פסקי דין על יעקב לזר | פסקי דין על יחזקאל וולפמן

9880/99 תע     01/05/2001




תע 9880/99 יעקב לזר נ' יחזקאל וולפמן




7
תע 9880/99
תע 9881/99
בש"א 16870/99
בית משפט לענייני משפחה
למחוזות תל-אביב והמרכז
כב' השופט יהושע גייפמן

בפני

התובע
יעקב לזר

בעניין:
(ת"ע 9880/99)
אבנר ימיני

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
יחזקאל וולפמן
ואח'

הנתבעים
יעקב סגל

ע"י ב"כ עוה"ד
התובעים

יחזקאל וולפמן
ואח'
ובעניין
(ת"ע 9881/99)
יעקב סגל

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
הנתבעים

אבנר ימיני

יעקב לזר
ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה

1. טענות ומענות בעניין חוסר סמכות עניינית של בית המשפט למשפחה לדון בסכסוכים בין היורשים לבין בעלה של המנוחה, קרובי משפחתו ושותפות רשומה שבבעלותם.

2. בני - הזוג חיו יחדיו כ- 30 שנה. המנוחה הותירה אחריה צוואה שקוימה. עפ"י הצוואה, היורשים הם אחיה של המנוחה ושלוש בנותיו. בעלה של המנוחה אינו יורש.

3. קודם שנדון בתביעות ההדדיות ובעילות באופן פרטני, נעבור ונבחן את המתווה הנורמטיבי בעניין סמכות השיפוט של בית המשפט למשפחה לדון בסכסוכי ירושה ובסכסוכי היקף עיזבון.

4. לפני חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995, שלטה בפסיקה הגישה:

א. תיק עיזבון אינו כלי קיבול לבירור תביעות לטובת עיזבון או נגדו, בין אם בעלי הדין הם יורשים, מנהלי עיזבון או זרים.

ב. סעיף 77 לחוק הירושה דן בנקיטת אמצעים "לשמירת העיזבון", ולא בהליכים לקביעת זכויות מהותיות בנכסים - בין היורשים לבין צדדים שלישיים או בינם לבין עצמם.

ג. סעיף 114 לחוק הירושה דן בהקצאת משק חקלאי, הנכלל בין נכסי העיזבון, ליורש המוכן ומסוגל לקיימו. בית המשפט של ירושה ידון בעניין רק אם הוסכם שהמשק החקלאי נכלל בין נכסי העיזבון.

ד. תביעות על היקף עיזבון לא נכללו בתיק העיזבון.

ראו: ע"א 253/81 לוי נ' אסיאו פ"ד לו (2) 193.
ע"א 272/86 הברי נ' הברי פ"ד מב (2) 411.

כנגד גישה זו נמתחה ביקורת בספרות המשפטית, במאמרה של שלומית דרנס "תובענה לטובת עיזבון או נגדו - למי סמכות השיפוט", פרקליט לו 113.

גישת שלומית דרנס במאמרה בפרקליט, שפורסם ב- 1984:

"רצוי שבית המשפט... הדן בענייני ירושה, והמכיר היטב את הצדדים המתדיינים לפניו, מערכת היחסים בינם לבין עצמם, ובינם למנוח, ידון בתובענות שבינם לבין עצמם ובינם לבין מנהל העיזבון... כשהמחלוקת הינה סביב השאלה האם נכס הוא מנכסי העיזבון או רכושו הבלעדי והיחיד של יורש או זוכה. ריבוי ופיצול תובענות בין בתי משפט מעמיק מחלוקת... פעמים רבות ההחלטה אם נכס הוא מנכסי העיזבון... עלולה להשפיע... אם להתנגד לצו ירושה או לקיומה של צוואה".

5. חוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה - 1995 העביר לסמכות שיפוט של בית המשפט למשפחה סכסוכי ירושה וסכסוכי היקף עזבון עפ"י גישה מרחיבה, לפי הפרמטרים הבאים:

א. תובענות לפי חוק הירושה (סעיף 1 (6) (ה) לחוק ההקמה).

ב. תובענות שעילתן סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו (סעיף 1 (6) (ה) לחוק ההקמה).

ג. תובענות אזרחיות בין אדם או עזבונו לבין בן משפחה או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא (סעיף 1 (2) לחוק ההקמה).

ד. סמכות לצירוף צד שלישי, שנדרש לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך (סעיף
6 (ו) לחוק).

ה. סמכות "למשוך" תביעה שנדונה בבית משפט אחר, אם התביעה קשורה לעניין שנדון בבית המשפט למשפחה (סעיף 6 (ה) לחוק).

ו. תובענות לפי חוק הצהרות מוות תשל"ח - 1978 (סעיף 2 לחוק הצהרות מוות).

ז. סמכות של ערכאת ערעור על החלטת רשם ירושה (סעיף 151א. לחוק הירושה).

6. נעבור ונבחן את היסודות שמקנים סמכות שיפוט בענייני ירושה והיקף עזבון לבית המשפט למשפחה.

7. סכסוכי ירושה הם סכסוכים משפחתיים מובהקים, שלעיתים אף קשים מסכסוכי גירושין, באשר בהם מעורבים בני משפחה רבים.

מחד רצה המחוקק לרכז בבית משפט למשפחה את סכסוכי הירושה של המשפחה, מאידך לא ניתן היה לפצל את סמכות השיפוט שבחוק הירושה באופן שסכסוכי ירושה של בני המשפחה ידונו בבית המשפט למשפחה, וסכסוכי ירושה, שהצדדים המעורבים בהם אינם בני משפחה, ידונו בבית המשפט הרגיל.

גישה זו הביאה להכרעה של המחוקק, שכל הסכסוכים שנגזרים מכוח חוק הירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו, ידונו בבית המשפט למשפחה.

8. יחד עם זאת, המחוקק הציב מסלולים שונים לניהול הדיון בבית משפט למשפחה כאשר סכסוך הירושה עילתו במשפחה, וכאשר אין עילתו סכסוך במשפחה.
א. בסכסוך ירושה, שעילתו סכסוך במשפחה, ניתן לסטות מסדרי דין וראיות מכוח סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט למשפחה. הסמכה זו אינה קיימת כאשר סכסוך הירושה אינו סכסוך שעילתו במשפחה (ראו: סעיף 8 (ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה).

ב. סכסוך ירושה, שעילתו סכסוך במשפחה, ידון בדלתיים סגורות, בה בעת שאם התובענה אין עילתה סכסוך במשפחה - הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות (ראו: ס' 10 לחוק בית המשפט למשפחה).

כך למשל, סכסוך בין אוניברסיטה כיורשת לבין בני משפחה של המוריש על העיזבון הינו סכסוך ירושה, אולם אינו בגדר סכסוך משפחתי.

9. חוק הירושה, שהועבר לסמכות בית המשפט למשפחה, אינו מעמיד תנאי להקניית הסמכות, שהצדדים יהיו בני משפחה ואין גם הגבלה של סכום תביעה.

חוק הירושה דן בעיקר, בזהות היורשים או הזוכים עפ"י הצוואה, בתוקף הצוואה, במנוי מנהל עיזבון, בחלוקת העיזבון ובמזונות מן העיזבון.

נקודת המוצא בחוק הירושה שהנכס שייך לעיזבון. חוק הירושה אינו מסמיך את בית המשפט למשפחה לדון בתביעות לטובת עיזבון או לחובת עיזבון או בתביעות על היקף העיזבון, בין אם הצדדים הם היורשים, מנהל העיזבון או צדדים זרים.

10. ההליכים היחידים, שיכולים לנקוט צדדים שלישיים זרים, בהליכים לפי חוק הירושה, הנדונים בבית המשפט למשפחה, הם:

א. בקשה למנוי מנהל עיזבון.

ב. בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

ג. בקשה למתן הוראות למנהל העיזבון.

לעניין זה יש לצדדים השלישיים מעמד של "בעלי עניין בדבר", והפסיקה נקטה בפרשנות גמישה ורחבה.

ראו: ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' גלבוע פ"ד מו (3) 638.

11. התביעות נשוא הדיון אינן תביעות לפי חוק הירושה, באשר אין מחלוקת על תוקף הצוואה או על דרך ניהול העיזבון וחלוקתו.

12. תיקון מס' 8 לחוק הירושה תשנ"ח - 1998 הרחיב את סמכויות בית המשפט למשפחה בסכסוכי ירושה, ונקבע, שבנוסף לסמכויות מכוח חוק הירושה, מוסמך בית המשפט למשפחה לדון גם בסכסוכים מסוגים נוספים:

"לרבות תובענה, שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו".

הסמכה זו באה להוסיף על התביעות שדן בהם בית המשפט למשפחה מכוח חוק הירושה.

עפ"י פרמטר זה אין צורך שהצדדים יהיו בני משפחה. נאמר במפורש בחוק, לעניין קטגוריה זו: "יהיו הצדדים אשר יהיו".

אין אמנם בהוראת סעיף 1 (6) (ה) סיפא לחוק בית המשפט למשפחה קביעה מפורשת, המורה שאין מגבלת סכום תביעה, אולם גם לעניין תביעה שעילתה סכסוך בקשר לירושה - אין בית המשפט למשפחה מוגבל בסכום תביעה.

חוק בית המשפט למשפחה נטש את מבחן "הסעד" ואימץ את מבחן "סוג הסכסוך". הגישה בחוק היא גישה כוללנית אנטגרטיבית המאפשרת טיפול במכלול סכסוך הירושה, ולא בגזרה צרה שלו. מטעם זה גם בסכסוכי ירושה הבאים בגדר הסיפא של סעיף 1 (6) (ה) לחוק אין מגבלה של סכום תביעה, כפי שאין מגבלה לפי סעיף 1 (2) לחוק - בתביעות אזרחיות אחרות, ולפי סעיף 1 (6) (ה) רישא לחוק - בתביעות לפי חוק הירושה.

13. כיצד תפורש ההסמכה לדון בתביעות "שעילתן סכסוך בקשר לירושה", ומה באה הסמכה זו להוסיף על ההסמכה, שהוקנתה בחוק לדון בתביעות לפי חוק הירושה?

אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין "סכסוך בקשר לירושה" הוא שסכסוך הירושה תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

השוו: פסק דינו של השופט ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס - לעניין פרשנות סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט למשפחה.

כך למשל, ניתן להניח שכאשר המנוח בחייו נטל הלוואה מהבנק, והנושה מגיש תביעה כנגד העיזבון - אין המדובר בסכסוך בקשר לירושה.

בדומה, ניתן להניח שכאשר בן הזוג הנותר בחיים מגיש תביעה מכוח הלכת השיתוף בעניין היקף העיזבון - אין המדובר בסכסוך בקשר לירושה.

שתי התביעות שנמנו, עילתן נוצרה בחיי המנוח ללא זיקה לסכסוך הירושה.

זאת בניגוד למקרה, שבו מוגשת תביעה ע"י מנהל העיזבון כנגד יורש או ע"י יורש כנגד יורש לצורך השבת נכס עיזבון שהוצא ע"י היורש לאחר הפטירה - בו ניתן לומר שסכסוך הירושה תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

בדומה, אם קופת גמל היא חלק מהעיזבון, והצדדים חלוקים בשאלה מי זכאי לקבל את הכספים או אם ניטש סכסוך בין יורשים על פרשנות צוואה ומימושה - ניתן לומר שסכסוך הירושה תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

יש ולעיתים, העובדות מובילות לכיוונים שונים. במצב דבר זה נדרש איזון בין השיקולים המתנגשים.

14. ההסמכה לדון בתביעות ש"עילתן סכסוך בקשר לירושה" מביאה בעקבותיה לכך שתיק עיזבון ישמש גם ככלי קיבול לתביעות של מנהל עיזבון כנגד יורש או לתביעות ביחסים הפנימיים בין היורשים, ואפילו הסכסוך ביניהם הוא על היקף העיזבון.

15. גם כאשר בית המשפט למשפחה דן בתביעות לפי חוק הירושה או בתביעות שעילתן "סכסוך בקשר לירושה" מוסמך הוא להפעיל סמכויות עזר: לצרף צד שלישי לתביעה מכוח סעיף
6 (ו) לחוק בית המשפט למשפחה או למשוך תביעה מבית משפט אחר מכוח סעיף 6 (ה) לחוק.

16. אמרנו, שביחסים הפנימיים בין היורשים - תביעות על היקף העיזבון יכולות לבוא בגדר תביעות "שעילתן סכסוך בקשר לירושה" (סיפא סעיף 1 (6) (ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה).

מה דין תביעות צדדים שלישיים, שאינם יורשים, כנגד העיזבון, בין אם המדובר בתביעת חוב ובין אם המדובר בתביעה בעניין היקף העיזבון.

לעניין זה יש להבחין, האם הצדדים השלישיים הינם בני משפחה או זרים למנוח.

17. כאשר הצד החיצוני (ליורשים) הינו בן משפחה, תביעתו כנגד העיזבון תידון בבית המשפט למשפחה מכוח סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט למשפחה, המורה:

"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא"

עיזבון אינו גוף משפטי או מעין משפטי, אלא כלל נכסי המנוח.

ראו: ע"א 181/67 גרינשפן נ' שרעבי פ"ד כא (2) 639,630.
ע"א 95/70 מדינת ישראל נ' עראבי פ"ד כה (2) 20.

העיזבון אינו מוקנה למנהל העיזבון. זכותו של יורש בנכס מסוים של העיזבון מתגבשת רק עם חלוקת נכסי העיזבון. עד לאותו זמן אין ליורש אלא חלק בכלל העיזבון, ולא בנכס מסוים.

ראו: ע"א 293/72 פילוסוף נ' תעוז, פ"ד כז (2) 535, 545.
ע"א 513/82 רייזמן נ' וושצין פ"ד לז (2) 813, 819.
ע"א 2390/92 גרינשפיין נ' שכטר פ"ד מט (1) 843, 851.

18. לעניין סמכות השיפוט של בית המשפט למשפחה בתביעות שמעורב עיזבון, המבחן הוא משולב ודן גם בשאלת זהות הצדדים וגם בסיבת הסכסוך. המונח "בן משפחה", בסעיף 1 (2) לחוק ההקמה, יבחן בזיקה למנוח/ה.

לעניין הסמכות, ניתן לראות את העיזבון כבא בנעלי המנוח/ה, כך שהשאלה הינה מה היו יחסי הקרבה המשפחתית בין המנוח/ה לבין בעלי הדין האחרים, והאם הנתבעים עונים להגדרה של "בן משפחה" בסעיף 1 (2) לחוק, בזיקה לתובע.

המבחן השני "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא מבחן הסיבה, ובא לבדוק שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

19. באמצעות סעיף 1 (2) לחוק ההקמה ניתן להעביר לבית המשפט למשפחה סכסוכים בין בן משפחה לבין עיזבון בן משפחה, וכן סכסוכים בין עזבונות של שני בני משפחה, שהלכו לעולמם, כאשר העזבונות מיוצגים ע"י מנהלי העיזבון או היורשים.

סכסוך בין בן זוג לבין עיזבון אשתו, מכוח הלכת השיתוף, על היקף העיזבון, בא בגדר סעיף 1 (2) לחוק, ובסמכות בית המשפט למשפחה.

20. באשר לצד שלישי, שאינו יורש ושאינו בן משפחה, הכלל הוא, שתביעתו כנגד העיזבון, בעניין חוב של העיזבון, או היקף נכסי העיזבון תוגש לבית המשפט הרגיל לפי מבחני שווי התביעה ונושאי התביעה (בית משפט שלום או מחוזי).

יחד עם זאת, צד שלישי זר יכול להגיש לבית המשפט למשפחה בקשה לצרפו כצד מכוח סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

בדומה, יכול צד שלישי זר להגיש בקשה בתיק עיזבון למתן הוראות למנהל העיזבון.

21. מהו גדר העניינים שיכול להכריע בהם בית המשפט למשפחה בבקשה של צד שלישי זר למתן הוראות למנהל עיזבון.

בעניין זה נפסקה הלכה, שהליך של מתן הוראות יכול שישמש, במקרים מסוימים, תחליף מהיר ויעיל לבירור תובענה בדרך הרגילה ואפילו נגד בעלי דין חיצוניים. הדבר מסור לשקול דעתו של ביהמ"ש.

תנאי לשימוש במסגרת דיונית זו, שההכרעה בסכסוך עם צד שלישי תהיה דרושה כדי להחליט מה הן ההוראות שתינתנה למנהל העיזבון. הוראות למנהל עיזבון הן לבו של ההליך, וכאשר לא מתבקשות הוראות כלל, וההליך מיועד אך ורק לבירור הסכסוך עם צד שלישי - אין בקשה למתן הוראות ההליך המתאים.

השוו: ע"א 37/66 גלחא נ' מתכות בע"מ (בפירוק), פ"ד כ (3) 144, 149.
ע"א 52/86 ס.ט.ס. אלקטרוניקה נ' עו"ד סלע, פ"ד מב (4) 495, 496.
ע"א 673/87 סאלח נ' דורון כוכבי, פ"ד מג (3) 57, 64.
ע"א 380/89 מדינת ישראל נ' כוכב השומרון בע"מ, פ"ד מה (4) 741, 746.
רע"א 3004/97 דוד לוי נ' עו"ד אזוגי (לא פורסם).

22. מצינו, אם כך, שסכסוכי הירושה לרבות מרבית סכסוכי היקף העיזבון ידונו בבית המשפט לענייני משפחה, מכוח החלופות בחוק ההקמה המקימות את הסמכות העניינית של בית המשפט למשפחה.

23. ומן הכלל אל הפרט:

בשתי התביעות הנגדיות, העילה המרכזית היא יישום הלכת השיתוף בין בן הזוג הנותר בחיים לבין בן הזוג המוריש, כאשר בנעלי העיזבון באים היורשים של המורישה. התביעות הן בעניין היקף עיזבון ולא בקשר לירושה.

בן - הזוג הנותר בחיים, שאינו יורש, לא חלק על הצוואה ועל זכויות אח האשה ובנותיו לרשת את העיזבון.

עיקרה של המחלוקת מתמקדת בסוגיה, אלו נכסים שייכים לעיזבון, כאשר כל צד אוחז ב"הלכת השיתוף" וסבור שהיא פועלת לטובתו, וכן נחלקו הצדדים בשאלות, אילו כספים נטלו הצדדים שלא כדין, ואילו כספים שילם הבעל עבור העיזבון, שבגינם הוא זכאי להחזר.

תביעות אלה, בין אם התביעה היא של הבעל כנגד יורשי אשתו המנוחה (ת"ע 9880/00), ובין אם התביעה היא של היורשים כנגד בעלה של המנוחה (ת"ע 9881/00), הן בסמכות בית המשפט למשפחה מהטעמים הבאים:

א. היורשים כבעלי דין באים בנעלי העיזבון, כמייצגי העיזבון. תביעה של אדם כנגד עיזבון בן משפחה או של עיזבון כנגד בן משפחה היא בסמכות בית המשפט למשפחה מכוח סעיף 1 (2) לחוק ההקמה. סכסוך בעניין יישום הלכת השיתוף בין בני זוג נכנס לקטגוריה של סכסוך משפחתי, המנויה בחוק.

ב. לעניין התביעה בת"ע 9880/00, גם אם היינו אומרים שהנתבעים אינם נתבעים בנעלי העיזבון, התוצאה לא הייתה משתנה. התובע והנתבע הינם בני משפחה מכוח צירוף הוראות סעיפים 1 (2) (א) ו- 1 (2) (ו) לחוק ההקמה, הסכסוך עילתו בתוך המשפחה, ואזאי היה ראוי לצרף את נתבעים 2-4, היורשים האחרים, מכוח סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995.

ג. לעניין התביעה בת"ע 9881/00, גם אם היינו אומרים שהתובעים אינם תובעים בשם העיזבון, התוצאה לא הייתה משתנה. המדובר בתביעה שכנגד מכוח הלכת השיתוף, והיה מקום להורות ל"מושכה" מבית משפט אחר, אם הייתה מוגשת, מכוח הסמכות שניתנה לבית משפט זה בסעיף 6 (ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995.

מן הראוי שתביעה ותביעה שכנגד בעניין יישום הלכת השיתוף בין בן - זוג לבין עיזבון בן הזוג המנוח תידון במאוחד, תוך מתן אפשרות לבית המשפט לראות את התמונה הכוללת וליתן פתרון אינטגרטיבי לכלל הסכסוך.

ד. בעניין אחי הבעל, אם אמרנו שהתביעה היא של היורשים בשם העיזבון הרי ההגדרה "בן משפחה" בסעיף 1 (2) לחוק ההקמה נבחנת ביחס למנוחה, ואחי הבעל נכללים בגדר "בני משפחה" כהגדרת סעיף 1 (2) (ו) לחוק.

מכל מקום, ראוי לצרף את אחי הבעל, השותפים עם הבעל בשותפות הרשומה, כנתבעים נוספים וכן את השותפות, וזאת מכוח סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט למשפחה, באשר היורשים תובעים את יישום הלכת השיתוף גם לעניין השותפות הרשומה, לרבות מתן חשבונות, מנוי מומחה ואיסור דיספוזיציה.

אחי הבעל והשותפות הרשומה עלולים להיפגע אם לא יהיו בעלי - דין בתביעה.

ייחודה של שותפות שהיא אישיות משפטית נפרדת משל שותפיה, ולמרות זאת השותפים אחראים אישית לחובותיה, וניתן לרדת לרכושם כדי לפרוע חובות השותפות.

גם אם היורשים אינם יכולים להיות לשותפים, בניגוד לרצונם של השותפים האחרים, הרי לצורך בירור זכויותיהם הכספיות של היורשים - יש צורך בצירוף השותפים והשותפות הרשומה כצד להליך, ואפילו רק לעניין הסעד של מתן חשבונות הנתבע בתביעה. סופו של דבר, צדדים אלה הם צד נדרש לבירור התביעה.

ה. ומכאן, לבנו של הבעל מהנישואין הראשונים. אם אמרנו שהתביעה היא של היורשים בשם העיזבון, הרי המונח "בן משפחה" בסעיף 1 (2) לחוק נבחן ביחס למנוחה, והבן הוא בגדר בן - משפחה מכוח סעיף 1 (2) (ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

בעניין הבן נטען, שהבעל של המנוחה הבריח לו כספים השייכים לעיזבון אשתו המנוחה.

העדר גירסה ברורה בכתב הטענות אינה יכולה לשלול מהתובעים את הזכות לתבוע נתבע שהינו בן משפחה.

העדר גירסה ברורה בכתב הטענות, לכל היותר, יכולה להביא לכך שבית המשפט יחייב בהגשת תצהיר משלים או שבית המשפט ימנע מלצרף אותו צד מכוח סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

26. מכל הטעמים שפורטו, הסמכות לדון בשתי התביעות נתונה לבית המשפט למשפחה, ובמידת הצורך, כפי שפורט, חלק מבעלי דין אלה מצורפים כצד לתביעות מכוח סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה - 1995.

27. שתי התביעות ידונו במאוחד בבית המשפט למשפחה.

28. עו"ד אבנר ימיני
יגיש תצהירי עדות ראשית בשתי התביעות תוך 70 יום.

עו"ד יעקב סגל
יגיש תצהירי עדות ראשית נגדיים תוך 70 יום מקבלת תצהירי עו"ד אבנר ימיני
.

כל בעל דין יצרף לסיכומיו רשימת עדים שלא ניתן היה לקבל מהם תצהירים.

29. נקבע לשמיעת הוכחות בשתי התביעות ליום: 29.11.01 בשעה: 8.30-11.00.

30. לאור הטענות הנגדיות בעניין הסמכות - אין צו להוצאות.

31. על ההחלטה לא יחול צו איסור פרסום.

ניתנה היום, ח' באייר תשס"א, (1 במאי 2001), בהעדר הצדדים.

יהושע גייפמן
, שופט








תע בית המשפט לענייני משפחה 9880/99 יעקב לזר נ' יחזקאל וולפמן (פורסם ב-ֽ 01/05/2001)