פסקי דין על עו"ד יוסף ברינט | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בעמ | פסקי דין על אלכסנדר סיליץ' | פסקי דין על ילנה סיליץ' | פסקי דין על וליאם ח'ורי ואח' |

59946-12/12 רצפ     03/02/2013




רצפ 59946-12/12 עו"ד יוסף ברינט, בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' אלכסנדר סיליץ', ילנה סיליץ', וליאם ח'ורי ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רצ"פ 59946-12-12 ברינט ואח'
נ' סיליץ' ואח'







בפני

כב' השופט
דר' מנחם רניאל


מבקשים

1
.
עו"ד יוסף ברינט

2
.
בנק דיסקונט לישראל בעמ


נגד


משיבים

1.אלכסנדר סיליץ'
2.ילנה סיליץ'
3.וליאם ח'ורי
4.ולדיסלב רבינוביץ
5.רבינוביץ לריסה




פסק דין



1.
בתיק זה הוגשה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 28.11.12, אשר דחתה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 19.8.12, לפיה לא יינתן צו להעברת הבעלות בנכס נשוא כינוס הנכסים, שנטען שהוא דירת מגורים בחלקה 55/3 בגוש 10860 (להלן: "הנכס") בתיק ההוצאה לפועל. המשיבים 1 ו-2 הם החייבים בתיק ההוצאה-לפועל, ועזבו את גבולות הארץ באופן קבוע (ראו נספח ה' לבר"ע). מבקש 1 הינו כונס הנכסים אשר מונה מטעם המבקש 2, שהוא הבנק הזוכה בתיק. המשיב 3 הוא מי שנמצא כקונה על ידי כונס הנכסים. המשיבים 4 ו- 5 הם הבעלים של הנכס, אשר צורפו רק בשלב הבקשה בפני
, בלא שהיו חלק מההליך עד עתה.

2.
למשיבים 1 ו-2 ניתנה הלוואה מהמבקש 2 לצורך רכישת הנכס, אך רישום המשכנתא לטובתו
בנכס לא הושלם (ראו נספחים ג' ו-ד' לבר"ע), אלא נרשמה הערת אזהרה לטובתו וכן נרשם שעבוד זכויות בספר רשם המשכונות. הבעלים המקוריים, אדון וגברת רבינוביץ, נותרו הבעלים הרשומים של הנכס, ולא נרשמה משכנתא לטובת המבקש 2. על כן, תיק ההוצאה-לפועל לא נפתח למימוש משכנתא על הנכס, אלא נפתח למימוש מישכון הזכויות של המשיבים 1 ו-2 כלפי המשיבים 4 ו- 5.

3.
רשמת ההוצאה-לפועל נתנה צו המאשר מכירת זכויות המשיבים 1 ו-2 הממושכנות למבקש 2 למשיב 3 (ראו נספח יב' לבר"ע), לאחר שהתקבלה עמדת גברת רבינוביץ, הרשומה כבעלים על הנכס, שקיבלה את מלוא התמורה עבור הנכס לפני שנים. כן התנתה כבוד הרשמת את מתן הצו בפרסום הודעת פדיון לחייבים למשך 7 ימים, בטרם יינתן אישור המכר הסופי. בהמשך לפרסום ההודעה, ובהעדר התנגדות, האישור ניתן, והחזקה בנכס הועברה למשיב 3, לאחר ששילם את מלוא התמורה עבורו.

4.
או אז עתרו המבקשים לקבל צו להעביר את זכויות הבעלות בנכס מהבעלים הרשום, למשיב 3, בהתאם לתקנה 69 לתקנות ההוצאה-לפועל, אך בקשתם זו נדחתה. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום, שנדחתה, ועל החלטה זו הוגשה הבקשה שבפני
. כמובן, שהמשיב 3 סומך ידיו על הבקשה שהוגשה, על כל נספחיה, ומצטרף אליה.

5.
המבקשים טוענים כי הם עומדים בתנאי תקנה 69 לתקנות ההוצאה-לפועל, תש"ם-1979, ועל כן זכאים לקבלת צו להעברת הבעלות בנכס. כמתואר, במסגרת הליכי מימוש המשכון של המשיבים החייבים, רשמת ההוצאה-לפועל נתנה צו המאשר את מכירת זכויות החייבים לרוכש – המשיב 3. בית המשפט קמא קבע כי בכך מתמצה סמכותה של רשמת ההוצאה-לפועל, וכי היא אינה יכולה להורות על העברת זכויות קנייניות של הבעלים הרשומים, שכלל אינם צד להליך, ואשר עמדתם נתקבלה אך ורק בשיחה טלפונית. כן קבעה השופטת קמא כי הדבר מתיישב עם סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, הקובע שאין לבית משפט השלום סמכות לקבוע זכויות בעלות במקרקעין.

6.
המבקשים טוענים שהפרקטיקה הנהוגה בכל בתי המשפט היא שחובה לתת לקונה אשר סיים את התשלום עבור הנכס החלטה לרישום הדירה עלשמו. הם הפנו לה"פ 928/08 אילת אליהו ואח'
נ' מדינת ישראל ממ"י ואח'
, 19.9.2012, שם נאמר כי לפי תקנה 69, אין לרשם ההוצאה-לפועל שיקול-דעת במתן האישור. ואולם, בפסק-דין זה מדובר בקונה שרכש במסגרת הליכי מימוש משכנתא את זכויות החייבים, שהיו הבעלים הרשומים של הנכס. אין זה המצב בענייננו. במקרה זה, מדובר ברכישה של זכויות החייבים כלפי הבעלים הרשומים. זכויותיהם שניתן לרשום במסגרת מימוש המשכון הן זכויות חוזיות כלפי הבעלים הרשומים, ואין זה בסמכות רשמת ההוצאה-לפועל ליתן במסגרת מימוש הזכויות צו להעברת הקנין ממי שאינם הממשכנים, לקונה.

7.
נהלי רישום הסדר מקרקעין, שאליהם הפנו המבקשים, אינם יכולים לסייע להם. נהלים אלה אינם משנים את הדין.

8.
המישכון שאותו מימש המבקש 2 במסגרת תיק ההוצאה לפועל היה מישכון זכויות הקונים, הם החייבים המשיבים 1-2, כלפי הבעלים, הם המשיבים 4-5. המישכון אותו מימש לא היה משכנתא על זכויות הבעלות של המשיבים 4-5, אלא מישכון הזכויות החוזיות של החייבים. אמנם, כפי שנקבע ברע"א 8792/00 שטיינמץ נ' בנק משכן, בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נו(5) 593, זכאי הנושה לרישום הבעלות, אך זאת לא במסגרת מימוש מישכון בהוצאה לפועל, אלא בהגשת תביעה אזרחית נפרדת נגד הבעלים הרשום. כפי שנקבע באותו

פסק דין
, לפי סעיף 20 לחוק המשכון, "מושכנה זכות שיש לחייב כלפי אדם אחר, רשאי הנושה לממשה כשם שהחייב היה יכול לממשה". כפי שהחייב היה רשאי להגיש תביעה נגד הבעלים הרשום לרישום זכויותיו הקניניות, רשאי אף הנושה לעשות כן. כפי שנקבע באותו

פסק דין
, אם הבעלים אינו ממשכן את זכויותיו לטובת הנושה, אין הנושה זכאי לרישום זכויות הבעלות על שם הקונה בהליכי כינוס במסגרת הליכי מימוש המשכון.


9.
אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו הלכת שטיינמץ רוככה. הלכה זו לא רוככה על ידי בית המשפט העליון, וראה: רע"א 2550/01 בירס נ' משכן (ניתן 20.11.02); ע"א 8537/06 סויסה נ' בנק לאומי למשכנתאות (ניתן 3.2.09); רע"א 203/08 פראג' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (ניתן 17.9.08); רע"א 9182/00 עיזבון דייפני רומיה נ' בנק טפחות לישראל בע"מ, פ"ד נט(4) 1. לעומת זאת, רע"א 7537/04 טואטי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (ניתן 22.8.04) עסק במקרה שבו משיכנו המוכרים את זכויותיהם, כך שמימוש המשכון נעשה אף כלפי המוכרים. גם רע"א 3880/06 בירס נ' בנק הפועלים שלכאורה סטה מהלכת שטיינמץ ובירס, אינו עוסק אלא בשאלה האם יש להורות על פינוי המוכרים שאינם מתגוררים בנכס, ושאלת אישור המכירה כאשר המוכרים לא שעבדו את זכותם כלל לא נדונה.

10.
אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו סילק המבקש 2 את חובות ההלוואה הקודמים שרבצו על הנכס, מתוך ההלוואה שקיבלו החייבים המשיבים לרכישת הנכס, ולכן יש לראותו כמי שפדה משכון, ורכש זכות קניינית בנכס, בהתאם לסעיפים 13 ו-14 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967. זאת, משום שהמבקשים לא ביקשו במסגרת תיק ההוצאה לפועל לממש את המשכנתא שנתנו הבעלים הרשומים לבנק שהילווה להם, אלא לממש את מישכון זכויות הקונים. אני דוחה את הסתמכות המבקשים על רע"א 11913/04 אביבה שפרניק נ' טפחות בנק למשכנתאות בישראל בע"מ, ניתן 16.6.2005, שם נקבע כי הבנק שם רכש זכויות קנייניות בנכס, משפדה את המשכנתא של הבעלים-המוכרים. ואולם, שם הבעלים-המוכרים התחייבו לרשום משכנתא לזכות הבנק, ושעבדו הם עצמם את זכויותיהם לבנק (ראו עמ' 4 לפסה"ד). על כן, לא קמה למבקש 2 זכות תחלוף.

11.
אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו אם יאלצו לממש את זכויות המבקש 2, כך שבסופו של דבר תירשם הזכות הקנינית על שם הקונה בהליכי כינוס על ידי תביעה אזרחית, תיפגע זכותו הקניינית של הבנק לגבות את חובו, ותינעל דלתו בפני
לווים אחרים. המבקש 2 הוא נושה מיומן, היודע לפעול בדרך המשפטית הראויה, ואינו זקוק לקיצורי דרך שאינם מתיישבים מבחינה משפטית על מנת לממש זכויותיו כדין. אם אכן צודקים המבקשים שאין מחלוקת בינם לבין המוכרים, ותוך איזון האינטרסים השונים, אין מניעה שהליך התביעה יהיה קצר ופשוט.

12.
בית המשפט קמא ציין כדין, כי הפסיקה אינה מאפשרת מימוש משכון זכויות על מקרקעין רשומים בהליכי הוצאה-לפועל, כך שיסתיים ברישום הזכויות הקניניות שלא מושכנו, וכי גם פסיקה עדכנית מחזקת את הלכת שטיינמץ. המבקשים מלינים על כך שבית המשפט ראה לנכון שלא לתת צו ללא השתתפות הבעלים הרשומים, למרות שלא היו צד לדיון שבפני
ו. אין ספק שהמבקשים אינם רשאים לקבל צו הפוגע בזכויות הבעלים הרשומים מבלי לשתפם בהליך. כעולה מן המסמכים, במסגרת תיק ההוצאה-לפועל הובהר למבקש 1 מספר פעמים שעליו לקבל את עמדת הבעלים הרשום ולדאוג לעברת הזכויות על שם החייבים (ראו נספח ט' לבר"ע, נספח י' לבר"ע ונספח יא' לבר"ע), ובכל זאת בחר שלא לעשות כן. בהליך שבפני
סוף סוף הסכים המבקש 1 לצרף את הבעלים הרשומים,
ואף הוגשה הסכמת המוכרים לרישום הזכויות. על כך יש לומר, ראשית, שאין ההסכמה הזו מצדיקה קבלת ערעור על החלטת בית המשפט קמא שבפני
ו לא עמדה הסכמה זו, ושנית, וזה עיקר, שלמרות הסכמה זו, אין לאפשר מצב שבו ינהלו המבקשים הליך מעוות, וישיגו עקב הסכמת המוכרים אישור זכויות שאין הם זכאים לו במסגרת מימוש זכויות חוזיות. מימוש זכויות חוזיות בהוצאה לפועל יניב בסופו אך ורק זכויות חוזיות, ואין לאפשר הנחות ופרצדורות מעוותות, שהיום נתקלות בהסכמה ומחר בהיעדר תגובה ומחרתיים בחזקה על הסכמה. אם אכן מסכימים המוכרים להעברת הזכויות לקונה בהוצאה לפועל, יכין המבקש 1 שטר מכר אותו יחתמו מול הקונה, ובא לציון גואל. לא צריך בשביל זה לאפשר הליכים שאינם נכונים.


13.
אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו נפגעו זכויות הקונה מכך שלא היה ער לכך שהוא אינו קונה זכויות קניניות אלא זכויות חוזיות. ככל שנפגעו זכויות הקונה, הדבר נובע מכך שהמבקשים לא הבהירו לו שההליך שבמסגרתו הם פועלים הוא הליך
מימוש זכויות חוזיות, שבסופו יהיו בידו רק זכויות חוזיות ולא זכויות קניניות. ימצאו המבקשים דרך לפתור את בעיותיו של הקונה כך שלא יפגע.

14.
אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו ניתן האישור למכר הנכס, ובהעדר קנוניה או תרמית, לא ניתן לבטלו, ועל כן סירוב לאשר רישום בפנקסי המקרקעין, פוגע בעקרון סופיות ההליך. אכן, ניתן אישור למכר הזכויות, שהן אלו שמושכנו. לא ניתן אישור למכר הבעלות, ואין המבקשים זכאים לאישור העברת הבעלות, החורג ממימוש מישכון הזכויות. מי שעשוי לפגוע בסופיות ההליך, הם המבקשים, הרוצים לקבל בהליך זה יותר מכפי שהם זכאים לו. סוף ההליך הוא העברת הזכויות החוזיות של החייבים לקונה המשיבה 3. מעבר לכך, זהו כבר הליך אחר.

15.
על פי כל האמור, אני דוחה את הערעור. המבקשים ילשמו לאוצר המדינה הוצאות בסך 1,500 ש"ח.


ניתן היום,
כ"ג שבט תשע"ג, 03 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.














רצפ בית משפט מחוזי 59946-12/12 עו"ד יוסף ברינט, בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' אלכסנדר סיליץ', ילנה סיליץ', וליאם ח'ורי ואח' (פורסם ב-ֽ 03/02/2013)