פסקי דין על עמיחי דב חורב | פסקי דין על שירביט חברה לביטח בע"מ

30553-10/12 תק     07/02/2013




תק 30553-10/12 עמיחי דב חורב נ' שירביט חברה לביטח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 30553-10-12 חורב נ' שירביט חברה לביטח בע"מ





בפני

כב' הרשמת בכירה
איילת הרץ


תובעים

עמיחי דב חורב


נגד


נתבעים

שירביט חברה לביטח בע"מ



פסק דין


1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 8.5.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, ביום האמור בשעה 14:00 נכנס עם רכבו לתחנת דלק. התובע טען כי רכב הנתבעת אשר חנה מצד ימין, מאונך למדרכה במקום האסור לחניה, החל בנסיעה לאחור על מנת לצאת מהחניה ופגע ברכבו בצד ימין בדלתות.

3. לטענת הנתבעת, הנהג ברכב הנתבעת הבחין כי השטח מאחוריו פנוי לנסיעה לאחור והחל בנסיעה. הנהג כבר יצא מהחניה בעת שפגע בו רכב התובע אשר נסע במהירות וניסה לעקוף את רכב הנתבעת.

4. בדיון שנערך בפני
העידו התובע והנהג ברכב הנתבעת, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפני
על גרסתו לפיה נסע לתוך תחנת דלק בשעה שרכב הנתבעת נסע לאחור ופגע בו. התובע טען כי רכב הנתבעת חנה במקום אסור וכי מכולה של זבל ושלטים חסמו את הרכבים האחד משדה ראייתו של האחר. בחקירתו הודה התובע לבסוף כי מטרת כניסתו לתחנת הדלק היתה סניף בנק הממוקם שם ועוד הודה כי מיהר להגיע לבנק אשר נסגר כעשר דקות לאחר הגיעו למקום וקרות התאונה. עם זאת טען התובע כי מהירות נסיעתו היתה איטית ולראיה אין סימני בלימה במקום התאונה. התובע הכחיש את גרסת הנתבע לפיה התאונה ארעה בנתיב השני בעת שניסה לעקוף וטען כי נסע בנתיבו בעת התאונה.

6. נהג הנתבעת גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע לאחור עוד בטרם הגיע התובע למקום. הנתבע טען כי התובע שנסע במהירות מאחר ומיהר לבנק, הבחין בנהג הנתבעת נוסע לאחור, ניסה לעוקפו וכך ארעה התאונה. הנהג טען כי לאחר התאונה אמר לו התובע "אויש אני מפסיד את הבנק שלי".

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו נטל הראיה. לפיכך, במקרה דנן של גרסה מול גרסה יש לכאורה לדחות את התביעה.

ברם, סבורה אני כי, בנסיבות המקרה שלפניי, גם אם נאמץ את גרסת נהג הנתבעת לאופן קרות התאונה, הרי שדי בכך כדי להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת. שכן, הנהג עצמו הודה כי ביצע נסיעה לאחור מחניה במקום אסור בעת ששדה הראיה שלו היה מוגבל.

8. הואל והתאונה ארעה בעת שנהג הנתבעת ביצע נסיעה לאחור מחניה בעת ששדה הראיה שלו מוגבל, היה על הנתבע לשים לב ולבצע הנסיעה לאחור בצורה זהירה או להימנע מעשותה כליל. בפרט, כאשר לטענתו מרבית רכבו כבר היה מחוץ לחניה ושדה ראייתו פתוח, כך שהיה באפשרותו לראות את התובע פונה לכיוונו והיה עליו לעצור את רכבו וליתן לו לעבור. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע, כך עפ"י גרסת הנהג, היה אמור להבחין בנהג הנתבעת כאשר מרבית רכבו מחוץ לחניה, אך מאחר ומיהר לבנק ניסה לעקוף את נהג הנתבעת אשר המשיך בנסיעה לאחור וכך ארעה התאונה. היה על התובע אשר ראה את נהג הנתבעת נוסע לאחור לעצור ולנהוג באיטיות ובזהירות. בפרט, כאשר לטענת הנהג התאונה ארעה בנתיב השני, קרי נהג הנתבעת כבר כמעט השלים את היציאה לאחור ועל התובע היה להימנע מלנסות ולעקוף אותו ובכך למנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 10% לקרות הנזק.

בנוסף, בהתאם לדו"ח ועדת ששון משלא נבדק הרכב ע"י השמאי בשנית לאחר ביצוע התיקון לא ניתן לפסוק לתובע פיצוי בגין ירידת ערך.

10.
התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1,263₪ (המהווים 90%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 18.10.12 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
כ"ז שבט תשע"ג, 07 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 30553-10/12 עמיחי דב חורב נ' שירביט חברה לביטח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/02/2013)