פסקי דין על יואב שניר | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים | פסקי דין על רונן ויינברג | פסקי דין על עובדיה יוסף ואח' |

1040/04 פשר     05/02/2013




פשר 1040/04 יואב שניר נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים, רונן ויינברג, עובדיה יוסף ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים



פש"ר 1040-04 שניר ואח'
נ' סטמרי ואח'
תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
כרמי מוסק

המבקש-החייב
יואב שניר


נגד

המשיבים
1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
2. רונן ויינברג
(נאמן)
3. עובדיה יוסף – נושה
4. בנק איגוד לישראל בע"מ


החלטה

1.
החייב פנה בבקשה למתן צו הפטר. ברקע הדברים עומדת החלטת בית המשפט מיום 9.7.12, שבמסגרתה נדונה בקשה זהה של החייב. באותה החלטה התייחס בית המשפט לבקשת הפטר של החייב, שטען כי נקלע בתום לב לחובות והוא מבקש לפתוח דף חדש בחייו. במסגרת ההחלטה נבחנו טענות החייב וכן נשקלו החובות והאינטרסים של הנושים, כאשר אלה פורטו על ידי נושים שהתייצבו לדיון. עוד עלה מאותה החלטה, כי החייב אינו עומד בתשלומים שנקבעו על ידי בית המשפט בצו הכינוס, כאשר החייב טען כי הדבר נובע ממצב בריאותו ותפקודו. באותו דיון התייחס החייב לחובות שונים וטען לגבי נסיבות יצירתם של חובות אלה. בדיון הסתבר כי הנאמן שקל את טענות החייב והתייחס אליהן במסגרת הדוח שהגיש לבית המשפט.

2.
בדיון שהתקיים אז הציע החייב כי יוסיף סך של 25,000 ₪ לסכומים שהצטברו בקופת הכינוס ולאחר מכן יקבל הפטר. להצעה זו התנגדו הנאמן והכנ"ר. כמו כן, נושים שונים שהגישו תגובה או התייצבו לדיון, התנגדו להצעה. במסגרת החלטת בית המשפט, סקר בית המשפט את ההליכים שהתנהלו עד למועד הדיון שהיה ביום 9.7.12. במסגרת אותה החלטה הובעה עמדת הנאמן, שבאותה עת התייחס לעובדה שלחייב זכויות במחצית מדירת המגורים. הנאמן סבר אותה עת כי על החייב להציע הסדר, לפיו הדירה תימכר וחלקו של החייב בתמורה יהווה חלק מההסדר. הנאמן טען אז כי הסביר זאת לחייב, אולם החייב מסרב לכך. עוד טען הנאמן אז, כי הוא ביקש מהחייב נתונים לגבי שווי הדירה, גובה המשכנתא, אולם החייב אינו משתף פעולה. הנאמן סבר באותו דיון, כי במידה והחייב יציע תוספת לסכום המצוי בקופת הכינוס בסך של 80,000 ₪, יהיה מקום לשקול את ההפטר. גם באת כוח הכנ"ר הצטרפה באותו דיון לעמדה זו של הנאמן.
3.
במסגרת החלטת בית המשפט הנ"ל נקבע, כי ראוי ליתן הפטר לחייב הממלא אחר תנאי צו הכינוס, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים ביותר. עוד נקבע כי החייב הפסיק להגיש דוחות, דבר המעיד על התנהלות בחוסר תום לב במסגרת ההליך. עוד נקבע שם, כי החייב הפסיק לשלם את התשלום החודשי במשך שנתיים ובכך עשה דין לעצמו.

4.
בסופו של דבר, בקשת החייב לקבלת הפטר על פי הצעתו דאז נדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט המליץ לחייב לקבל את עמדת הנאמן.

5.
ביום 15.10.12 הגיש החייב בקשה לקבלת הפטר. יוער, כי בקשה זו הוגשה למשרדי הכנ"ר בלבד, ומכל מקום לא הוגשה לתיק בית המשפט. במסגרת בקשה זו הציע החייב להוסיף סכום של 80,000 ₪ בנוסף לכספים שהצטברו בקופת הכינוס, שהם כ-106,000 ₪ וזאת לצורך קבלת הפטר. החייב התייחס באותה בקשה למצב בריאותו הקשה. עמדת הכנ"ר היתה כי ראוי לקבוע דיון במעמד כל הצדדים ולזמן לדיון את הנושים. בעקבות כך נקבע דיון ליום 4.2.13 אליו זומנו כל הצדדים, לרבות הנושים. לקראת הדיון הגיש בנק איגוד לישראל התנגדות להצעת החייב. בהתנגדות הודגש, כי החייב לא עמד בהחלטת בית המשפט, לא שילם את התשלומים החודשיים וזאת משך שנים, החל מחודש נובמבר 2010 לא הגיש החייב דוחות. הנושה טען כי על החייב להציע לפחות את שווי חלקו בדירת המגורים. הנושה הצביע על כך שאושרו תביעות חוב בסכום של 927,000 ₪ על פי תגובת הנאמן שניתנה בזמנו, וזאת לאחר שהנאמן דן בתביעות החוב וגם תיקן שתי תביעות חוב.

6.
לקראת הדיון הגיש הכנ"ר תגובה מטעמו להצעת החייב. באשר לדירה ציין הכנ"ר, כי שוויה נכון להצעתו הראשונה של החייב לקבלת הפטר היה כ-930,000 ₪, וזאת בהתאם להערכה שצורפה על ידי החייב. על הדירה רבצה משכנתא שיתרת סילוקה נכון לשנת 2003 היתה כ-400,000 ₪. להערכת הכנ"ר, לאחר סילוק המשכנתא ומכירת הדירה כתפוסה, אמור להיכנס לקופת הכינוס סכום של כ-200,000 ₪. הכנ"ר מסר עוד כי בקופת הכינוס כ-106,000 ₪. במידה והצעת החייב תתקבל, הסכום לחלוקה יעמוד על 186,000 ₪. הכנ"ר סבור כי מדובר בסכום ראוי, ועל כן יש לקבל את בקשת החייב לקבלת הפטר. הכנ"ר מצביע על כך, כי תכלית מרכזית בדיני פשיטת רגל היא זכות החייב לקבלת הפטר מחובותיו ולהתחלה חדשה בחייו. עוד טוען הכנ"ר כי מדובר בחייב המצוי בהליך תשע שנים, מדובר בתקופה ארוכה והגיעה העת ליתן לחייב הפטר.

7.
ייאמר מייד, כי לא מצאתי תשובה בתגובת הכנ"ר לטענה כי ראוי שהחייב יממש את דירתו. נהפוך הוא. מתגובת הכנ"ר עולה, כי מימוש הדירה יכניס לקופת הכינוס סך של כ-200,000 ₪, שהוא סכום גבוה באופן משמעותי מהצעת החייב לתשלום סך של 80,000 ₪.
8.
מקובל עלי, כי מטרה מרכזית בהליך, שהוא הליך כלכלי, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, תוך תקווה כי יחדל מלהיות נטל כלכלי על החברה. יחד עם זאת, במסגרת זו יש גם להביא בחשבון את אינטרס הנושים. לכאורה, מדובר באפשרות של קבלת סכום גבוה בהרבה מהסכום המוצע בשלב זה על ידי החייב, ועל כן אינני סבור שיש לקבל את הצעת החייב, היינו הפקדת סך של 80,000 ₪ בלבד, כאשר מימוש חלקו בדירה יכניס לקופת הכינוס סכום גבוה יותר באופן משמעותי.

9.
זאת ועוד, בניגוד להחלטתי הקודמת החייב המשיך לעשות דין לעצמו, מבלי לקבל היתר כלשהו מבית המשפט, ולא שילם את התשלום החודשי. אינני סבור כי ראוי להשלים עם התנהלות זו של החייב, שגם חדל כאמור להגיש דוחות חודשיים, כך שלא ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי ועל העובדה כי הפסיק לשלם את התשלומים החודשיים.

10.
בנסיבות אלו, אין לי אלא לחזור על החלטתי מיום 9.7.12 ולקבוע כי כל עוד לא ישלים החייב את פיגוריו ויגיש את כל הדוחות החסרים בצירוף אסמכתאות, לא ניתן יהיה לשקול כלל הפטר. בנוסף, אני סבור כי על הנאמן לפעול למימוש הדירה. בהקשר זה ימסור הנאמן דיווח לבית המשפט עד ליום 1.5.13.

11.
לפיכך, בקשת החייב למתן הפטר – נדחית.


ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013, בהעדר הצדדים
.

כרמי מוסק
, שופט








פשר בית משפט מחוזי 1040/04 יואב שניר נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים, רונן ויינברג, עובדיה יוסף ואח' (פורסם ב-ֽ 05/02/2013)