פסקי דין על דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ | פסקי דין על פתחי בשתאוי | פסקי דין על נסים אחמד | פסקי דין על נגאח חתחות ואח' |

8226/12 בשא     30/01/2013




בשא 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' פתחי בשתאוי, נסים אחמד, נגאח חתחות ואח'




בבית המשפט העליון

בש"א 8226/12

לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקשת:
דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ



נ ג ד

המשיבים:
1. פתחי בשתאוי
2. נסים אחמד
3. נגאח חתחות

4. סמירה נאטור

5. אכראם עלואן

6. סמיח חג'אזי

7. ואחיד חג'אזי

8. מנירה עלואן

9. סאלח חג'אזי

10. עבד ריחאני

11. מוסטפא כילאני

12. סאברין עלואן

13. עמאד סלימאן

14. עבד אלרחמאן כילאני

15. מועאד ריחאני

16. רנין כילאני

17. איהאב כילאני

18. איאד אבו אלרוב

19. אברהים כילאני

20. מאג'ד זידאני

21. מיכל כהן

22. שרית גדעוני

23. אשרה כהן

24. רמי אהרוני

25. אילנית אשכנזי

26. דינה אשכנזי

27. מיכל אביטל

28. רוני בר-ששת

29. אורטל פרץ

30. הדר בן צור

31. רווית מדרי שער

32. רימה לייזרוב

33. שלומי תורג'מן

34. שמואל בן יטח

35. רן סלוניקי

36. אלבירה סטפנוב

37. יניב עוקשי

38. חנניה מלכה

39. אנטון סוקולוב

40. בני בולנדי

41. קואופ ישראל - רשת סופרמרקטים בע"מ

42. מזרח ומערב, יבוא ושיווק בע"מ

43. ולס ייצור ושיווק מזון בע"מ

44. קפוא-זן שווק מוצרי מזון (1985) בע"מ

45. מעדני רובינשטיין בע"מ

46. קרל ברג ייצור ושיווק נקניק ובשר (2000) בע"מ

47. מ.ב.י מעדני בשר יהודה בע"מ

48. מעדני מניה, תעשיות בשר ונקניק בע"מ

49. ולדמן ביח"ר לנקניק בע"מ

50. מעדני מזרע (2005) בע"מ

51. מאמא מרי בע"מ

52. מעדני בית חלומותי בע"מ

53. דילר בי.אמ.די אינטרנשיונל בע"מ

54. סלטי עמים ברדה בע"מ

55. חטיפי אלקיים בע"מ

56. פפה צ'יפ בע"מ

57. מילוז (1989) בע"מ

58. הלל תעשיות ומסחר ה.מ. בע"מ

59. מיטב תעשיות רטבים ומזון בע"מ

60. הרשת הרביעית בע"מ

61. "מחסני כמעט חינם" ע.ר.צים שיווק ישיר בע"מ

62. א. סיימון סחר בע"מ

63. תנובה גליל בע"מ

64. תנובה פרג מסחר ושווק בע"מ

65. מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ

66. מאכלי עולם ר.ז. בע"מ

67. שופרסל בע"מ

68. מגה קמעונאות בע"מ

69. חמים וטעים בע"מ

70. טעמי הגליל בע"מ

71. חמים וטעים בע"מ

72. עדן קינוחים בע"מ

73. לה פסטה דלה קזה בע"מ

74. חן גורמה ישראל בע"מ

75. ניצן מותגי מזון ומשקאות בע"מ

76. תומר יבוא ושווק מוצרי מזון (1983) בע"מ

77. פסטנונה בע"מ

78. דלידג בע"מ

79. ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ

80. גידרון תעשיות בע"מ

81. מעדני מזרע תעשיות מזון בע"מ

82. יוניליוור מזון ישראל בע"מ

83. דורות - מוצרי ירקות בע"מ

84. גוד-פוד ג'י.אי.ג'י בע"מ

85. ישראל פלדמן, ייצור ושיווק מוצרי בשר בע"מ

86. ליימן שליסל בע"מ

87. פריניר (הדס 1987) בע"מ

88. סטארקיסט פודור בע"מ

89. צמח תמרים בע"מ

90. מעדני בשר בע"מ

91. יוניסרביס בע"מ

92. גל-יעד בע"מ

93. אלפא מגה פוד בע"מ

94. בורקס הכפר בע"מ

95. טעמן שיווק מזון בע"מ

96. אלמי נתניה בע"מ

97. קשת טעמים

98. עת-רן (1996) בע"מ

99. הוד חפר בע"מ

100. מעדני כרמל בע"מ

101. סלטי משני יבוא ושיווק בע"מ

102. תבליני ביטון יוחאי בע"מ

בקשה לאיחוד דיון

בשם המבקשת:
עו"ד דני כביר
; עו"ד רונן קצף
בשם המשיב 1:

עו"ד ספורי מוחמד

בשם המשיבים 26-21:
עו"ד אברהם (אבי) רוקח

בשם המשיבים 25-24 ו-67:
עו"ד אבי רוקח; עו"ד אסף לוין
בשם המשיבות 31-27:
עו"ד טלי לופו; עו"ד שרון ענבר-פדלון
בשם המשיב 33:
עו"ד רם גורודיסקי
בשם המשיבות 43 ו-58:
עו"ד רועי אסף
בשם המשיבה 48:
עו"ד מוטי ארד; עו"ד מירב אליהו
בשם המשיבה 49:
עו"ד מיכאל זילברברג
בשם המשיבה 51:
עו"ד שמעון קוינטנר
בשם המשיבה 54:
עו"ד אילן אורן
בשם המשיבה 56:
בעצמה
בשם המשיבות 61 ו-66:
עו"ד ד"ר שחר ולר; עו"ד תומר בר-נתן
בשם המשיבה 63:
עו"ד תמר קרת
בשם המשיבים 62 ו-78:
עו"ד אמיר דולב; עו"ד יוני פולק
בשם המשיבה 68:
עו"ד שירלי פורר; עו"ד אלכס גורליק
בשם המשיבה 69:
עו"ד חגי בן ארזה
בשם המשיבה 73:
עו"ד דרור סברנסקי
בשם המשיבה 76:
עו"ד ליאור עמר
בשם המשיבה 81:
עו"ד אלי שימלביץ'
בשם המשיבה 85:
עו"ד גד כרמי
בשם המשיבה 86:
עו"ד עמרם גולן
בשם המשיבה 87:
עו"ד סלה חלבי
בשם המשיבה 89:
עו"ד חיים פרוכטר
בשם המשיבה 92:
עו"ד עמיר חכם
בשם המשיבה 95:
עו"ד רותם וירניק
בשם המשיבה 97:
עו"ד יהודית קורן
בשם המשיבה 99:
עו"ד רונן משה
בשם המשיבה 101:
עו"ד יוחאי שלף
החלטה
1. לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לאיחוד הדיון ב-53 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, ששתים מתוכן הוגשו נגד המבקשת. הבקשות כולן נוגעות, על-פי הנטען, לטענות בדבר הפרת סעיף 8 לתקן ישראלי 1145, שעניינו הוא בחובת הסימון של מוצרי מזון ארוזים. הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו לבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב, חיפה, נצרת ומחוז המרכז (ונראה כי הדיון בחלקן הועבר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע). הטענה המרכזית בבקשות השונות היא כי החברות הנתבעות, העוסקות בייצור, שיווק או יבוא מוצרי מזון, לא ציינו על גבי אריזות אותם מוצרים את אחוז הרכיבים המופיעים במוצר (כך למשל, בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המשיב 33 נגד המבקשת נטען כי במוצר קטשופ לא סומן באחוזים שיעור תכולת העגבניות ובמוצר גפילטע פיש לא סומן באחוזים שיעור תכולת הדגים).

2. לטענת המבקשת, יש לאחד את הדיון בבקשות השונות, כיוון שמתעוררות בהן שאלות משפטיות משותפות הנוגעות, בין היתר, לתוקפו המחייב של התקן נשוא הבקשות ולפרשנות התקן. איחוד הדיון בבקשות השונות יביא, כך טוענת המבקשת, לייעול הדיון ולחסכון בזמן שיפוטי וכן ימנע הכרעות שיפוטיות סותרות באותן סוגיות. כן מציינת המבקשת כי עשרות בקשות האישור שאיחוד הדיון בהן מבוקש, הוגשו בנפרד על ידי ארבעה עורכי דין. המבקשת מוסיפה עוד, כי היא מקווה שאיחוד הדיון ימחיש לבית המשפט שלפניו יתקיים הדיון המאוחד את המלאכותיות וחוסר המקריות שבהגשת בקשות רבות לאישור תובענות ייצוגיות בפרק זמן קצר על ידי כל אחד מאותם עורכי דין. איחוד הדיון אף ישליך, כך נטען, על נושא הגמול ושכר הטרחה של עורכי הדין המייצגים ויביא, לטענת המבקשת, לתוצאה צודקת וראויה יותר בהקשר זה. בנוסף, עוסקת המבקשת בשאלת היחס בין הוראת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה הוא בסמכות נשיא בית המשפט העליון לאחד "תובענות בנושא אחד" שהוגשו "לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות", לבין הוראת סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). סעיף 7(א)(1) הנ"ל מסמיך את בית משפט שאליו הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אם הוא מוצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להעביר את הדיון בבקשה לבית משפט אחר שלפניו תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, שמתעוררות בה שאלות עובדתיות או משפטיות דומות. לטענת המבקשת, הוראת סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות אינה גורעת מהוראת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. ההסדר הקבוע בסעיף 7(א)(1) הנ"ל, כך טוענת המבקשת, אינו מסמיך שום ערכאה לאתר ולאסוף את כל התובענות הייצוגיות אשר הוגשו באותו עניין ולקבץ אותן בבית משפט אחד. כן מציינת המבקשת, כי המחוקק לא נתן דעתו לאפשרות שמחוזות שיפוט שונים יוצפו בעשרות בקשות דומות, תוך פרק זמן קצר ביותר, כאשר מותב אחד אינו יודע על חברו.

3. עמדות המשיבים ביחס לבקשה דנא (והכוונה היא לאלה מתוכם שהגישו תשובות בהתאם להחלטתי מיום 14.11.2012) נחלקות בין המשיבים שהם הנתבעים בתובענות הייצוגיות, שאיחוד הדיון בהן מבוקש, לבין המשיבים שהם התובעים בתובענות הייצוגיות (להלן: המשיבים-התובעים). הרוב המכריע של המשיבים שהם הנתבעים מסכימים לבקשה, או למצער אינם מתנגדים לה, ואילו המשיבים-התובעים מתנגדים לבקשה. המשיבים-התובעים מיוצגים, כאמור, על ידי ארבעה עורכי דין – עו"ד רם גורודיסקי (המייצג את התובעים בתשע תובענות ייצוגיות), עו"ד אברהם רוקח (המייצג את התובעים בחמש תובענות ייצוגיות), עו"ד שרון ענבר-פדלון (המייצגת את התובעים בארבע תובענות ייצוגיות) ועו"ד מוחמד ספורי (המייצג את התובעים ב-35 תובענות ייצוגיות). לטענת המשיבים-התובעים, ההליך של בקשה לאיחוד דיון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי אינו ההליך המתאים לבחינת אפשרות לאיחוד דיון בתובענות ייצוגיות, נוכח ההסדר הפרטני הקבוע בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. כן טוענים המשיבים-התובעים, כי איחוד הדיון יביא לסרבול ההליכים והארכתם. לטענת המשיבים התובעים, כל תובענה נוגעת למוצרים שונים וקיימת שונות רבה בין התובענות המחייבת בחינת כל מקרה לגופו. בהקשר זה אף נטען על ידי המשיבים המיוצגים על ידי עו"ד ענבר-פדלון, כי שלוש מבין ארבע התובענות שהוגשו על ידם אינן נוגעות כלל לתקן 1145 אלא לתקנים אחרים. עוד נטען, כי הבקשה דנא נגועה בשיהוי כיוון שחלק מבקשות האישור נשוא הבקשה הוגשו עוד בחודש יולי 2012 ואילו הבקשה דנא הוגשה בחודש נובמבר 2012, לאחר שחלק מהמשיבים הנתבעים כבר הגישו תגובות לבקשות לאישור התובענות.

4. עוד יצוין, כי המשיבה 56, חברת פפה ציפ, שהיא אחת מהחברות הנתבעות בתובענות הייצוגיות נשוא הבקשה דנא, הודיעה על התנגדותה לאיחוד הדיון. לטענתה, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה צריכה להידחות ללא קשר לשאלת היקף תחולתו של תקן 1145. היא מוסיפה, כי היא חוששת כי איחוד הדיון יביא להתארכות ההליכים בעניינה ולהוצאות משפטיות כבדות, כמו גם לכך שלא ייערך דיון פרטני בבקשה שהוגשה לגביה. המשיבה 89, חברת צמח תמרים בע"מ, שאף היא אחת מהנתבעות בתובענות הייצוגיות הודיעה כי היא מסכימה לאיחוד הדיון רק בשאלה המשותפת לכלל הבקשות שאיחוד הדיון בהן נתבקש, וזאת בכל הנוגע לתוקף התקן ולהיקף חובת הסימון הקבועה בו. לטענתה, יתר השאלות העובדתיות והמשפטיות שמתעוררות בבקשות השונות אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה. עמדה דומה הוצגה על ידי המשיבה 54, חברת סלטי עמים ברדה בע"מ, שאף היא אחת הנתבעות בתובענות הייצוגיות. לטענתה, אין לאחד את הדיון בכלל ההליכים נשוא הבקשה דנא, אלא רק באלה שיש להם מכנה משותף כגון זהות התובע או בא-כוחו. כן יצוין, כי המשיבים 24, 25, ו-67, שהם כולם בעלי דין באחת הבקשות נשוא הבקשה דנא, הודיעו כי הם מתנגדים לבקשה, כיוון שהגיעו להסכמות אשר יביאו לסיום המחלוקות ביניהם (וביום 20.1.2013 אכן ניתן

פסק דין
על בית המשפט המחוזי במחוז המרכז (כבוד השופט פרופ' ע' גרוסקופף) המאשר את הודעת ההסתלקות באותו הליך).

5. חשוב לציין עוד, כי מאז הגשת הבקשה לאיחוד דיון שלפניי ביום 13.11.2012 חלו התפתחויות נוספות, שיש ליתן עליהן את הדעת. כך למשל, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב 19 נגד המשיבה 87 נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת נ' מוניץ) ב

פסק דין
מיום 17.12.2012. המשיבה 101 הודיעה ביום 17.1.2013 כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה נגדה על ידי המשיבה 3, נמחקה והתביעה האישית נדחתה ב

פסק דין
מיום 3.1.2013. ב

פסק דין
זה שניתן על ידי בית המשפט המחוזי במחוז מרכז-לוד (כבוד השופטת א' שטמר) נתקבלה בקשתם המשותפת של בעלי הדין לאשר את הסתלקות המשיבה 3 מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית. כן נמסר על ידי המשיבה 85 ביום 21.1.2013, כי ביום 20.1.2013 אישר בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת נ' מוניץ) את בקשת המשיב 17 להסתלקות מהתובענה הייצוגית שהוגשה נגדה על ידו. עוד יצוין, כי המבקשת בבקשה דנא הגישה ביום 24.12.2012 הודעה מעדכנת, שבה צוין כי בפרק הזמן מאז הוגשה הבקשה לאיחוד דיון נוספו לפנקס התובענות הייצוגיות 41 תובענות ייצוגיות נוספות שעניינן העיקרי הוא הפרת תקן ישראלי מס' 1145. לטענתה, נתון זה הופך את איחוד הדיונים למחויב המציאות.

6. בטרם נידרש לשאלת איחוד הדיון המתעוררת בבקשות השונות נשוא ההליך שלפנינו חשוב להבהיר מהן הוראות הדין הרלוונטיות לעניין זה. תקנה 7 לתקנות הדין האזרחי, שלפיה הוגשה הבקשה דנא, קובעת בזו הלשון:

"תובענות בנושא אחד בבתי משפט אחדים
7. הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות, יקבע נשיא בית המשפט העליון למי מבתי משפט אלה השיפוט ולאותו בית משפט יהיה לפי זה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד."

סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן:

"בקשה לאישור
קודמת או תובענה ייצוגית קודמת
7. (א)(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב."

המחלוקת שהתעוררה בפרשה שלפנינו בין המבקשת לבין המשיבים-התובעים היא האם ההליך הקבוע בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות יוצר, למעשה, הסדר שלילי, ביחס להפעלת סמכות נשיא בית המשפט העליון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, בכל הנוגע לאיחוד הדיון בתובענות ייצוגיות (או בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות). בהקשר זה יש ליתן את הדעת גם להוראת תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 שקובעת כי:

"סדרי דין
19. (א) בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון."

הוראה בעלת משמעות דומה מצינו בתקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי. התקנה קובעת כדלקמן:

"סדרי הדין בכל ענין אזרחי המובא לפני בית משפט ... יהיה לפי תקנות אלה; אולם במידה שבענין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר – לא ינהגו לפי תקנות אלה".

לפיכך, השאלה הניצבת על הפרק היא האם יש לראות בהוראת סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות משום "הוראה אחרת לעניין הנדון", שיש בה כדי למנוע את החלת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי באשר לאיחוד הדיון בתובענות ייצוגיות. מבחינת תקנות סדר הדין האזרחי השאלה היא האם יש לומר כי לגבי תובענות ייצוגיות ובקשות לאישור "נוהגים לפי סדר דין אחר".

7. במספר מקרים שנדונו על ידי בעבר לא הכרעתי בשאלת היחס בין תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי לבין סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. עם זאת, הבעתי עמדה לפיה, על פני הדברים דרך המלך לאיחוד הליכים המתבררים לפי חוק תובענות ייצוגיות היא לפי סעיף 7(א) לחוק (ראו למשל: בש"א 1533/12 אלקיים נ' glaxosmithkline (israel) ltd (11.4.2012); בש"א 2740/12 סונול ישראל בע"מ נ' ניצנים עיצוב גנים בע"מ (4.6.2012)). אכן, התכליות העומדות ביסוד שני הסעיפים הן דומות. שתי הוראות הדין הללו נועדו להביא לייעול ההליכים המשפטיים ולמנוע את פיצול הדיון בשאלות עובדתיות ומשפטיות דומות בבתי משפט שונים (לעניין תכליתו של סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, ראו ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי, פיסקה י"ח לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (18.1.2012)). נוכח ההסדר הפרטני הקבוע בהוראת סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, סבורני כי ככלל כאשר עסקינן בשאלה של איחוד הדיון במספר תובענות ייצוגיות (או בקשות לאישור תובענות ייצוגיות) יש לבחון את הסוגיה בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות. הוראה זו משקפת את האיזון שקבע המחוקק בשאלת קיומן של מספר תובענות ייצוגיות, המעוררות שאלות עובדתיות או משפטיות דומות. עם זאת, סבורני כי אין בהוראה זו כדי לשלול באופן מוחלט את סמכות נשיא בית המשפט העליון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אכן, בבואו להפעיל את סמכותו לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי ביחס לתובענות ייצוגיות על נשיא בית המשפט העליון לייחס משקל נכבד לקיום ההסדר הקבוע בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. ככלל אף יש להעדיף את השימוש בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות על פני השימוש בתקנה 7, שכן הוא מהווה חלק מההסדר הכולל שקבע המחוקק להסדרת נושא התובענות הייצוגיות. עם זאת, הוראת סעיף 7(א)(1) מוגבלת בהיקפה. היא מאפשרת לבית המשפט שאליו הוגשה תובענה ייצוגית מאוחרת להעביר את הדיון בה לבית המשפט אליו הוגשה תובענה ייצוגית קודמת, כאשר מתעוררות שאלות משותפות של עובדה ומשפט. הוראה זו מתאימה במיוחד למצב בו הוגשו שתי תובענות ייצוגיות המעוררות אותן שאלות בשני בתי משפט שונים. בנסיבות אלה אכן דומה כי בדרך כלל לא יהיה מקום להפעלת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי (אלא אולי בנסיבות בהן אחד מבעלי הדין בתובענה המוקדמת מבקש ליזום את איחוד הדיון עם התובענה המאוחרת, שבה הוא איננו צד). אולם, כאשר מדובר במספר גדול יותר של תובענות ייצוגיות עלול להיווצר קושי, שכן סעיף 7(א)(1) אינו מאפשר את ריכוז כל התובענות הייצוגיות שהוגשו בנושא מסוים בפני
ערכאה שיפוטית אחת. סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מקנה לכל שופט, שלפניו מתבררת תובענה ייצוגית, שיקול דעת להעביר את הדיון בהליך שלפניו לבית משפט שבו מתבררת תובענה ייצוגית קודמת באותן עניין. אולם, כאשר עסקינן בשלוש תובענות ייצוגיות ומעלה, הנדונות בפני
מותבים שונים, עלול להיווצר קושי משמעותי בהסתמכות אך על ההסדר הקבוע בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. בנסיבות אלה אין בידי אף אחד מהמותבים את הראייה המערכתית הכוללת הנדרשת לקביעת בית המשפט שבו ייערך הדיון המאוחד. סמכותו של כל אחד מהמותבים מוגבלת, כאמור, להעברת מקום הדיון בהליך שלפניו. כמו כן, נוכח העובדה שלכל אחד מהשופטים הדנים בעניין נתון, מטבע הדברים, שיקול דעת עצמאי, עלול להיווצר מצב בו (כאשר עסקינן בשלוש תובענות ייצוגיות ומעלה) חלק מן התובענות יאוחדו עם התובענה המוקדמת יותר וחלקן לא. כמובן, שככל שמדובר במספר רב יותר של תובענות ייצוגיות הקושי הטמון בהסתמכות אך על הוראת סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מועצם, והמקרה שלפנינו יוכיח.

האם כאשר מדובר בעשרות תובענות ייצוגיות העוסקות בשאלות דומות יידרש המותב הדן בכל אחת מהן לבחון את אפשרות איחוד הדיון בתובענה שלפניו עם תובענה קודמת שהוגשה בעניין? האם בהכרח כל אחד מהמותבים ישקול את איחוד הדיון עם אותה תובענה קודמת? היה והמותבים השונים יגיעו לתוצאות שונות, הרי נראה כי הדבר עלול רק להגביר את אי-הסדר וחוסר היעילות, וזאת במיוחד אם יוגשו בקשות רשות ערעור על ההחלטות לפי סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

8. לפיכך, המסקנה המתבקשת, להשקפתי, היא כי סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות אינו נותן מענה שלם לקשיים הדיוניים המעשיים, שעשויים להיווצר כתוצאה מהגשת מספר תובענות ייצוגיות, המעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות. זאת, למצער כאשר עסקינן בשלושה הליכים ומעלה, ובמיוחד אם הם נדונים בבתי משפט שונים. לעומת זאת, הוראת תקנה 7 לתקנות הדין האזרחי מאפשרת את ריכוז הדיון במספר תובענות רב בבית משפט אחד, וזאת תוך ראיית התמונה המלאה של כלל התיקים שאיחוד הדיון בהם עומד על הפרק. כמו כן מאפשרת תקנה 7 לנשיא בית המשפט העליון להתחשב בשיקולי יעילות ועומס כלל מערכתיים, באופן שאינו מתאפשר בהליך לפי סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. בנסיבות אלה איני סבור כי יש לראות את סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות כ"הוראה אחרת לעניין הנדון", השוללת את תחולת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי על תובענות ייצוגיות או בקשות לאישור תובענות ייצוגיות.

9. המקרה שלפנינו מהווה דוגמה מובהקת לצורך בשימוש בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי בכל הנוגע לתובענות ייצוגיות. עסקינן בעשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות המפוזרות בין בתי המשפט המחוזיים בתל-אביב, חיפה, נצרת, באר-שבע ומחוז המרכז. עיון בתובענות השונות מעלה כי הן מעוררות שאלות משותפות הנוגעות לתחולתו ולהיקף פרישתו של תקן מס' 1145. איחוד הדיון בתובענות יחסוך זמן שיפוטי יקר ויביא לייעול ההליכים. אולם, כדי להשיג מטרות אלה נראה כי אין מקום לאיחוד הדיון בכל התובענות הייצוגיות נשוא הבקשה דנא. אדרבה, ריכוזן של עשרות תובענות ייצוגיות בפני
מותב אחד עלול להביא לסרבול ההליכים ולהארכתם באופן המנוגד לתכלית העומדת ביסוד תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. לפיכך, סבורני כי יש לאחד את הדיון בארבע תובענות ייצוגיות בלבד מתוך התובענות נשוא הבקשה דנא. התובענות שהדיון בהן יאוחד יהיו התובענות הראשונות שהוגשו על ידי כל אחד מארבעת באי-כוח המשיבים-התובעים, שהן עדיין תלויות ועומדות במועד מתן החלטה זו. לבית המשפט שלפניו יאוחד הדיון נתון שיקול הדעת המלא כיצד לברר ארבע תובענות אלה, ובכלל זה האפשרות לקבוע כי הדיון לפניו יתקיים רק באחת התובענות ואילו הדיון בתובענות האחרות יעוכב עד להכרעה בתובענה שתידון תחילה. כמו כן, נראה כי מוטב יהא אם בתי המשפט הנדרשים לדון בתובענות האחרות נשוא הבקשה דנא, כמו גם בתובענות שהוגשו לאחר הגשת הבקשה דנא בנוגע לטענות בדבר הפרת תקן מס' 1145, יעכבו הדיון בהליכים שלפניהם עד להכרעה בשאלות המשותפות לתובענות השונות. אין כל סיבה שמספר שופטים ידונו במקביל בהליכים המעוררים שאלות דומות. במקרה הנוכחי, בו מדובר בעשרות רבות של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, הדיון במקביל יביא לבזבוז רב של זמן שיפוטי יקר. הדבר יבוא, ממילא, על חשבונם של מתדיינים אחרים המחכים לתיקים התלויים בבתי המשפט. זאת ועוד, הסיכוי להחלטות סותרות הולך וגובר ככל שמדובר בדיון בהליכים דומים רבים במקביל. אף אין כל הסבר מצד עורכי הדין המייצגים את המשיבים-התובעים מדוע לא הוגשה תובענה אחת על ידי מספר תובעים נגד מספר נתבעים, כאשר לפחות חלק מן השאלות הן משותפות. כמובן, שניתן להעלות השערות באשר לסיבה לאי הגשתן של תובענה אחת, או מספר מצומצם של תובענות.

10. לפיכך, אני מורה בזאת מכוח הסמכות הנתונה לי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי על העברת מקום הדיון בת"צ 727-09-12 (מחוזי – חיפה) ובת"צ 5473-10-12 (מחוזי – מרכז) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ואיחוד הדיון שם עם הדיון בת"צ 2305-10-12 (מחוזי – תל-אביב) ות"צ 7633-10-12 (מחוזי – תל-אביב). בהליכים האחרים אליהם מתייחסת הבקשה ובאלה שהוגשו לאחר מכן, על בתי המשפט המחוזיים לבחון עיכוב של ההליכים, כאמור. לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט בשבט התשע"ג (30.1.2013).

ה נ ש י א
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12082260_s02.doc שי + דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בשא בית המשפט העליון 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' פתחי בשתאוי, נסים אחמד, נגאח חתחות ואח' (פורסם ב-ֽ 30/01/2013)