פסקי דין על הדס (עזרא) המרוב | פסקי דין על ברוך חסאן

15788-04/10 א     11/02/2013




א 15788-04/10 הדס (עזרא) המרוב נ' ברוך חסאן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בנתניה



ת"א 15788-04-10 המרוב נ' חסאן ואח'







בפני

כב' השופטת
סמדר קולנדר-אברמוביץ


התובעת

הדס (עזרא) המרוב
– ע"י עו"ד ורד פרי


נגד


הנתבעים

1.ברוך חסאן

– ע"י עו"ד לביא אזולאי
2.מכון מוסך גבאי
– ע"י עו"ד דבוש



פסק-דין

1.

התובע, הדס המרוב רכש מהנתבע מס' 1, חסאן ברוך רכב שטח מסוג מיצובישי פג'ארו מס' רישוי 90-659-20 בחודש פברואר שנת 2007 תמורת הסך של 63,000 ₪. כמפורט בתביעתו לאחר שראה את
המודעה שפרסם הרכב, יצר קשר עם הנתבע מס' 1. הוא נפגש עימו וראה הרכב. לאחר מכן
פנה עם הנתבע לבדיקת הרכב במכון בדיקה, מכון גבאי ביום 6.2.07
(נתבע מס' 2). לאור תוצאות בדיקת המכון החליט לרכוש את הרכב ( תוצאות הבדיקה צורפו כנספח א' לכתב התביעה). בדיעבד הוברר לו שברכב קיימים ליקויים קשים וחמורים המחייבים אף החלפת המנוע. הוא ביצע ברכב תיקונים רבים ואף החליף המנוע. לטענתו הנתבע מס' 1 ידע על ליקויים אלה ומכר הרכב תוך הסתרתם. נתבע מס' 2 התרשל כאשר לא מצא הליקויים בבדיקתו. משכך הגיש התביעה כנגדם בסך 127,000 ₪ הכוללת הן את הסכום ששילם, הן הסכומים ששילם עבור תיקון הליקויים והן סכומים בגין עוגמת נפש והשבתת זמנו.

2.
הנתבעים כל אחד בכתב הגנתו הכחישו הטענות כנגדם.

3.
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו במסגרתו הצהיר שבזמן הבדיקה נאמרו לו ע"י מר גבאי הבודק, מנהל נתבע מס' 2
שהרכב תקין וכי כל שרשום בבדיקה הינו שקיימים ליקויים קלים ברכב אשר עלותם יכולה להגיע לכמה מאות שקלים בלבד.
יומים לאחר שרכש את הרכב גילה שחסר שמן רב, הוא הכניס הרכב לתיקון הליקויים במוסך אנדורו כפי שפורטו בדו"ח הבדיקה ואז הובהר לו שקיימים ליקויים במנוע עצמו שהוא שורף את השמן וזו הסיבה שחסר שמן במנוע, וכי עליו להחליף המנוע. תמורת התיקון שילם למוסך סך של 7300 ₪.
כן כאשר ביקש לפתוח את הדלת האחורית של הרכב גילה שחלקו האחורי עשוי ברזנט קרוע ונתפר בחוט שחור להסתיר הליקוי. עוד הבחין שהגג סדוק. הוא פנה למכון בדיקה אחר, מכון חן ביום 22.6.07
שם התגלו כל הליקויים שקיימים ברכב אשר נתבע מס' 2 לא איתרם. כך למשל אותרה פגיעה בשילדה
המלמדת על כך שהרכב עבר תאונה, וכן מנוע פגום. (דו"ח בדיקת מכון חן הוגש כנספח ג' לתצהירו).
הוא החל לתקן הרכב וביצע תיקונים בחודש אוגוסט 2007 (צירף חשבונית תיקון על סך 3100 ₪ - נספח ד') וכן החליף המנוע ביום 27.2.08 (צורפה חשבונית נספח ה').

4.
כן צירף התובע חוות דעת שמאי ומעריך נזקים מטעמו, של מר איתין דוד.

5.
הנתבע מס' 1 הצהיר בתצהיר עדותו הראשית שהרכב שמכר לתובע היה רכב במצב טוב עם תוספות רבות.
הרכב היה יד שישית. התובע פנה למכון גבאי לפי בחירתו, כאשר אין לו כל הכרות מוקדמת עם מכון זה. הוא לא הסתיר דבר מהתובע באשר למצבו של הרכב.

6.
נתבע מס' 2 הצהיר בתצהירו שבדק את הרכב וציין את הליקויים המפורטים בו. דו"ח הבדיקה מצביע על ליקויים רבים. הוא אינו מכיר כלל את נתבע מס' 1. כן הצהיר שלא אמר מעולם לתובע שמצבו של הרכב תקין וכי עלויות התיקון נמוכות.

7.
דיון משפטי:
כעולה מעדות התובע כיומיים לאחר שנסע ברכב הרגיש שחסר שמן רב במנוע, בהמשך ולאחר ששוב נאלץ למלא שמן הכניס הרכב למוסך שם הבין שהבעיה הינה במנוע שאינו תקין.
אומנם בדו"ח הבדיקה של הנתבע מצוינת נזילת שמן, אבל קיים הבדל בין נזילת שמן לבין איבוד שמן, שכן נזילת שמן ניתן לתקן בעלות נמוכה, בעוד שאיבוד שמן מצביע על בעיה במנוע המצריכה את החלפתו. (ראה עמ' 14 שורות 2-8).
עוד העיד התובע שמר גבאי אומנם קבע ליקויים אולם סימן
v
בכתב יד בצד והסביר לו שהמערכות תקינות וכי יש ליקויים קלים שעלותם מאות שקלים. (ראה עמ' 12 שורות 9-13).

8.
המומחה מטעם התובע, דוד איתין קבע שלאור ממצאי הבדיקות שנערכו במכון "חן" שם פורט כי לחץ השמן במנוע נמוך, נשמעים רעשים ונקישות מכיוון המנוע (לא מכיוון מערכת תזמון ושסתומים) המנוע מעשן ויש סימנים לשריפת שמן במנוע, אזי הרכב דורש טיפול ותיקון מקיף, שכן על המנוע לעבור שיפוץ כללי עקב לחץ שמן נמוך וסימני תצרוכת שמן גבוהה.
בבית המשפט הסביר בעדותו שקיים הבדל בין נזילות שמן אותן מצא מוסך גבאי כליקויים לבין נזילות וסימנים משריפת שמן המצביעות על בעיה במנוע (ראה עמ' 9 שורות 30-31).

9.
מר גבאי העיד מנגד שברכב היו נזילות שמן דבר שהעיד על צורך בתיקון. (ראה עמ'

26 שורה 1 לפרוטוקול).

10.
עדות התובע
היתה בהירה, הוא שב והסביר שמר גבאי בעל פה מסר לו שאין כל ליקוי חמור ברכב וכי התיקונים הינם מינוריים כאשר יש לזכור שהרכב אינו חדש כלל ועיקר.
הנני נותנת אמון מלא בעדותו.

11.
אומנם המנוע הוחלף לאחר כשנה ולאחר שהרכב עבר 21,000 ק"מ. התובע הסביר שלאחר שהשקיע כספים בתיקונים נאלץ להמתין שכן עלות תיקון המנוע היתה גבוהה והוא נאלץ לדחות הענין עד שירוויח הכסף לכך (ראה עמ' 12 שורות 28-30).
מעדות התובע התרשמתי שהבעיה במנוע של תצרוכת השמן הגבוהה החלה מיד לאחר הקניה, כך שברור היא שהיתה קיימת קודם לכן. העובדה שנסע עוד כשנה עם הרכב אינה משנה המסקנה שכן התובע העיד ששרד שנה זו, כאשר הוסיף שמן בכל נסיעה, נסע נסיעות קצרות וחשש למעשה בכל פעם שהרכב יתקע (עמ' 13 שורות 24-28).
העובדה שבבדיקה במכון "חן" צוינו ליקויים חמורים יותר במנוע, וכאשר הוברר מעדותו המקובלת עלי שהרכב צרך שמן באופן קיצוני שאינו רגיל מצביעה על כך שהיה על הנתבע מס' 2 לגלות כבר בבדיקה שנערכה אצלו ליקויים אלה ולהתריע בפני
התובע על מצב הרכב.

12.
מאחר והעובדה שהרכב צורך שמן התגלתה מיד לאחר קניית הרכב, מסקנתי הינה שליקוי זה היה קיים גם טרם קניית הרכב, שכן לא ייתכן שתוך יומים ייגרם נזק כה משמעותי למנוע הרכב. משכך סבורני שהנתבע מס' 1 ידע על ליקוי זה טרם מכירת הרכב לתובע אולם לא מסר לו אודותיו. כאשר לא עשה כן פעל בחוסר תום לב כאשר לא גילה פרט מהותי זה לתובע.

התובע העיד : "אני סמכתי עליו בעינים עצומות, על מכון הבדיקה, ועל העדות של מצב הרכב של ברוך, שגם תיאר באינטרנט רכב במצב מעולה ובעל פה אמר שהרכב במצב מעולה"... (ראה עמ' 11 שורה 32, עמ' 12 שורות 1-2).
כיצד יכול היה הנתבע לתאר את הרכב במצב מעולה אם מייד בנסיעה הראשונה לאחר קנייתו הבחין התובע בכך שקיימת בעיה קשה שהמנוע צורך כמות שמן גדולה מהרגיל? אין ספק שמצב זה היה אף טרם הקניה, ומשכך היה הנתבע מס' 1, מוכר הרכב להתריע על מצב זה בפני
התובע. כאשר לא עשה כן פעל בחוסר תום לב בניהול המו"מ עם התובע, כאשר הסתיר פרט מהותי זה אודות מצבו של הרכב. סבורני
שמצב המנוע הינו פרט מהותי המשפיע על קונה רכב בקנייתו.

אומנם הנתבע העיד שמכר הרכב לתובע במחיר הפחות ממחיר המחירון עקב הליקויים שמצא מכון גבאי, אולם עדין סבורני שפעל בחוסר תום לב, שכן אם היה מספר לתובע שקיימת בעיה במנוע הרכב, כאשר יש למלא שמן באופן תדיר, ככל הנראה התובע לא היה רוכש הרכב, או שהיה רוכשו במחיר נמוך עוד יותר, שכן היה ברור שיהיה עליו להשקיע בו סכומים רבים. לא הוכח בפני
מהי ההנחה שקיבל התובע במחיר הרכב, ויכול שההנחה הינה של מאות שקלים בודדים אשר כלל אינה מגיעה למחירו האמיתי של הרכב שנמכר במצב מכני לקוי.

13.
אף באשר לנתבע מס' 2 סבורני שהיה עליו לציין במפורש שקיימת בעיה חמורה עם מנוע הרכב, כאשר התרשמתי מעדות התובע שכל שנאמר הינו שקיימת נזילת שמן שניתן לתקנה בעלות נמוכה עד מאוד.
התובע הגיע לנתבע מס' 2 על מנת שיערוך בדיקה לרכבו טרם הקניה.
אין ספק שקיימת חובת הזהירות מושגית בין מוסך העורך בדיקות טרם קניית רכב ללקוח המגיע לצורך קבלת חוות דעת טרם קניה אודות מצב הרכב, שכן הלקוח מסתמך על תוצאות בדיקה זו בהחלטתו האם לרכוש הרכב.
אף במקרה ספיצפי
זה קיימת חובת זהירות קונקרטית בין הנתבע מס' 2 לתובע שכן הנתבע כבעל מכון בדיקה מקצועי היה צריך להתריע על הבעיות הקיימות ברכב, שהינן למעשה ליקויים קשים במנוע הרכב, דבר שהיה משפיע על רצונו של התובע לרכוש הרכב.

הפניה אל מכון בדיקה והסכמת המכון לבצע הבדיקה מקימה הסכם בין הצדדים לפיו מקבל עליו המכון לבצע הבדיקה ולהעמיד את הרוכש אודות מצבו האמיתי של הרכב.
המכון מעביר לרוכש הרכב את המסר שיבצע את הבדיקה במהימנות ברמה שתגלה, במידת האפשר, את המירב האפשרי אודות מצבו של הרכב, כאשר הרוכש שם את מבטחו במכון.
משכך על המכון חבות מהימנות וזהירות להוכיח שאכן קיים את חובתו במלוא המהימנות והמקצועיות.
התובע העיד שסמך על דבריו של מנהל נתבע מס' 2 – מר גבאי:
"גבאי סימן
v
ואמר לי במפורש שהמערכות האלה תקינות, יש בהן ליקויים קלים ביותר והיום אני יודע וגם אחרי שהוא אמר לי כל הליקויים שמתוארים פה, הם ליקויים שעלותם מאות שקלים".
(ראה עמ' 12 שורות 9-10).

שוכנעתי מעדותו זו שהמכון לא פירט את הליקויים החמורים ברכב. על כן סבורני שהמכון התרשל וגרם בהתרשלותו לנזק התובע.

14.
תאונה קודמת ברכב- מדוח מכון "חן" עלה שלרכב היתה פגיעה בקורה קדמית אנכית. הנתבע מס' 2 מציין בדו"ח בדיקתו שיש תיקונים כללים ברכב ותאונות בגוף מרכב, כאשר שמשה קדמית הוחלפה.
בכל הנוגע לנתבע מס' 1, איני סבורה שהוכח שידע הוא על תאונה קודמת ברכב, או שהתאונה ארעה כאשר הרכב היה ברשותו, כאשר יש לזכור שהוא לא היה בעליו הראשון של הרכב, וכאשר הרכב היה ברשותו רק כשנה וחצי. על כן יכול והתאונה ארעה בתקופה שקדמה לתקופה בה החזיק ברכב. לא הוכח בפני
שניתן היה לדעת שהרכב עבר תאונה.

אף מדו"ח מכון גבאי עולה שקיימות תאונות קודמות לגוף מרכב הרכב. משכך איני סבורה שהנתבע מס' 2 התרשל בכל הנוגע לפירוט תאונות שעבר הרכב.

15.
מהם נזקי התובע:
העבודות שבוצעו במוסך אנדורו – התובע העיד שהכניס את הרכב לתיקון הליקויים כפי שפורטו בדו"ח הבדיקה של מכון גבאי. כן העיד שביצע טיפול 10,000 ק"מ באותו תיקון (ראה עמ' 18 27-28). מאחר ואף בדו"ח הבדיקה של נתבע מס' 2 פורטו ליקויים שהיה צורך לתקנם, ועל אף הופחת מחיר הרכב, וכאשר במסגרת הטפול בוצע אף טיפול 10,000 ק"מ שלא ברור כלל מדוע יש לחייב הנתבעים בו, סבורני שאין כל מקום לחייבם בעלות טפול זה.

לגבי התיקונים שבוצעו במוסך עיסאווי בחודש אוגוסט 2007 שם פורט שהוחלף מצמד, תושבת מנוע וגלגל קדמי, אף באשר לתיקונים אלה לא ברור שאינם נובעים מדו"ח הבדיקה של מכון גבאי או מבלאי סביר של הרכב שאינו רכב חדש כלל ועיקר.

החלפת מנוע- כפי שהוכח בפני
החלפת המנוע נכפתה על התובע עקב המצבו המכני של הרכב, שהיה אף בעת שרכש הרכב, משכך יש להשית על כתפי כל אחד מהנתבעים את עלות התיקון בסך 14,800 ₪.

השבת סכום מכירת הרכב- התובע כך העיד שאף היה יודע על הליקויים האמיתיים ברכב, לא היה רוכשו ומשכך תובע הסכום ששילם. התרשמתי מעדותו שאכן לא היה מבקש לרכוש הרכב לו היה יודע אותו מצבו של המנוע. מאחר ונתבע מס' 1 פעל בחוסר תום לב, מן הראוי לבטל ההסכם ולהשיב לתובע הסכום ששילם עבור רכישת הרכב.

בכל הנוגע לנתבע מס' 2 אף על פי דיני הנזיקין יש להעמיד את התובע באותו מצב טרם אירוע הנזק, משכך אף על נתבע מס' 2 להשיב לתובע את סכום רכישת הרכב, כפי שפירטתי לעיל, שכן ללא חוו"ד הרשלנית של הנתבע לא היה רוכש התובע הרכב, כאשר התובע הסתמך על חוו"ד זו בהחלטה לרכיבת הרכב.
עם זאת התובע השתמש ברכב במשך 3 שנים, שכן רכש הרכב בפברואר 2007, אולם הגיש תביעתו רק באפריל שנת 2010, העובדה שהמתין 3 שנים עד להגשת התביעה במהלך נסע ברכב מחייבת המסקנה שאין מקום להורות על השבה מלאה של הסכום ששילם. בנסיבות העניין נראה לי שיש מקום לפצותו במחצית מעלות שווי הרכב.

בכל הנוגע לעוגמת נפש, אין ספק שנגרמה לתובע עוגמת נפש רבה ועל כן הנני מחייבת הנתבעים בסך נוסף של 2000 ₪.

16.
סוף דבר על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 31,500 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.2.07. כן על הנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובע את הסך של 14,800 וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.2.08. כן ישלמו ביחד ולחוד
סך נוסף של 2,000 ₪, את סכום האגרה כפי ששילם התובע, הוצאות המומחה מטעמו בהתאם לחשבוניות שיוצגו על ידי התובע וכן שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪.

ניתן היום,
א' אדר
תשע"ג, 11
בפברואר 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 15788-04/10 הדס (עזרא) המרוב נ' ברוך חסאן (פורסם ב-ֽ 11/02/2013)