פסקי דין על איתי לוי | פסקי דין על דן שוקרון | פסקי דין על רן סאסי | פסקי דין על דוד סאסי | פסקי דין על אדרל יזום והשקעות |

23609-12/11 תאמ     29/01/2013




תאמ 23609-12/11 איתי לוי, דן שוקרון נ' רן סאסי, דוד סאסי, אדרל יזום והשקעות בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 23609-12-11 לוי ואח' נ' סאסי ואח'







בפני
כב' השופט אברהם רובין
, סגן הנשיאה


התובעים

1
.
איתי לוי

2
.
דן שוקרון


נגד


הנתבעים

1.רן סאסי
2.דוד סאסי
3.אדרל יזום והשקעות בע"מ



פסק דין


1.
התובעים הינם בעלי עסק להפצה של עלונים וכרזות פרסום. הנתבעים 2-1 ניהלו מועדון בשם "קונסטנטין" באמצעות הנתבעת 3. בחודש מרץ 2011 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו יפיצו התובעים חומר פרסומי של המועדון. בהמשך לכך,
התובעים הפיצו את החומר פרסומי של המועדון במחצית השנייה של חודש מרץ 2011, והפיקו לנתבעים חשבונית על סך של 2,320 ₪. הנתבעים פרעו חשבונית זו במלואה רק ביום 09/08/11. התובעים המשיכו להפיץ את החומר הפרסומי בחודשים אפריל 2011 ויוני 2011 והפיקו לנתבעים שתי חשבוניות נוספות
על סך של 4,640 ₪ כל אחת. בנוסף לאמור, הצדדים הסכימו כי בחודש יוני 2011 התובעים גם ידאגו להדפסת החומר הפרסומי. התובעים פעלו כמוסכם והפיקו חשבונית נפרדת בגין עבודת הדפוס בסך של 4,756 ₪. שלוש החשבוניות בגין חודשים אפריל ויוני לא נפרעו עד היום ומכאן התביעה שלפניי.

2.
התובעים טוענים כי הם ביצעו את כל שהוסכם ועל כן על הנתבעים לשלם להם את הסכומים הנ"ל, אשר מסתכמים בסך של 14,036 ₪. בנוסף, התובעים דורשים סכומים כדלהלן: 74 ₪ בגין האיחור בפירעון חשבונית מרץ 2011, 1,936 ₪ בגין המס שנאלצו התובעים לשלם עקב
החשבוניות שהפיקו, 200 ₪ בגין שיחות טלפון ומסרונים שהוחלפו בין הצדדים במהלך ניסיונם של התובעים לגבות את המגיע להם, 4,000 ₪ בגין השעות שהשקיעו התובעים בניסיונות לגבות את המגיע להם, ו-10,000 ₪ בגין עגמת נפש. התובעים טוענים כי הנתבעים 2-1 חבים באופן אישי בסכומים האמורים, כיוון שהם הטעו את התובעים לחשוב שהם בעלי המועדון ומשום שהם התחייבו אישית לפרוע את החוב.

3.
הנתבעים טוענים כי אין יריבות בין התובעים לבין הנתבעים 2-1 כיוון שהאחרונים פעלו במסגרת הנתבעת 3. כמו כן, הנתבעים טוענים כי התובעים הפרו את ההסכם בכך שלא הפיצו כהלכה את החומר הפרסומי, ועל כן הם לא זכאים לתשלום כלשהו מעבר למה שכבר שולם להם.

4.
דין טענות הנתבעים בדבר הפרת החוזה להידחות. התובעים צירפו לתצהיריהם תמלול של עשרות מסרונים שהוחלפו בין הצדדים, בהם דרשו התובעים, שלא לומר התחננו ממש, לקבל את שכרם. מהמסרונים עולה כי התובעים נדחו בקש על ידי הנתבעים 2-1. מסרונים אלו הוחלפו בין הצדדים בזמן אמת עוד לפני שיחסי הצדדים עלו על שרטון, ואין בהם שום הכחשה של החוב מצד הנתבעים, או טענה של ממש לפיה התובעים לא ביצעו את עבודתם כהלכה. להיפך, במסרונים ששלחו הנתבעים 2-1 שזורות הבטחות לביצוע התשלום במהרה. רק לשם הדוגמה נפנה למסרון מיום 12/06/11, בו מבטיח הנתבע 2 כי: "השיק יהיה מוכן היום". וכן נפנה לחילופי המסרונים מיום 15/06/11, בהם תולה הנתבע 1 את העיכוב בהפקת השיק במחלת בנו של הנתבע 2 ומבטיח כי: "שעתיים אני במשרד והשיק אצלי ביד", הבטחה שלא מומשה. חילופי המסרונים מלמדים כי כל טענות הנתבעים כנגד החוב וכנגד טיב העבודה שביצעו התובעים הן טענות שנטענו בדיעבד לצורך המשפט ואין לתת בהן כל אמון. לעומת זאת, עדויות התובעים עשו רושם מהימן, ובמיוחד אמורים הדברים בעדותו של התובע 2 אשר הייתה עקבית וסדורה.

5.
אשר לסוגיית חבותם האישית של הנתבעים 2-1; בעניין זה טענות התובעים אינן משכנעות וזאת מן הנימוקים שלהלן:

א.
התובעים טוענים כי ההסכם נכרת עם הנתבעים 2-1 "על בסיס אישי" (סעיף 24 לכתב התביעה), אולם החוזה בו מדובר לא הוגש כראיה משום שלפי טענת התובע 2 הוא אבד.
ב.
התובע 1 טען בעדותו כי ההסכם שבו מדובר הוא זהה בנוסחו להצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה (עמ' 11 ש' 14). העיון בכותרת הצעת המחיר מלמד כי נרשם בה כך: "הצעת מחיר/הסכם עבודה חודשית עבור קונסטנטין לדודו". לאור זאת, אין רגליים לתביעה נגד נתבע 1 – רן סאסי
– אשר לא חתם על ההסכם וגם איננו נזכר בו כלל.
ג.
העובדה שבראש הצעת המחיר נרשם "קונסטנטין לדודו" מלמדת, לכאורה, שיש אפשרות שדודו סאסי (הנתבע 2) הינו צד להסכם וחב לפיו. דא עקא, שהתנהגות התובעים מלמדת אחרת, משום שהם הפיקו את החשבוניות על שם "הקונסטנטין" ולא על שם הנתבע 2 (ראו – נספחים 4 8-6 לכתב התביעה). הוא הדין גם בכרטיסיית הנהלת החשבונות (נספח 14), שגם בה נרשם "הקונסטנטין".
ד.
התובע 1 העיד כי הוא החתים את הנתבע 2 על ההסכם, ובעדותו הוא הדגיש מיוזמתו כי הנתבע 2 חתם על ההסכם ללא חותמת. דא עקא, שטענה זו לא הוכחה כיוון שההסכם לא הוצג
בבית המשפט.
ה.
התובעים גם טענו כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין הנתבעים 2-1 ברם טענה זו נטענה באופן כללי בלבד (סעיף 25.4 לכתב התביעה), ולא הונחה לה כל תשתית עובדתית מינימלית.

6.
העולה מן המקובץ הוא שעל הנתבעת 3 לשלם לתובעים סך של 14,036 ₪ בגין החשבונות שלא נפרעו. כמו כן, יש לחייב את הנתבעת 3 בסכום של 74 ₪ בגין פירעון חשבונית מרץ באיחור. התביעה בעניין החזר המס נדחית כיוון שיש להניח כי התובעים התקזזו מול רשויות המס בגין מה ששילמו. מעדות התובע 2 ומן המסרונים שוכנעתי כי התובעים אכן עשו מאמצים רבים כדי לגבות את המגיע להם, ואין לי ספק שהדבר הצריך השקעת זמן שבגינה מגיע לתובעים פיצוי. מחילופי המסרונים עולה כי לזמן שהשקיעו התובעים ב"ריצות" אחרי הנתבעים גם נוסף מימד של השפלה ומפח נפש לנוכח התחמקויותיהם של הנתבעים. אכן, לטעמי נגרמת עוגמת נפש רבה לאדם שנאלץ "לרדוף" אחרי השכר המגיע לו כדין ויש לפסוק לו פיצוי בגינה. לפיכך, בגין טרחתם של התובעים ובגין עוגמת הנפש
אני פוסק להם סך של 5,000 ₪.

7.
לאור כל האמור אני פוסק כי על הנתבעת 3 לשלם לתובעים סך של
21,110 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה
ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן, הנתבעת 3 תשיב לתובעים את האגרה ששולמה על ידם וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪. התביעה נגד נתבעים 2-1 נדחית, אולם אינני עושה צו להוצאות לטובתם בשל התנהגותם הבלתי ראויה והתחמקויותיהם מהתובעים.

ניתן היום,
יח' שבט תשע"ג, 29 בינואר 2013, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 23609-12/11 איתי לוי, דן שוקרון נ' רן סאסי, דוד סאסי, אדרל יזום והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/01/2013)