פסקי דין על בנימין בר מימון | פסקי דין על יוסף ישראל | פסקי דין על פלאפון תקשורת | פסקי דין על סלקום ישראל |

8891/12 רעא     08/02/2013




רעא 8891/12 בנימין בר מימון, יוסף ישראל נ' פלאפון תקשורת בע"מ, סלקום ישראל בע"מ




החלטה בתיק רע"א 8891/12



בבית המשפט העליון


רע"א 8891/12



לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס


המבקשים:

1. בנימין בר מימון



2. יוסף ישראל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. פלאפון תקשורת בע"מ



2. סלקום ישראל בע"מ


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 07.11.2012 בתיק תצ
039762-05-11
שניתנה על ידי כבוד השופט
י' ענבר

בשם המבקשים:
עו"ד אורי סודרי
בשם המשיבה 1:
עו"ד רון ברקמן
; עו"ד גלעד פורת
; עו"ד שרון


מרקוביץ'
בשם המשיבה 2:
עו"ד ברוך טל; עו"ד רועי מוסרי

החלטה

1.
איני רואה הצדקה להידרש לטענות המבקשים הנוגעות לאמירות שונות של בית המשפט המחוזי בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 24.10.2012. מקובלת עליי עמדת המשיבות, כי כל העומד על הפרק בגדר בקשת רשות הערעור דנא הוא רק האמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט
י' ענבר
) מיום 7.11.2012. בהחלטה נדחתה בקשת המבקשים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. לסוגיה זו אדרש עתה.

2.
החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בגדר הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקשים לא הצביעו על טעם מבורר המצדיק התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (לעניין כללי העיון והגילוי בתובענות ייצוגיות ראו, ע"א 10052/02
יפעת נ' דלק מוטורס
, פ"ד נז(4) 513 (2003); רע"א 4067/12
קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ נ' כהן
, פיסקה 4 (20.8.2012); תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010). בנסיבות העניין, כל עוד אנו בשלב בו טרם אושרה התובענה הייצוגית, ואיני מביע כל עמדה לגבי בקשת האישור עצמה, הרי דומה כי צדק בית המשפט המחוזי במסקנתו לפיה הנתונים שנתבקשו על ידי המבקשים אינם הכרחיים לצורך הדיון בבקשת האישור. טענתם הבסיסית של המבקשים הינה, כי זמן ההמתנה הסביר למענה הטלפוני של המשיבות, לא אמור לעלות על שלוש דקות (ראו למשל דברי בא-כוח המבקשים בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.2012, נספח ז1 לבקשת רשות הערעור). המבקשים עצמם טוענים בבקשת רשות הערעור (סעיף 1.5) כי "המשיבות אינן מכחישות את העובדות עליהן מבוססת בקשת הייצוג, ולפיהן קיים מצב דברים קבוע ומתמשך שבו חלק גדול מאוד של לקוחותיהן נאלץ להמתין שעה ארוכה מאוד למענה טלפוני". בהחלטתו, היפנה בית המשפט המחוזי לנתונים שהציגו המשיבות בתשובותיהן לבקשת האישור, מהן עולה, לכאורה, כי במקרים רבים
עולה
זמן התגובה במענה הטלפוני על שלוש דקות. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי, כי בהתחשב בנתונים שהציגו המשיבות "...די לכאורה כדי לבסס מסקנה, כי קיימים צרכנים שאינם זוכים לקבל מענה קולי תוך 3 דקות. הנה כי כן, ככל שיעלה בידי המבקשים לשכנע בקיומם של יתר תנאי הסף, לא תוכל לעמוד להם לרועץ הטענה, כי חריגה מזמן מענה של 3 דקות הנה אירוע חד פעמי" (סעיף 6 להחלטת בית המשפט המחוזי). נוכח קביעה זו של בית המשפט המחוזי, שטרם הכריע בבקשת האישור, ולאור דברי המבקשים עצמם כמצוטט לעיל, ביחס לעמדת המשיבות, איני סבור כי קיימת הצדקה להתערב בהחלטה. ייתכן, ואיני קובע מסמרות, כי היה ותתקבל בקשת האישור, יהיה מקום לשקול מחדש את בקשת המבקשים. אך בשלב זה, בו טרם הוכרעה בקשת האישור, וכאשר המשיבות עצמן הציגו נתונים אשר לשיטת המבקשים אינם מהווים זמני המתנה סבירים, אין הצדקה להיעתר לבקשת רשות הערעור. נוכח מסקנה זו, אין צורך להידרש לטענת המשיבות בדבר מידת ההכבדה עליהן ככל שבקשת הגילוי והעיון הייתה מתקבלת, ואף לא לטענה כי אין מדובר בבקשה לגילוי מסמכים קיימים ועיון בהם אלא במסמכים שעל המשיבות להכינם ולייצרם.

3.
בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא. המבקשים יישאו בשכר טרחה בסך 10,000 ש"ח לכל אחת מן המשיבות.

ניתנה היום, כ"ח בשבט התשע"ב (8.2.2013).



ה נ ש י א

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12088910_s03.doc

הא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






רעא בית המשפט העליון 8891/12 בנימין בר מימון, יוסף ישראל נ' פלאפון תקשורת בע"מ, סלקום ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/02/2013)