פסקי דין על איליה אשורוב |

5801/12 עפ     07/02/2013




עפ 5801/12 איליה אשורוב נ' מדינת ישראל




פסק-דין בתיק ע"פ 5801/12
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }



בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים


ע"פ 5801/12



לפני:

כבוד השופטת א' חיות


כבוד השופט י' עמית


כבוד השופט נ' סולברג


המערער:
איליה אשורוב



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 44936-03-10 מיום 11.06.2012 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' לוי


תאריך הישיבה:
י"ט בשבט התשע"
ג

(30.01.2013)


בשם המערער:
עו"ד נועם בונדר

בשם המשיבה :
עו"ד אושרה פטל-רוזנברג

בשם שירות המבחן:
גב' ברכה וייס


פסק-דין

השופט נ' סולברג
:


ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט
מ' לוי
) בת"פ 44936-03-10 מיום 11.6.2012, בגִדרו נגזר על המערער עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים בעבודות שירות; 6 חודשי מאסר-על-תנאי וקנס כספי בסך של 3,000 ₪. כמו כן מומשה התחייבות כספית בסך של 5,000 ₪ שהוטלה על המערער בתיק קודם.

עיקרי העובדות וההליכים
1.
המערער הורשע ביחד עם שלושה אחרים, על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של כליאת שווא ואיומים. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2008 לווה ב.א (להלן:
המתלונן
) סכום של 25,000 ₪ והתחייב לשלם תמורתו סכום של 30,000 ₪ תוך ארבעה חודשים. המתלונן לא עמד בתשלום החוב, ואז יצר עמו קשר אדם בשם יאשה, שהיה אסיר בעת ההיא, ואמר לו שהחוב עבר אליו. לאחר דין ודברים מסר המתלונן לדודו של יאשה, 12 שיקים על סך של 2,500 ₪ כל אחד, בתמורה לחוב. השיקים לא כובדו על-ידי הבנק. יאשה התקשר אל המתלונן ואיים עליו כי ירצח אותו ואת משפחתו. או אז יצר איליה איסטכרוב (הנאשם 1 בכתב האישום) קשר עם המתלונן וביקש להיפגש עמו. בפגישה הגיעו השניים להסדר על תשלום החוב, סך של 1,000 ₪ מדי חודש, אך גם בהסדר זה לא הצליח המתלונן לעמוד. בהמשך ביקש איליה מהמתלונן להיפגש "בארבע עיניים" בביתו שבשדרות על מנת לאכול, לשתות ולדבר. המתלונן הסכים, נאשם 3 אסף אותו במכוניתו, גם המערער הצטרף אליהם, והשלושה נסעו לביתו של איליה. בהגיעם שמה, איימו השלושה על המתלונן כי אם לא יסדיר את חובו לאיליה, יפגעו בו. המערער והנאשם 3, חבריו של איליה, אמרו לו כי לדעתם הוא אינו צריך לתת למתלונן עוד "צ'אנס" וכי הוא צריך לפגוע בו. המתלונן, חשש לחייו, הבטיח לקחת למחרת הלוואה מהבנק ולשלם את חובו. בהמשך נסעו המערער וחברו יחד עם המתלונן למבנה "קניונית טל" בשדרות ושם עלו עמו לקומה השניה. המערער, יחד עם שני אנשים נוספים, שמרו על המתלונן על מנת שיישאר במבנה ולא יברח. למחרת הגיע נאשם 4 (להלן:
אלברט
) אל המבנה, וביחד עם המערער, הסיעו את המתלונן לסניף הבנק שלו באשדוד, על מנת שיקח את ההלוואה כפי שהבטיח. כשהגיעו לסניף הבנק, התברר כי זה סגור.

2.
בהמשך ביקש המתלונן להיפגש שוב עם איליה. בהתאם לבקשתו, נסעו המתלונן, המערער ואלברט בחזרה לשדרות. כשיצא המתלונן מהמכונית, התקרב אליו איליה וחיבק אותו. המתלונן קפץ על איליה וניסה להימלט, אך המערער ואנשים נוספים שהיו במקום תפסו את המתלונן והובילו אותו לתוך קיוסק. תוך כדי כך, תקף איליה את המתלונן, דחף את ראשו עם רגלו והטיח את פניו על הרצפה. אלברט תקף את המתלונן במכת אגרוף. סמוך לאחר מכן, הסיע איליה את המתלונן אל אחיו של המתלונן על מנת שיסייע בהסדרת החוב. בתקופה שלאחר מכן החל המתלונן לשלם לאיליה כספים, בהתאם לסיכום ביניהם. לאחר ששוב לא עמד המתלונן בתשלום, התקשר אליו איליה כמעט מידי יום. המתלונן חשש לחייו, והחליט אז לפנות אל המשטרה.

3.
על איליה, הנאשם מספר 1, הוטל עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ושנתיים מאסר-על-תנאי. על אלברט, הנאשם מספר 4, הוטל עונש מאסר בפועל החופף את תקופת מעצרו (קצת יותר מחודשיים וחצי), מאסר-על-תנאי למשך עשרה חודשים, קנס כספי בסך של 10,000 ₪ והתחייבות בכתב להימנע מכל עבירת עוון או פשע במשך שלוש שנים. על הנאשם 3, גורשוב אשורוב, הוטל עונש מאסר החופף לימי מעצרו, 3 חודשים בקירוב, וכן מאסר-על-תנאי וקנס כספי בסך של 7,000 ₪. בעניינו של המערער הוגש תסקיר מאת שירות מבחן ובו צויין כי המערער, רווק בן 24, אב לילדה, סיים 10 שנות לימוד, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה ועובד במקביל באופן חלקי בחברת שיפוצים. המערער היה מעורה בעבר בחברה עבריינית, גדל בסביבה קשה, אך הביע מוטיבציה גבוהה להשתלב במסגרת טיפולית. שירות המבחן התרשם כי המערער יוכל להיתרם ממסגרת טיפולית, לשם עריכת שינוי בדפוסי התנהגותו העברייניים והאלימים. שירות המבחן המליץ להעמידו בצו מבחן למשך שנה, במהלכה ימשיך את הטיפול שבו החל. עוד הומלץ להטיל על המערער מאסר קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות, על מנת להעביר לו מסר מרתיע מחד גיסא, ולאפשר לו להמשיך בהליך הטיפולי מאידך גיסא.

עיקרי גזר דינו של בית משפט קמא
4.
בית משפט קמא שקל לחומרה את נסיבות ביצוע העבירות ואת העובדה כי האיומים שאיים המערער על המתלונן לא היו על רקע אישי, אלא על רקע רצונו לסייע לאיליה. לקולא צוינה הודאתו של המערער, לקיחת האחריות מצדו, הבעת החרטה, מצבו המשפחתי, תרומתו לקהילה והעובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות מלבד גזר דין ללא הרשעה בעבירת איומים. בית המשפט קבע כי אין להשוות את עונשו של המערער לזה של אלברט, אשר ניתן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים. אלברט אמנם הורשע בעבירה של תקיפה כדי לבצע פשע בנסיבות מחמירות, בגין מכת האגרוף שנתן למתלונן, וזאת בנוסף להרשעתו בעבירה של כליאת שווא, כשהמערער הורשע "רק" בעבירת איומים, לצד הרשעתו בכליאת שווא. ברם, המערער כלא את המתלונן כליאת שווא לאורך כל הלילה, בעוד אלברט הגיע למבנה רק בשעות הבוקר. מעשהו של המערער חמור אפוא יותר. נקבע בגזר הדין כי חלקו של נאשם 3 בפרשה היה קטן מאשר חלקו של המערער, ולפיכך אין מקום להשוואת עונשיהם. בית המשפט פסק כי אין לגזור על המערער עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח, אלא יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

עיקרי טענות הצדדים
5.
לטענת המערער שגה בית משפט קמא בכך שגזר עליו עונש החורג בחומרתו מרף הענישה המקובל בסוג זה של עבירות. כיוצא בזה, לא היה מקום להפלות בין המערער לבין אלברט, והקביעה כי מעורבותו של אלברט במעשי העבירה אינה חמורה מזו של המערער, היא שגויה. המערער אמנם שהה זמן רב יותר עם המתלונן במבנה, אולם מעת שהגיע אלברט לזירת האירוע, חלקו היה בלתי מבוטל ואף עלה על חלקו של המערער, בקשר עם אותה מכת אגרוף. משכך, ובהתאם לעובדות כתב האישום, אין הצדקה להחמיר דווקא עם המערער. אלברט גם ריצה בעבר עונש של 30 חודשי מאסר, לעומת המערער שלא הורשע. תסקיר שירות המבחן בעניינו של אלברט שלילי ברובו, בשונה מהתסקירים החיוביים שניתנו לגבי המערער. לטענת המערער בית המשפט צריך היה להימנע מלאמץ את המלצת שירות המבחן לאור השתלבותו המוצלחת בהליך הטיפולי. עקרון אחידות הענישה, מחייב, לטענת המערער, כי גם אם הושג הסדר טיעון מקל בעניינו של אלברט, אין בכך כדי להצדיק את ההחמרה עם המערער. ששה חודשי עבודות שירות יוציאוהו ממעגל התעסוקה, ויפגעו בו מבחינה כלכלית באופן ניכר.

6.
מנגד ציינה באת-כוח המדינה כי עקרון אחידות הענישה אינו חזות הכל וכי יש מקום להבחין בין המערער ובין אלברט. קביעת בית משפט קמא מבוססת על מכלול הנסיבות והולמת את חומרת המעשים. אמנם אלברט הורשע ונדון ל-30 חודשי מאסר בתיק קודם, אולם הרשעה זו הייתה לפני מספר שנים ומאז עבר אלברט הליך שיקומי משמעותי. לעומתו, מעורבותו של המערער בתיק איומים קודם ארעה רק חצי שנה לפני הפרשה הנדונה. מעשיו של המערער הם חמורים, אימוץ המלצת תסקיר המבחן בעניינו נעשה כדין, ואין הצדקה להתערב בגזר הדין ולשנותו.

7.
בתסקיר המשלים צויין כי המערער מועסק במשרה מלאה בחברת פרוייקטים ושיפוצים וכי הוא מתפקד באופן חיובי במסגרת זו. המערער מהווה מודל חיקוי לאחרים. שמירה על מקום העבודה חשובה למערער, לצורך מתן סיוע כלכלי לאמו. המערער השתתף בתוכנית טיפולית, אולם נראה כי אין עדיין התקדמות משמעותית שיש בה כדי לפעול לשינוי ממשי בדפוסי התנהגותו הבעייתיים. חלה נסיגה בלקיחת האחריות מצדו של המערער, והוא נוקט בעמדה קורבנית ביחס למעורבים האחרים. למרות הצהרות המערער על שינוי משמעותי באופן ניהול חייו, הוא עדיין לא עשה שינוי ממשי בדפוסי התנהגותו הבעייתיים ועל כן לא ניתנה המלצה טיפולית לגביו.

דיון והכרעה
8.
דין הערעור להידחות. עונשו של המערער אינו חמור והוא ניתן תוך התחשבות במכלול נסיבותיו האישיות, העבירות שבהן הורשע, ונסיבות ביצוען. אכן, נדרש כמובן יחס הולם בין עונשי כמה נאשמים בכתב אישום אחד, לפי חלקו של כל אחד מהם. אך עקרון זה אינו עומד בבדידותו, אינו חזות הכל, ויש להתחשב גם במדיניות ענישה כללית. מעשים שעשה המערער הם חמורים, התנהגות עבריינית פסולה ומכוערת. כליאת המתלונן במשך לילה שלם ראויה לענישה קשה, ואינה דומה לחלקו של אלברט שהגיע רק בבוקר, הגם שהוסיף חטא על פשע והיכה את המתלונן במכת אגרוף. המערער חזה ושנה בעבירות איומים. גם לא ניתן לזקוף לזכותו התקדמות משמעותית בשיפור דפוסי התנהגותו. עוד זאת מן הראוי לזכור, כי לא דומה עונש שכזה, שנגזר על המערער, לעונש שנגזר במסגרת של הסדר טיעון. בית משפט קמא נימק כדבעי את שיקולי גזר הדין לקולא ולחומרה, ביחס למערער כשלעצמו, כמו גם ביחס לנאשמים אחרים. בהתחשב בכך ובמדיניות הענישה הכללית בכגון דא, לא ראינו הצדקה להתערב בעונש ולשנותו.

9.
הערעור נדחה. המערער יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 17.2.2013 עד השעה 09:00.


ניתן היום, כ"ז בשבט תשע"ג (7.2.2013).


ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12058010_o04.doc

עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






עפ בית המשפט העליון 5801/12 איליה אשורוב נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 07/02/2013)