פסקי דין על סאמח אבו קוידר | פסקי דין על מחמוד אבו קוידר |

35459-01/13 מת     25/02/2013




מת 35459-01/13 מדינת ישראל פמ"ד נ' סאמח אבו קוידר, מחמוד אבו קוידר








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



מ"ת 35459-01-13 מדינת ישראל נ' אבו קוידר(עציר) ואח'

תיק חיצוני
:
פמ"ד
347/12




בפני

כב' השופט
נסר אבו טהה

המבקשת:
מדינת ישראל
– פמ"ד

ע"י ב"כ עו"ד מסעד אליאס מסעד


נגד

המשיבים:
1. סאמח אבו קוידר
(עצור) - בעצמו

ע"י ב"כ עו"ד אבו קוידר נואף
2. מחמוד אבו קוידר

(עצור עד תום ההליכים)


החלטה בעניינו של המשיב 1

1.
זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של החזקת נשק – מספר עבירות, קבלת רכוש שהושג בפשע, קשירת קשר לפשע – מספר עבירות, עבירות נשק (החזקת תחמושת) – מספר עבירות, ייצור נשק, השמדת ראיה, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים.

2.
כללי
ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני (להלן: "הג'יהאד"), ארגון החמא"ס (להלן: "החמא"ס), ארגון החיזבאללה (להלן: "החיזבאללה"), ארגון "אלתוחיד ואלג'האד" (להלן: "אלתוחיד ואלג'האד"), הינם ארגונים אשר הוכרזו כארגוני טרור על ידי ממשלת ישראל.

המשיב הינו אזרח ישראל המתגורר בנגב. במהלך שנת 2012 שינה אחיו של המשיב, מחמוד אבו קוידר
(להלן: "מחמוד"), את שמו בדף הפייסבוק שלו ברשת החברתית ל"אלתוחיד וג'יהאד". מחמוד הוסיף לדף הפייסבוק שלו תמונות של כלי נשק שונים, פרסם הודעה, כי בכוונתו לבצע מעשה אלימות, פרסם הודעות התומכות בפגיעה באזרחי ישראל ובחיילי צה"ל, פרסם הודעה בה כתב מוות לישראל ואמירות דומות נוספות נגד מדינת ישראל וארה"ב, נכנס לדף הפייסבוק של אדם המזוהה עם החמא"ס והכל ממחשבו וממחשבו של המשיב בידיעתו של המשיב. כמו כן, במהלך מבצע "עמוד ענן" או בסמוך לו, נכנס מחמוד לאתרים רבים בהם מוסבר באופן מפורט כיצד להכין מטעני חבלה וחומר נפץ וכן הכנת טילי קאסם, והוריד את המידע בין היתר למחשבו של המשיב, ושמר אותו לשימושו ובידיעתו של המשיב.

3.
על פי עובדות האישום הראשון, נטען, כי במהלך חודש נובמבר 2012, קשרו מחמוד ואברהם דהן (להלן: "אביב"), חייל המשרת בבסיס צריפין, כי אביב יגנוב כדורים של
m16
מבסיס צבאי אליו יש לו גישה, וימסור אותם למחמוד. בתמורה יתן לו מחמוד כסף מזומן וסמים, שאותם יוכל אביב להפיץ. בתיאום מראש הגיע מחמוד לבסיס צריפין, והמתין לאביב ליד הביס ברכב. מחמוד אסף את אביב מהבסיס והשניים נסעו לחניה הסמוכה, שם הוציא אביב תיק שהביא עימו מהבסיס המכיל למעלה מעשרה קרטונים כשבכל אחד מהם 30 כדורים, והניחו בין השיחים. בהמשך נטען, כי הסיע מחמוד את אביב חזרה לבסיס. אביב נכנס לבסיס, הניח עוד כמות גדולה של כדורים בכיס מעילו, והוציאם מחוץ לבסיס לאותו מקום מסתור. סך הכל מסר אביב למחמוד כ- 1,000 כדורים חדשים שנועדו לירי ברובה מסוג
m16
. במסגרת הקשר נטל מחמוד את כל הכדורים מהמקום והובילם לביתו, שם ביחד עם המשיב, הסתירם בדלי גדול במחסן בסמוך לביתם.


על פי עובדות האישום השני, נטען כי באותו היום, בעקבות קבלת הכמות הגדולה של התחמושת, הציע המשיב למחמוד כי ירכשו רובה גנוב מסוג
m16
,
בו ניתן לעשות שימוש בתחמושת שקיבלו מאביב. בהמשך נטען, כי מחמוד לאחר שברר עם אחרים אודות מחיר השוק של רובה גנוב, קשר קשר עם אביב לפיו אביב ינסה לגנוב נשק מהבסיס בו משרת. בפועל לא נגנב רובה במסגרת הקשר.


על פי עובדות האישום השלישי, נטען, כי המשיב, במהלך כחמש שנים עובר למעצרו, רכש ואסף ממקורות שונים, ביחד עם מחמוד, כמות גדולה של כדורי תחמושת לרובה מסוג
m16
, ללא היתר להחזיקם. עוד נטען, כי במהלך השנים הללו המשיב ומחמוד פרקו את התחמושת ועשו פעמים רבות שימוש באבקת השריפה על מנת לייצור מעין בקבוק/מטען שייצר קול ופיצוץ, תוך שימוש בבקבוקי פלסטיק שונים והדלקת חומר הנפץ.

על פי האישום הרביעי, נטען, כי ביום 14/11/12 לאחר שכוחות משטרה וכוחות משרד הפנים, הרסו בית שבנה אחיו של המשיב, סלימאן, על פי צו להריסת בית שנבנה שלא כדין. המשיב ומחמוד כעסו על המעשה, ובסמוך לאחר מכן, סיכמו המשיב ומחמוד כי עליהם לרכוש רובה מסוג
m16
או אקדח
לצורך הגנה עצמית או לשימוש נגד כוחות מטעם המדינה, במקרה שיבואו להרוס בית שוב לבני משפחתם.

על פי האישום החמישי, נטען, כי סמוך לאחר הריסת הבית, כפי שתואר באישום הרביעי, קשרו המשיב ומחמוד קשר, לפגוע ברכבת ובנוסעים עליה, באמצעים שונים, ולסכן את ביטחונם של נוסעי הרכבת ועובדיה.

על פי האישום השישי, נטען, כי לאחר שמחמוד נכנס לאתרים שונים ברשת האינטרנט והוריד מידע למחשב בקשר להכנת חומרי נפץ, מטעני חבלה וטילי נפץ לשיגור, כמפורט באישום הראשון, קשרו המשיב ומחמוד קשר, לייצר חומרי נפץ ומטעני צינור על מנת לעשות בהם שימוש כנגד כוחות מדינת ישראל, באם יבואו להרוס בתים של בני משפחתם. בעקבות כך, נטען כי המשיב ומחמוד רכשו את החומרים הנדרשים להכנת מטעני חבלה מסוג צינור, צינורות מתכת, פקקי ברזל, פתיל נפיץ, זיקוקים ועוד. כמו כן, פירקו המשיב ומחמוד חלק מהכדורים שהיו ברשותם והוציאו מתוכם את אבק השריפה, על מנת לעשות בו שימוש להכנת מטעני הצינור. עוד נטען, כי המשיב ומחמוד הכינו מספר מטעני צינור, ומטעני צינור קטנים וערכו ניסויים בפיצוצים בסמוך לביתם במהלך המחצית השנייה של שנת 2012.
עוד נטען, כי המשיב ומחמוד, הכינו מספר רב שלפם עמים מטעני צינור קטנים, אשר הכילו תערובת חומרים לפי ההוראות שמחמוד הוריד מרשת האינטרנט, בחומרים שצוינו לעיל, וכן ביצעו ניסויים בחומרים הללו, כשהם בתוך צינורות ברזל, על מנת לבדוק אם יתפוצצו ומה יגרם מהפיצוץ ליד ביתהם, במהלך החודשים נובמבר- דצמבר 2012 . במהלך הניסויים, נפצע קלות המשיב מפיצוץ אחד המטענים.
בהמשך נטען, כי מחמוד ניסה לייצר דוגמא של טיל לשיגור עם חומר נפץ, ועשה ניסוי בשיגור הדגם. סמוך לאחר מכן, נעצר עאדל, אחיהם של המשיב ומחמוד בעניין אחר, ומחמוד השליך את הצינורות שנותרו בביתו, לוואדי על מנת למנוע את גילויים בידי המשטרה.

על פי האישום השביעי, נטען, כי המשיב ביום מעצרו של מחמוד וביום מעצרו ביום 3/1/13, החזיק במחסן הסמוך לביתו, כמות גדולה של תחמושת חדשה מסוג 5.56 לרובה
m16
ומחסניות לתחמושת, כשחלק גדול מהתחמושת עדין באריזות המקוריות, וכן מחסניות לתחמושת. כמו כן החזיק המשיב ביחד עם מחמוד, בביתו של מחמוד, עשרים כדורים בקוטר 5.56 ובתרמילים נוספים של כדורים אלו, וכן ארגז תחמושת. עוד החזיק המשיב במחסן חומרי דישון וצינורות ברזל, אותם רכש בחנויות גינון בבאר שבע ובחנויות נוספות בשגב שלום לחומרי בניין. בין היתר וכן מלח בישול, ניטראט פוטאציום וצינורות ברזל.

4.
ב"כ המבקשת טען, כי התשתית הראייתית העומדת לחובת המשיב נשענת על הודאותיו של המשיב בחלק מהמעשים, הודעתו שותפו למעשים – אחיו (מחמוד), תפיסת אמל"ח בכתובת מגוריהם, מידע מרשת האינטרנט המאמתת את גרסת שותפו.
באשר לעילת המעצר נטען, כי המשיב מסכן את ביטחון המדינה, שכן המשיב במעשיו מסכן את ביטחון הציבור, כשהוא פועל נגד ביטחון המדינה. עוד נטען, כי קיים יסוד סביר לחשש כי אם ישוחרר המשיב, ינסה לשבש הליכי משפט וזאת לאור חומרת העבירות המיוחסות לו. בנסיבות דנן, נטען, כי על אף גילו הצעיר של המשיב ועברו הנקי, אין כל חלופה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב ולהשיג את מטרות המעצר, ועל כן עתר להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

5.
ב"כ המשיב מנגד, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם טען כי עוצמתן נמוכה. נטען, כי המשיבה ניסחה כתב אישום "מנופח", כאשר חלקו של המשיב למעשה מסתכם בידיעה בלבד. ביחס לאישום הראשון, נטען, כי חלקו של המשיב בכך שהתחמושת שהביא המשיב 2, הונח במחסן המשותף של המשפחה, כאשר המשיב לא היה שותף למעשה הפלילי, לא הכיר את אביב, לא קנה ולא הוביל את הנשק. ביחס לאישום השני, נטען, כי המשיב הציע לכאורה למחמוד לרכוש רובה גנוב, כאשר בפועל לא נגנב ולא נרכש כל רובה. באשר לאישום השלישי נטען, כי המשיב ומשפחתו עוסקים באיסוף ובסחר של מתכות וברזלים כמקור לפרנסתם. ביחס לאישומים הרביעי והחמישי, נטען, כי למעשה המשיב הוא שהרגיע את אחיו ואמר לו להיות סבלני, תוך שהפנה להודעת המשיב מיום 13/1/13 ש' 13. ביחס לאישום השישי, נטען, כי המשיב ידע כי אחיו מייצר פצצות קול אך הן לא נועדו לפגוע בציבור אלא לצורך חגיגת חג הקורבן. באשר לאישום השביעי נטען, כי החפצים שנתפסו במחסן נאספו במהלך עבודתם של בני המשפחה ונועדו למחזור.

באשר לעילת המעצר לא הייתה מחלוקת על קיומה. עם זאת, לגישת הסנגור, בשים לב לחולשה בראיות, ומאחר והמשיב הינו בחור צעיר, נעדר עבר פלילי, עתר לקבלת תסקיר מעצר שיבחן חלופת מעצר בעניינו.

6.
דיון והכרעה
לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, וכן עיינתי בכלל חומר החקירה שהונח בפני
י, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום כנדרש על פי המבחן שנקבע ב"הלכת זאדה".

7.
עיקר התשתית הראייתית נסמכת על הודעותיו של המשיב. כך למשל בהודעתו מיום 8/1/13 שעה 06:41 מסר:
"לפני חודש וחצי בערך אני הלכתי לביתו של אחי מחמוד ואמר לי שהוא הביא כדורים דלי מלא בו יותר מ 1000 כדורים מאחד חייל יהודי ושאלתי אותו כמה שילמת ליהודי על הכדורים... ואני ואחי לקחנו את הכדורים והסתרנו אותם במחסן ישן נטוש השייך לדוד שלי... יש שם חביות ברזל הכנסנו את הכדורים לאחד החביות וכיסינו את הכדורים... באותו יום שהביא בו את הכדורים אמרתי לאחי מחמוד אם יש כדורים תבוא נקנה נשק אם 16 לקטטות הגנה עצמית אם יש גם הריסת בית אצלנו נשתמש בנשק...".
בהודעתו מיום 3/1/13
מתאר כיצד הוא ומחמוד היו מכינים בקבוקי פלסטיק וצינורות ברזל מעורבבים עם כדורים וחומרי זיקוקים "
למטרת פיצוצים לרעש או השימוש להפחדת כל אויב שינסה להתקרב למשפחה אם זה משטרה או צבא או אחרים
".
בהמשך מסר, כי בחודש ספטמבר 2012, היה עם מחמוד עת שמחמוד הוריד סרטונים מהאינטרנט אודות פיגועי פיצוץ כאשר לעיתים מחמוד היה משתמש במחשב הנייד שלו. כמו כן, "
מחמוד נכנס פעם לאתר לייצור מטענים וטילים וזאת במידה ונכנס אויב כלשהו ליישוב אלינו נשתמש במטענים או טילים לפיצוצים נגדם, ובאינטרנט ראינו שהחומרים אשר משתמשים בהם לייצור הטילים האלה, הם דשנים, שלושה סוגים...ויש הסבר על אופן הכנת החומרים...ואחר כך אני ומחמוד הלכנו לבאר שבע, לחנות הגרעין... וקנינו שלושה שקים כל שק בערך 2 ק"ג... ולקחנו בבית חומר מהדשן... וערבבנו אותו עם הסוכר ועם הכדורים וחומרי הזיקוקין ושמנו את החומרים האלה בתוך שני צינורות... והדלקנו את הפתיל... את הניסוי ביצעו מאחורי הבית...
".

ביחס לתכנון לכאורה לבצע פיגוע ברכבת ישראל מסר בהודעתו מיום 13/1/13 שעה 09:30, כי בחודש נובמבר 2012, נהרס ביתו של אחיו סלימאן אבו קוידר עקב בניה לא חוקית. אחיו מחמוד התעצבן ואמר לו לבוא איתו ליידות אבנים לעבר הרכבת כנקמה. הוא ניסה להרגיע את מחמוד ואמר לו "תהיה סבלני הרכבת יבוא יומה".
כאשר נשאל למה התכוון בכך? השיב: "זה רק דיבורים על מנת להרגיע את מחמוד". כאשר עומת עם דברי מחמוד לפיהם הם הלכו לאזור מסילת הרכבת על מנת לבצע פיגוע ולהניח ברזל על המסילה על מנת לגרום לתאונה, השיב "זה לא קרה".

8.
עוד בחומר החקירה קיימות הודעותיו של אחיו, מחמוד. כך למשל בהודעתו מיום 13/1/13 שעה 16:27, מסר, כי לאחר שהרסו לאחיו סלימאן את הבית, הוא והמשיב ישבו בכפר והמשיב אמר לו שהם צריכים לרכוש רובה
m16
או אקדח לצורך הגנה עצמית או במקרה שיבואו להרוס את הבית פעם נוספת
. הוא אמר לו שהוא יבדוק את העניין, אך בפועל לא רכשו נשק.
בהודעה נוספת מיום 25/12/12
מסר, כי לאחר שהרסו את בית אחיו, סלימאן, הוא והמשיב הגיעו ליד מסילת הברזל של הרכבת, "
ואמרנו אני וסאמח בוא נעשה פיגוע נגד הרכבת, כמו לשים אבנים או ברזל על המסילה, כדי שהרכבת תתהפך וזה כנקמה להריסה של הבית של סלימאן אחי
".

9.
עוד בחומר החקירה קיימות תמונות המתעדות את המידע מרשת האינטרנט שנתפס במחשבו של מחמוד בקשר לייצור טילי קסאם, דרכי הפקת חומר מסוג נטראת פיצטיום, אופן ייצור חומרי נפץ וכו'.

10.
עוד מעיון בחומר החקירה קיים תיעוד בתמונות של האמל"ח שנתפס בכתובת מגוריהם של המשיב ואחיו מחמוד.

11.
בנוסף, בחומר החקירה קיימות הודעות החייל אברהם דהן (אביב), במסגרתן מאשר שמכר למחמוד, אחיו של המשיב, את התחמושת שאסף לגרסתו מאזור האשפה בתוך הבסיס הצבאי-צריפין בו משרת.

12.
עוד קיימת הודעתו של אלמוג קסוטו המאשר במסגרתה את ההיכרות בין מחמוד לבין החייל אברהם דהן, לרבות מכירת התחמושת וכן הניסיון לגניבת נשק מסוג
m16
.

13.
עוד קיימת הודעת ספיאן אבו קוידר, בן משפחתו של המשיב, מיום 6/1/13 (עמ' 1 ש' 12) בה מאשר כי מחמוד לפני 7 חודשים, פנה אליו ושאל אותו כמה עולה נשק מסוג
m16
. הוא אמר לו "אולי 30,000 ₪".

14.
בנוסף קיימות דוחות עימות בין מחמוד לבין אברהם דהן, המאשרים בחלק גדול את הגרסאות שמסרו אחד לחובת השני.

15.
באשר לטענות הסנגור בדבר חלקו המשני של המשיב, הרי שמהאישום הראשון, עולה, כי אכן המשיב לא נטל חלק ביצירת הקשר על החייל אברהם דהן, וגם לא בהובלת התחמושת מבסיס צריפין, אלא חלקו היה בכך שהסליק יחד עם מחמוד את התחמושת במחסן. באשר לאישום הרביעי, מחומר הראיות ועל פי גרסת מחמוד, לאחר שנהרס בית אחיהם סולימאן, המשיב הוא זה שהציע למחמוד לרכוש נשק מסוג
m16
או אקדח לצורך הגנה עצמית או במקרה שיבואו להרוס בשנית את ביתם. עוד מהודעתו של המשיב עצמו מיום 3/1/13 (ש' 22-23), עולה שהמשיב חפץ לעשות שימוש במטענים המאולתרים להפחדת כל אויב שינסה להתקרב למשפחה אם זה צבא או משטרה או אחרים. באשר לאישום השישי, שוב כעולה מהודעתו של המשיב מיום 8/1/13, המשיב נטל חלק פעיל בכך שהיה שותף לרכישת החומרים והכלים לייצור מטעני הנפץ. כך שהתיאור של המשיב כמי שצפה מהצד במעשיו של מחמוד, לא מתיישבים עם חלקו במעשים.


יחד עם זה, מקומן של השגות הסנגור באשר לחלקו ומידת מעורבותו של המשיב להתלבן במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב בחינתן של ראיות לכאורה.

15.
המדיניות השיפוטית בעבירות נשק:
הלכה היא, כי מעורבות בעבירות נשק מעידה על מסוכנות רבה, שרק בנסיבות חריגות ובמקרים יוצאי דופן ניתן להפיגה בחלופת מעצר. כך נקבע בבש"פ 10028/03:
"לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) וסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, באה העבירה בנשק בגדר "עבירת ביטחון" המקימה עילת מעצר עצמאית. לא זאת בלבד, אלא שבדרך כלל יש לראות בעוברי עבירות כאלה כמי שמסכנים את הציבור. בעילת המעצר שמקימה עבירה בנשק כרוכה איפוא, כפן נוסף שלה, גם העילה של מסוכנות, לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. שתי עילות אלה, כאשר הן כרוכות יחד, מצדיקות מעצר עד תום ההליכים, ורק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של חלופה."


עוד נקבע:
"כלל הוא, כי עבירות נשק ככלל, ועבירות סחר בנשק בפרט, נמנות על העבירות החמורות וקשת העבירות המקלות עמה מסוכנות חמורה כלפי הפרט והציבור. המסוכנות הנלווית לסחר בלתי חוקי בנשק, במיוחד על רקע פעילות הטרור לה נתונה החברה הישראלית ונוכח התרחבותה של הפשיעה המאורגנת בישראל, מצויה ברף גבוה ביותר. הסחר הבלתי חוקי בנשק מניח אפשרות כי כלי נשק יגיעו בתנועת הסחר לידי גורמי טרור או לארגוני פשיעה, וישמשו בידי רוכשיהם כלי הרג שיופעל כלפי אזרחים תמימים, תוך חשיפת תושבי ישראל לסיכון חמור ביותר...

"עם זאת, יש לאזן בין הגנה על שלום הציבור לבין הגנה על זכויות הפרט, ולאפשר חלופת מעצר מקום שיהיה בה כדי להשיג את מטרת המעצר".

16.
עילת מעצר – לא הייתה מחלוקת בדבר קיומה של עילת המעצר בשים לב לאופי העבירות המיוחסות למשיב.

17.
לאחר קביעת דבר קיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר, נותר אפוא לבחון בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 ב' לחסד"פ, אם ניתן להשיג את תכלית המעצר.

18.
המשיב יליד 1989, נעדר עבר פלילי.

19.
הדיון יידחה לקבלת תסקיר מעצר מאת שירות המבחן, ליום 18/3/13 שעה 10:00

20.
המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

21.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לשירות המבחן.


תיק החקירה הוחזר לב"כ המבקשת.
ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, במעמד הצדדים.








מת בית משפט מחוזי 35459-01/13 מדינת ישראל פמ"ד נ' סאמח אבו קוידר, מחמוד אבו קוידר (פורסם ב-ֽ 25/02/2013)