פסקי דין על ענת נינט חדד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

7554-06/12 בל     21/02/2013




בל 7554-06/12 ענת נינט חדד נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 7554-06-12

לפני: כב' השופטת אורלי סלע
– נשיאה
נציג ציבור (עובדים) – מר יאיר טבת
נציג ציבור (מעבידים) – מר לאון מיוני
התובע

ת
:

ענת נינט חדד
, (ת.ז.

-022233860

)


-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד נעמה נווה

פסק דין
1.
גברת ענת נינט מימון (להלן - התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי
(להלן - הנתבע) לגמלת הבטחת הכנסה.
2.
ביום 13.3.12 התקבלה אצל התובעת הודעת הנתבע לפיה -
"הננו מצטערים להודיעך על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה
מחודש 11/2011 מהנימוקים האלה: לפי סעיף 5 (ב) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980, ההכנסה הנחשבת מהכנסותיך לחודש 11/2011 הן בסך 2,496 ₪. סכום זה עולה על גובה הגמלה לחודש זה שהוא 1,632 ₪. ההכנסות שנלקחו בחישוב הכנסותיך הן: מעבודה ומתשלומי בן זוג (תשלומי המשכנתא שהגרוש משלם). בנוסף לדחייה בחודש 11/12/11 בגין אי התייצבות בשירות התעסוקה"

משכך, הגישה היא תביעה לבית הדין.
3.
הפלוגתאות בהן יש להכריע הינן האם כדין ייחס הנתבע לתובעת תשלומי המשכנתא המשולמים על ידי בעלה לשעבר לצורך בחינת זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה והאם כדין נשללה זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה.
4.
בתיק זה העידה התובעת בלבד.
5.
מעדות התובעת עולות העובדות כלהלן –

א.
התובעת בת 47, גרושה ואם לשני בנים בני 23 ו – 24 המתגוררים עמה.
ב.
בשנת 2004, לאחר גירושיה, עברו התובעת וילדיה להתגורר בשכירות חודשית בבאר שבע ברח' סיני.

ג.
בשנת 2006 רכשה התובעת את הבית ברח' סיני בו היא מתגוררת עד היום.
ד.
תמורת המכר שולמה כך שמחצית מסכום הדירה שולמה על ידי משפחתה של התובעת ואילו המחצית השנייה שולמה על ידי בעלה לשעבר של התובעת (להלן – הגרוש), במקום תשלום החוב בתיק המזונות שפתחה כנגדו.
ה.
מחצית מסכום המכר ששולמה על ידי הגרוש מומנה באמצעות נטילת משכנתא שנרשמה על שם התובעת והגרוש. גם הנכס נרשם על שם שניהם.
ו.
הגרוש התחייב להעביר את הזכויות בבית על שם התובעת במלואן מיד כשיסיים את תשלומי המשכנתא הרובצים על הנכס.
ז.
כיום התובעת עובדת כגננת משעה 14:00 ועד השעה 17:00 בשכר כולל של 1,800 ₪ בממוצע.
ח.
התובעת לא התייצבה בלשכת התעסוקה בחודשים 11/11 ו – 12/11 לאחר שניתן לה פטור מהתייצבות ונמסר לה כי היא אינה צריכה להתייצב בלשכת התעסוקה.
5.
במסגרת חקירתה הנגדית נשאלה התובעת איזה חלק שילמה בעצמה עבור הבית שרכשה והשיבה שמחצית. ולשאלה האם הגרוש שילם חצי השיבה
"כן. אולי קצת יותר אולי קצת פחות. אני וויתרתי על מזונות".
בתשובה לשאלת ב"כ הנתבע האם ערכו הסכם בכתב על ההסכמה לפיה הגרוש נתן חצי מהבית במקום חוב המזונות השיבה
- "זה היה ברור. הוא בא אלי הביתה
דיברנו על זה. אין לי קשר אליו. אני אפילו לא מנהלת איתו שיחות... לא עשינו הסכם בכתב".

התובעת אף נשאלה, בחקירה הנגדית, האם הכסף שמשלם הגרוש עבור המשכנתא זה במקום לשלם מזונות והשיבה –
"זה במקום

פסק דין
של 48 דפים. וויתרתי לו על הכל. זה במקום מזונות, מדור, במקום טפול לילדים במקום תמיכה..."
.
6.
בהמשך חקירתה הנגדית נשאלה התובעת האם הפטור שניתן לה, לטענתה, מהתייצבות בלשכת התעסוקה ניתן רק בחודש ינואר 2012 ותשובתה –
"אמת לאמיתה. את אומרת עובדות. אני לא מבקשת עבור נובמבר ודצמבר השלמת הכנסה כי לא חתמתי באותם חודשים. חס וחלילה אני לא מבקשת אם לא חתמתי"
.
דיון והכרעה –
7.
סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980
(להלן – החוק)
,
קובע –
"(א)
בחוק זה,
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -
(1)
כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;
(2)
תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
(3)
דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972;
(4)
סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;
(5)
סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9
א"
.

8.
על פי סעיף 9 (א) (3) לחוק, יש לראות כהכנסה, לצורך חוק זה, דמי מזונות שמקבל אדם על פי כל דין בעדו ובעד ילדיו. מעדותה של התובעת עולה כי על פי ההסכמות בין התובעת לגרוש, נשא הגרוש בחוב המשכנתא כתחליף לתשלום מזונות.

מאחר ובתשלומים שהגרוש משלם עבור המשכנתא יוצא הוא ידי חובת מזונות, יש לראות בתשלום המשכנתא הכנסה

לפי

סעיף 9(ג) (3) לחוק
, שכן,


התובעת

החליפה

למעשה

את

זכותה

למזונות

בזכות

שלא

לשאת

בעול

המשכנתא

של

הדירה
.
שאם לא כן – התובעת היתה מקבלת דמי מזונות מדי חודש ובעזרתם משלמת את המשכנתא.

9.
יצויין כי התובעת ציינה, בחקירתה הנגדית, כי הגרוש שילם עבור מחצית מן הנכס ובגין מחצית זו נטל משכנתא. ב"כ הנתבע הודיעה כי לצורך ההכנסות נלקח בחשבון רק מחצית מסכום המשכנתא בסך 1,092 ₪, ועל כן, חישוב הכנסותיה של התובעת, בהתבסס על מחצית מתשלום המשכנתא בפועל, נעשה כדין.
10.
סוף דבר – משהתובעת אישרה כי תשלומי המשכנתא משולמים על ידי הגרוש במקום תשלומי מזונות ולאור הוראות סעיף 9 (א) (3) לחוק לפיהם תשלומי מזונות נחשבים כהכנסה לצורך בחינת זכאות להבטחת הכנסה, דין התביעה להידחות.
11.
בטרם נסיים נוסיף, באשר לטענת התובעת לפיה לא היה מקום לדחות את תביעתה לקבלת גמלה בחודשים נובמבר ודצמבר 2011 מהטעם שלא התייצבה בלשכת התעסוקה - התובעת חזרה בה מטענה זו במסגרת חקירתה הנגדית ואישרה כי הפטור מהתייצבות ניתן לה רק מחודש ינואר 2012.

12.
סוף דבר – התביעה נדחית.
13.

אין צו להוצאות.
ניתן היום, יא'
אדר תשע"ג,
(

21
פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציג ציבור עובדים


אורלי סלע
- נשיאה
נציג ציבור מעבידים


מר יאיר טבת

מר לאון מיוני









בל בית דין אזורי לעבודה 7554-06/12 ענת נינט חדד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/02/2013)