פסקי דין על טני דהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

51512-12/11 בל     21/02/2013




בל 51512-12/11 טני דהן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 51512-12-11

לפני: כב' השופטת אורלי סלע
– נשיאה
נציג ציבור (עובדים) – מר יאיר טבת
נציג ציבור (מעבידים) – מר לאון מיוני
התובע

ת
:

טני דהן
, (ת.ז.

-069777118

)


-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד נעמה נווה
פסק דין
1.
גברת טני דהן
(להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי
(להלן - הנתבע) לקצבת זקנה והשלמת הכנסה. התביעה לקצבת זקנה אושרה.

2.
בהתייחס לתביעה להבטחת הכנסה התקבלה, ביום 22.5.11, אצל התובעת הודעת הנתבע לפיה -
"תביעתך להשלמת הכנסה נדחתה, לפי סעיפים 5 ו – 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980. סיבת הדחייה היא : ההכנסות (כולל קצבאות) עולות על ההכנסה המותרת שנקבעה בחוק, לצורך תשלום השלמת הכנסה."
.
משכך, הגישה היא תביעה לבית הדין.
3.
לטענת הנתבע, התובעת אינה זכאית לגמלת השלמת הכנסה הואיל והכנסותיה מקצבת זקנה ומהפקדות בחשבון העו"ש שלה עולות על הסכום הקובע עבורה. מנגד, טוענת התובעת כי ההכנסות בחשבון העו"ש שלה מקורן בכספים שהוחזרו לה לאחר שהלוותה כספים לשכנתה ולילדיה ואין המדובר בהכנסות.
4.
משכך, הפלוגתאות בהן יש להכריע הינן האם כדין ייחס הנתבע לתובעת סכומים אלה כהכנסה לצורך בחינת זכאותה לתשלום השלמת הכנסה על פי סעיפים 5 (ב) ו- 9 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 (להלן – החוק) והאם כדין נשללה זכאותה לתשלום השלמת הכנסה.
5.
בתיק זה העידה התובעת בלבד. הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור מטעם הגב' אורלי משולם, פקידת תביעות זקנה ושאירים אצל הנתבע.
6.
מכתב התביעה וחקירתה הראשית של התובעת עולות העובדות כלהלן –

א.
לתובעת שולמה בעבר הבטחת הכנסה בסך 1,990 ₪ לחודש.
ב.
החל מחודש 5/2011 הפסיק הנתבע לשלם לתובעת השלמת הכנסה ושילם לה קצבת זקנה בלבד בסך 1,607 ₪, בטענה שיש לה הכנסות אחרות.
ג.
ההפקדות אשר נראות בחשבון העו"ש מקורן הו בכספים שהחזירו לה ילדיה והן בכספים שהחזירה שכנתה .
ד.
ההפקדות האמורות היו בתקופת החגים. ילדיה של התובעת עשו את החגים בביתה והפקידו לה כסף לכיסוי הוצאות החג, כל אחד בהתאם ליכולתו. ישנן הפקדות נוספות אשר מקורן בעזרה שהושיטה התובעת לשכנתה. השכנה רכשה ריהוט לביתה, ומאחר והיא מוגבלת בבנק ואין ברשותה שיקים, ביקשה מן התובעת לשלם עבור הרהיטים באמצעות שיקים דחויים ל – 11 חודשים. השכנה החזירה לתובעת את הכסף עבור הרהיטים בכל 20 לחודש במזומן.
7.
התובעת הגישה מכתב חתום על ידי שני ילדיה בו נכתב –
"אנו בניה של טני דהן
מצהירים בזאת כי אנו תומכים כלכלית באמנו גם על ידי הפקדת מזומן לחשבונה וגם במימון נסיעה או נסיעות לחו"ל מדי שנה."
(ת/2).

כן הגישה התובעת מכתב נוסף, חתום על ידי הגב' סיוון סויסה, בו הצהירה הגב' סויסה כי
"לקחתי מהגברת טני דהן
שיקים על סך 9,000 ₪ שבכל חודש סכום השיק הינו 1,000 ₪ וזאת מכיוון שרכשתי ריהוט לביתי אני מוגבלת ומעוקלת בחשבוני..."
(ת/1). למכתב ת/1 צורף טופס הזמנה מס' 4048 שנערך עם חברת הרהיטים מיום 24.2.11 לפיו הגב' סויסה רכשה רהיטים בסך כולל של 11,000 ₪. כן צורפו העתקי שיקים מחודשים 8/11 ועד 11/11 שנמשכו מחשבונה של התובעת לטובת הזמנה מס' 4048.

8.
מתדפיס פעולות בחשבון העו"ש של התובעת לחודשים 2/11 ועד 7/11 (נ/2) עולה כי לחשבונה של התובעת הופקדו, מדי חודש בחודשו, כספים וכדלקמן –

חודש פברואר 2011 – סך כולל של 6,250 ₪.

חודש מרץ 2011 – סך כולל של 6,300 ₪.

חודש אפריל 2011 – סך כולל של 3,000 ₪.

חודש מאי 2011 – סך כולל של 4,700 ₪.

חודש יוני 2011 – סך כולל של 6,200 ₪.

חודש יולי 2011 (עד ליום 15.7.11) – סך כולל של 3,450 ₪.

כאשר נתבקשה התובעת להסביר את הסכומים שהופקדו בחשבונה בחודשים פברואר מרץ אפריל השיבה
"אלו חודשים של החגים"
וכאשר הקשתה ב"כ הנתבע וציינה כי מדי חודש ישנן 8 הפקדות בסכומים קבועים השיבה התובעת
"רק הילדים יכולים לתת לי סכום כזה"


בהמשך החקירה הנגדית כאשר נשאלה התובעת שוב לפשר הסכומים המופקדים בחשבונה השיבה –
"יש לי שני ילדים שהמצב שלהם טוב"
. אולם לשאלה איך בכל זאת ייתכן שישנן 8 הפקדות כל חודש בסכומים קבועים השיבה
"כן. רק מהילדים. יש לי בת מוגבלת בבנק ואני נותנת לה לקניות שיקים, היא נותנת לי מזומן"
. כאשר בהמשך הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה את התובעת כמה ילדים מפקידים לה כל חודש כספים ובאילו סכומים השיבה –
"שני ילדים. 2,000 ₪ 2,500 ₪ 1,500 ₪. כל חודש שיש להם הם נותנים לי לפעמים כל שבוע. גם לחו"ל הם נותנים לי. מה שאני צריכה הם נותנים לי"
9.
כאשר נתבקשה התובעת להבהיר מדוע כתבה בכתב התביעה שקנתה לילדיה רהיטים השיבה
"לסיוון. לא רשמתי בת שלי רשמתי סיוון"
, וזאת על אף שעיון בכתב התביעה מעלה שנכתב במפורש
"קניתי לילדים שלי רהיטים וטלוויזיה"
.
דיון והכרעה –
10.
סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה קובע –
"(א)
בחוק זה,
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -
(1)
כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;
(2)
תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
(3)
דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי
חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972;
(4)
סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;
(5)
סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9
א.

(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות -
(1)
כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4);
(2)
נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה;
(3)
הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה.
(ג)
לעניין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967,
ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה – דירת מגורים).

"סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כמפורט להלן:
(1)
סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש.
(2)
סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור בסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם."
11.
התובעת נחקרה ארוכות בשאלת מקור הכספים שנתקבלו בחשבונה. עדותה באשר למקור הכספים לא נמצאה משכנעת ונמצאו בה סתירות, זאת על אף שנטל ההוכחה בעניין זה והעובדה כי היא נזקקת להשלמת הכנסה מוטל על שכמה.
12.
נוסיף שמעדותה של התובעת עולה כי היא מקבלת עזרה כלכלית באופן שוטף מילדיה.
וכן כי היא טסה לחו"ל מדי שנה במימון ילדיה.
באשר לעזרה מסוג זה, קבעה ההלכה הפסוקה כי
סכום הניתן באופן סדיר וקבוע ראוי להיחשב כהכנסה (
עב"ל 176/09
דוד ולאה מרים בליתי - המוסד לביטוח לאומי

, ניתן ביום 8.6.10).
13.
תכלית
חוק הבטחת הכנסה
הוא הבטחת משאבים הדרושים לסיפוק צרכים חיוניים למי שאינו יכול לקיים את עצמו. תכלית ה
חוק
מחייבת פסיקה שאינה מבדילה בין מי שמשתכר הכנסה קבועה בעבודה לבין מי שמקבל סכומי כסף גבוהים באופן קבוע. מי שמקבל מידי חודש סכומי כסף גבוהים אינו בגדר מי שאינו מסוגל לספק את צרכיו הבסיסיים והציבור אינו חייב לתמוך באדם אשר יכול לספק לעצמו צרכים חיוניים (
עב"ל (ארצי) 618/08
אורן – המוסד לביטוח לאומי

(16.1.2011)

.

14.
משהתובעת נהנית מהכנסה חודשית קבועה של סכומי כסף לא מבוטלים ומשהתובעת נוסעת לפחות אחת לשנה במימון ילדיה לחו"ל – לא ניתן לראות בה כמי שאינה יכולה לספק צרכיה הבסיסיים ועל כן, דין התביעה להידחות.
15.
סוף דבר – התביעה נדחית.
16.

אין צו להוצאות.
ניתן היום, יא'
אדר תשע"ג,
( 21

פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציג ציבור עובדים


אורלי סלע
- נשיאה
נציג ציבור מעבידים


מר יאיר טבת

מר לאון מיוני










בל בית דין אזורי לעבודה 51512-12/11 טני דהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/02/2013)