פסקי דין על בנק דיסקונט חיפה סניף מרכז הכרמל | פסקי דין על ה.ר. סיקיוריטק | פסקי דין על רדא הלון |

43817-03/11 תאק     09/12/2012




תאק 43817-03/11 בנק דיסקונט חיפה סניף מרכז הכרמל נ' ה.ר. סיקיוריטק בע"מ, רדא הלון








בית משפט השלום בחיפה



תא"ק 43817-03-11 בנק דיסקונט חיפה סניף מרכז הכרמל
11076 נ' ה.ר. סיקיוריטק בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' הרשם
אפרים צ'יזיק


תובעים

בנק דיסקונט חיפה סניף מרכז הכרמל
11076


נגד


נתבעים

1. ה.ר. סיקיוריטק בע"מ
2. רדא הלון



החלטה

1.
העניין שבפני
, תובענה מטעם התובע, לתשלום סכום בסדר דין מקוצר, ובקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני
התובענה.

2.
התובענה, תובענה כספית ע"ס 381,333 ₪, נובעת מיתרת חובה נטענת אשר נצברה על ידי הנתבעת מס' 1 בחשבון בנק מס' 11103 אשר נוהל אצל התובע. הנתבע מס' 2, ערב להתחייבויות הנתבעת מס' 1 כלפי התובע, ללא הגבלה בסכום], כבעל מניותיה היחיד של הנתבעת מס' 1.

3.
הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, ובמסגרתה טענו אינם חבים בתשלום הסכום הנתבע, ואת בהתבסס על ארבעה מישורים עיקריים: הפחתת יתרת החוב בגין שיקים בעלי זמן פירעון עתידי אשר בוצעה לגביהם עסקת ניכיון שיקים; עיכבון אסור של המחאות צדדי ג' בסך 101,000 ₪; נזקים הנובעים ממימוש אגרת חוב; זכות קיזוז הנוגעת לתכניות חיסכון אשר נצברו לזכות הנתבעים (וטענה שלובה של התניית שירות בשירות וגרימת נזק אגב גביית ריבית בהקשר זה);

4.
ביום 13.9.2012 התקיים דיון בפני
, בבקשה למתן רשות להתגונן, ולאור אי בהירות הנוגעת לשאלת קיומן של תכניות חסכון (או בטחונות אחרים) כפי שטען הנתבע מס' 2, הוריתי לתובע להגיש תצהיר מפורט מטעם פקידי הבנק בנקודה זאת. ביום 23.9.2012 הוגש תצהיר פקיד הבנק, ובו הובהר כי בחשבון החברה היו תכניות חיסכון בסך 42,742 ₪, אשר מומשו ביום 10.4.2011.

5.
אציין, כי במסגרת הדיון אשר נערך בפני
, ויתרו הצדדים על חקירת מצהירים, והסכימו למתן החלטה על בסיס כתבי הטענות, תוך מתן רשות לצדדים לסכם טענותיהם בכתב. הנתבעים לא הגישו סיכומי טענות מטעמם, הגם שלאחר חלוף המועד אשר נקבע בנוכחותם, ניתנה שהות נוספת להגשת סיכומי טענות. התובע, מצידו, הגיש סיכומי טענות מטעמו.

6.
טענת ההגנה הראשונה, הכילה טענה לפיה בחשבון הבנק הופקדו המחאות מעותדות במסגרת עסקת ניכיון, כאשר פירעונן בסופו של יום, אמור להביא להפחתה משמעותית מהסכום הנתבע כעת. טוענים הנתבעים, ככל שהתמורה הנקובה באותן המחאות (43,137 ₪) נפרעה, הרי שמן הדין שסכום זה לא ייכלל בסך הנתבע. התובע השיב לטענה זאת, ולעמדתו, ככל שייגבה סכום נוסף במסגרת אותן המחאות, הרי שהדבר יביא להקטנת יתרת החוב, ואין בכך לשמש כמגן בפני
התובענה.

7.
אציין כי לעמדתי, זמן רב חלף מאז תחילת נקיטת ההליכים, וסביר לומר, כי ככל שחלפו מועדי הפירעון של אותן המחאות, מן הדין היה לתעד זאת כבר כעת (כאשר סיכומי הטענות מוגשים 18 חודשים לאחר תחילת ההליכים), וחוסר הפירוט, אינו ראוי כלל. מן ראוי היה להבהיר האם ההמחאות נפרעו בפועל, ולהקטין את סכומן מהסך הנתבע (ולא להפחיתו מפסק הדין), שכן התובע לא נדרש לכל פעולה משפטית לצורך גבייתן. היעדר הפירוט, בהקשר זה, אינו פועל לזכות התובע כי אם לחובתו.

8.
לגבי טענת ההגנה השנייה, סבורני כי דינה להידחות. העובדה כי התובע מעכב בידיו המחאות מאת צדדי ג', המחאות המוחזקות על ידו כאשר זכות העיכבון על פי חוק המיטלטלין (כמו גם על פי ההסכם שבין הלקוח לבנק) מיושמת על פי הוראות הדין, אינה מקנה טענת הגנה, שכן אין קיומן של ההמחאות שולל את החבות בכיסוי יתרת החובה. ככל שייגבו כספים מאותם צדדי ג', ממילא צפוי החיוב להיות מופחת עקב כך, אין הנתבעים צפויים לשאת בכל עלות בהקשר זה, ואין הדבר מאיין את החבות לפרוע את יתרת החוב הנקובה על פי ספקי הבנק. יחד עם זאת, ייאמר כי פירוט בנושא זה, לא הובא גם הוא.

9.
לגבי טענת ההגנה השלישית, טוענים הנתבעים לנזקים עקב מימוש אגרת החוב בצורה רשלנית, באופן אשר הסב להם נזקים.
על פי הנטען, ביום 10.3.2011 פנה התובע בבקשתו לממש אגרת חוב, כאשר כל רכוש התובעת נתפס על ידי בעלי תפקיד מטעם התובע, ביום 14.3.2011, באישורו של בית המשפט המחוזי. הנתבעים טוענים, כי שווי הציוד אשר נתפס, ערכו 400,000 ₪, וכי סך כל הנזקים אשר גרם התובע מגיע כדי 600,000 ₪, בגין יתרת חובה המגיעה לכל היותר (ולטענת הנתבעים אף למטה מכך) לסך של 218,000 ₪.

10.
התובע השיב בהקשר זה, כי הליך כינוס הנכסים ומימוש אגרת החוב, היה בפיקוחו ובאישורו של בית המשפט המחוזי ולפיכך נסתם הגולל על טענות אלה. לאחר בחינת הטענה, סבורני כי יש טעם כלשהו בטענות הנתבעים בהקשר זה.

11.
אמנם הליכי כינוס הנכסים נוהלו בפיקוחו של בית המשפט המחוזי, ולמעשה הנתבעים הוצבו בפני
מצב מוגמר כבר מתחילתם של הדברים; אמנם, ככל שהטענות היו מופנות כלפי כונסת הנכסים גופא – אין מקום לשמוע טענות אלו, לגבי אופן ביצוע ההליך – וטענות מסוג אלו מקומן בבית המשפט המחוזי הדן באותו הליך ; ואולם אין הדבר אומר, כי אין הצדקה לבחון את טענת הנתבעים, כי ההחלטה לאכוף את השעבוד הגלום באיגרת החוב, ניתנה באופן רשלני ו/או באופן אשר הסב להם נזקים.

12.
יחד עם זאת, יש לזכור, כי הטענה בדבר קיזוז אותם סכומים ואותם נזקים, מועלית מן השפה ולחוץ, ללא כל תימוכין, אסמכתא או חישוב, אלא הסכומים לקיזוז מוטחים לחלל האוויר מבלי שנסמכו על כל מסמך, תיעוד או הערכה שהיא. טענת קיזוז, בהקשר זה, אמורה להסתמך על אמירה מבוססת, הנתמכת באסמכתאות, והגם ששכן מדובר בטענה הראויה להישמע, הרי שהיא אינה מועלית ברמת הפירוט הנדרשת בהקשר זה.

13.
בכל הנוגע לטענה הנוגעת לתכנית החיסכון, צורף תצהיר פקידת הבנק בהקשר זה, המבהיר מהי תכנית החיסכון, ע"ש איזה לקוח נצברה, ובאיזה מועד קוזזה. כמובן שהטענה אינה כשירה עוד לשמש כטענת הגנה. תכניות החיסכון מומשו בחודש אפריל 2011, חודש לאחר שהוגשה התובענה, ולפיכך יש לכל היותר לגרוע את סכומן מהסך הנתבע, ולא יותר מכך.

14.
אציין כי הנתבעים העלו אף טענה שלובה בהקשר זה, של התניית שירות בשירות, שכן לעמדתם לא היה צורך ולא הייתה הצדקה כי חשבון ביתרת חובה ניכרת ינהל תכניות חיסכון המניבות סכומים נמוכים יותר, ואולם לא הוגש כל תחשיב אודות שווי או עלות הריבית האלטרנטיבית אשר "עלה" החיסכון". בהיעדר תחשיב, לא נדרשתי לטענה (אם כי ייאמר כי ערכן הנמוך יחסית של תכניות החיסכון ממילא היה מביא לעלות ריבית אלטרנטיבית שאינה בסכומים ניכרים).

15.
לאור כל האמור לעיל, סבורני כי הנתבעים הציגו הגנה דחוקה ביותר, אם כי אפשרית בנסיבות העניין. הגנה אפשרית הועלתה, ואולם היותה דחוקה עד מאוד, מצדיקה שלא ליתן רשות להתגונן, ללא תנאים.

16.
תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).

17.
ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).

18.
נסיבות העניין, בהקשר זה, הינן שהנתבעים העלו טענות לגבי המחאות דחויות, אשר יכול וחלקן כבר נפרע ונגבה על ידי הבנק (וממילא חב הבנק בהפחתת סכומים אלה), טענות בדבר זכות להפחתת שווי תכניות חיסכון (אשר נלקח בחשבון), ושווי המחאות מעוכבות (אשר גם הן ראויות להפחתה), ונזק כתוצאה מהתניית שירות בשירות – כאשר שוויין המצטבר של כל הטענות כאמור, אינו מגיע למחצית החיוב הנטען. מעבר לכך, הטענה הנוספת אשר נותרה, הועלתה כטענה כללית וסתמית בעלמא, ללא פירוט או אסמכתאות.

19.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי לנתבעים תינתן רשות להתגונן, בכפוף להפקדת סך של 60,000 ₪ בקופת בית המשפט. הסכום כאמור יופקד בתוך 45 ימים מהיום, ככל שלא יופקד, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה, ויינתן

פסק דין
על מלוא סכום התביעה (בכפוף להפחתת סכומים הנדרשים בהקשר זה).

20.
ת.פ. ליום 15.4.2013.






ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ג, 09 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 43817-03/11 בנק דיסקונט חיפה סניף מרכז הכרמל נ' ה.ר. סיקיוריטק בע"מ, רדא הלון (פורסם ב-ֽ 09/12/2012)