פסקי דין על זקלין אטיאס | פסקי דין על אלונה ליברטל | פסקי דין על סמדר זילברברג |

13488-09/12 תק     30/01/2013




תק 13488-09/12 זקלין אטיאס נ' אלונה ליברטל, סמדר זילברברג








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 13488-09-12 אטיאס נ' ליברטל
ת"ק 13525-09-12 אטיאס ואח' נ' זילברברג





בפני

כב' השופטת
תרצה שחם קינן


תובעת:

זקלין אטיאס


נגד

נתבעות
:
1. אלונה ליברטל
– ת"ק 13488-09-12
2. סמדר זילברברג
– ת"ק 13525-09-12



פסק דין


הצדדים וכתבי הטענות

1.
התובעת הגישה תביעה לתשלום סך של 30,000 ₪ כנגד הנתבעת 1, ותביעה נוספת על סך של 30,000 ₪, כנגד הנתבעת 2. התביעות נשמעו לפניי במאוחד. התובעת ביקשה להשכיר את דירתו של אחיה, ולשם כך פנתה לנתבעת 1, שהינה מתווכת דירות. הנתבעת 1 פנתה לנתבעת 2, שאף היא מתווכת דירות, וזו הפנתה אליה שוכר, על מנת שתושכר לו דירתה של התובעת. באותה עת, היה על הנתבעת לנסוע לחו"ל, והיא ביקשה מהנתבעת 2 להשלים את חתימתו של הסכם השכירות, בין התובעת, הלקוחה של הנתבעת 1, לבין השוכר, הלקוח של הנתבעת 2.

התביעה כנגד הנתבעת 1

2.
לטענת התובעת, בכתב התביעה, פנתה אל הנתבעת 1, שהינה מתווכת, בבקשה שתמצא שוכר לדירתו של אחיה של התובעת, אותה היא מבקשת להשכיר. הנתבעת 1 אמרה לה כי חברתה, היא הנתבעת 2, מצאה שוכר. לטענת התובעת גבתה הנתבעת 1 מהשוכר סך של 12,500 ₪, מדי חודש, ולקחה לעצמה סך של 1,500 מאותו הסכום, כדמי תיווך, בסך הכל 6,000 ₪.

3.
הסתבר לתובעת שהנתבעת 1 נהגה בדירה מנהג בעלים, שהיא מסרה לשוכר את המפתחות לדירה, בטרם קיבלה את הסכמתה של התובעת, בטרם פגשה התובעת בשוכר, ובטרם חתמו שני הצדדים עלה הסכם.

4.
לאחר שחלפה תקופת השכירות, סירב השוכר לפנות את הדירה, ולפיכך נגרמו לתובעת הפסדים רבים.

5.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1 כי פנתה לנתבעת 2 וביקשה שתסייע לה למצוא שוכר לדירתה של התובעת. היות והיה על הנתבעת 1 לנסוע לחו"ל, ביקשה היא מהנתבעת 2 להיות בקשר עם התובעת, בכל הקשור בהשכרת הדירה.

6.
תנאי העיסקה נסגרו, לטענת הנתבעת 1 ללא מעורבותה, בין הנתבעת 2 לבין התובעת, אשר נתנה לנתבעת 2 מפתח לדירה.

7.
לטענת הנתבעת 1 הסתבר, בחודש מאי 2012, כי הנתבעת 2 מעלה באמונה של התובעת, וכי לא גבתה מהשוכר את הביטחונות.

8.
בסיום כתב ההגנה, עתרה הנתבעת 1 לחייב את התובעת בסך של 30,000 ₪, בגין הוצאת דיבה ואובדן הכנסה, אם כי לא הגישה תביעה שכנגד.

התביעה כנגד הנתבעת 2

9.
לדברי התובעת אמרה הנתבעת 2 כי היא תכין את הסכם השכירות, תחתים את הצדדים על ההסכם, תגבה מהשוכר את דמי השכירות, ואת הביטחונות, ותעבירם לתובעת.

10.
עבור התיווך, טוענת התובעת, כי שילמה לנתבעת 2 דמי תיווך בסך 3,000 ₪.

11.
לטענת התובעת, לא יצרה אתה הנתבעת 2 קשר ישיר, טרם מסירת החזקה בדירה לידי השוכר, לא קישרה בין הצדדים, לא העבירה לידיה הסכם חתום על ידי השוכר, ולא דאגה לגביית הביטחונות מהשוכר.

12.
לטענת הנתבעת 2 מעולם לא קיבלה כל שכ"ט מאת התובעת. לדבריה פנה אליה השוכר, בבקשה שתמצא עבורו דירה. הנתבעת 2 קיבלה מהנתבעת 1 את מפתחות הדירה של התובעת, על מנת שתראה את הדירה לשוכר. לנתבעת 2 לא הייתה כל היכרות מוקדמת עם השוכר, ולא היה לה כל מידע אודות מצבו הפיננסי.

13.
לטענת הנתבעת 2, ידעה התובעת מי השוכר, נתנה הסכמתה ליצירת ההתקשרות עמו, הסכימה לקבל ממנו דמי שכירות, וכל זאת עד לשלב בו החל השוכר לפגר בתשלומי שכר הדירה.

14.
לטענת הנתבעת 2 מסר לה השוכר שיק, עבור התובעת, אלא שזו ביקשה לקבל מזומן בלבד.

15.
לטענת הנתבעת 2 שילמה היא מכיסה את דמי השכירות במקום השוכר, בסך של 12,000 ₪, בגין דמי השכירות של חודש אפריל.

16.
הנתבעת 2 הגישה כנגד התובעת תביעה שכנגד, לטענתה, לאחר שהשוכר לא שילם דמי שכירות עבור חודש אפריל, הפעילו עליה התובעת והנתבעת 1 לחץ, והיא נאלצה לשלם מכיסה סך של 12,000 ₪ לתובעת. במצב דברים זה, עותרת הנתבעת 2 לחייב את התובעת לשלם לה סך של 12,000 ₪, וכן פיצוי בגין טרחה ועגמת נפש בסך של 7,000 ₪.

17.
בדיון שלפני שמעתי את שני הדיונים במאוחד.

18.
התובעת טענה כי הנתבעת 1 השכירה את דירתה מבלי ליידע אותה כלל בדבר זהותו של השוכר. לו ידעה את זהותו, הייתה התובעת, כך לטענתה, מתנגדת לכך, שכן ידוע לכל כי השוכר חייב כספים רבים. לדבריה מעולם לא חתמה על ההסכם, ולא ידעה מי חתם עליו.

19.
במהלך הדיון הסתבר כי התובעת שילמה לנתבעת 1 שכר טרחה בגין התיווך בסך של 3,000 ₪, ולא 6,000 ₪, כפי שטענה בכתב התביעה. עוד הסתבר שמעולם לא שילמה התובעת לנתבעת 2, שכן זו קיבלה את שכר טרחתה מהשוכר.

20.
התובעת לא תבעה מהשוכר את הכספים, שלא שילם לה, שכן חתמה איתו על הסכם, לפיו בתמורה לפינוי הדירה, לא תתבע אותו.

21.
לדברי הנתבעת 1 ביקשה מהנתבעת 2 לפעול להשכרת הדירה, היות והיא, הנתבעת 1 נסעה לחו"ל. לדבריה נמצא שוכר, והנתבעת 2 הודיעה לה שההסכם חתום. התובעת אמרה שיש מפתח בלובי, ושהנתבעת 2 יכולה להראות באמצעותו את הדירה לשוכר. כששבה הנתבעת 1 מחו"ל, נתנה לה, כך לדבריה, הנתבעת 2 את שכר טרחתה.

22.
לדברי הנתבעת 2 נפגשה עם התובעת, נתנה לה את ההסכם בשני עותקים. היא חתמה על האחד, וקיבלה עותק חתום על ידי השוכר.

23.
ההסכם היה לתקופה של 4 חודשים. לדברי הנתבעת 2 לתובעת לא היו כל טענות כנגד השכרת הדירה, עד למועד בו החל השוכר לפגר בתשלומי שכר הדירה. לדבריה אכן נתנה את מפתח הדירה לשוכר, לאחר שקיבלה אותו לחזקתה מהתובעת. לדבריה, הפעילה עליה התובעת לחץ, שגרם לה לשלם מכיסה הפרטי לתובעת סך של 12,000 ₪.

דיון והכרעה

24.
לאחר ששמעתי את הצדדים, וקראתי את כתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעות, שהגישה התובעת כנגד שתי הנתבעות, להידחות, וכך אף דין התביעה שכנגד, שהוגשה על ידי הנתבעת 2.

25.
באשר לנתבעת 1 – שוכנעתי כי הנתבעת 1 ביקשה מהנתבעת 2 שתשלים את החתימה על ההסכם, לאחר שהנתבעת 1 נסעה לחו"ל. הנתבעת 1 לא מסרה את המפתח לשוכר, לא החתימה את הצדדים להסכם, על ההסכם, ולמעשה אין לה כל חלק בהשכרה, למעט חלקה בתיווך.

26.
באשר לנתבעת 2 – לא שוכנעתי כי התובעת לא ידעה כלל כי הנתבעת 2 מסרה מפתח לשוכר. אין לי ספק כי התובעת נתנה לנתבעת 2 את המפתח לדירה, על מנת שתיתן לשוכר, או שאפשרה למי מטעמה, בלובי של בית הדירות, למסור את המפתח לידי הנתבעת 2. אלמלא כן, היתה התובעת נזעקת מיד בעת שקיבלה מידי הנתבעת 2 את שכר הדירה עבור החודשים הראשונים של השכירות, במהלכם שילם השוכר את שכר הדירה כסדרו.

27.
אמנם סעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 אוסר על המתווך לעסוק בפעילות משפטית, ובין היתר אוסר על המתווך לסייע בעריכת מסמכים משפטיים, ובהחלט עולה כי הנתבעת 2 החתימה את התובעת ואת השוכר על ההסכמים, מבלי שהתובעת והשוכר נפגשו, אולם אין בכך כדי לשנות ממסקנתי, לפיה היתה לנתבעת 2 רשות, מאת התובעת למסור מפתח לשוכר.

28.
מכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת 1 עלה כי הנתבעת 2 נמנעה מלקבל מהשוכר את הביטחונות השקליים, אותם היה
עליה למסור לידי התובעת. עם זאת, הובהר במהלך הדיון כי הנתבעת 2 שילמה לתובעת סך של 12,000 ₪, בפגישה שהתקיימה ביניהן, כך שגם אם היה זה מחדל של הנתבעת 2, הרי שהחזירה את הכסף.

29.
התובעת בחרה שלא לנקוט הליך משפטי כנגד השוכר, בגין העובדה שלא שילם לה שכר דירה, אך אין בכך כדי לחייב את הנתבעת בתשלום שכר הדירה. אני מקבלת את טענתה של הנתבעת 2, לפיה התובעת העלתה טענות כנגד השכרת הדירה לשוכר, רק לאחר מספר חודשים, בהם שולם שכר הדירה כסדרו.

30.
לאור האמור הריני דוחה את התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת 1 בת"ק 13488-09-12, ואת התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת 2 בת"ק
13525-09-12. כמו כן הריני דוחה את התביעה שכנגד, שהוגשה ע"י הנתבעת 2 כנגד התובעת.

31.
בנסיבות לא מצאתי להטיל הוצאות.

32.
ניתן לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

33.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 13488-09/12 זקלין אטיאס נ' אלונה ליברטל, סמדר זילברברג (פורסם ב-ֽ 30/01/2013)