטיביים , המבינים את אחריותם כערבים וכמפקחים עבור המשיבים, עוד בהתחשב בנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של המשיבים, לרבות עברם הנקי. באשר להמלצת שירות המבחן השלילית נטען כי שירות המבחן, לא התרשם מאנשים בעלי תפוסים אלימים או רקע עברייני, המעיד על מסוכנות של ניתן לאיינה . עוד נטען כי, מדובר בהמלצה שלא מחייבת את בית המשפט, אשר בחן והתרשם באופן ישיר מהערבים .

9.
ב"כ המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, נוכח חומרת המעשים ונסיבות ביצועם לכאורה, וכן נוכח החשש של המתלונן מפניהם, בשים לב כי טרם נערכה סולחה בין הניצים, עוד נוכח התרשמות שירות המבחן כי קיימת רמת מסוכנות מצד המשיבים וכן התרשמות השירות כי הערבים אינם מהווים דמויות סמכותיות ומציבות גבולות עבור המשיבים.

10.
בפני
י התייצבו, בעניינו של המשיב 2 , אחמד זבארגה, יליד 1932, מתגורר ביישוב קלנסאוה בצפון הארץ, ומסר כי הוא נכון לשמש חלופת מעצר עבור המשיב, ולפקח עליו יחד עם בנו אבראהים, לסירוגין, עוד מסר כי את המשיב הוא לא מכיר אישית, אם כי, הוא מכיר את אביו שנים רבות, ועל כן, הגיע מהצפון והתגייס יחד עם בנו לסייע למשפחת המשיב.


גם אבראהים בנו של אחמד אלזבארגה, התייצב בפני
י, שהינו בן 47 , נשוי ואב לילדים, לא עובד, מתגורר יחד עם אביו באותו מתחם מגורים, ללא עבר פלילי, גם הוא מסר כי מכיר את אביו של המשיב שנים רבות, על רקע קשרים מסחריים (מכירה וקניית עדר), הביע את נכונותו והסכמתו לסייע בפיקוח יחד עם אביו על המשיב .

11.
בעניינו של השיב 3, התייצבו בפני
י גריפאת דיבאן, בן 44, נשוי ואב ל- 4 ילידם, מתגורר בכפר בית זרזיר בצפון הארץ, לדבריו, עובד בחברת אבטחה, 4 ימים בשבוע, לדבריו מכיר את המשיב באופן אישי וגם את משפחתו על רקע עיסוק משותף בעבר (במכירה וקנייה של עדר) הביע את נכונותו והסכמתו לשמש חלופת מעצר עבורו, ויחד אתו יסייע לו בפיקוח בן דודו מוסא גריפאת .

12.
התרשמותי מכלל הערבים שנבחנו בשירות המבחן וכן בבית המשפט, הייתה התרשמות חיובית, מדובר באנשים , נורמטיביים, בוגרים, מבינים את אחריותם כערבים וכמפקחים עבור המשיבים, עוד התרשמתי, כי מסוגלים להציב גבולות להתנהגותם של המשיבים, בשים לב כי הערב אחמד זבארגה בעניינו של המשיב 2, הנו אדם מבוגר ובעל מעמד סמכותי במשפחתו, כמו כן, מכיר היטב את אביו של המשיב, שנים רבות, כך גם פני הדברים, ביחס למפקח הנוסף אבראהים זבארגה. באשר לערב גריפאת דיבאן, בעניינו של המשיב 3, התרשמתי כי קיימת היכרות מספיק טובה, בינו לבין המשיב, על רקע מסחר בעבר בתחום העדר, וכן עם בני משפחתו, עוד התרשמתי כי ערב זה מסוגל להציב גבולות להתנהגותו של המשיב.


באשר למשיבים 2 ו- 3 , מעיון בתסקיר, לא נטען כי מדובר במשיבים בעלי דפוסי התנהגות עבריניים, או מנהלים אורח חיים שולי, נהפוכו, שירות המבחן מצין אורח חיים יומי ותעסוקתי, יציב ונורמטיבי, לצד זאת, מדובר במשיבים ללא רבב בעברם.


באשר לחלופה – מדובר בחלופה מרוחקת מרחק רב ומשמעותי, בצפון הארץ, דהיינו, הרחק ממקום מגורי המתלונן ובני משפחתו, כמו כן, לצד הריחוק הגאוגרפי, מוצע פיקוח אנושי של ערבים שהותירו רושם חיובי על בית המשפט.


באשר להמלצת שירות המבחן, הינה בגדר המלצה בלבד, ואין בית המשפט כבול אליה, כמו כן, השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו, לא בהכרח זהים וחופפים הם. יתרה מכך, גם לגישה המצדדת במתן טעמים נכבדים כדי לסטות מהמלצות שליליות, טעמים אלה קיימים בענייננו כמפורט לעיל.

13.
באשר לחלופה הראשונה בדמות מעצר בית בדירה שכורה בבאר-שבע, מסכים אנוכי עם שירות המבחן, שחלופה זו אין בה כדי לתת מענה הולם לרמת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים. מה גם, מדובר בחלופה ששוחרר אליה המשיב 1, כאשר בעניינו עוצמת הראיות פחותה מאוד מזו שעומדת לחובת המשיבים, דבר שהשליך גם על טיב החלופה.

14.
באשר להעדר קיומה של סולחה – לא נעלם מעיניי, כי עד כה, למרבה הצער, לא נערכה סולחה בין שני הפלגים, יחד עם זאת, בית המשפט העליון התייחס גם לגורם זה באומרו:" קיומה של סולחה, עשוי להיות שיקול בבדיקתה של האפשרות לחלופת מעצר והחלופה עצמה, שכן היא מקרינה על עוצמת הסיכון הנשקפת מן הנצים – אך אינה שיקול מכריע אין בלתו לעניין השחרור... בענייננו , דומני כי יש משמעות לריחוק הפיסי, המשמעותי בין מקום מגורי המתלונן לבין מקום חלופת המעצר
(ראו לעניין זה בש"פ 6194/10 מדינת ישראל
נ' היימן אבו סבית, בש"פ 590/08, בש"פ 5784/10
).


גם בענייננו, העדר סולחה לצד חלופה מרוחקת ריחוק משמעותי - לצפון הארץ, עם מנגנון של פיקוח אנושי לצד הפקדה כספית משמעותית, יש בנתונים אלה כדי לצמצם את רמת המסוכנות העומדת לחובת המשיבים.

15.
על רקע המתואר לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה, שיש בחלופות המצוינות לעיל כדי להשיג את תכלית המעצר, ועל כן הנני מורה על שחרורם של המשיבים בתנאי הערובה הבאים:
א.
המשיב 2 ישהה במעצר בית מלא בכפר קלנסוואה בביתו של הערב אחמד אזברגה, בפיקוחו ופיקוח בנו איברהים אזברגה, לסירוגין.
ב.
המשיב 3 ישהה במעצר בית מלא בכפר זרזיר בביתו של הערב דיבאן גריפת, תחת פיקוחו וכן פיקוח בן דודו
מוסא גריפת, לסירוגין.

ג.
הפקדה כספית עבור כל אחד מהמשיבים על סך 30,000 ₪.

ד.
כל אחד מהמשיבים יחתום ערבות עצמית על סך 50,000 ₪.

ה.
כל אחד מהערבים יחתום ערבות צד ג' על סך 70,000 ₪.
ו.
נאסר על המשיבים ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה.
ז.
המשיבים יתייצבו לדיונים שייקבעו בעניינם בליווי אחד הערבים.


ניתנה היום, יא' שבט תשע"ג, 24 ינואר 2013, במעמד הצדדים.





ב"כ המבקשת:
אבקש עיכוב ביצוע.

החלטה
מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות.

ב"כ המבקשת תעשה מאמץ להודיע דבר החלטתה עוד היום. השעה כעת 09:30.

ניתן להחל בהחתמת הערבויות.

ניתנה היום, יא' שבט תשע"ג, 24 ינואר 2013, במעמד הצדדים.

חתימה






מת בית משפט מחוזי 1618-12/12 מדינת ישראל נ' אסמה אבולקיאן, עותמאן אבולקיאן, משהור אבו קיעאן (פורסם ב-ֽ 24/01/2013)